פסקי דין על אורלי טל | פסקי דין על פיראס מוסא |

28726-02/11 פ     11/10/2011




פ 28726-02/11 מדינת ישראל נ' אורלי טל, פיראס מוסא








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 28726-02-11 מדינת ישראל
נ' טל(עציר) ואח'

11
אוקטובר 2011






בפני
כב' השופטת חני הורוביץ

המאשימה
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – פלילי


נגד

הנאשמים
1.
אורלי טל
(במעצר)

ת"ז 300754207, ילידת 27/4/87

2.
פיראס מוסא



ת"ז 066231796, יליד 4/12/82





גזר דין
בעניין נאשמת 1

1.
הנאשמת הורשעה על יסוד הודייתה בעובדות כתב האישום, בביצוע העבירות כדלקמן: נשיאת נשק ותחמושת – עבירה על סעיפים 144 (ב) רישא ו- 144 (ב) סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1967 [להלן: החוק], החזקת נשק ותחמושת – עבירה על סעיפים 144 (א) רישא ו- 144 (א) סיפא לחוק והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירה על סעיף 275 לחוק.
2.
עניינה הופרד מזה של שותפה לביצוע העבירה [הנאשם], שדינו נגזר כבר, מאחר והיה צורך להמתין לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינה.
3.
ב- 7.2.11 בסביבות השעה 22:30, נסעו הנאשמת ואחר ברכב בו נהג הנאשם
באזור העיר נהריה. הנאשמים החזיקו ונשאו אקדח בתוכו מחסנית טעונה ב- 13 כדורים בקוטר 9 מ"מ. האקדח והכדורים שנתפסו הם כלי נשק שבכוחו להרוג. לאחר ששני שוטרים הורו לנאשם לעצור את הרכב לצורך בדיקה, החביאה הנאשמת, לבקשת הנאשם,
את הנשק על גופה, במטרה להכשיל את השוטרים במילוי תפקידם.

4.
לנאשמת אין עבר פלילי. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשמת כבת 24, אם חד הורית לפעוט בן 3.5. לא עבדה והתקיימה מקצבת נכות על רקע נכות נפשית. הנאשמת גדלה בירוחם במשפחה עם קשיים רבים, כמפורט בהרחבה בתסקיר.

הנאשמת סיימה 10 שנות לימוד. בשנת 2001 עברה אבחון פסיכולוגי בשל אי ביקור בביה"ס והומלץ על הוצאתה למסגרת חוץ ביתית. בכיתה ט' הוצאה למקלט לנערות, אך לא הצליחה להתמודד עם היותה רחוקה מהבית והוחזרה. בשנת 2002 שולבה בפני
מייה ולמדה שם במגמת ספרות. היא הפגינה התנהגות של הרס עצמי. הואיל וסירבה לעבור הליך טיפולי למניעת המשך הידרדרותה לשימוש בחומרים ממכרים, הוצאה מהפנימייה
ועברה להתגורר בנהריה אצל אחותה הגדולה ועבדה לפרנסתה בעבודות מזדמנות.

בעת ששהתה בנהריה התוודעה לצעיר ממוצא ערבי, לו הרתה. לדבריה, אבי בנה איננו שותף בגידולו וכיום אין ביניהם קשר. במהלך ההיריון שבה לבית הוריה, אך לאחר שהמצב בבית החמיר, עזבה ואותרה בהמשך עם הילד בעכו. בהתערבות ביהמ"ש שולבה עם בנה ביחידת האמהות בבית "שבתאי לוי" בחיפה. מהדיווחים משם עולה כי היא עונה על צרכי הילד ואימהותה מיטיבה. בהמשך, נדדה עוד כמה פעמים בין ירוחם לנהריה. מאז מעצרה, הוריה מטפלים בילד והוא מוכר הן לשירותי הרווחה בירוחם והן בנהריה.

הנאשמת הסבירה כי בערב האירוע יצאה לבלות עם ידידיה. היא לא ידעה על הימצאות הנשק ברכב, עד שהנאשם פנה אליה וביקשה להחביאו על גופה. בהיותה שתויה ובאקט ספונטני, הסכימה לסייע לידידה, הנאשם.

בפני
שירות המבחן ביטאה הנאשמת חרטה כנה על מעשיה וכאב על היותה רחוקה מבנה. להערכת שירות המבחן המחיר שנדרשה לשלם במעצרה, חידד אצלה את משמעויות התנהלותה הבעייתית. היא איננה פועלת מתוך עולם ערכים עברייני. בנה והקשר עימו מהווה עוגן חשוב בחייה ומקנה לה תחושת שייכות וערך. קיימת סבירות נמוכה לרצידיביזם אצלה. ברם קיימת נזקקות טיפולית, בהיבט של לימוד יכולת ההתארגנות והקניית יציבות בתחום התעסוקתי והאישי. לאור העובדה שהיא מוכרת לשירותי הרווחה, שירות המבחן סבור כי אין צורך בהמשך התערבותו והמליץ להטיל עליה ענישה מרתיעה, שתציב בפני
ה גבולות ברורים.
5.
ב"כ המאשימה הדגיש את החומרה שבעבירות נשק. עבירות נשק היו לנגע המצדיק להילחם בו נוכח הסכנות הרבות הגלומות בו. הוא הפנה לפסיקת ביהמ"ש העליון, המבהירה שיש להטיל מאסר בפועל גם כשמדובר בעבירה ראשונה. עוד טען כי יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי על העניין האישי.

הוא הפנה לביטויים להתנהגות "שולית" של הנאשמת, המפורטים בתסקיר שירות המבחן ולכך שבסופו של דבר לא ניתנה המלצה טיפולית.

הפרקליט עתר להטיל על הנאשמת מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס.
6.
הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בתקופת המעצר בצירוף מע"ת ולהימנע מהטלת קנס, נוכח מצבה הכלכלי הקשה.

הוא הפנה לטעוני ב"כ המאשימה בעניינו של הנאשם, שם הודגש שהנאשם הוא זה שביקש מהנאשמת להחביא את הנשק וגרס כי יש לאבחן בינה לבינו. מדובר ברף נמוך של עבירות נשק, נוכח חלקה המזערי של הנאשמת בביצוע העבירה. החזקתה באקדח נעשתה רק לצורך סיוע לנאשם. כבר בשלב תפיסתה הודתה וקיבלה אחריות. הנאשמת הסכימה למעצרה עד תום ההליכים, על אף שהיה סיכוי כי תשוחרר למעצר בית פעם נוספת, ויש בכך כדי להדגיש את קבלת האחריות על מעשיה.


ב"כ הנאשמת הפנה לתסקיר שירות המבחן ולמצבה האישי הקשה והמורכב של הנאשמת וחייה הקשים. אין לה מאפיינים עברייניים.

שליחתה לתקופה ארוכה למאסר תגרום לנזקים עתידיים גם לבנה הקטן. היא הפנימה את חומרת מעשיה.
7.
הנאשמת ביקשה סליחה, גם מהוריה שנמצאו באולם וביקשה כי תינתן לה הזדמנות נוספת להיות עם בנה.
8.
עבירות בנשק מצדיקות בדרך כלל תקופת מאסר משמעותית מאחורי סורג ובריח, גם כשמדובר בעבירה ראשונה. בדרך כלל האינטרס הציבורי להילחם בתופעה, גובר גם על הנסיבות האישיות אולם כל מקרה ונסיבותיו.

חלקה של הנאשמת בביצוע העבירה דנן יחסית קטן. הנאשמת הסכימה לסייע לנאשם ולהחביא את הנשק על גופה, כשנעצרו על ידי השוטרים. כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן לנאשמת אין מאפיינים עברייניים, מדובר בעבירה ראשונה, הנמצאת על הרף הנמוך ביותר בשורת עבירות הנשק. הנאשמת הודתה בשלב מקדמי, הביעה צער וחרטה כנים על מעשיה.

הנאשמת נמצאת במעצר מזה מספר חודשים.


לפיכך לאחר ששקלתי את מלוא השיקולים לחומרה ולקולה, הנני גוזרת על הנאשמת עונש כדלקמן:

18 חודשי מאסר. מתוכם 6 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, לבל תעבור עבירות בנשק.

מתקופת המאסר בפועל יש לנכות את תקופות מעצרה של הנאשמת, קרי, מיום 7.2.11 עד 15.3.11 ומיום 26.6.11 ועד היום.


זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 ימים.


ניתן היום י"ג בתשרי, תשע"ב, 11 אוקטובר 2011, במעמד ב"כ המאשימה, הנאשמת וסנגורה.














פ בית משפט מחוזי 28726-02/11 מדינת ישראל נ' אורלי טל, פיראס מוסא (פורסם ב-ֽ 11/10/2011)