Google

הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה - חאלד מרעי סמנייה (חוג'יראת)

פסקי דין על הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה | פסקי דין על חאלד מרעי סמנייה (חוג'יראת)

5849/01 פ     05/05/2005




פ 5849/01 הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה נ' חאלד מרעי סמנייה (חוג'יראת)




בעניין:
1




בתי המשפט



בית משפט השלום חיפה
פ
005849/01


בפני
:
כב' השופטת ת. נאות-פרי
תאריך:
05/05/2005




בעניין
:
הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה


ע"י ב"כ עו"ד
ד. בלוק


המאשימה



- נ ג ד -


חאלד מרעי סמנייה (חוג'יראת)
, ת.ז. 053751616



ע"י ב"כ עו"ד
ד. נפאע


הנאשם



פסק דין


כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"). בנוסף, נכללה בכתב האישום בקשה למתן צו לפי סעיף 212 לחוק – והכל בהתייחס למבנה בשכונת סרקיס הנמצאת בסמוך לצומת סומך.
כפי שנטען בכתב האישום, הבניה הרלבנטית כוללת מבנה קשיח בן 2 קומות בשטח כולל של כ-111 מ"ר המשמש למגורים.

כבר בכתב האישום נטען כי לגבי עצם בנית המבנה יתכן וקמה טענת ההתישנות (להבדיל מנושא השימוש בהם) וכן תוארה בכתב האישום השתלשלות העניינים בכל הנוגע לבניה הרלבנטית אשר נדונה בעבר בערכאות קודמות נוספות (לרבות בהמ"ש השלום בעכו, בהמ"ש המחוזי בחיפה ובהמ"ש העליון).

יוער כי כתב האישום כנגד נאשם זה הינו אחד מתוך 7 כתבי אישום דומים שהוגשו באותו מועד כנגד קרובי משפחתו של הנאשם. שבעת התיקים, ששמיעתם החלה עוד בשנת 2001, נדונו במשך כל הזמן ביחד אם כי לא אוחדו -
לאור העובדה כי הם מעוררים מחלוקות דומות.

ההליכים בתיק ארכו זמן רב - הן בשל בקשות מקדמיות שונות שנדונו (לרבות הליכי ערעור לגבי חלקן), הן בשל מגעים שהתנהלו בין הצדדים מעת לעת, והן בשל סיבות אחרות אשר הביאו אף לשלוש דחיות של המועד שנקבע לשמיעת ההוכחות.



בכל אופן, ביום 10/4/2005 הוגשה לבהמ"ש הודעה בדבר הסדר טיעון אשר יהיה תקף לגבי כל התיקים, אשר עיקריו כדלקמן :

(א)
הנאשם יחזור בו מכפירתו בעובדות כתב האישום והמאשימה תחזור בה מהאישום ככל שהוא מתייחס לשימוש החורג.
(ב)
ינתן בהסכמה צו הריסה ללא הרשעה מכח סעיף 212 לחוק לגבי המבנים המפורטים בכתב האישום והצדדים יטענו בפני
בהמ"ש באשר למועד ביצועו של צו ההריסה כאמור.
(ג)
למרות ההסדר, יוכלו הצדדים לערער לבהמ"ש המחוזי באשר למועד הביצוע שיקבע על ידי בהמ"ש, כמצוין בס"ק (ב) לעיל.
במהלך הישיבה שהתקיימה ביום 17/4/2005 התבקש בהמ"ש ליתן תוקף של

פסק דין
להסדר הטיעון ולקבוע את המועד לכניסתו לתוקף של צו ההריסה כאמור.

מצאתי לנכון לציין כי אינני בטוחה שהסדר טיעון לגבי צו מכח סעיף 212 לחוק הינו הפתרון האופטימלי במקרה זה ולא ברור לי איזה סעיף מתוך הסעיפים הקטנים של סעיף 212 מתקיים במקרה זה, בוודאי בכל הנוגע לעבירת השימוש. הערתי זו באה לאור ההלכות לגבי המקרים הראויים ליישום המנגנון המיוחד שמגולם בסעיף 212 לחוק הקובעות כי לצורך מתן צו הריסה ללא הרשעה, לא די בהוכחה כי נתקיימו התנאים המקימים סמכות לצוות על הריסה, אלא יש להוכיח, כי בנסיבות העניין קיים עניין ציבורי חשוב המצדיק מתן הצו
- וראו לעניין זה את ע"פ 3490/97 אליהו יצחק נגד הוועדה המקומית לתכנון והבניה כפר סבא, פ"ד נב (1) 136, רע"פ 124/01 זאב ניקר נגד מדינת ישראל פ"ד נו (3) 151, ע"פ (ב"ש) 432/90
ג'יברין סלימאן נגד מדינת ישראל פורסם במאגר תקדין וע"פ (חיפה) 1051/98 ברייר נגד מדינת ישראל, פורסם במאגר דינים.

עם זאת, אני סמוכה ובטוחה כי שני הצדדים שקלו את מכלול השיקולים הראויים טרם ההסכמה בדבר מתווה הסדר הטיעון ואכבד את ההסכמה אליה הגיעו, בין היתר לאור העקרונות המנחים שנקבעו באשר להסדרי טיעון בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז (1) 577.

אשר על כן, אני נותנת תוקף של

פסק דין
להסדר הטיעון וניתן בזאת צו מכח סעיף 212 לחוק אשר לפיו על הנאשם להרוס את המבנים המפורטים בכתב האישום
.


באשר למועד הכנסו לתוקף של הצו –
ב"כ המאשימה טען כי על הצו להכנס לתוקפו תוך שנה לכל המאוחר תוך שהוא מדגיש את העובדה כי ההליכים החלו עוד בשנת 2001. לשיטתו, גם א הנאשם נזקק לזמן על מנת להסדיר את ענייניו טרם ההריסה הרי שיש למנות בהקשר זה אף את הזמן שחלף ממועד תחילת ההליכים. עוד טען ב"כ המאשימה כי הסיכוי לקבלת היתר בניה במקרה זה נמוך מאוד והפנה בקצרה ל"הסטוריה" של ההליכים הנוגעים לבניה הרלבנטית.

ב"כ הנאשם טען כי יש להשהות את הצו למשך תקופה של לפחות חמש שנים. לטענתו יש לתת משקל לכך שהבניה עצמה בוצעה לפני שנת 1971 (כפי שמוסכם בסעיף 10 להסדר הטיעון) וכי הנאשם משתמש במבנים מאז. לשיטתו אין לקחת בחשבון את משך הזמן שההליכים מתנהלים בבהמ"ש ובוודאי שאין לזקוף לחובת הנאשם את קצב ניהול ההליך שלא היה תלוי בו. עוד טוען ב"כ הנאשם כי קיים סיכוי סביר כי ינתן היתר בדיעבד לבניה הנדונה ובהקשר זה הוגשו לעיוני המסמכים נ/1 עד נ/3.

לאחר שקילת טעוני הצדדים ועיון במסמכים שהוצגו לעיוני בהקשר זה אני קובעת כי הצו יכנס לתוקפו בתוך 18 חודשים מהיום, וזאת מהטעמים הבאים :

(א)
ישנה חשיבות למשך הזמן בו התנהלו ההליכים בתיק זה וזאת בלי כל קשר לסיבה אשר בעטיה הם נמשכו ואין הדבר מהווה "עונש" או "פרס" למי מהצדדים.
(ב)
הסיכוי שינתן היתר בדיעבד למבנים הינו כמובן אחד מהשיקולים שיש לשקול אך לא שוכנעתי כי הסיכוי גבוה.

באשר למכתב נ/1 הרי שהוא מתייחס להתחייבותה של עירית קרית אתא לספק שירותים מסויימים לתושבי שכונת סרקיס, אך אין בו כל התייחסות לנושא בקשות לקבלת ליגליזציה שהוגשו, אם הוגשו, או בכלל להיבט התכנוני של השכונה. לכן, אינני יכולה ללמוד ממנו את אשר מבקש ממני ללמוד ב"כ הנאשם באשר לסיכוי הגבוה לקבלת ליגליזציה לשכונה.

באשר למסמך נ/2 – המדובר בפרוטוקול של ועדת המשנה מיום 28/12/1998 ועם כל הכבוד, אין ללמוד ממנו דבר לגבי המצב כיום.




בנוגע למסמך נ/3 – המדובר בהודעה בדבר אישור תוכנית מפורטת מספר כ/256 מיום 8/7/2004 אך מעיון קפדני בהודעה עולה כי היא מתייחסת לחלקות מסויימות בלבד מתוך גוש 10294 ואילו הבניה בה עסקינן נמצאת בחלקה 21 בגוש זה – וחלקה זו אינה נכללת בחלקות המפורטות בהודעה.
(ג)
באשר לצורך בפרק זמן מספיק לצורך התארגנות – הריני סבורה כי פרק זמן בן 18 חודשים הינו מספיק גם אם המדובר בבית מגורים.
אשר על כן, הצו יכנס לתוקפו בעוד 18 חודשים מהיום.


המזכירות תמציא העתק לצדדים.


ניתן היום כ"ו בניסן, תשס"ה (5 במאי 2005) בהעדר הצדדים.



ת. נאות-פרי
, שופטת












פ בית משפט שלום 5849/01 הועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה נ' חאלד מרעי סמנייה (חוג'יראת) (פורסם ב-ֽ 05/05/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים