פסקי דין על עבד אל חכים חאלד מרעי

1209/04 פ     27/01/2006




פ 1209/04 מדינת ישראל נ' עבד אל חכים חאלד מרעי




17
בתי המשפט
פ 001209/04
בית משפט השלום טבריה
27/01/2006
תאריך:
כב' סגן הנשיא השופט אטרש שאהר

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
עבד אל חכים חאלד מרעי
הנאשם
כנאנה מוחמד
ע"י ב"כ עו"ד
גזר דין

1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 + 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של נסיון להדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245(א) + 25 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 7.2.04 סמוך לשעה 02.30 בפאב בטבריה בחדר השירותים, תקפו הנאשם ושניים מחבריו יחדיו את המתלונן בכך שדחפו אותו ואחד מחבריו בשם איאד היכה אותו עם אגרופו בפני
ו. בהמשך, ביקשו הנאשם וחבריו מהמתלונן שיצא החוצה מהפאב בתואנת שווא כי ברצונם לעשות עמו סולחה, וכאשר יצא המתלונן אל מחוץ לפאב לפינה חשוכה, התנפלו עליו יחדיו הנאשם וחבריו והיכו אותו ובעטו בו עם רגליהם בכל גופו והמשיכו גם לאחר שנפל ארצה. חבריו של המתלונן שהיו בתוך הפאב שחשדו שמשהו לא כשורה, יצאו החוצה, הבחינו בנעשה והפרידו את התוקפים ויחד עם המתלונן נסעו לתחנת המשטרה ומשם לבי"ח פוריה, שם קיבל המתלונן טיפול רפואי ואושפז למשך 24 שעות. כתוצאה ממעשיהם של הנאשם וחבריו, נגרמו למתלונן חבלות ממשיות לרבות המטומות בעין וחתך בגבה ימנית שנתפר.

לאחר הארוע התקשר הנאשם לצעירה בשם סיגל וסיפר לה על ארוע התקיפה ואמר לה שהמשטרה מחפשת אותו והוא סיפר לשוטרים שבעת הארוע היה בתל-אביב אצלה ואם השוטרים ישאלו אותה שתספר שהוא היה אצלה. במעשהו זה ניסה הנאשם להניא אדם שבחקירה על פי דין ימסור הודעת שקר.

2. קצינת המבחן בתסקיר מקיף ויסודי מיום 12.9.05 נמנעה ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. קצינת המבחן התייחסה לנסיבותיו האישיות והתרשמה, כי הינו בעל אישות מניפולטיבית, שנשר לאחר 9 כיתות לימוד והתחיל לעבוד בעבודות מזדמנות בטבריה. בפני
קצינת המבחן התקשה הנאשם לקבל אחריות למיוחס לו בכתב האישום, שכן לדבריו הוא היה תחת השפעת אלכוהול. הנאשם הופנה ע"י שרות המבחן לעריכת אבחון למידת תלותו באלכוהול בעמותת "אפשר" בטבריה ואובחן כבעל שימוש לרעה באלכוהול. בדיקת שתן שנתן הכילה שרידי סם מסוג חשיש, בדיקה שניה היתה נקיה ולבדיקה השלישית הגיע באיחור. הנאשם טען, שאינו זקוק למעורבות טיפולית והביע התנגדות לכל הצעה מצד שרות המבחן, משכך, העריכה קצינת המבחן, כי אין לנאשם את הפוטנציאל והכוחות לערוך שינוי בשלב זה ונמנעה ממתן המלצה טיפולית בעניינו.

3. עובר לטיעונים לעונש, הגיש הסניגור שני תצהירים של עדי אופי (אחד של אביו של הנאשם, מר חאלד מרעי, והשני של מעבידו של הנאשם, מר יעקב קדוש) והסכם סולחה.

4. לחובת הנאשם הרשעה קודמת אחת (ת/1) בגין עבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, הדחה בחקירה, איומים ושיבוש מהליכי משפט בת.פ. 4733/03 בבית משפט השלום בטבריה (ת/2). באותו תיק נידון הנאשם למאסר בפועל למשך 3 חודשים ולמאסר על תנאי 6 חודשים למשך 24 חודשים והתחייבות על סך 2,500 ₪. יצויין, שגם באותו מקרה, שארע ביום 6.7.03 בשעה 02.00 בטבריה, תקף הנאשם יחד עם שניים אחרים את המתלונן באותו תיק בכך שנתנו לו מכות, אגרופים ובעיטות בכל הגוף וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות של ממש.

5. לאור חומרת העבירות והחבלות שנגרמו למתלונן כעולה מהצילומים ת/3 והרשעתו הקודמת של הנאשם, אשר לא הפנים את הלקח, והתכנים העולים מהתסקיר, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם מאסר בפועל משמעותי ומרתיע, מאסר על תנאי, חילוט ההתחייבות ופיצוי למתלונן. התובע הדגיש בטיעוניו, כי חלוף הזמן הינו תוצאה מהתנהגות הנאשם עצמו אשר הכביד ולא הרבה להתייצב לדיונים.

6. הסניגור הגיש את טיעוניו לעונש בכתב (נ/1). הוא עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, הנמצא במעצר בית מלא במלון הדקל מחודש פברואר 2004 ועובד במעדניה הנמצאת בקומת הקרקע של המלון. הסניגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם ובעדויות האופי של אביו ומעבידו ובהסכם הסולחה עם המתלונן. הסניגור הוסיף וטען, כי לא נגרם למתלונן נזק בלתי הפיך והפגיעות היו שטחיות. כמו כן, הסניגור טען, כי הנאשם מצא לו בת זוג ועומד להתחתן בקיץ הקרוב לאחר שסיים את בניית ביתו החדש. משכך, ביקש הסניגור להאריך את התנאי לתקופה נוספת או לחלופין להורות על המרת המאסר בעבודות שרות.

כמו כן, שמעתי את דברי הנאשם, שהביע חרטה על מעשיו וטען, כי המקרה ארע ברגע של שטות וכי הוא עומד להתחתן בעוד שלושה חודשים.

7. אין בידי לקבל את טענתו של הסניגור, כי עסקינן בקטטה רבת משתתפים (כפי שנטען בנ/1). עסקינן בשתי עבירות שעבר הנאשם ביום 7.2.04 - עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עת תקף הנאשם יחד עם שניים אחרים את המתלונן בכך שדחפו אותו ואחד מחבריו בשם איאד היכה אותו עם אגרופו בפני
ו ובהמשך התנפלו עליו יחדיו, הנאשם וחבריו, והיכו אותו ובעטו בו עם רגליהם בכל גופו והמשיכו גם לאחר שנפל על הרצפה. אין זו הפעם הראשונה שנאשם זה חובר לאחרים ומבצע עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. גם בארוע הקודם חבר הנאשם לשניים אחרים ושלושתם נתנו מכות, אגרופים ובעיטות בכל הגוף לאותו מתלונן וגרמו לו לחבלות של ממש. העונש שהושת על הנאשם בתיק הקודם לא היה בו די כדי להרתיעו מלשוב לדרך האלימות ובחלוף כחמישה חודשים מגזר הדין שהושת עליו בת.פ. 4733/03 חזר הנאשם לסורו ותקף את המתלונן באכזריות, כפי שניתן להתרשם מפגיעותיו של המתלונן בתמונות (ת/3). המתלונן קיבל טיפול רפואי בבי"ח פוריה לאחר שסבל מהמטומות בעין וחתך בגבה.

הנאשם לא הסתפק במעשי האלימות הברוטאלית אלא פעל להרחיק את עצמו מדבר העבירה ולסדר אליבי שלא עלה יפה, דבר המעיד על תעוזתו ותחכומו של נאשם זה. שרות המבחן התרשם, כי עסקינן בנאשם מניפולטיבי בעל שימוש לרעה באלכוהול, אשר הביע התנגדות לכל הצעה טיפולית ואשר התקשה לקבל אחריות למיוחס לו בכתב האישום.

8. לא שוכנעתי, שבנסיבות עניין זה לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי. אין בנמצא טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכתו של התנאי. אדרבא, נסיבות העניין, מצדיקות דווקא את הפעלת התנאי על מנת להתריע נאשם זה מלשוב לסורו.
9. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לקולא ולחומרא ובהתחשב בחומרת העבירות, בחבלות שנגרמו למתלונן, בהרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירה דומה ובהעדר נכונות מצידו להירתם לתהליך טיפולי חרף נזקקותו, מחד גיסא, בהודאת הנאשם, בגילו הצעיר, בתקופת מעצר הבית, בעדויות האופי ובהסכם הסולחה, מאידך גיסא, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 19 חודשים; מתוכו 7 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי והתנאי הוא כי במשך שנתיים מיום שחרורו לא יעבור עבירה מהעבירות שבהן הורשע או עבירת אלימות מסוג פשע.

ב. אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 6 חודשים התלוי ועומד נגד הנאשם בת.פ. 4733/03 טבריה (ת/2) וזאת במצטבר, כך שס"כ תקופת המאסר בפועל תעמוד על 13 חודשים בניכוי ימי מעצרו של הנאשם (מעצר מאחורי סורג ובריח).

ג. אני מורה על חילוט ההתחייבות התלויה ועומד נגד הנאשם בת.פ. 4733/03 טבריה ומחייב את הנאשם לשלם את סכום ההתחייבות בסך 2,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתה. הסכום ישולם תוך 60 יום מהיום.

לאור הסכם הסולחה, אני נמנע מלפסוק פיצוי למתלונן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

ניתן והודע היום כ"ז טבת, תשס"ו (27 ינואר, 2006) במעמד התובע, עו"ד יוסף גואטה, הנאשם וב"כ עו"ד כנאנה מוחמד
.

המזכירות תמציא העתק לשרות המבחן.
אטרש שאהר
, שופט
סגן נשיא
הסניגור: אבקש לעכב את ביצוע גזר הדין ככל שהוא מתייחס למאסר בפועל למשך 21 יום הן לצורך הגשת ערעור והן להתארגנות. כתב האישום הוגש ב- 23.2.04, נגד הנאשם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, אך בית המשפט שיחרר אותו בתנאי מעצר בית מלא. אין מחלוקת, כי הנאשם מאז ועד היום לא ביצע כל עבירה מכל סוג ומן ולא נפתחה נגדו כל חקירה פלילית. בנסיבות האלה, לא ניתן לקבל את הטענה כי המשך שחרור הנאשם לתקופה מוגבלת יסכן את בטחון הציבור משהוכיח שהוא מילא אחרי צווי בית המשפט במשך שנתיים בערך, חזקה עליו שהוא ימשיך לכבד את בית המשפט. כמו כן, אין כל חשש מהימלטות מאימת הדין. ההלכה היום, שכל עוד פסק הדין אינו סופי וניתן לערער עליו שבית המשפט יעכב ביצוע גזר הדין אלא אם האינטרס הציבורי יפגע מכך וזה לא במקרה שלנו. אבקש גם שכל התנאים הקיימים כיום ימשיכו לחול עד מתן החלטה בערעור.

התובע: אם בית המשפט יעתר לבקשה, התביעה תבקש ערבויות מתאימות ועיכוב יציאה מן הארץ.
החלטה

1. עונש המאסר בפועל יעוכב למשך 21 יום מהיום וזאת לאחר הפקדת ערובה כספית נוספת בסך 7,500 ₪.
2. באם תופקד הערובה הכספית הנוספת בסך 7,500 ₪ יעוכב ביצוע המאסר בפועל למשך 21 יום כאמור ושאר תנאי השחרור שנקבעו בב"ש 782/04 ימשיכו לחול עד למתן החלטה סופית בערעור.
באם לא תופקד הערובה הכספית הנוספת בסך 7,500 ₪, יחל הנאשם מיד בריצוי עונשו.
3. ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך 180 יום.

ניתנה היום כ"ז טבת, תשס"ו (27 ינואר, 2006) במעמד התובע, עו"ד יוסף גואטה, הנאשם וב"כ עו"ד כנאנה מוחמד
.

אטרש שאהר
, שופט
סגן נשיא
001209/04פ - סיגלית בן יהודה








פ בית משפט שלום 1209/04 מדינת ישראל נ' עבד אל חכים חאלד מרעי (פורסם ב-ֽ 27/01/2006)