Google

שמואלי משה, שמואלי אידה - ריג'י חברה לבניין בע"מ

פסקי דין על שמואלי משה | פסקי דין על שמואלי אידה | פסקי דין על ריג'י חברה לבניין בע"מ

710/01 א     16/08/2006




א 710/01 שמואלי משה, שמואלי אידה נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ




1
בתי המשפט
א 000710/01
בבית משפט השלום בקרית שמונה
16/08/2006
תאריך:
כבוד השופטת ברכה סמסון

בפני
:
התובעים
1. שמואלי משה

2. שמואלי אידה

בעניין:

א' קופרשמיט ו/או אח'
ע"י ב"כ
- נגד -
הנתבעת
ריג'י חברה לבניין בע"מ
שחר בן מאיר ו/או שרון ינאי
ע"י ב"כ
פסק-דין חלקי

1. זוהי תביעה בגין ליקויי בניה בדירת התובעים ברחוב החצב 13/2 בשכונת הורדים בקרית שמונה, אשר נבנתה על ידי הנתבעת על מגרש 538, חלקה 3 בגוש 13184. הסכם המכר נחתם ביום 20.12.98 והחזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש אוגוסט 99 (להלן "הדירה" או "הנכס").

2. בתביעתם טוענים התובעים לליקויים בהיקף של 153,095 ₪ על פי חוות דעת שמאי מטעמם וכן לדיור חלופי לתקופה של 3 חודשים כולל העברת חפציהם בסכום כולל של 10,000 ₪. את תביעתם מעמידים התובעים בסכום כולל של 166,095 ₪.

התובעים טוענים בין היתר, כי קיבלו את הדירה באיחור של חודשיים מהמועד המוסכם, ורק כעבור שבועיים ממועד מסירת הדירה נערך פרוטוקול ובו סעיפי ליקוי רבים, גלויים לעיני התובעים.

במהלך החודשים הראשונים נאלצו התובעים לגור בתנאים לא תנאים, תוך שמתבצעות עבודות גמר אשר אמורות היו להסתיים לפני מסירה הדירה. הדירה נמסרה ללא דלתות פנים, ללא חשמל במטבח וללא מיזוג אוויר.

התובעים פנו לנתבעת ולבאי כוחה אין ספור פעמים, אך רק כעבור 4 חודשים נענו לראשונה, תוך הבטחה כי תערך בדיקה לצורך ביצוע התיקונים הנדרשים. זו נערכה במשך 3 חודשים, ובסופה נרשמה רשימה ובה 20 ליקויים הטעונים תיקון. זו אינה משקפת את כל הליקויים.

3. בכתב הגנתה טוענת הנתבעת בין היתר, כי הליקויים שצויינו באישור קבלת הנכס הינם שוליים ומתייחסים לארונות מטבח, דלת כניסה ומרצפות בלבד. התובעים אף הצהירו כי קיבלו את הדירה כשהיא גמורה, מושלמת ומתאימה להוראות ההסכם, בכפוף להערות הרשומות בפרוטוקול המסירה.

עוד טוענת הנתבעת, כי פניות התובעים אליה נענו וטופלו על ידה תוך זמן סביר. הנתבעת לא קיבלה מהתובעים חוות דעת מקצועית לפני הגשת הביעה, ולא ניתנה לה האפשרות לבחון תלונות אלה ו/או לטפל בהן.

הנתבעת אינה מכחישה את חובתה לתקן כל לקיוי שאכן קיים בדירה ומהווה ליקוי שהיא חייבת בתיקונו, ומועלם לא הכחישה חובתה זו. הנתבעת זכאית לתקן בעצמה הליקויים שהיא חייבת בתיקונם, ומן הדין לאפשר לה לעשות כן.

הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה, ולפיה עלות תיקון הליקויים 1,830 ₪ כולל מע"מ.

4. נוכח הפער הגדול בין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יאיר בן עמי (להלן "המומחה"). לאחר קבלת חוות דעתו ביום 26.1.03 ותשובותיו לשאלות הבהרה ביום 19.3.03, הודיעה ב"כ הנתבעת, כי מרשתה תבצע את התיקונים על פי חוות הדעת עד סוף 8.03. ב"כ התובעים, נתן את הסכמתו לכך. הסכמה זו נמסרה ביום 15.5.03.

5. ביום 17.11.03, כחצי שנה מאוחר יותר, הודיע ב"כ התובעים, כי טרם הספיק לקבל את הסכמת התובעים לסיכום האמור בינו לבין ב"כ הנתבעת, וביקש ארכה של 14 ימים. הנתבעת ביקשה 60 יום לביצוע התיקונים לאחר קבלת ההודעה. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

6. ההודעה האמורה לא נמסרה תוך המועד שנקבע. ביום 21.1.04 נתקבלה הודעה משותפת של ב"כ הצדדים לפיה, בשל נסיבות אישיות, לא ניתן לבצע תיקונים בדירת התובעים, ועל כן לא יאפשרו לנתבעת לבצעם. באותה הודעה נמסר גם, כי הנתבעת הביעה רצונה לבצע תיקונים בדירת התובעים, וכי אין בהודעה ויתור על טענה כלשהי של מי מהצדדים.

דיון

7. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה הינה, אם יש לאפשר לנתבעת בשלב זה, לתקן את הליקויים שקבע המומחה מטעם בית המשפט, או שמא יש לחייבה לפצות את התובעים בפיצוי כספי תוך קביעה, שהנתבעת מיצתה זכותה לביצוע התיקונים.

8. כידוע, עניין זה מסור לשיקול דעת בית המשפט, באשר לסעד אותו יעניק לדיירים שרכשו דירה מקבלן. כדי לקבוע עמדה בשאלה האמורה, יש להביא בחשבון מספר קריטריונים כמפורט להלן (ראה, זיו בנימין ואחרים נגד קציר רובינסון חברה לבנין 4 בע"מ דינים מחוזי, כרך לב (6) 914):

א. הוראות ההסכם וחוק מכר דירות.
ב. האם היתה נכונות אמיתית לבצע את התיקונים במהירות וביעילות.
ג. האם דרישות התובעים לתיקונים ריאליות או מופרזות.
ד. מהי מידת הפיקוח מצד בית המשפט הנדרשת במקרה זה.
ה. מידת אי הנוחות שתיגרם לתובעים מביצוע התיקונים במועד ובדרך הנוחה לקבלן.
ו. האם יחסי האמון בין הצדדים הגיעו לשפל כזה, עד שאין אפשרות ריאלית לביצוע העבודה ע"י הקבלן.

9. הנתבעת הביעה בכתב ההגנה נכונותה לבצע תיקונים בדירה ומאוחר יותר, בדיונים המקדמיים. הצדדים אף הגיעו להסכמה בעניין זה, כפי שנמסרה על ידי ב"כ התובעים, ביום 15.5.03. התובעים חזרו בהם מהסכמה זו בהודעתם מיום 21.1.04, ואת אי הסכמתם נימקו "בנסיבות אישיות", מבלי לפרט נסיבות אלה.

10. הואיל והתובעים, באמצעות ב"כ, הגיעו להסכמה עם הנתבעת ביום 15.5.03 לפיה הנתבעת תבצע את התיקונים עד לסוף 8.03, והתובעים חזרו בהם מהסכמה זו, יש לבחון את אותן "נסיבות אישיות" ולקבוע, האם יש בהן כדי לשלול מהנתבעת זכותה לתקן בעצמה את הליקויים, כפי שנקבעו על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

11. בתצהירה ת/1, מציינת התובעת, כי לאחר שהחלו הדיונים וכבר היתה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, ביקשה הנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה, אך לא הסכימה לתקן את כל הליקויים שצויינו בחוות הדעת, אלא רק את חלקם (סעיף 42 לת/1). בנוסף, למרות שהדבר עלה בחודש 5.03, רק בחודש 7.03 פנתה הנתבעת לב"כ התובעים, אשר חזר על הסכמתו לתיקון הליקויים על ידי הנתבעת, אך התיקונים לא בוצעו עד לחודש 9.03, בניגוד להחלטת בית המשפט (סעיף 43 לת/1).

בקיץ 2003 חלה הרעה במצבו של אבי התובעת (אשר נפטר בהמשך), וכן חלה הרעה במצבה של אמה. ביום 2.9.03 עברו שניהם להתגורר בבית התובעים. נוכח מצבם הרפואי הקשה, ולאחר שעברו להתגורר בביתם, לא יכלו עוד התובעים לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים בבית, מאחר והיה בהם כדי לגרום לרעש, לכלוך והפרעה להורים.

12. לתצהיר התובעת צורף מכתב הנתבעת מיום 22.12.99 ו-22.2.00 ובהם נכונות הנתבעת לבצע תיקונים על פי רשימה מפורטת שנערכה על ידה. בעדותה בבית המשפט אמרה התובעת בענין זה, כי אחרי הגשת התביעה לא היתה נוכחת בפגישות שהתקיימו כדי לבצע תיקונים בדירה, וכי בכוונתה לבצע התיקונים בדירה רק לאחר שאמה תלך לעולמה (עמוד 14 שורה 1). באשר להודעה שנמסרה לפיה אינה מסכימה לאפשר לנתבעת לבצע תיקונים העידה, כי הודעה זו היתה "בגלל שהדברים הזדחלו יותר מדי" (עמוד 14 שורה 4-5).

13. מנהל הנתבעת מר דוד רי'גי מוסר בתצהירו נ/1, כי הנתבעת ביצעה כמה וכמה תיקונים על פי דרישת התובעים. כך למשל, תוקנו תריסים, פיצוץ בצנרת, דלתות, המזגן והוזמנה עבודת ציפוי לדלת פלדלת. כמו כן נבדקה תלונתה של התובעת בדבר כיוון דלת הממ"ד וביחס לריצוף. תוקנו גם ארונות המטבח (סעיף 6 לנ/1).

בנוסף מציין מנהל הנתבעת, כי עוד לפני תום תקופת הבדק, הביעה הנתבעת נכונות לבצע התיקונים הנדרשים, והתובעת התבקשה להעביר רשימת ליקויים, אך לא עשתה כן. הנתבעת ערכה ביום 22.2.00 פירוט הליקויים שבדעתה לתקן, אך התובעת לא אישרה נכונותה לביצוע תיקונים אלה (סעיף 7 לנ/1). גם לאחר הגשת התביעה, ביקשה הנתבעת לבצע תיקונים בדירה, והתובעים מנעו ממנה לעשות כן (סעיף 10 לנ/1).

לתצהיר (נ/1) צורף נספח יא', לפיו ביום 8.7.03 שלחה ב"כ הנתבעת מכתב לב"כ התובעים, ובו פירוט הליקויים שהנתבעת נכונה לבצע. תזכורת באותו ענין נשלחה לב"כ התובעים ביום 12.11.03, לאחר שלא נתקבלה תשובת התובעים למכתב הקודם.

בחקירתו הנגדית העיד מר ריג'י, כי התובעת סירבה לחתום על תיקון כלשהו, ובהמשך סרבה לביצוע תיקונים בדירה (עמוד 16 שורה 16-15). 5 חודשים אחרי כניסתה לדירה, סרבה לאפשר לנתבעת להיכנס לדירה, לצורך ביצוע התיקונים (עמוד 17 שורה).

14. אין חולק כי הוראות ההסכם וחוק מכר דירות קובעים כי במקרה של אי התאמה על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר (סעיף 4 ב לחוק המכר (דירות) תשל"ג 1973 וסעיפים 7.15 ו- 7.18 להסכם המכר).

15. ממכלול הראיות שהוצגו בפני
עולה, כי הנתבעת הביעה נכונות לבצע את התיקונים הנדרשים, עוד לפני הגשת התביעה וגם לאחריה. אין לבוא בטרוניה אל הנתבעת, שלא הסכימה לתקן את הליקויים על פי חוות דעת המומחה מטעם התובעים, לאור הפער האדיר בהיקף הליקויים, בין חוות דעת זו לבין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

16. הודעת התובעים בדבר אי הסכמתם לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים נומקה מסיבות אישיות. בתצהיר התובעת ת/1 ובעדותה בבית המשפט הסבירה כי המדובר בהוריה אשר עברו להתגורר עמה בדירתה בחודש 9.03 ואשר מפאת מצבם הרפואי הקשה, ביצוע התיקונים במועד זה היה מפריע למנוחתם והיה פוגע בבריאותם. לא נמסר כל הסבר לאי הסכמתה לביצוע התיקונים מחודש 5.03 במועד בו הוסכם בין ב"כ הצדדים על ביצוע התיקונים, ועד לחודש 9.03, המועד בו עברו הוריה להתגורר בביתה. פניות הנתבעת אל ב"כ התובעים לא נענו, כפי שמעידים נספחים יא' ו-יב' לנ/1, מבלי שניתן לכך כל הסבר. גירסת התובעת לפיה לא יכלה להסכים לתיקון הליקויים נוכח מצב בריאותם של הוריה אשר עברו להתגורר בביתה בחודש 9/03, סותרת את הודעת ב"כ מיום 17.11.03, כי טרם הספיק לקבל את הסכמת התובעים לסיכום שהושג בינו לבין ב"כ הנתבעת.

17. בינתיים, למצער, נפטר אביה של התובעת. נשאלת איפוא השאלה, האם אכן ביצוע התיקונים על ידי הנתבעת יפגעו בבריאותה של אמה, והאם נימוק זה, יש בו כדי לשלול את זכותה של הנתבעת לבצע את התיקונים, בהתאם להוראות החוזה והדין החל.

לא שוכנעתי כי זה המצב במקרה הנדון. מרשימת הליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה עולה, כי מדובר אמנם במספר רב של ליקויים, אך ליקויים קטנים יחסית. גם אופיים הוא כזה, שאין בהם לדעתי, כדי לשבש באופן ניכר את אורח חייהם של בני המשפחה או לפגוע בבריאותה של אם התובעת. התובעים הציגו אישור רפואי (נספח ח' לת/1), לפיו ההורים אינם במצב שניתן לניידם, ושהייתם "באתר בניה עם הרעש והאבק הכרוכים בכך, עלולים להחמיר את מצב בריאותם", אך ברי, כי לא ניתן ליתן למסמך זה משקל של ממש, הן לאור העובדה שלא הוגש כחוות דעת מומחה על פי דיני הראיות, והן בשל אי התייחסות המסמך לסוג התיקונים שיבוצעו בבית התובעים, על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

גם הטענה (בסעיף 47 לסיכומי התובעים), לפיה היה לנתבעת די זמן לבצע את התיקונים שהיו ידועים בעת רכישת הדירה מדצמבר 98' ועד אוגוסט 99' לא יכולה להתקבל, הואיל ולא הוצגה ראיה המוכיחה כי התובעים העבירה לנתבעת דרישה מסודרת בכתב של ליקויים אשר התובעים ביקשו לתקן ולא תוקנו ע"י הנתבעת. הראיות מוכיחות את ההפך. נספחים ד'-ח' לנ/1 מוכיחים, שהנתבעת התייחסה לתלונות התובעים ואף ביצעה תיקונים שונים ופנתה אל התובעת במספר פניות בכתב, במטרה לבצע תיקונים נוספים בדירה. עדותה של התובעת בת/1, לפיה הנתבעת לא תיקנה ליקויים על פי דרישתה, אינה נתמכת בכל ראיה נוספת ואינה מגובה במסמכים, ואין בידי לקבוע, כי יש להעדיף את עדותה, על פני עדות מנהל הנתבעת והמסמכים התומכים בגירסתו.

18. איני מוצאת כל קושי אובייקטיבי בביצוע התיקונים על ידי הנתבעת, ובדיקתם על ידי המומחה מטעם בית המשפט, כך שאין מניעה לביצוע התיקונים בדרך זו, בשל הצורך בפיקוח מצד בית המשפט. הפיקוח יעשה באמצעות המומחה.

19. מכתבי הטענות והראיות שהוצגו עולה איפא, כי הנתבעת הביעה נכונות אמיתית ועקבית לבצע תיקונים בדירה, והתובעים סרבו באופן בלתי סביר, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, לאפשר לנתבעת לבצעם. התובעים טוענים, כי הנתבעת לא הסכימה לבצע את כל התיקונים עפ"י חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ואולם לא הייתה מצידם כל פניה לבית המשפט בעניין זה. אילו היו נוקטים בהליך כלשהו בנושא זה, ניתן היה לברר טענה זו לגופה ולהכריע בה, עוד בשלבים המקדמיים של בירור התובענה.

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

20. לצדדים השגות על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחומים שונים. אין חולק, כי בית המשפט אינו חייב לקבל את חוות דעת ככתבה וכלשונה, אך הצדדים במקרה זה ויתרו על חקירתו, והתובעים אף ויתרו על העברת שאלות הבהרה. במצב זה, יטה בית המשפט בדרך כלל לקבל את קביעת המומחה, בהיותו ידו הארוכה של בית המשפט ומומחה בתחום המקצועי השנוי במחלוקת. חזקה עליו, כי חוות דעתו מקצועית ואובייקטיבית.

יחד עם זאת, אתייחס בקצרה להשגות הצדדים על חוות דעתו.

א. דלתות פנים. נטען, כי התובעת זכאית לדלתות חדשות ואין לחייב אותה לקבל תיקון של הדלתות אשר סופקו ע"י הנתבעת.
המומחה קובע בחוות דעתו ליקויים שונים בדלתות הדירה, בחלקן נקבע הצורך בתיקון מלבן הדלת, בחלקן ביצוע החלקה ועיבוד של שבבי עץ והגנה בשמן פשתן. בחלקן החלפה של כנף הדלת בשל מרווח גדול.
לא נראה לי כי ליקויים אלה, מצדיקים החלפה של כל דלתות הפנים בדירה, וכי יוותר פגם אסטטי בדלתות לאחר תיקונן.

ב. ריצוף. המומחה קובע כי העבודה הקשורה בריצוף בוצעה באופן מקצועי. בין אם התובעת אמרה למומחה המיוחס לה ע"י המומחה ובין אם לא, המומחה אינו קובע ליקוי בריצוף ולא נחקר בהקשר זה. לפיכך יש לקבל קביעתו האמורה.

ג. מפלס המרפסת גבוה מהדירה. המומחה מתייחס לליקוי הנטען ושולל אותו. התובעים לא הפנו למומחה שאלת הבהרה, וממילא לא ניתנה לו ההזדמנות להשיב על טענת התובעים, לפיה המרפסת גבוהה מפני הדירה באופן המאפשר חדירת מים לדירה. בנסיבות אלה, אני מקבלת את קביעת המומחה כי אין בפריט זה ליקוי.

ד. ארונות מטבח. בסעיף 1.6 קובע המומחה כי המגירות פעלו כראוי ולא נמצא פגם באופן הרכבת הארונות. התובעים קובלים על כך שקביעה זו אינה מתיישבת עם האמור במכתב הנתבעת מיום 22.2.00 (נספח י' לת/1), לפיו נמצאו סימני רטיבות בארון המטבח ואי התאמה בין ארון עליון לתחתון.
גם בנושא זה לא הועברה למומחה שאלת הבהרה, אך נוכח העובדה שהנתבעת הודתה בפה מלא, כי הליקוי קיים כמפורט במכתבה האמור, יש לחייב אותה לתקן גם ליקוי זה.

ה. צינורות מים בלתי מוגנים. נטען כי בסעיף 6.6 מתעלם המומחה מטענת התובעים כי צינורות המים אינם מוגנים (צ"ל סעיף 6.5 לחוות הדעת), על אף העובדה שקרו 3 אירועים של נזילות בצנרת.
מדובר בעניין שבמומחיות, ואין בידי לקבוע, בניגוד לקביעת המומחה, כי העדר צבע מגן וצבע ביטומני על הצינורות היה הגורם לנזילות. המומחה לא ראה כל רטיבות ויש בכך כדי להעיד על צנרת תקינה, במועד ביקור המומחה.

ו. שיש במטבח. נטען כי יש להחליף את השיש בשל מרווח של חצי סנטימטר בין השיש לקיר מעל כיור המטבח, וכי התיקון שמציע המומחה אינו מעשי ואין בו כדי למנוע חדירת רטיבות לארון המטבח.
לא מצאתי בחוות הדעת כל סעיף ליקוי בנושא זה ולא ברור הבסיס לטענה זו.

ז. סדקים. ב"כ התובעים טוענת כי התיקון המוצע אינו יעיל, ואינה מפנה לסעיף הרלוונטי בחוות הדעת. בסעיף 9.2 צויין כי בקיר המרפסת יש סדק רחב בקיר ולא צויין אופן התיקון, לפיכך לא ברורה טענת התובעים בעניין זה.

ח. תריס בממ"ד. במפרט המכר נאמר: "תריסים, כמות - 1", בפועל לא הותקן תריס. מנהל הנתבעת העיד כי מדובר בטעות סופר הואיל ונרשם במפרט גם "לפי דרישות הג"א", ועל פי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, הג"א אינו דורש תריס בממ"ד.
קיימת אפוא סתירה פנימית במפרט. סתירה זו פועלת לחובת הנתבעת, בהיותה המנסחת של המפרט. לפיכך יש לחייב את הנתבעת להתקין תריס בממ"ד. עדות מנהל הנתבעת, אינה יכולה לפטור את הנתבעת מחובתה כלפי התובעים על פי האמור במפרט.

ט. תריס במרפסת מטבח. הנתבעת התקינה דלת רב בריח במקום דלת עץ לחוד עם צוהר ותריס. התובעת העידה כי אינה מעוניינת בהחלפת הדלת (עמ' 14, ש' 4-1). לפיכך, אין לחייב את הנתבעת לבצע האמור בסעיף 1.5 בחוות דעת המומחה.

י. סורגים בחלונות. אין לחייב את הנתבעת להתקין סורגים בחלונות (סעיפים 2.1.2, 2.1.3, 2.1.4 ו- 2.1.6) נוכח תשובות המומחה לשאלות ההבהרה של הנתבעת (תשובה 3 ב- מ/1).

יא. סטיה מהמידות המוגדרות ב"מפרט הכללי". בתשובה לשאלת הבהרה קובע המומחה, כי המפרט הכללי אינו באחריות מכון התקנים ולכן אינו מחייב, אבל הוא כולל תאור התהליך הטכני והמעשי לאופן ביצוע עבודה כלשהי.
בעניין זה, הנטל על התובעים להראות הבסיס לחיוב הנתבעת לבצע הבניה בהתאם למפרט הכללי. ההסכם בין הצדדים אינו קובע כך. הנתבעת התחייבה לבנות את הדירה על פי המפרט והתוכניות ולא מעבר לכך (סעיף 5.2 לנספח א'1 לנ/1).
בנסיבות אלה, אין לחייב את הנתבעת לבצע את הבניה ברמת המפרט הכללי, ואין לחייבה לתקן הליקוי הנקוב בסעיף 7.1 לחוות הדעת.

21. לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לתקן הליקויים בדירת התובעים בהתאם לחוות דעת המומחה, בכפוף לאמור בסעיף 20 לעיל, תוך 60 יום ממועד המצאת פסק-דין חלקי זה. התיקונים יבוצעו ברצף, מדי יום עד לסיומם המלא.

22. עם סיום תיקון הליקויים, יזמינו הצדדים את המומחה, אשר יבדוק את התיקונים ויגיש חוות דעת משלימה, תוך 30 יום ממועד הזמנתו לבדיקה כאמור. הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות חוות הדעת המשלימה, ומראש.

לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, יינתן פסק-דין משלים.
ניתן היום כ"ב באב, תשס"ו (16 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים.

ברכה סמסון
, שופטת
000710/01א 113 איתמר דוד








א בית משפט שלום 710/01 שמואלי משה, שמואלי אידה נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/08/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים