פסקי דין על סימן בן שחר | פסקי דין על רפאל רובינץ

15775-06/14 תאק     26/06/2014




תאק 15775-06/14 סימן בן שחר נ' רפאל רובינץ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 15775-06-14 בן שחר נ' רובינץ




תיק חיצוני:



בפני

כב' הרשם
דורון יעקבי


תובע (המבקש)

סימן בן שחר


נגד


נתבע
(המשיב)

רפאל רובינץ



החלטה

בפני
בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן כנגד המשיב ביום 10.6.14 על בסיס בקשה לעיכוב יציאה מהארץ הנתמכת בתצהיר המבקש,תצהירו של מר מאיר אמסלם,מנהל קרן הישיבה "נתיבות עולם" המכונה גם בשם "קרן נתנאל" ואסמכתאות.
המבקש הפקיד הערבויות על סך של 100,000 ₪
כתנאי לתוקפו של צו העיכוב שנקבע בהחלטה מיום 10.6.14.
המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב ע"ס של 878,395 ₪.
ביום 17.6.14 קוים דיון ראשון בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, בה היה המבקש (התובע) מיוצג ואילו המשיב (הנתבע) לא היה מיוצג. המשיב ביקש במהלך הדיון כי יתאפשר לו לקבל סיוע וייצוג עו"ד ועל כן נקבע כתנאי לקיום דיון נוסף, תשלום הוצאות לב"כ המבקש על סך של 4,000 ₪.
ביום 22.6.14 שולמו ההוצאות לב"כ המבקש ,הוגשה בקשה לביטול עיכוב יציאה ונקבע מועד דיון חדש ליום 24.6.14 אליו התייצבו המבקש ,המשיב ובאי כוחם.
בדיון נחקרו המבקש והמשיב על תצהירם התומך בבקשה לעיכוב יציאה ולביטול עיכוב יציאה.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
טענות המבקש
1.
לטענת המבקש, המשיב חתם על הסכם ביום 25.5.09 עם המבקש בתור ערב מול החברה שהוא נציגה ומורשה לפעול בשמה, ובמסגרתו התחייב המשיב לשלם כספים למבקש בסך 249,567$ בפריסה מפורטת בהסכם.

2.
עוד מוסיף המבקש, כי צורף תצהיר של מר מאיר אמסלם מנהל קרן הישיבה אשר מעיד כי שוחח עם המשיב, ביקר אצלו בחו"ל, וכי המשיב מסר לו כי הוא מתעתד לבוא לארץ, לחסל את עניינו בארץ ולעקור יחד עם משפחתו לחו"ל. תצהיר זה הוזכר ונמסר למשיב בדיון הראשון. כמו כן, המשיב לא הפריך תצהיר זה ולא ביקש לזמן לעדות את מר אמסלם.

3.
בנוסף, טוען המבקש כי המשיב אינו בגדר תושב חוץ.מרב הזיקות מעידות כי המשיב הינו תושב מדינת ישראל, קרי,
לימודיו בישיבה ומשפחתו, אשתו וילדיו מתגוררים במדינת ישראל וכן, יש לו ירושות משפחתיות בארץ. המבקש עוד טוען, כי המשיב לא הציג בדל ראיה לזיקה שיש לו לארה"ב, לא חשבון חשמל, לא חוזה שכירות, לא תלושי שכר ,לא פרטי עסקו וכיוצ"ב. מבירור פרטי המשיב במשרד הפנים עולה כי הוא נמצא חודשים ארוכים מדי שנה בישראל.

4.
המשיב הציע בעבר חלופות ליציאתו מהארץ
ואולם חזר בו וכיום אינו מציע כל חלופה.

5.
המשיב הגיש מכתב של עו"ד אמריקאי ,מכתב מוזמן שאין מידע אודות פרטי עו"ד ולא צורף כלל תצהיר תמיכה למכתב האמור.

6.
תקופת המבחן הנטענת בבקשת המשיב לא אומתה ע"י ערכאה שלטונית כדין.

7.
למשיב מכלול חובות למעלה מ-2 מיליון דולר על בסיס מסמכים עליהם הוא חתום.


טענות המשיב
8.
המשיב טוען, כי בטרם הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב בתור ערב היה עליו לתבוע תחילה את החברה שמולה נחתם החוזה ועובדה שלא נתבעה צריכה לעמוד לחובתו.

9.
ב"כ המשיב מציין כי המשיב הינו תושב ואזרח ארה"ב כבר 15 שהוא חי ועובד שם ואכן משפחתו מתגוררת בישראל. משפחתו חזרה מארה"ב רק בחודש אפריל מחו"ל כך שבמידה והייתה רוצה לעקור ממקום מושבה לא הייתה חוזרת לארץ.


10.
לטענתו, מטרתה של הבקשה דנן הינה לשפר את מצבו של המבקש בהתאם להפקדת הערבויות של המשיב.


11.
בנוסף, המשיב טוען כי החברה שקיבלה את הכספים מאת המבקש הינה חברת נתנאל הקרן של הישיבה ,וההסכם שנערך הינו הסכם השקעה למכירת נכסים והעברת בעלות ע"ש החברה ולא הסכם הלוואה.

12.
המשיב טוען כי אינו מתכוון לעזוב את הארץ הרי הסכם השכירות של הבית בסביון הינו עד לחודש מאי 2015.


13.
לא הוגשה תביעה ע"י קרן נתנאל כנגד המשיב.


דיון

בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ על ביהמ"ש לבחון התנאים לקיום הצו כדלקמן:
ביהמ"ש רשאי ליתן הסעד המבוקש אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה על פי תקנה 362(א) לתקסד"א.
ביהמ"ש רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מהרץ אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסה"ד. היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 384(א) לתקסד"א).
רק לאחר שיקבע כי התנאים מלאו יש לשקול את הנזק שיגרם למבקש באי מתן הצו מול הנזק שיגרם למשיב אם ינתן הצו ואם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
הצדדים נחלקו בכל הדרישות למתן הצו.
אדון בכל התנאים השנויים במחלוקת ואכריע בהם.
קיומה של עילת תביעה-
עילת התביעה מבוססת על הסכם שנערך ונחתם ביום
25.5.09 בין המבקש לבין חברה בשם סי.או.גרופ אמריקאית (להלן: "החברה") המיוצגת ע"י המשיב, ששותף בחברה, מוסמך לחתום בשמה וחתם כערב להסכם. במסגרת ההסכם התחייבו החברה והמשיב כערב לשלם למבקש סך 249,567$ בפריסה למשך כשנתיים (סעיף 5 להסכם).
נראה כי ההסכם וההתחייבויות מכוחו אינם עומדים בפני
עצמם בלבד וכי קיימת מערכת הסכמית נוספת בין החברה באמצעות המשיב לבין חברת אן.אי נתנאל על פי הסכם מיום 1.5.05 והסכם בין חברת אן,אי.נתנאל והרב מאיר אמסלם לבין החברה באמצעות המשיב מיום 22.4.09.
יצויין כי ההסכם נשוא התביעה שבפני
נו הינו ההסכם המאוחר ליתר ההסכמים.
אני סבור כי אין לקבוע מסמרות בשלב זה של הדיון לא בדבר ההסכם נשוא התביעה ,באם הופר, באם לאו,לא בדבר יתר ההסכמים והקשר או התלות ביניהם,ככל שקיימים ביניהם, ולא בדבר צינור העברת הכספים תחילה מהמבקש לחברת נתנאל וממנה לידי המשיב. בהסכם נשוא התביעה (סעיף 5), המאוחר ליתר ההסכמים,קיימת התחייבות של החברה לתשלום 249,567$ לידי המבקש והמשיב ערב לקיום ההסכם. המחלוקות בדבר קיום ההסכם או הפרתו דרושות ליבון עובדתי וראייתי שאין דיון בבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ המקום והמועד לדון בהם. אם קיימות סתירות בתוך ההסכם בין סעיפיו השונים, והאם הסתירות משפיעות או משליכות על ההתחייבות לתשלום כאמור בהסכם, כל אלו ראויות להתברר במסגרת הדיון המשפטי.
הצדדים חלוקים בשאלה האם יש כלל לנקוט בשלב זה בהליכי תביעה כנגד המשיב מכח ערבותו להסכם או שיש תחילה לדרוש קיום החיוב מהחברה, לבחון באם נמצאה חייבת והאם שילמה או לא שילמה חובה. בעניין זה טוען המבקש שאין כלל פרטים אודות החברה,לרבות מי החברה,מועד התאגדותה,כתובתה,מס' הרישום, מקום מושבה, תדפיס רישום החברה,פרטי התקשרות וכיוצ"ב. מאידך, מצויין ברחל ביתך הקטנה כי המשיב מורשה לפעול בשמה וערב לקיום חובותיה.
אני סבור כי בשלב זה בנסיבות דנן,כשחסרים פרטים מהותיים אודות החברה מצד אחד והדבר עומד לחובת המשיב שכן לא ברור נוכח העדר הנתונים אם יש את מי לתבוע, ומנגד המשיב פועל בשמה של החברה,ניסח את ההסכם נשוא התביעה וערב לקיום ההתחייבויות, יש בכך כדי לקיים אחר ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה כנגדו.

הצדדים עוד חלוקים באם המשיב הינו "תושב חוץ" –
מירב הזיקות מובילות אותי למסקנה כי הנתבע אינו בגדר "תושב חוץ". מצד אחד המשיב אינו מספק כל אינפורמציה אודות מקום מגוריו ועסקיו בחו"ל, לא סופקו אסמכתאות אודות תלושי שכר,הסכם העסקה,חשבון ארנונה,חשמל,הסכם שכירות או כל אינדיקציה אחרת שתעיד שמרכז חייו של המשיב בארה"ב. העדר אינפורמציה ומסמכים דרושים ומתבקשים עומד לחובתו של המשיב.מצד שני, אשתו וילדיו של המשיב מתגוררים בארץ, למרות נסיעותיו של המשיב לחו"ל המשיב מצוי בארץ בתקופות שונות מדי שנה ולומד בישיבה. זאת ניתן ללמוד מתדפיסי משרד הפנים וחוזה השכירות. נוכח האמור לעיל, אין דרישה לפיה עיכוב יציאתו של המשיב תיעשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות חריגות.

יסוד הכבדה-
מצד אחד טוען המשיב כי אין בכוונתו לצאת הארץ לצמיתות,הינו עובד ומתפרנס בארה"ב מזה שנים רבות ואין בכוונתו לקחת את משפחתו יחד עימו. מנגד טוען המבקש הן בתצהירו שלו ובעיקר בתצהירו של מר מאיר אמסלם, התומך בבקשתו לעיכוב יציאה מהארץ, ולפיו הועברו לידי המשיב סכומי עתק של מיליוני דולר ובמהלך ביקורו אצל המשיב במיאמי שבארה"ב,הלה הבהיר כי הוא מתעתד להגיע ארצה ,לחסל ענייניו בארץ ולעקור יחד עם משפחתו לחו"ל. תצהירו של מר אמסלם נמסר לידי המשיב יחד עם הבקשה וצו עיכוב היציאה מהארץ. מר אמסלם לא נתבקש ע"י המשיב להתייצב לחקירה נגדית ועל כן עדותו לא נסתרה ולא הופרכה והדבר עומד לחובתו של המשיב. נוכח העובדות המפורטות כאמור בתצהירים מטעם המבקש,חובות נטענים בסכומי כסף גבוהים, העדר פירוט אודות מגוריו ועסקיו של המשיב בחו"ל, היות משפחתו מתגוררת בשכירות והעדר כל פרטים אודות נכסים
או רכוש בישראל-כולם יחדיו מהווים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי היעדרו עלול להכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסה"ד.

מאזן הנוחות-
המשיב צירף מכתב של עו"ד אמריקאי וכן טענות לפיהם אם לא ישוב לארה"ב לא תהיה לו פרנסתו ויופעל נגדו התנאי על הפרת תקופת המבחן לאחר שריצה את עונשו בארה"ב.
אני סבור כי בעניין זה, כמו גם במחלוקות אחרות בדיון, רב הנסתר על הגלוי. לא קיים פירוט נדרש ואסמכתאות לא לגבי מקום עיסוקו ופרנסתו של המשיב בארה"ב ולא לגבי האישום וההרשעות שבגינן ישב במאסר,כמו גם תקופת המבחן שלא אומתה ע"י ערכאה שלטונית מוסמכת.
יחד עם זאת, בשקלול טענות הצדדים אני סבור כי הגם שאין מקום לבטל עיכוב היציאה מהארץ נוכח קיומן של ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה "ויסוד ההכבדה" ניתן יהיה לבטל עיכוב היציאה של המשיב מהארץ בכפוף להצגת אחת מהחלופות הבאות:
1. הצגת 2 ערבים ללא תיקי הוצל"פ פתוחים כנגדם ששכרם נטו עולה על 10,000 ₪ בממוצע בחצי השנה האחרונה ואשר יהיו ערבים להבטחת שובו של המשיב לארץ.
2. עיקול על נכס מקרקעין נקי מהערות,עיקולים או שיעבודים ששוויו על פי הערכת שמאי 150,000 דולר לכל הפחות.
3.הפקדת שיק או ערבות בנקאית צמודת מדד שאינה מוגבלת בזמן בקופת ביהמ"ש ע"ס 250,000 ש"ח.


סוף דבר-
הבקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ נדחית.
המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך כולל של 5,000 ₪.
ככל שהמשיב יציג אחת מהחלופות שפוטו בסיפא ההחלטה דנן יבוטל עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב עד החלטה אחרת.






ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ד, 26 יוני 2014, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 15775-06/14 סימן בן שחר נ' רפאל רובינץ (פורסם ב-ֽ 26/06/2014)