פסקי דין על אורלי טל

50787-07/12 פ     09/09/2013




פ 50787-07/12 מדינת ישראל נ' אורלי טל





בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט יעקב צבן
, סגן נשיא
ת"פ 50787-07-12
המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשמת
אורלי טל


גזר דין

1. הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 390 לחוק העונשין ורישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק. ואלה המעשים: בשנים 2007-2010 עבדה הנאשמת כפקידת גביה של רשות השידור והייתה אחראית לניהול קופת הסניף וקיבלה תקבולים מלקוחות בגין תשלום אגרה. בשנים 2009-2010 גנבה הנאשמת מרשות השידור 45,000 ₪ ב-41 הזדמנויות ששולמו על-ידי 41 לקוחות שונים. הנאשמת פעלה על-פי שיטת פעולה מיוחדת לאחר שקיבלה תשלום והנפיקה קבלה, לאחר מכן ביטלה רישום הקבלה במחשבי הרשות ושלשלה הכסף לכיסה. ביום 22.10.2010 טענה לקוחה כי חרף העובדה ששילמה קיבלה הודעה על קיום חוב, נערכה בדיקה ונחשפו מעשיה של הנאשמת, שאז היא עזבה את מקום עבודתה והשיבה 35,000 ₪.

2. הנאשמת, ילידת 1962, גרושה בשנית, אם לשלושה. עברה נקי. שירות המבחן סקר את מהלך חייה, שנות התבגרותה, לימודיה, שירותה בחיל המודיעין, נישואיה וגירושיה, היותה מטופלת בלשכת הרווחה מאז 1996 עקב גירושין, תפקוד הורי, מצוקה כלכלית. בעבר עבדה 12 שנים כמזכירת בית ספר, בשנת 2009 נפגעה בתאונת דרכים, בנוסף לפגיעה הפיסית סובלת מאז מחרדות, נמצאת בטיפולים שונים, לרבות טיפול נפשי. שירות המבחן ציין כי הנאשמת מתקשה לתת אמון באנשים, רואה את עצמה כקורבן, חווה תחושת הישרדות פרמננטית. ההמלצה הינה להטיל עליה מאסר בעובדות שירות ובנוסף צו מבחן למשך שנה ומאסר על-תנאי.

3. ב"כ המאשימה טענה כי הפרמטר המרכזי בקביעת המתחם הוא הערך החברתי שנפגע. לגניבה בידי עובד ציבור קבע מחוקק 7 שנות מאסר ולא בכדי, שכן עבירה זו מפרה את יחסי העבודה ואת האמון המובן מאליו ביחסים אלה. נסיבות ביצוע: ריבוי גנבות – 41 מקרים לאורך ימים ושנים בתחכום ושיטתיות. הנזק אינו רק בכסף אלא גם בפגיעה באמון הציבור. באשר למדיניות ענישה נוהגת – הגישה פסיקה וטענה למתחם בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. באשר לנסיבות אישיות: נטילת אחריות חרטה, השבה של רוב הכסף, עבר נקי. לעמדת המאשימה, בדרך כלל ראוי לגזור מאסר בפועל, אולם נוכח נסיבות מיוחדות, ניתן ליישם הרף התחתון של המתחם, קרי 6 חודשים בעבודות שירות (כמומלץ גם על-ידי שירות המבחן), מאסר על-תנאי וצו מבחן לשנה.

4. ב"כ הנאשמת עתר להטלת שירות לתועלת הציבור, מאסר על-תנאי ומבחן.
באשר למתחם טען כי הרף התחתון הוא של"צ ארוך. אולם גם אם יקבע מתחם שונה, הרי נוכח הנסיבות המיוחדות ניתן לחרוג ממנו. הנאשמת נטלה אחריות מידית ומלאה, החזירה 35,000 ₪, חסכה זמן. נסיבות חייה הקשות הובילוה לבצע העבירה ומדובר באב שנפטר בגיל 15, נישאה בגיל 19 והותקפה על-ידי בעלה, התגרשה, נישאה בשנית וגם הבעל השני התגלה כאלים וגם ממנו התגרשה. הנאשמת מטופלת בלשכת הרווחה מאז שנת 1996 ומגדלת ילדיה ואחד מהם סובל מבעיות רגשיות. חרף קשיים רבים מנסה הנאשמת לכלכל הבית בכבוד. עקב העבירות שביצעה סבלה מהשפלות, איבדה עבודתה וקשה לה למצוא עבודה ורק לאחרונה מצאה כזו ועל כן אין לקטוע הליך חיובי שיקומי זה במאסר בעבודות שירות. כמו כן ציין כי חלף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות.
בבית המשפט העידה ריבי ברסל המטפלת בנאשמת והסבירה כי הנאשמת נמצאת בעיצומו של הליך שיקומי וכי תקופת מאסר תקטע הליך זה. הסנגור הציג רשימת מסמכים המלמדים על קשייה הכלכליים, המשפחתיים והחברתיים של הנאשמת, השירותים שהיא מקבלת מלשכת הרווחה וההליכים המשפטיים שהייתה מעורבת בהם במשך השנים בכל הקשור לגירושיה והאירועים הנלווים
הסנגור הציג פסיקה בה נגזר עונש של 400 שעות של"צ על עבירות דומות, תוך מתן דגש לנסיבות אישיות מיוחדות.

5. חוק העונשין (תיקון 113) קבע את עקרון ההלימה שמשמעו אימוץ עקרון הגמול כעקרון מנחה. כך עולה מהצעת החוק וכן מהפסיקה בה צוין כי עקרון זה הוא "כוכב הצפון", אם כי קיימים כמובן בצידו יסודות הענישה האחרים (ע"פ 1523/10 פלוני נ' מ"י, פסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין). קרי, יש לבדוק העבירה וכל העולה ממנה ולאחר מכן הנסיבות האישיות. בחינת העבירה ונסיבותיה מביאה לקביעת מתחם ענישה ואחר כך יש לבחון הנסיבות האישיות. דהיינו, העבירה מכתיבה את המתחם ושילוב הנסיבות האישיות במתחם מכתיבים את גזירת הדין.
ביצירת המתחם מספר שיקולים: האחד, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו. השני, מדיניות הענישה הנוהגת. השלישי, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40ט והם: תכנון, חלקו של הנאשם, הנזק הצפוי וזה שנגרם, הסיבות לביצוע העבירה, הבנת הנאשם ויכולת להימנע מעבירה, מצוקתו הנפשית, קרבה לסייג אחריות פלילית, מידת האכזריות כלפי הנפגע העבירה, ניצול כוח ומעמד.
על-פי סעיף 40יג לחוק העונשין, כאשר הנאשם מורשע בכמה אירועים, יש לקבוע מתחם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן ניתן לגזור עונש בנפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים.
ניתן לסטות מהמתחם לקולא אם הנאשם השתקם או שיש סיכויי שיקום (סעיף 40ד) וניתן לחרוג לחומרה אם מדובר בנאשם מסוכן (סעיף 40ה). גזירת הדין תהיה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40 י"א), קרי, פגיעת העונש בנאשם, במשפחתו, הנזקים שנגרמו לנאשם עקב העבירה ומההרשעה עצמה, נטילת אחריות, מאמצים שעשה לתיקון הנזק ולפיצוי, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, נסיבות חיים מיוחדות, התנהגות חיובית, חלוף הזמן, עבר פלילי או עבר נקי.

6. הערך המוגן בעבירה של גניבה בידי עובד ציבור הינו אמון הציבור בשירותים הציבוריים. הנאשמת הפרה ערך חשוב זה ובאמון הדרוש בין עובד לחברו ובין עובד והממונים עליו.
העונש הנוהג נע בין מאסר קצר לבין 12 חודשי מאסר. באשר לנסיבות: הנאשמת ביצעה את המעשים ביוזמתה, פעולות רבות, עבירות חוזרות ונשנות, לאורך ימים וחודשים. כיוון שמדובר באירועים רבים, מתחם הענישה המשוקלל הינו בין 3 ל-12 חודשי מאסר בפועל. באשר לנסיבות האישיות אציין הודאה, חרטה, החזרה של כ-80% מהחוב, נתונים אישיים ומשפחתיים קשים במיוחד, טיפול מתמשך בלשכת הרווחה. מכאן שיש לגזור הדין על-פי הרף התחתון של המתחם. עם זאת, אין מנוס מהטלת מאסר בפועל, ולו בעבודות שירות, זאת נוכח ריבוי העבירות והצורך בהרתעה אישית וכללית, וזוהי למעשה אף עמדתה של המאשימה. לאור האמור, הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות בבית החולים "הדסה הר הצופים" בירושלים, חמישה ימים בשבוע, 8.5 שעות כל יום, החל מיום 27.11.2013.
על הנאשמת להתייצב ביום 27.11.2013 עד השעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, במפקדת שב"ס באר-שבע.
מובהר בזאת לנאשמת, כי עליה לבצע את העבודות על פי ההנחיות שתינתנה ולהקפיד על הכללים, שכן הפרתם עלולה להביאה לריצוי יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר של 7 חודשים אותם תרצה, אם במשך 3 שנים מהיום תבצע עבירת גניבה או עבירת תרמית.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן היום, ה' בתשרי התשע"ד, 9 בספטמבר 2013, במעמד ב"כ המאשימה, הנאשמת וב"כ.
יעקב צבן
, שופט

עמוד 1 מתוך 4








פ בית משפט מחוזי 50787-07/12 מדינת ישראל נ' אורלי טל (פורסם ב-ֽ 09/09/2013)