פסקי דין על מוטי לוטטי | פסקי דין על שלום אדרי

40314-12/14 תאמ     15/03/2017




תאמ 40314-12/14 מוטי לוטטי נ' שלום אדרי








בית משפט השלום ברמלה


15 מרץ 2017
תא"מ 40314-12-14 לוטטי נ' אדרי




בפני

כב' הרשם הבכיר נועם רף


תובע

מוטי לוטטי
ת.ז. 057519738


נגד


נתבע

שלום אדרי
ת.ז. 057678187




פסק דין




כללי:

1.
בפני
בקשה לביצוע שיק על סך של 52,000 ₪ שמועד פירעונו 7.7.14, מספר השיק 66949024, מושך השיק הינו הנתבע והמוטב הרשום הינו התובע (להלן: "השיק").

2.
השאלה שבפני
שבמחלוקת הינה האם הנתבע חב כלפי התובע בגין השיק נשוא תיק זה.

3.
ביום 30.1.17 התנהלה ישיבת הוכחות בתיק.

מטעם התובע העידו מר יורם לוטטי (אחיו של התובע) והתובע עצמו.

מטעמו של הנתבע נשמעה עדותו שלו בלבד.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות התובע:

4.
לטענת התובע הנתבע פנה אליו בשנת 2009 וביקש ממנו הלוואה.

מאחר ולתובע לא היה הכסף הנדרש, הפנה התובע את הנתבע לאחיו, מר יורם לוטטי, שהסכים ליתן לנתבע הלוואה.

5.
בפגישה שנערכה בביתו של מר יורם לוטטי בנוכחות התובע, מר יורם לוטטי, הנתבע ואחיו – מר יוחנן אדרי, נתן מר יורם לוטטי למר יוחנן אדרי הלוואה בסך של 37,000 דולר לתקופה של
3 חודשים.

הצדדים חתמו על זיכרון דברים (צורף לתצהירו של התובע).

6.
במעמד זה הנתבע ואחיו יוחנן השאירו שיקים להבטחת פירעון ההלוואה.

7.
כעבור שנתיים החזיר מר יוחנן אדרי סך של 27,000 דולר בלבד. נותרה יתרה של 10,000 דולר.

8.
מאז, רודף התובע אחר הנתבע ואחיו שיחזירו את ההלוואה.

9.
אחיו של התובע ביקש ממנו את היתרה של הלוואה בסך של 10,000 דולר והתובע החזיר לו סכום זה בתשלומים.

התובע עשה כן כי לדבריו היה ערב לעסקה, למרות שאינו חתום כערב על הסכם ההלוואה.

10.
ביום 13.5.15 פגש התובע את הנתבע ובמעמד זה חתמו על הסכם חדש (צורף לתצהיר התובע). הסכם זה מהווה ראיה לקיומו של חוב.

11.
בתצהירו של מר יורם לוטטי, מציין הנ"ל כי הסך של 10,000 דולר הוחזר לו על ידי אחיו מוטי (התובע) בשנת 2013 בתשלומים.

טענות הנתבע:

12.
לטענת הנתבע אחיו, מר יוחנן אדרי, לקח הלוואה מאחיו של התובע, מר יורם לוטטי, על סך של 37,000 דולר.

13.
הנתבע מאשר בתצהירו שהיה ערב להלוואה ונתן למר יורם לוטטי שיק פתוח שחתום על ידו, ללא תאריך וללא סכום.

כן סוכם כי במידה ויוחנן אדרי לא יפרע את ההלוואה ליורם, האחרון יוכל לרשום את יתרת ההלוואה על גבי השיק ולמשוך את הסכום מחשבונו של הנתבע.

14.
לאחר מספר חודשים ההלוואה נפרעה במלואה. התובע הבטיח להחזיר את השיק למר יוחנן אדרי, אבל לא עשה כן.

15.
בין לבין מר יוחנן אדרי לקח הלוואות מהתובע עצמו. יוחנן פרע את ההלוואות הללו בהתאם להסכמים עם התובע.

16.
לאחרונה התגלע סכסוך בין יוחנן אדרי לתובע, אשר לקח את השיק נשוא ההליך ומילא בו את הסכום הרשום בו לרבות שמו שמוטב ותאריך.

17.
הנתבע מוסיף וטוען כי הערבות ניתנה לפירעון הלוואה למר יורם לוטטי בלבד והתובע עושה שימוש לרעה בשיק.

18.
בסיכומיו טוען הנתבע שהתובע אינו אוחז כשורה מאחר ונטל שיק שאינו שלם על פי מראהו. התובע
מילא את פרטי השיק ללא הרשאה.

19.
זאת ועוד, לאור זאת שהשיק היה "למוטב בלבד", השיק נמסר למר יורם לוטטי ולא לתובע ועל כן השיק אינו סחיר.

20.
יתרה מכך, השיק נמסר כערבות לחובו של מר יוחנן אדרי ובהתאם לחוק הערבות (סעיף 8) על יורם לוטטי היה לדרוש ממר יוחנן אדרי את קיום חובו.

בנוסף, גם התובע היה ערב לחוב ועל כן לכל היותר הנתבע ערב למחצית מהסכום ששילם התובע לאחיו בסך של 18,500 ₪ בלבד.

21.
בהסכם מיום 13.5.15 מוחל התובע על חובו של הנתבע.

דיון והכרעה:

הסכם ההלוואה מיום 18.2.09:

22.
ביום 18.2.09 נחתם הסכם הלוואה בין מר יורם לוטטי לבין מר יוחנן אדרי (להלן: "הסכם ההלוואה").

23.
על פי הסכם ההלוואה, הלווה מר יורם לוטטי ליוחנן אדרי סך של 37,000 דולר מיום 18.2.09 ועד ליום 18.4.09.

24.
כאמור בהסכם, הנתבע ערב לחוב והנתבע חתום על הסכם ההלוואה כערב.

25.
במסגרת ההסכם נרשם שניתן שיק ביטחון שמסתיים בספרות 058 (השיק סומן כת/2).
לטענת התובע השיק הנ"ל הופקד וחזר בשל מצבו.
שיק זה הוצג בפני
בימ"ש ואכן מדובר בשיק קרוע.




ההסכם מיום 13.5.15:

26.
ביום 13.5.15 נחתם בין התובע לבין מר יוחנן אדרי הסכם נוסף (להלן: "ההסכם").

27.
כאמור בהסכם זה מצהיר מר יוחנן אדרי שהתובע צריך לקבל ממנו סך של 14,700 דולר.

28.
הסכם זה מתייחס מפורשות לעסקת היסוד של הסכם ההלוואה מיום 18.2.09. הסכם זה מתייחס באופן ברור ליתרת החוב שנותרה בגין ההלוואה בסך של 14,700 דולר.

טענותיו של הנתבע ככל שהתקדם ההליך:

29.
בתצהירו של הנתבע שתומך בהתנגדותו (התצהיר משמש ככתב הגנה ומגדיר את היקף המחלוקת בין הצדדים) טען הנתבע הדברים הבאים:

"אטען כי לא ניתן לחלט את הערבות מהטעמים הבאים:

1. מלוא ההלוואה עליה ניתנה הערבות נפרעה במלואה.

2. הערבות ניתנה כנגד הלוואה ליורם ולא למוטי ולמעשה מוטי עשה שימוש לרעה בשיק לא לו"
. (ראה סעיף 2 מתצהיר מיום 5.12.14).

30.
בתצהיר עדות ראשית מטעמו, הרחיב הנתבע את היקף טענותיו והוסיף וטען:

"אטען כי לא ניתן לחלט את הערבות מהטעמים הבאים:

1. מלוא ההלוואה עליה ניתנה הערבות נפרעה במלואה.

2. השיק היה צריך להיות מוחזר ליוחנן והחזקתו אינה כדין.
3. הערבות ניתנה כנגד הלוואה ליורם ולא למוטי ולמעשה מוטי עשה שימוש לרעה בשיק לא לו"
(ראה סעיף 9 לתצהיר מיום 28.2.16).


בתצהיר עדות ראשית זה הוסיף הנתבע את ס"ק 2 המפורט לעיל.

31.
בסיכומיו של הנתבע עלו טענות רבות וחדשות למכביר ואפנה לעיקרי הדברים:

א.
התובע נטל שטר שאינו שלם על פי מראיהו.
ב.
התובע אינו אוחז כשורה.
ג.
לא ניתן לסחור בשיק.
ד.
השיק אינו שטר.
ה.
השיק נמסר למשמורת.
ו.
התובע פעל ללא הרשאה.
ז.
השיק נועד אך לערבות לחובו של מר יוחנן אדרי.
ח.
על פי סעיף 8 לחוק הערבות, על מר יורם לוטטי חלה החובה לפעול קודם כנגד מר יוחנן אדרי על פי עסקת היסוד, בטרם העביר את השטר לאחיו/התובע.
ט.
מר יורם לוטטי עשה מעשה תרמית כשלא פעל על פי עסקת היסוד ובכך שלא דרש ממר יוחנן אדרי את קיום החוב לפי סעיף 8 לחוק הערבות.
י.
הנתבע היה ערב לחוב ביחד עם התובע ומשכך לכל היותר יש לחייבו במחצית מהסכום ששילם התובע לאחיו כנגד פירעון ההלוואה.
יא.
בהסכם מיום 13.5.15 מחל התובע על חובו של הנתבע.

32.
מהאמור ניתן ללמוד ולראות כי ככל שהתקדם ההליך כך הרחיב הנתבע את מגוון טענותיו. התנהלותו זו של הנתבע מהווה הרחבת חזית אסורה ואין מקום לדון בטענות אלו.

33.
בע"א 759/76 פז נ' נוימן (פורסם בנבו), נפסק:

"כלל הוא שהדיון בבית-המשפט מתנהל אך ורק בשאלות שבמחלוקת העולות מכתבי-הטענות. צד המעוניין בהרחבת מסגרת השאלות שבמחלוקת חייב להשיג תחילה רשות לכך מבית-המשפט ואם יקבל רשות זו, עליו לתקן את כתב- טענותיו".


בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו) קבע בית המשפט לעניין הרחבת חזית:

"שבעל

דין

אינו

רשאי

לחרוג

מגדר

המחלוקת

כפי

שהוצבה

בכתבי

הטענות
,
אלא

אם

כן

נענה

בית

המשפט

לבקשתו

לתקן

את

כתבי

טענותיו,

או

אם

הצד

שכנגד

נתן

לכך

את

הסכמתו

במפורש

או

מכללא".


וברע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל נ.א בעי"מ
(פורסם בנבו) נקבע:


"הרציונאל בבסיס הכלל האוסר על הרחבת חזית היא למנוע מצב שבו בעל דין "מופתע" ולאפשר לאותו בעל דין להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הטענות המועלות על ידי הצד שכנגד בכתבי טענותיו [ראו: אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי
146-145 (מהדורה 11, 2013) (להלן: גורן) והאסמכתאות שם]."




34.
בהתאם לסדרי הדין משניתנה רשות להתגונן, תצהירו של הנתבע שתומך בהתנגדות מהווה כתב הגנה. מגוון הטענות שנטענו בסיכומיו של הנתבע חלקן כלל לא בא לכדי ביטוי במסגרת תצהירו של הנתבע שתומך בהתנגדות ומהווה כתב הגנה. משכך, טענות אלו מהוות הרחבת חזית אסורה ואין מקום לדון בהן.

החזר ההלוואה:

35.
הנתבע מאשר את ההלוואה שניתנה לאחיו, מר יוחנן אדרי, ואישר שחתם כערב על הסכם ההלוואה.

36.
ההסכם מיום 13.5.15 אינו מתיישב עם טענת הנתבע לכך שההלוואה נפרעה במלואה.

37.
הנתבע לא זימן את אחיו, מר יוחנן אדרי, למתן עדות, בין היתר, לכך שההלוואה נפרעה במלואה.

הלכה היא שאי זימונו של עד תעמוד לרעת הצד אשר נמנע מלזמנו.

38.
זאת ועוד, עדותם של התובע ואחיו בנוגע להחזר יתרת ההלוואה ששילם התובע לאחיו, הן לעניין יתרת הסכום, הן לעניין המועד בו בוצעו התשלומים והן לעניין האופן בו הוחזרה יתרת ההלוואה, היתה עדות שמתיישבת האחת עם השנייה, עדויות שלא נסתרו ושנחזו בעיני כאמינות.

39.
אי לכך, איני מקבל את טענת הנתבע לכך שההלוואה נפרעה במלואה.

סחרות השיק והשלמת פרטים בשיק:

40.
הנתבע מאשר בשני תצהיריו (התצהיר שתומך בהתנגדות ותצהיר עדות ראשית), הדברים הבאים:


"אני ערבתי לסכום ההלוואה ונתתי ליורם שיק פתוח ללא ציון תאריך, ללא סכום וחתמתי בתחתית השיק את השמי (להלן: "השיק"), כך ובמידה ויוחנן לא יפרע את ההלוואה ליורם, האחרון יוכל לרשום את יתרת ההלוואה על גבי השיק ולמשוך את הסכום מחשבוני". (ראה סעיף 3 לתצהירו של הנתבע מיום 28.2.16 וסעיף 17 לתצהירו של הנתבע מיום 5.12.14).

41.
מהאמור לעיל עולה שהנתבע נתן הרשאה מפורשת ליורם שיוכל למלא את הפרטים החסרים: שם מוטב, סכום ותאריך, וזה יפרע מחשבונו של הנתבע.

42.
למרות הנטען על ידי הנתבע, השיק שמסר הנתבע למר יורם לוטטי, לא היה מוגבל בסחרות.

ובמה דברים אמורים, אכן כפי שנטען על ידי הנתבע מופיע על השיק הכיתוב "למוטב בלבד" וכן שני "קרוסים".

לכאורה יש באמור כדי להגביל סחרותו של השיק.

יחד עם זאת, מאחר והשיק שמסר הנתבע לתובע לפי דבריו היה "שיק פתוח", גם אם זה נמסר למר יורם לוטטי באפשרותו של מר יורם לוטטי היה למסור שיק זה לצד שלישי אשר יכול היה למלא בו את פרטיו כמוטב.

ככל שהנתבע רצה להגביל סחרותו של שיק זה למר יורם לוטטי בלבד, היה עליו לרשום את שמו של מר יורם לוטטי כמוטב בשיק במעמד מסירת השיק ובזאת להגביל את הסחרות בשיק.

מאחר והנתבע לא עשה כן, אין כל מניעה לרשום כמוטב כל מאן דהוא.

43.
במסגרת חקירתו הנגדית הנתבע לא חקר את מר יורם לוטטי לעניין נסיבות מסירת השיק לידי אחיו.

44.
לאור האמור לעיל, איני רואה כל מניעה בהעברת השיק ממר יורם לוטטי לאחיו – התובע, מה גם שהתובע היה מעורב בעסקת ההלוואה והוא אינו צד זר לה.

45.
כך גם זכותו של התובע היה למלא את הפרטים החסרים בשיק לצורך הבטחת פירעון מלא של ההלוואה, כפי שהסכים הנתבע.

46.
בספרו של המלומד מר שלום לרנר "דיני שטרות" נאמר:


"משום כך, למשל, אם ניתן שטר ביטחון להבטיח הלוואה, שהעניק מחזיק המסמך למושך, המושך אינו רשאי לחזור בו מן ההרשאה למילוי השטר. שתי הסטיות הראשונות מדין השליחות הכללי אינן מרחיקות לכת. יתכן שגם ללא סעיף 19 ניתן להסיק ממסירתו של מסמך חסר לאדם אחר על קיום שליחות מכללא להשלימו. הוצאת מסמך סחיר מלמדת על גמירת דעתו של המוציא להתחייב בחבות שטרית. יש לזכור גם, כי הסטייה העיקרית מדיני השליחות הכלליים היא בדיני הראיות, וקיום חזקה לכאורה, ואם הנתבע השטרי סותר את החזקה, יחולו הדינים הרגילים. החידוש העיקרי, מבחינה עיונית ומעשית גם יחד, הוא זכותו של אוחז כשורה תובע את פירעונו של השטר מהמושך, על אף החריגה מההרשאה. גישה זו משתלבת עם מגמתה הכללית של הפקודה להעניק לאוחז כשורה זכות נקיה, וכשם שאין עומדת כלפיו טענות שונות העולות מעסקת היסוד, כך לא ניתן להעלות נגדו טענה של חריגה מהרשאה". (ראה עמודים 166-167).

47.
סיכום ביניים: משכך פני הדברים, רשאי היה מר יורם לוטטי להעביר את השיק לידי אחיו/התובע אשר היה רשאי למלא את פרטיו כמוטב בשיק לרבות הסכום והתאריך. אין המדובר בחריגה מהרשאה ובכל הנוגע לסוגיה של אחיזה כשורה אתייחס אליה בהמשך. הנתבע מאשר שנתן את השיק כשטר ביטחון להבטחת ההלוואה, הנתבע אינו רשאי לחזור בו מן ההרשאה למילוי השיק.

48.
יתר טענותיו של הנתבע הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. למרות האמור אתייחס בקצרה לטענותיו אלו של הנתבע.

א.
הנתבע לא הוכיח כי היה כישלון תמורה כלשהו או שההלוואה נפרעה במלואה וטענתו לכך שהתובע צריך להיות אוחז כשורה כלל לא נטענה במסגרת התצהיר שתומך בהתנגדותו. טענה זו נטענה בקול ענות חלשה שספק אם די בה
בתצהיר עדות ראשית מטעמו וטענה זו נטענה באופן מפורש וברור אך ורק בשלב הסיכומים מטעמו של הנתבע.

יתרה מכך ולאור המפורט לעיל, אין בסיכומיו של הנתבע התייחסות מפורשת לשאלה מדוע על התובע להיות בגדר אוחז כשורה ואין די בהיותו אוחז או אוחז בעד ערך.

ב.
בהסכם מיום 13.5.15 נעשה ניסיון נוסף מאת התובע לדרוש ממר יוחנן אדרי תשלום החוב. יש לראות באמור כדרישה מן החייב לקיום חובו. מר יוחנן אדרי לא עמד בהתחייבויותיו אלו.

ג.
התובע לא היה ערב להסכם ההלוואה והוא אינו חתום כערב על הסכם הלוואה.

ד.
התובע לא מחל בשום דרך וצורה על ערבותו של הנתבע.

תנאי להסכם מיום 13.5.15 הוא שמר יוחנן אדרי יעמוד בהתחייבויותיו על פי ההסכם. משלא עשה כן, רשאי התובע לפעול כנגד הנתבע. אך ובמידה מר יוחנן אדרי היה עומד בהתחייבויותיו על פי ההסכם, ניתן היה לפטור את הנתבע מערבותו ולמחול לו על השיק.


הסכום הנתבע:

49.
בהתאם להסכם מיום 13.5.15 יתרת החוב עומדת על סך 14,700 דולר ארה"ב, (סך של כ 53,800 ₪ כיום).

50.
השיק הוגש לביצוע על סך 52,000 ₪ בלבד.

51.
התובע העיד בעניין זה:

"ש. למה הסכום לא זהה לסכום שאתה רשמת 52,000 ₪.
ת.הסכום צריך להיות 70,000-80,000 ₪ התחשבתי בשלום ואמרתי תן לי מה שהמגיע לי, זה הכל, ל רוצה שקל יותר"
(ראה עמ' 10, שורות 15-17 לפרוטוקול).

52.
לאור המפורט לעיל ובהעדר כל ראיה אחרת מצדו של הנתבע, הנני מקבל את טענת התובע לכך שגובה החוב הינו לפחות כפי שנרשם בשיק.

סוף דבר:

53.
לסיכומם של דברים, תביעתו של התובע מתקבלת במלואה.

54.
מאחר והתיק נפתח במסגרת הליך של בקשה לביצוע שטר, הליכי ההוצל"פ משופעלים בזאת.

55.
הנתבע יישא בהוצאות התובע (אגרת בימ"ש כפי ששולמה והוצאות העד) ובשכ"ט בסך של 9,100 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.
במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בכל הנוגע לסכומים אשר שולמו בפועל, סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע התשלום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


סכום ההוצאות ושכר הטרחה יתווספו לסכום החוב שבתיק ההוצל"פ.



56.
המזכירות תשיב את שני השיקים (ת/1 ו-ת/2) המקוריים לידי התובע באמצעות בא כוחו.

המזכירות תדאג לצילום שני השיקים על שני צדדיהם וסריקתם של העתקים לתיק בימ"ש כת/1 ות/2 בהתאמה.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי מרכז – לוד.


ניתן היום,
י"ז אדר תשע"ז, 15 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 40314-12/14 מוטי לוטטי נ' שלום אדרי (פורסם ב-ֽ 15/03/2017)