פסקי דין על רפאל רובינץ | פסקי דין על עו"ד עדי חכמון | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

5375/18 רעא     16/07/2018




רעא 5375/18 רפאל רובינץ נ' עו"ד עדי חכמון, כונס הנכסים הרשמי




החלטה בתיק רע"א 5375/18


בבית המשפט העליון


רע"א 5375/18



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקש:
רפאל רובינץ



נ


ג


ד



המשיבים:
1. עו"ד עדי חכמון
- מנהלת מיוחדת לנכסי החייב

2. כונס הנכסים הרשמי


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2018 בפש"ר 40554-03-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ; ובקשה לעיכוב ביצוע


בשם המבקש:
עו"ד שוקי שועלי

החלטה

1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.7.2018 (השופטת
ע' וינברג-נוטוביץ
) בפש"ר 40554-03-15, בגדרה התקבלה בקשת המשיבה 1 (להלן:
הנאמנת
) להורות על מאסרו של המבקש (להלן:
החייב
), בשל העובדה שהוא אינו משתף פעולה במסגרת הליך פשיטת הרגל.

2.
ביום 1.4.2015 ניתן צו כינוס נגד המבקש, במסגרתו נקבע צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪, שהועלה בהמשך לסך של 2,000 ₪. החייב לא עמד בצו התשלומים שנקבע לו, וביום 3.7.2017 הגיש בקשה להפחתת צו התשלומים וביטול חוב הפיגורים. הנאמנת מצדה הגישה בקשה להורות לחייב להסיר את מחדליו לאלתר. ביום 15.1.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להפחתת צו התשלומים, ונתן לו שהות של 30 יום לפעול לשם הסרת מחדליו –
"שאם לא כן תגיש המנהלת המיוחדת בקשה לנקיטת אמצעי אכיפה כנגד החייב על פי הפקודה"
. ביום 19.2.2018, משלא הסיר החייב את מחדליו, הגישה הנאמנת בקשה להורות על מאסרו של החייב. ביום 3.7.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, והורה על מאסרו של החייב למשך 10 ימים החל מיום 22.7.2018. לאחר שנדרש להצהרותיו של החייב במסגרת ההליך באשר למצבו הכלכלי, קבע בית המשפט המחוזי – כי
"התמונה הכוללת המתקבלת הינה כי החייב אינו מדווח דיווחי אמת לנאמנת ולבית המשפט"
. אכן, הטלת מאסר על חייב היא סנקציה חריפה וקיצונית, אולם
"לאור רמת החיים הגבוהה שהחייב ומשפחתו חיים בה, מחדליו המצטברים של החייב שלא תוקנו, למרות הזדמנויות רבות שניתנו לו והתנהלות החייב בהליך, נראה כי אין אפשרות לגרום לחייב לבצע את חיוביו בדרכים אחרות. ההתרשמות הינה כי החייב אינו מפנים את חובותיו ונהנה רק מיתרונות ההליך. בנסיבות אלה אין מנוס ולהורות על מאסרו של החייב"
(פסקה 21 להחלטה).

3.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע צו המאסר עד להכרעה בבקשה הרשות לערער. לטענת החייב, מתן צו מאסר הוא סעד קיצוני וחריף, בבחינת מוצא אחרון, שאין לעשות בו שימוש אלא לאחר שבית המשפט השתכנע כי החייב מסוגל לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו, אך נמנע במכוון מלעשות כן. בנדון דידן, שגה בית המשפט המחוזי בקבלו את עמדת הנאמנת 'כתורה מסיני', מבלי שהוכח כי יש באפשרותו לעמוד בצו התשלומים ולשלם את חוב הפיגורים שנצבר, ומבלי לקיים דיון ענייני וממצה כנדרש.

4.
דין הבקשה להידחות. בקשת החייב להפחתת צו התשלומים וטענותיו השונות בהקשר זה, נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי זה מכבר, ביום 15.1.2018. החייב מצדו לא השיג על החלטה זו, הגם שנקבע בה במפורש כי אם לא יפעל להסרת מחדליו
"תגיש המנהלת המיוחדת בקשה לנקיטת אמצעי אכיפה כנגד החייב על פי הפקודה"
, ואין לו להלין אפוא אלא על עצמו. יתר על כן, כמפורט בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן, כמו גם בכתבי הטענות שהוגשו בעניין מטעם הנאמנת ומטעם הכנ"ר, מזה זמן רב שהחייב עושה דין לעצמו, מסרב לשתף פעולה, פועל בחוסר שקיפות, מהתל בנאמנת ובבית המשפט. עד כאן.

5.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת.


משלא נתבקשה תשובה, ורק מטעם זה, לא אעשה צו להוצאות.


ניתנה היום, ד' באב התשע"ח (16.7.2018).




ש ו פ ט

_________________________



18053750_o01.doc

שצ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 5375/18 רפאל רובינץ נ' עו"ד עדי חכמון, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 16/07/2018)