פסקי דין על אורלי טל | פסקי דין על אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

4841/09 תק     06/06/2010




תק 4841/09 אורלי טל נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



06 יוני 2010

ת"ק 4841-09 טל נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ






בפני

כב' השופטת
דורית פיינשטיין


תובעת

אורלי טל


נגד


נתבעת

אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ


פסק דין

1.
התובעת היא עיוורת, המרכזת חוג של רוכבי אופניים עיוורים. בחוג זה על גבי כל זוג אופניים רוכבים שניים, עיוור ואדם רואה. אופני רכיבה אלה, המכונות "אופני טנדם", הן אופניים זוגיים או כפוליים, והן ארוכות יותר מאופני הרכיבה הרגילות.

2.
התובעת ביקשה בערב ראש השנה ה 18.9.09 לנסוע, עם אופניה, מירושלים לבאר שבע בקו אוטובוס של הנתבעת. התובעת הגיעה בשעת בוקר לתחנה המרכזית מלווה בחברתה גב' דבי פוליק, שהתכוונה להכניס את האופניים לתא המטען של האוטובוס. אוטובוס זה היה אמור לצאת לנסיעה בשעה 7:00 ( להלן: האוטובוס הראשון), והתובעת וחברתה הגיעו לתחנה דקות ספורות לפני יציאתו .

3.
בפועל לא התאפשר לתובעת להעלות את האופניים לאוטובוס הראשון, והאוטובוס יצא מהתחנה באיחור של כמה דקות.

4.
מיד לאחר צאת האוטובוס הראשון מהרציף בתחנה, הגיע האוטובוס של השעה 7:30 (להלן: האוטובוס השני) ובתא המטען שלו העמיסה הגב' פוליק את אופני התובעת, בסיועם של נהג האוטובוס השני וסדרן של הנתבעת.

המחלוקות:
5.
השאלות השנויות במחלוקת הן: מדוע לא הצליחה התובעת להעלות את האופניים על האוטובוס הראשון, ומדוע נאלצה להמתין לאוטובוס השני. שאלה נוספת היא האם אופניה של התובעת ניזוקו כתוצאה מהתנהגות נהג האוטובוס הראשון.




טענות הצדדים:

6.
לטענת
התובעת נהג האוטובוס הראשון התנגד להכנסת האופניים לתא המטען וכאשר גב' פוליק ניסתה להכניס אותם, במקום לסייע בידה, צעק עליה ומשך את האופניים החוצה בחוזקה. התובעת טוענת כי בשל התנהגות הנהג יצאה שרשרת האופניים ממקומה, כיסוי המושב נקרע וציר הגלגל נשבר.

7.
התובעת טוענת כי בגין הנזק שנגרם לאופניים היא זכאית לפיצוי של 5,000 ₪, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה יש לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי של
25,0000 ₪.

8.
הנתבעת טוענת כי נהג האוטובוס הראשון
ניסה לסייע לתובעת, אך היא הגיעה לאוטובוס רק זמן קצר לפני השעה היעודה ליציאה, והאוטובוס הראשון ותא המטען היו מלאים.
לטענת הנתבעת, חברתה של התובעת, התעקשה
להכניס את האופניים אך בשל הממדים החריגים שלהם
והצפיפות בתא המטען בדבר לא היה אפשרי.
התובעת התבקשה להמתין לאוטובוס הבא כמספר דקות, שלאחריהן הסדרן ונהג האוטובוס השני סייעו לה להעלות את האופניים לאוטובוס השני.
אוטובוס זה היה פנוי יחסית, התובעת עלתה עליו ראשונה, והיא קיבלה סיוע בהכנסת האופניים לתא המטען לפני כל מטען אחר.

9.
הנתבעת מכחישה מכל וכל כי נגרם נזק כלשהו לאופני התובעת.


דיון והכרעה:

10
כלל יסוד בשיטת משפטנו הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה",
ובעניינו התובעת לא הרימה את הנטל ולא שכנעה את בית המשפט כי נגרמו לה הנזקים הנטענים על ידה.

11.
התובעת הציגה גרסאות שונות בנוגע לנזקים שנגרמו לאופניה. כאשר התובעת פנתה למחלקת פניות הציבור ביקשה פיצויי של 700 ₪ בלבד בגין נזק זה. לעומת זאת בתביעתה טענה כי היא זכאית לפיצוי של 5000 ₪ בגין נזקים אלו,
ובדיון העלתה גירסה שלישית לגובה נזקיה כאשר הציגה קבלה
על תיקון האופניים בסך של 1,575 ₪.

12.
נוכח סתירות אלו בעניין גובה הנזק ברור כי מהימנותה של התובעת נפגמת.

13.
עוד יצוין כי הקבלה מעידה שהתיקון התבצע ביום 23.5.10 בעוד שהנזק נגרם לדברי התובעת כבר ב 18.9.10 . העובדה שהתובעת תיקנה את אופניה רק בחלוף חצי שנה ממועד הנזק הנטען, אומרת גם היא דרשני.
14.
מכאן מסקנתי היא כי התובעת לא הוכיחה שאופניה ניזוקו על ידי הנהג הראשון כטענתה, ודין רכיב תביעה זה להדחות.

15.
אפנה ואבחן את השאלה אם התובעת זכאית לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה על ידי נהג האוטובוס הראשון.
העידו בפני
לגבי האירוע עצמו, התובעת, חברתה גב' דבי פוליק , נהג האוטובוס הראשון מר ירון בן אהרון, הסדרן מר אלון בצלאל ונהג האוטובוס השני מר הייכל אשהם.

17.
מעדויות כל העדים עולה כי האוטובוס הראשון היה
מאוד עמוס ובכל זאת בן –אהרון פתח את דלת המטען השמאלית. מכאן שאין בסיס לטענה כי הוא התנגד להעלאת האופניים. ברור גם מעדויות העדים כי הגב' פוליק מאוד השתדלה להכניס את האופניים לתא המטען של האוטובוס הראשון. לשם כך הגב' פוליק אף טיפסה לתוך האוטובוס הראשון, הזיזה בתוכו תיקים של נוסעים אחרים אך היא לא הצליחה להכניס את האופניים.

18.
לא שוכנעתי מעדות התובעת והגב' פוליק
כי בן אהרון נהג בתוקפנות , ומשך את האופניים, אלא התרשמותי היא כי גב' פוליק התעקשה להכניס את האופניים לתא המטען על האף העומס הרב ששרר בו.

19.
מנגד, ברור מעדויות כל הצדדים כי האוטובוס השני היה ריק יחסית, האופניים הועלו עליו ראשונים
והתובעת זכתה לסיוע וליחס אדיב, כפי שראוי שיהיה.

20.
בנסיבות אלו הרי שלא השתכנעתי בגרסת התובעת כי זכתה לייחס לא ראוי ואופניה ניזוקו, ודין תביעתה להדחות. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לחייב את התובעת בהוצאות.


סיכומו של דבר: התביעה נדחית ואין צו להוצאות.






ניתנה היום,
כ"ד סיון תש"ע, 06 יוני 2010, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 4841/09 אורלי טל נ' אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/06/2010)