פסקי דין על שלמה וילד | פסקי דין על שלמה יוסף אמיתי | פסקי דין על אפרת אמיתי | פסקי דין על ש. אמיתי החזקות (2000) ואח' |

50333-02/17 הפ     04/03/2018




הפ 50333-02/17 שלמה וילד נ' שלמה יוסף אמיתי, אפרת אמיתי, ש. אמיתי החזקות (2000) בע"מ ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 50333-02-17 וילד נ' אמיתי ואח'






לפני
כבוד השופטת
רות רונן


המבקש:

שלמה וילד
ע"י ב"כ עוה"ד

יהונתן כאהן
ודפנה כאהן


נגד


המשיבים:

1. שלמה יוסף אמיתי
2. אפרת אמיתי
3. ש. אמיתי החזקות (2000) בע"מ
4. ש. אמיתי מהנדסים יועצים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מינטוס
וסגל




החלטה

1.
המבקש הגיש נגד המשיבים תובענה בדרך של המרצת פתיחה בה הוא עתר למספר סעדים ובכלל זה לסעד של הסרת קיפוח, לצווי עשה וצווים הצהרתיים. המבקש היה בעלים של 50% ממניותיה של המשיבה 4 (להלן: "החברה") כאשר המשיב 1 (להלן: "המשיב") הוא הבעלים של 50% המניות הנוספים בחברה.
בפני
י שתי בקשות לגילוי מסמכים (בקשות 6 ו-7) שהוגשו על ידי שני הצדדים להליך – המבקש והמשיבים – זה כנגד זה.

2.
אקדים ואציין כי המועד למתן החלטה בבקשות אלה נדחה מלכתחילה משום שבין הצדדים מתנהל הליך של גישור. הדעת נותנת כי כל עוד הצדדים מנהלים הליך של גישור, המטרה צריכה להיות להביא אותם להגיע להסכמות כוללות בכל הנושאים השנויים במחלוקת ביניהם, ובכלל זה גם בנושא של גילוי המסמכים ומתן האפשרות לעיין בהם.

הסכמות אפשריות כאלה במסגרת הליך הגישור אינן שוללות כמובן מהצדדים את האפשרות לחזור בסופו של דבר לבית המשפט ולעמוד על זכויותיהם – אם הליך הגישור לא יעלה יפה. אולם, עמידה על זכויות ובקשה למתן החלטה שיפוטית – עלולה לפגוע במהלך הגישור, לחבל בניסיונות הצדדים להגיע להסכמה ולהזיק לרוח שיתוף הפעולה שיש לקוות שמושגת במהלך הגישור. לכן אני סבורה כי ככלל אין מקום למתן החלטות בבקשות תלויות ועומדות כל עוד הצדדים מצויים במסגרת הליך גישור.

יחד עם זאת, במקרה דנן עתר המבקש כי בית המשפט יכריע בבקשות מס' 6 ו-7. המשיבים לא התנגדו לכך, ומשזוהי עמדת הצדדים, יש מקום להכרעה בבקשות אלה, תוך תקווה שהכרעה זו לא תפגע בהליך הגישור ובאפשרות של הצדדים להגיע להסכמות במסגרתו.

בקשה מס' 6 – בקשת המבקש לגילוי מסמכים
טענות המבקש
3.
המבקש עתר במסגרת בקשה זו כי המשיבים יגלו לו מסמכים רבים ושונים. בכלל זה הוא ביקש מסמכים שונים הקשורים להתנהלותה של החברה שכאמור המבקש והמשיב 1 היו בה בעלי מניות במשותף.

מדובר במסמכים שלגישת המבקש נועדו לבחון את טענת המשיבים לפיה המבקש היה מודע לכל הקורה והמתרחש בחברה, כאשר לגישתם של המשיבים, כל ההחלטות הניהוליות התקבלו תמיד יחד עמו ובאישורו. המבקש חולק על עמדה זו והוא עתר לגילוי של מסמכים שונים שיאפשרו לו ולבית המשפט לבחון אותה.

כן עתר המבקש למסמכים שיאפשרו לו לטענתו לבחון את טענת המשיבים לפיה לו ולמשיב היתה זכות חתימה שווה בחברה. המבקש הוסיף וביקש מסמכים הנוגעים לטענותיו לפיהן המשיב מעל בכספי החברה כאשר הוא העביר כספים ממנה למשיבה 3 שהיא חברה בבעלותו של המשיב יחד עם רעייתו, המשיבה 2. המבקש טען כי אין מחלוקת לפיה כספים של לקוחות החברה הגיעו לקופתה של המשיבה 3, ודי בכך כדי להצדיק מתן צו לגילוי המסמכים המבוקשים על ידיו. כן ישנה רלוונטיות להסכמי השכירות שנחתמו בין החברה לבין המשיבה 3 ולשומת המקרקעין הנוגעת לנכס המקרקעין שהושכר על ידי המשיבה 3 לחברה.

4.
המבקש טען כי המשיבים סירבו באופן גורף להמציא כל מסמך שהוא מבין המסמכים שהתבקשו על ידיו. הוא הוסיף כי המסמכים הם כולם רלוונטיים לצורך בירור המחלוקות בין הצדדים כפי שהן עולות מכתבי בית הדין. לגישתו, אין מדובר בבקשה מכבידה, ואין גם ממש בטענה לפיה המסמכים מצויים ברשותו.

עוד נטען כי המשיבים לא הוכיחו את טענתם לפיה המסמכים המבוקשים הם סודיים (מה עוד שהם עצמם טענו כי מדובר במסמכים שהיו פתוחים לעיניו כל העת). באשר לטענה לפיה תביעת המבקש היא למעשה תביעה למתן חשבונות – השיב המבקש כי משהודו המשיבים בקיום החובות שלהם לחברה ולא הכחישו גם את העובדה כי המשיבה 3 קיבלה תשלומים ישירות מלקוחות החברה, הוכחה זכותו ל"מתן חשבונות" וזכותו לקבל את המסמכים המבוקשים על ידיו.

תשובת המשיבים
5.
המשיבים בתשובתם טענו כי בקשת המבקש היא "מסע דיג", ניסיון של המבקש לדלות ליקויים בחברה, ליקויים שאף לשיטתו אירעו לפני שנים רבות – וזאת במטרה להצדיק את העובדה שהוא נטש את החברה ועבר לעבוד בחברה מתחרה.

המשיבים טענו כי בקשת המבקש היא מכבידה ומתייחסת למסמכים מיום הקמת החברה בשנת 1995 ועד מועד הגשת התובענה. מדובר בבקשה ה"רותמת את העגלה לפני הסוסים", שכן התובענה שהגיש המבקש היא למעשה תביעה למתן חשבונות. המבקש – כך טענו המשיבים – כלל לא הוכיח את הרלוונטיות של המסמכים אף שהנטל היה עליו לעשות כן. הם הוסיפו כי גם לגישת המבקש הוא אוחז בידיו מסמכים שדי בהם כדי להצדיק את טענת הקיפוח שהוא העלה בתובענה. מעבר לכך, בהיותו דירקטור בחברה בעל זכות גישה לכל המסמכים, יכול היה המבקש לעיין במסמכים אלה ללא הפרעה.

6.
המשיבים התייחסו לדרישה הנוגעת לזכות החתימה של המבקש במסמכי החברה. זכות זו הוכחה לטענתם מפרוטוקול זכויות החתימה שהמשיבים צירפו לכתב התשובה (נספח 4). לכן המסמכים הנוגעים לנושא זה אינם רלוונטיים ואין מקום להורות על גילויים. המשיבים הדגישו כי בקשת המבקש היא מכבידה וטורדנית בין היתר משום שהמבקש לא תיחם אותה למועדים מסוימים אלא דרש את כל החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה מיום הקמתה. הם הוסיפו כי המבקש אינו מכחיש כי הוא היה מורשה חתימה בחברה בכל חשבונותיה ומכאן שהמסמכים הם ברשותו.

מעבר לכל אלה נטען כי בתביעה למתן חשבונות אין לתת סעד של גילוי מסמכים שמשמעו הגשמת הסעד של מתן החשבונות, וכי אותו דין חל גם על תביעות שדומות באופיין לתביעות למתן חשבונות. המשיבים הוסיפו כי דרישת המבקש אף נועדה לפגוע בסודות מסחריים של החברה ושל יתר המשיבים, כי היא חסרת תום לב וכי יש לדחותה גם מטעמים אלה. המשיבים אף ציינו כי סעד של גילוי מסמכים במסגרת הליך של המרצת פתיחה יינתן באופן מצומצם בלבד.

התשובה לתגובה
7.
במסגרת תשובתו לתגובת המשיבים טען המבקש כי תגובתם לא גובתה בתצהיר אף שהיא כוללת עובדות. הוא הוסיף כי המסמכים שהתבקשו על ידיו נוגעים להתנהלות החברה מול הבנק, רואי החשבון, רשויות המס, לקוחות וספקים – כשלגישת המשיבים עצמם למבקש היתה גישה למסמכים אלה בהיותו בעל מניות בחברה. עוד נטען כי עמדת המשיבים לפיה המבקש פעל מכוח זכות החתימה שלו אינה נכונה משום שהמשיב היה זה שפעל בכוחות עצמו במסגרת כל הפעולות הקשורות לניהול החברה.

בהתייחס למסמכי המשיבה 3 נטען כי המשיבים עצמם הודו בתשובה להמרצת הפתיחה כי המשיבה 3 גבתה כספים מלקוחות החברה והעבירה אותם ישירות לקופתה. אין גם מחלוקת כי המשיבה 3 התקשרה עם החברה בחוזה מכר והשכרת מקרקעין. עוד צוין כי המשיבים צירפו לתשובתם להמרצת הפתיחה מסמכים הנחזים להיות הסדר חוב בין המשיבה 3 לבין החברה, הסדר שאושר על ידי המשיב ועל ידיו בלבד, ושבמסגרתו נדחה החזר הכספים שהמשיבים 1-3 נטלו מהחברה לשנים רבות. משאלה הם פני הדברים, נדרש גילוי של כל המסמכים הנוגעים לקשרים העסקיים בין המשיבה 3 לבין החברה ולהעברות הכספים ביניהן.

8.
בהתייחס לטענות ההכבדה נטען כי מאחר שהמסמכים הם רלוונטיים, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה לפיה מדובר במסמכים רבים. אין ממש בטענת ההכבדה גם לגופה – מדובר בחברה קטנה שהפעילות של הדירקטוריון ושל האסיפה הכללית שלה היא מצומצמת. המבקש ציין כי הוא מוותר על גילוי מחדש של המסמכים הבודדים שגולו לו במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה.

בהתייחס לטענה לפיה הסעד העיקרי בתביעה הוא סעד של מתן חשבונות, טען המבקש כי המשיבים הודו כי יפרעו בעתיד את חובותיהם לחברה ומשכך, וכאשר הם הודו בקיום החובות, הוכחה זכותו למתן חשבונות. הוא הוסיף כי יש לדחות את טענות המשיבים ביחס לסודיות המסמכים משום שגם לשיטת המשיבים היו כל המסמכים פתוחים לעיני המבקש במהלך כל השנים. אין גם ממש בטענה לפיה המבקש מצוי בניגוד עניינים. מעבר לכך טענת החיסיון שנטענה על ידי המשיבים לא פורטה כנדרש, וביחס לאותם נושאים שעשויים להיות בעייתיים, ישנם פתרונות אפשריים כמו השחרת שמותיהם של הלקוחות.

דיון
9.
אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת המבקש באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

כידוע, ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי בחינת שאלת הרלוונטיות בנוגע לבקשה לגילוי מסמכים צריכה להיעשות בצורה ליברלית. העיקרון המנחה הוא משחק ב"קלפים גלויים" תוך קידום הערך של גילוי האמת. לכן, ככלל, די בכך שמבקש הגילוי יצביע על רלוונטיות אפשרית של המסמך המבוקש, והוא אינו חייב להוכיח את הרלוונטיות ברמת ודאות. אין גם חובה להוכיח כי המסמך יהיה קביל, וניתן להורות על גילוי מסמכים שלא יהיו קבילים בהליך המשפטי לגופו. כאשר הטענה אותה מבקש המבקש להוכיח באמצעות המסמכים אינה "חסרת שחר", יורה בית המשפט על גילוי המסמכים (ר' למשל רע"א 9322/07
gerber products company
נ' רנדי בע"מ
(15.10.2008).

יחד עם זאת, אין די בכך שהמסמך הוא רלוונטי. לאחר שבית המשפט קובע לגבי מסמכים מסוימים שהם רלוונטיים, יש לבחון האם יש מקום להורות על הגילוי שלהם וזאת תוך שקילת האינטרסים של הצד השני והשוואתם לאינטרס בגילוי. בהקשר זה בית המשפט יבחן בעיקר את האינטרסים של מניעת הכבדה ומניעת גילוי של מסמכים חסויים. האיזון בין האינטרסים והשיקולים הללו (רלוונטיות מול עלויות הגילוי) הוא שיכריע בשאלה האם יש מקום להורות על גילוי, ואם כן – באיזה אופן. יובהר יחד עם זאת שלאור העובדה שהליך הגילוי נועד לקדם את גילוי האמת במשפט, נקודת האיזון בין האינטרסים הללו נוטה בדרך כלל לכיוון של גילוי.

10.
במקרה דנן, אני סבורה כי המבקש הוכיח שהמסמכים שהוא ביקש לגלותם הם מסמכים רלוונטיים. המסמכים נועדו לאפשר בחינה של השאלה איך התנהלה החברה, מה היה חלקו של המבקש בניהולה והאם יש מקום לקבל את עמדת המשיבים בהקשר זה לפיה המבקש היה שותף בניהול השוטף של החברה.

כן יש רלוונטיות למסמכים הנוגעים להתחשבנות הכספית בין המשיבה 3, חברה שהיא בבעלותם של המשיב ורעייתו המשיבה 2, לבין החברה. המבקש העלה טענות שונות ביחס להתחשבנות זו, שעשויה להיות לה השלכה משמעותית על טענת הקיפוח של המבקש.

11.
יחד עם זאת, המבקש עתר – ביחס לחלק מהנושאים, כי יגולו לו מסמכים מיום הקמת החברה ואילך. מדובר בתקופה ממושכת, ובשלב זה אינני סבורה כי יש להורות לחברה לגלות מסמכים הנוגעים לכל התקופה כולה, וניתן – לפחות כשלב ראשוני – להסתפק בגילוי מסמכים הנוגעים לתקופה קצרה הרבה יותר, מיום 1.1.2015 ואילך.

בהתייחס למשיבה 3, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ביחס לכל התקופה המבוקשת, משום שככל שבוצעו העברות כספים מהחברה למשיבה 3 או בוצעו עסקאות כאלה ואחרות בין החברה לבין המשיבה 3, מדובר על פני הדברים בעסקאות בניגוד עניינים (שכן המשיבה 3 היא חברה בבעלות המשיב ורעייתו, שלמבקש אין בה מניות). לכן, המבקש רשאי לקבל מידע מלא על עסקאות אלה, כדי שיוכל לבחון אותן ולגבש עמדתו לגביהן.

12.
יובהר כי האמור לעיל מביא בחשבון את טענת ההכבדה שהעלו המשיבים, ומאזן אותה עם הצורך של המבקש לבחון את האופן בו התנהלו העניינים בחברה, והצורך לבחון את טענות הצדדים לגבי אופן קבלת ההחלטות בחברה ושיתופו של המבקש בהחלטות השונות.

אינני סבורה כי יש לקבל את עמדת המשיבים לפיה תביעת המבקש דומה לתביעה למתן חשבונות, וכי אין להיעתר לבקשתו מטעם זה. זאת משום שהמשיבים עצמם לא כפרו בכך שהמבקש היה זכאי לאורך השנים להיחשף למסמכים. לגישת המשיבים הוא אכן היה חשוף אליהם, וחלק מהם אף נמצאים ברשותו. משכך אין למעשה מחלוקת אודות זכותו של המבקש לקבל את המידע, וזאת בניגוד לחלק מהתביעות למתן חשבונות, בהן זכותו של מבקש החשבונות לקבלם שנויה במחלוקת בין הצדדים.

13.
מטעם דומה אינני מקבלת גם את הטענה הנוגעת להיותם של המסמכים כוללים סודות מסחריים. משהמשיבים עצמם טענו כי המידע נושא המסמכים היה ידוע למבקש – אין עוד מקום לקבל את הטענה לפיה המידע הזה צריך להיות חסוי בפני
ו. יחד עם זאת, ככל שישנם במסמכים פרטים אודות לקוחות ספציפיים של החברה, המשיבים רשאים להשחירם. בנוסף, העיון במסמכים על ידי המבקש מותנה בכך שהוא יתחייב לפני העברת המסמכים לידיו כי הוא לא יעשה בהם כל שימוש שהוא למעט לצורכי ההליך הנוכחי.

14.
לכן, ולאחר עיון בבקשת המבקש ותוך שהבאתי בחשבון את מכלול האינטרסים של הצדדים, אני מורה כדלקמן –
המשיבים יעבירו לידי המבקש את המסמכים המבוקשים בס' 1 א' – ו' בהתייחס לתקופה מיום 1.1.2015 ועד להגשת התביעה,
וכן את המסמכים בס' 1 ט' וי' (שני המסמכים המצוינים תחת סעיף י' במכתב מיום 22.5.2017),
ובס' 1 י"ב, ט"ו וט"ז – אף זאת ביחס לתקופה מיום 1.1.2015 ועד הגשת התביעה.

באשר לסעיף 2 אני נעתרת לבקשה ביחס לסעיפים א' ב' ד' וה' ביחס לכל התקופה המבוקשת.

המסמכים יועברו תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה הנוכחית. ככל שמסמך מסוים איננו מצוי ברשותם של המשיבים או בשליטתם, יצהירו על כך בהתאם לנוסח שבתקנות סדר הדין האזרחי.

בקשה מס' 7 – בקשת המשיבים לגילוי מסמכים
15.
גם המשיבים הגישו בקשה לגילוי מסמכים נגד המבקש. במסגרת הבקשה התבקש המבקש להציג הסכם העסקה שלו עם המעביד הנוכחי שלו, מסמכים שקדמו להסכם, תלושי שכר שלו משנת 2016 ואילך ותדפיס תנועות חשבון מאוגוסט 2016 ועד דצמבר 2016. כן התבקש הסכם מכירת רכב החברה כמצוין בהמרצת הפתיחה.

המבקש טען כי המשיבים לא הקדימו ושלחו לו דרישה לגילוי מסמכים בטרם הגשת הבקשה, אלא הבקשה נכללה רק במסגרת תשובת המשיבים למכתב הדרישה של המבקש. המשיבים אף לא המתינו את פרק הזמן הנדרש בתקנות והגישו את הבקשה לפני שהוא חלף.

המבקש ציין כי נושא סילוקו מהחברה תלוי ועומד במסגרת תביעה שנדונה בבית הדין לעבודה, וכי הוא מועסק היום כשכיר בתחום התכנון והייעוץ של מיזוג האוויר בחברה שקיימות רבות כמותה ברחבי הארץ. עוד נטען כי חלק מהמסמכים מצויים בידי המשיבים לאחר שהמבקש העבירם לידיהם במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה. אין גם כל הסבר ביחס לרלוונטיות של המסמכים להליך הנוכחי.

דיון
16.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני מורה למבקש לגלות למשיבים ולהעביר לעיונם את הסכם ההעסקה של המבקש עם חברת מאיר לוסקי ואת הסכם מכירת רכב החברה (הדרישות בס' 9.1 ו-9.4 למכתב ב"כ המשיבים מיום 11.6.2018).

המסמכים יועברו תוך 20 יום מיום מתן ההחלטה הנוכחית. ככל שמסמך מסוים איננו מצוי ברשותו של המבקש או בשליטתו, יצהיר על כך בהתאם לנוסח שבתקנות סדר הדין האזרחי.

הצדדים ימצו את הליך הגישור ויודיעו לבית המשפט את תוצאותיו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ח, 04 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 50333-02/17 שלמה וילד נ' שלמה יוסף אמיתי, אפרת אמיתי, ש. אמיתי החזקות (2000) בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 04/03/2018)