Google

אדווה דהן - חברת רכבת ישראל בע"מ, קרן זוארץ

פסקי דין על אדווה דהן | פסקי דין על חברת רכבת ישראל | פסקי דין על קרן זוארץ |

53444-02/13 סעש     11/08/2015




סעש 53444-02/13 אדווה דהן נ' חברת רכבת ישראל בע"מ, קרן זוארץ








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


סע"ש 53444-02-13


11 אוגוסט 2015

לפני:

כב' השופטת
מיכל
פריימן
נציג
ציבור (עובדים)
מר עאטף טאטור
נציג ציבור (מעסיקים)
מר גיא דוד

ה
תובעת
1
.
אדווה דהן

ת.ז. 36125177
ע"י ב"כ: עו"ד איאן יפה

-

ה
נתבעים
1. חברת רכבת ישראל בע"מ
2. קרן זוארץ

ת.ז. 035821776



ע"י ב"כ
: עו"ד ענת צוקר לוי ועו"ד אלון עזרא




פסק דין


כללי

1.
עניינה של התביעה שבפני
נו בזכייתה של גב' קרן זוארץ
(להלן: "הנתבעת 2") במכרז מיום 17.5.12 לתפקיד ממונה משאבי אנוש חטיבתי בחטיבת נייד ברכבת ישראל (להלן: "המכרז").

התובעת, שהתמודדה אף היא במכרז, ביקשה בתביעתה שבפני
נו מתן צו מניעה קבוע כנגד הבחירה
בנתבעת 2 כזוכה במכרז, ופסיקת פיצוי לתובעת בשל הפעלת שיקולים זרים וחוסר תום לב במכרז ע"י הנתבעת 1, כטענת התובעת.

עם פתיחת ההליך הגישה התובעת גם בקשה למתן סעד זמני, אולם ההליך הזמני נמחק בהסכמת הצדדים ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי

2.
הנתבעת היא חברת רכבת ישראל בע"מ
, המאוגדת כחברת ממשלתית (להלן גם: "הנתבעת 1" או
"הרכבת").

3.
התובעת החלה עבודתה ברכבת ביום 1.05.05 כפקידה טכנית.

ביום 24.1.10, נבחרה במכרז לתפקיד עוזרת אישית לסמנכ"ל צי נייד ברכבת.

תפקיד זה מילאה התובעת במשרדי הרכבת במתחם הקישון בחיפה.


עד חודש 1/12 עבדה התובעת בצמידות לסמנכ"ל צי נייד מר סמי כהן.
בחודש 1/12 החליף מר בני לביא (להלן "מר לביא") את מר סמי כהן , ומונה לתפקיד במכרז בחודש 3/12. מר סמי כהן הועבר לתפקיד מנהל אגף פיתוח מתחמים.

4.
ביום 14.3.12, הודיעה הרכבת לתובעת על ניודה לתפקיד אחר -
עוזרת למנהל אגף פיתוח מתחמים.
התובעת הגישה כנגד הרכבת
צו מניעה כנגד הניוד. לאחר דיון בבית הדין, נמחק ההליך.
בהליך העיקרי בתיק 13551-06-12, שם הגישה התובעת תביעה כספית, הסמיכו הצדדים את ביה"ד לפסוק בדרך של פשרה עפ"י סעיף 79א לחוק בתיק המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, וביה"ד פסק לתובעת סך של 21,000 ₪.

5.
ביום 17.5.12 פרסמה הרכבת מכרז פנימי לתפקיד ממונה משאבי אנוש חטיבתי בחטיבת נייד. המדובר בתפקיד מנהלת המחלקה.
במסגרת מכרז זה, התבקשו המועמדים לעמוד במספר תנאי סף וביניהם וותק של שנתיים לפחות בתפקיד הנוכחי, תואר ראשון וניסיון של 3 שנים לפחות בתחום משאבי אנוש או 12 שנות לימוד וניסיון של 10 שנים לפחות בתחום משאבי אנוש.

למכרז ניגשו מס' מועמדות ביניהן התובעת והנתבעת 2.

6.
הנתבעת 2 זכתה במכרז בהתאם לכתב מינוי מיום 13.2.13, בתחולה מיום 1.2.13.

7.
ביום 27.2.13 הגישה התובעת את תביעתה שבפני
נו.
עיקר טענות התובעת

8.
לטענת התובעת, הנתבעת 2 אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז הואיל במועד האחרון להגשת המכרז לא היה לה וותק של שנתיים לפחות בתפקיד הנוכחי שלה, כנדרש בתנאי הסף של המכרז.

9.
בנוסף טוענת התובעת, כי מר לביא, אשר כנגד החלטתו לניידה הגישה את ההליך המשפטי הקודם, הוא זה אשר עודד את הנתבעת 2 לגשת למכרז והוא זה אשר ישב בוועדת המכרז והעדיף את הנתבעת 2 על פניה ממניעים פסולים ובשל העובדה שהגישה תביעה נגד הרכבת.
עוד טוענת התובעת, כי תוצאות מבחני המיון שלה הינן טובות יותר מאלה של הנתבעת 2.

10.
לטענת התובעת, הרכבת פעלה בחוסר תום לב וממניעים פסולים ובהחלטתה נפל פגם היורד לשורש העניין ועל כן, יש לקבל תביעתה, ליתן צו הצהרתי כי הרכבת מנועה מליישם את החלטת וועדת המכרז, ולפסוק לה פיצוי ללא הוכחת נזק.

עיקר טענות הרכבת

11.
לטענת הרכבת, הנתבעת 2 עמדה בתנאי הסף של שנתיים וותק בתפקיד נוכחי.

12.
הליך המכרז, לרבות הרכב ועדת המכרזים, נערך בהתאם לנוהל איוש משרות – מכרז פנימי הקיים ברכבת. הרכבת פעלה כדין עת מינתה את מר בני לביא, אשר הינו מנהל החטיבה הרלוונטי הממונה מקצועית וארגונית על ממונה משאבי אנוש חטיבתי, כחבר בוועדה.

החלטת החברה במכרז התבססה אך ורק על טעמים ענייניים ועל התרשמות ועדת המכרזים מניסיונה של הגב' זוארץ בתחום משאבי אנוש, ממבחני המיון וההתאמה שעברה, מהמלצת הממונה הישיר ומהריאיון שנערך עמה. אין בסיס לטענת ההתנכלות שמעלה התובעת.
13.
עוד טוענת הרכבת, כי סבירותה של החלטה מנהלית נבחנית על ידי בית הדין רק בנסיבות קיצוניות בהן הוכח כי ההחלטה נגועה בשיקולים זרים או בחוסר מידתיות יוצא דופן ולא כך בענייננו.
מידת התערבותו של בית הדין בהליכי מיון והתאמה לקבלת עובדים הינה מוגבלת ומצומצמת במיוחד.
התובעת מנועה מלהעלות טענות נגד הליך המכרז בו נטלה חלק פעיל כאשר לא העלתה כל טענה באשר לישיבתו של מר לביא כחבר ועדה או באשר לכשירותה של הנתבעת 2 בזמן אמת, אלא רק לאחר שלא נבחרה.

14.
הנתבעת 2 ממלאת את התפקיד נשוא המכרז החל מיום 1.2.13 במינוי קבוע.
תביעתה של התובעת לבטל את הליך המכרז ולהדיח את הגב' זוארץ מתפקידה תסב נזק לא מבוטל לנתבעת 2 וכן לעובדים נוספים אשר לאור מינויה של הנתבעת 2 לתפקיד מנהלת מחלקה, מונו אף הם לתפקידים שונים בחטיבת נייד, לרבות לתפקידה הקודם של הנתבעת 2 כמנהלת ענף משאבי אנוש מטה.

15.
לתובעת לא נגרם כל נזק כלכלי או אובדן הכנסה בגין אי זכייתה בתפקיד שכן התפקיד אותו מבצעת התובעת, עוזרת אישית למנהל אגף פיתוח מתחמים, הינו שווה דרגה לתפקיד נשוא המכרז.

האם עומדת הנתבעת 2 בתנאי הסף של המכרז?

16.
אין חולק, כי על פי טופס המכרז נדרש, בין היתר, כי "רק עובדים בעלי וותק של שנתיים לפחות בתפקידם הנוכחי יוכלו להתמודד לתפקיד."
עוד צוין, כי העובדים שיציגו מועמדותם לתפקיד, יחויבו לעבור תהליך מיון לתפקיד.
שאלת הותק האמור היא שעומדת ביסוד המחלוקת האם עומדת הנתבעת 2 בתנאי הסף של המכרז.

17.
בישיבת הדיון המוקדם הוסכמו בין הצדדים העובדות הבאות הנוגעות למחלוקת זו:

"הנתבעת 2 עובדת בנתבעת 1 כעובדת חברת כ"א החל מיום 2.12.08.
ביום 11.2.10 יצאה הנתבעת מס' 2 לחופשת לידה עד 16.5.10 כאשר במועד זה הסתיימו יחסי עבודה עם חברת כ"א.
ביום 1.12.10 חזרה הנתבעת מס' 2 לעבוד כעובדת הנתבעת מס' 1, לאחר זכייה במכרז חיצוני לתפקיד רכזת משאבי אנוש במתחם חיפה דיזלים. בתפקיד זה עבדה עד 5.5.11 ואז היא התמנתה למנהל ענף משאבי אנוש בפועל במטה חטיבת נייד.
בתקופה מיום 5.1.12 עד 15.5.12 שהתה הנתבעת מס' 2 בחופשת לידה וחל"ת.
החל מיום 1.2.13 משמשת הנתבעת מס' 2 בפועל בתפקיד נשוא התביעה על פי כתב מינוי מיום 13.2.13."


18.
לטענת התובעת, בתאריך 31.5.12 (המועד האחרון להגשת מועמדות למכרז), לא היה לנתבעת 2 ותק של שנתיים בתפקידה הנוכחי דאז (מנהלת ענף משא"ן בפועל) אותו התחילה ביום 5.5.11, ואף כלל לא היה לה ותק של שנתיים כעובדת הרכבת.

לטענת התובעת, עם סיום עבודתה של הנתבעת 2 ברכבת באמצעות חברת כוח האדם, נותקו יחסי עובד ומעביד בין הנתבעת 2 ובין מקום עבודתה.
לטענת התובעת, חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג – 1963 קובע לעניין רציפות בעבודה כי הפסקה ארעית ביחסי עובד מעביד שאינה עולה על ששה חודשים לא תנתק את רציפות העבודה אולם במקרה זה ההפסקה בין תקופת העסקתה של הנתבעת 2 כעובדת כוח אדם לבין גיוסה מחדש כעובדת הרכבת עולה על ששה חודשים ומכאן שתקופת העסקתה הראשונה לא נחשבת לעניין הותק, אלא היא תקופת העסקה נפרדת.

19.
בנוסף, מפנה התובעת לנוהל 13-08-12 של רכבת ישראל בע"מ לעניין "תוספת ותק/קידום" אשר קובע:

"6.1 בחישוב שנות העבודה לצרכי תוספת ותק בשכר עד לתקרה המקסימלית לותק יובאו בחשבון:
6.1.1 שנות העבודה ברכבת ישראל (שנות העבודה בסטטוס של עובד חוזה או עובד קבלן יילקחו בחשבון) ובלבד שמדובר בעבודה רצופה. לעניין זה, ניתוק יחסי עובד, מכל סיבה שהיא, לתקופה של 3 חודשים ומעלה יחשב כמנתק את הרציפות ותקופה הקודמת לתקופת הניתוק כאמור לא תובא בחשבון...".

לטענת התובעת, עולה מהוראות הנוהל הנ"ל, כי הוותק בעבודה של הנתבעת 2 מתחיל להיספר החל מיום כניסתה לעבודה כעובדת הרכבת ביום 1.12.10, ולא ממועד שקודם לכך. מכאן, שבמועד המכרז כלל לא היה לה ותק של שנתיים בעבודה ברכבת, לא כל שכן ותק של שנתיים "בתפקיד נוכחי" כנדרש.

20.
לטענת הנתבעות, יש להתחשב גם בתקופת עבודתה של הנתבעת 2 באמצעות חברת כוח האדם ועל כן יש לקבוע כי הועסקה ברכבת, בתפקידים שונים בחטיבת נייד בתחום משאבי אנוש, למעלה משנתיים.

21.
לטענת הגב' לוי מאייר, מנהלת אגף משאבי אנוש בחברה, הטענה כי הפסקה בעבודתה של גב' זוארץ מיום 16.5.10 עד ליום 1.12.10 ניתקה את רצף העסקתה ברכבת לצורך עמידה בדרישות הסף של המכרז הפנימי דינה להידחות שכן, בין כללי הרציפות הקבועים בחוק פיצויי פיטורים לבין רצף העסקה לצורך עמידה בדרישות הסף במכרזים פנימיים ברכבת אין דבר וחצי דבר.

לטענתה, גם הנוהל שצרפה התובעת לעניין תשלום תוספת ותק/קידום ותק אינו רלוונטי לעניין צבירת ניסיון בעבודה ברכבת לצורך עמידה בדרישות הסף של תפקיד במכרז ובנוסף, הוראות הנוהל אינן מתייחסות אל עובדים שמאיישים תפקיד אקדמאי (כדוגמת התפקיד נשוא המכרז) הזכאים לתוספת ותק/קידום ותק לפי מספר שנות עבודתם במקצוע האקדמי לאחר סיום הלימודים.

22.
עוד טוענות הנתבעות, כי הטענה לפיה לא עמדה הנתבעת 2 בתנאי הסף של ותק של שנתיים בתפקיד נוכחי הינה משוללת כל יסוד.

לטענתן, הנתבעת 2 שימשה כרכזת משאבי אנוש וקודמה לתפקיד מנהלת ענף משאבי אנוש בפועל ובנוסף, לקחה על עצמה לבצע במשך תקופה מסוימת גם את התפקיד של מנהלת משאבי אנוש חטיבתית, לאור יציאתה לשמירת היריון ולחופשת לידה של מי שהחזיקה בתפקיד. משכך, במועד הגשת מועמדותה למכרז, עמדה בדרישות הסף של וותק של שנתיים במשאבי אנוש ברכבת.

הנתבעת 2 גויסה באמצעות חברת כוח אדם לתפקיד רכזת משאבי אנוש במתחם חיפה (מכון הדיזלים) ושימשה בתפקיד זה מיום 2.12.08.
ביום 5.5.11 התמנתה לתפקיד מנהלת ענף משאבי אנוש במטה החטיבה (בפועל) ואף החלה לבצע את תפקיד מנהלת המחלקה ללא מינוי בפועל לתפקיד זה.
לטענתה, שני התפקידים בוצעו בחטיבת הנייד בחברה ויש לראותם כתפקיד אחד לצורך דרישת הסף שבמכרז.

הכרעה

23.
מקבלים אנו טענת הנתבעות, כי לצורך עמידה בדרישות הוותק בתפקיד שבמכרז אין אבחנה בין מילוי תפקיד ברכבת כעובד חברת כוח אדם לבין עובד הרכבת.

דרישת הרצף לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים אינה משליכה ואינה קשורה בהכרח לדרישת הרציפות או הניסיון הנדרש במכרז.


אף הנוהל לעניין תשלום תוספת ותק/קידום ותק אינו יכול לסייע לתובעת.

מדובר בנוהל לעניין תשלום תוספת שכר – תוספת ותק.
הנוהל קובע בסעיף 6.1.3 כי באשר לעובד בעל השכלה אקדמית העוסק בתחום לימודיו יובאו בחשבון כל שנות העיסוק במקצוע לעניין תשלום תוספת ותק, ולאו דווקא שנות העסקה, רצופות או שאינן רצופות, ברכבת.

הנוהל מסייג באופן מפורש בסעיף 8.5 שבו את אופן חישוב הוותק לצורך השכר כקבוע בסעיף 6 בנוהל, מכל חישוב לצורך אחר באמרו:

"למניעת ספק, התקופות האמורות בסעיף 6 לעיל, לא יחושבו כתקופות עבודה ברכבת לכל דבר ועניין למעט לצורך ותק בשכר כפורט לעיל"

24.
באשר לטענה, כי הנתבעת 2 אינה עומדת בתנאי הסף של "וותק של שנתיים לפחות בתפקיד נוכחי", מוצאים אנו כי בנסיבות העניין גם דינה של טענה זו להידחות.

25.
ראשית, המכרז אינו דורש כי הוותק הנדרש של שנתיים בתפקיד יהיה רציף.

מהעדויות שבפני
נו עלה, כי מטרתה של דרישה זו במסגרת המכרז הינה להביא ליציבות במערכת ולמנוע זעזועים הנובעים מחילופי תפקידים חדשות לבקרים.


העידה בעניין זה גב' מאייר:

"המטרה שלו היא לאזן ולגרום ליציבות בחברה. לא לאפשר לכל עובד באשר הוא להתמודד בפרקי זמן של כל חצי שנה או שנה לתפקידים בחברה ולגרום לאי יציבות בחברה...

הוותק הנדרש הוא שנתיים בתפקיד...
לשאלתך, עובד שעזב את העבודה ברכבת וחזר יכול מאוד להיות שכן. תכלית הסעיף לאותם שנתיים המטרה היא שאם עובד יצא מסיבה כלשהי מהעבודה וחזר אחרי חצי שנה יכול מאד להיות שיוכר לו הוותק הזה. אם עובד עזב ל-5 שנים סביר להניח שלא...

הדרישה לשנתיים בתפקיד מטרתה שמירת היציבות בחברה"

מר בני לביא נחקר על מטרת הסעיף והשיב אף הוא, שמטרתו למנוע מצב שעובדים יקפצו מתפקיד לתפקיד בפרק זמן קצר. העבודה בתפקיד לאורך זמן מאפשרת יציבות.

26.
בענייננו, הנתבעת 2 שימשה בתפקיד רכזת משאבי אנוש במתחם חיפה דרך חברת כוח אדם מיום 2/12/08 ועד שפוטרה לאחר חופשת לידה ביום 17/5/10.

בחלוף 6.5 חודשים בלבד חזרה לאותו התפקיד, כעובדת הרכבת.

הנתבעת 2 המשיכה לשמש בתפקיד זה מיום 1/12/10 עד ליום 5/5/11 כשמונתה במינוי בפועל לתפקיד מנהלת ענף משאבי אנוש ובפועל גם מנהלת משא"ן חטיבתית במקומה של עובדת אחרת שנעדרה עקב שמירת היריון ולאחר מכן שהתה בחופשת לידה.

27.
כפי שעלה מעדות הנתבעת 2, שלא נסתרה, במשך מספר חודשים המשיכה לשמש בפועל גם כרכזת משאבי אנוש במקביל לתפקידים הנוספים שהוטלו עליה.


בסעיף 2 לתצהירה מציינת הנתבעת 2 כי תקופה של מספר חודשים ביצעה במקביל את תפקיד רכזת משא"ן במתחם חיפה.
גם מעדותה בפני
נו עלה כי תקופה לא קצרה ביצעה במקביל את תפקיד מנהלת משאבי אנוש בדיזלים כי לא היה מי שיחליף אותה.

לא נטען בפני
נו כי את התפקיד של רכזת משא"ן במקומה של הנתבעת 2 ביצעה בתקופה זו כשהנתבעת 2 הייתה במנוי בפועל, עובד/ת אחר/ת.

28.
המינוי בפועל, מעצם טיבו הינו לפרק זמן מוגדר ומוגבל.
על פי נוהל איוש המשרות ברכבת, המינוי אינו הופך למינוי של קבע אא"כ הוא מאוייש במכרז.
לא זו בלבד אלא שמינוי בפועל זה אינו מקנה על פי הנוהל עדיפות בעת המינוי הקבוע לאותו התפקיד.

משכך, תקופת המינוי בפועל אינה נחשבת ואינה נלקחת בחשבון בעת בחינת הוותק הנדרש לתפקיד.
הרכבת בוחנת את הוותק בתפקיד הקודם ובענייננו, תפקיד רכזת משא"ן (ר' עדות גב' מאייר בעמ' 18 לפרוטוקול).

29.
לאור עדותה של הנתבעת 2, הרי שבפועל שימשה בתפקיד רכזת משא"ן שנתיים לפחות (לרבות התקופה בה שימשה במקביל גם כמנהלת ענף במינוי בפועל).

ההפסקה הקצרה יחסית בין התקופות בהן שימשה הנתבעת 2 באותו התפקיד אינה עומדת בסתירה למטרת הדרישה לוותק של שנתיים בתפקיד, אשר מולא כאמור לאורך תקופה זו ע"י התובעת.

30.
אין לקבל את הטענה, כי בחינת וותק בתפקיד נוכחי אחרון של עובד המתמודד במכרז, ומשמש באותו התפקיד נשוא המכרז בפועל במינוי זמני, תיעשה על יסוד התפקיד בו משמש במינוי בפועל.
קבלת טענה כזו, המנוגדת, כאמור, לעמדת הרכבת, אינה מתקבלת על הדעת ומהווה פגיעה בעובד, ונבהיר כוונתנו.


מילוי המקום או המינוי בפועל, מעצם טיבו, הוא לזמן מוגבל.
כאשר יבקש העובד ממלא המקום להתמודד על התפקיד לכשייצא במכרז, לא רק שלא ניתן יהיה להתחשב בעובדה ששימש בו בפועל, כפי שמורה הנוהל, אלא, שאם נביא בחשבון לעניין הוותק את התקופה בה משמש במינוי זה בפועל, סביר להניח כי נפגע באותו העובד ונעמידו מלכתחילה בעמדת נחיתות ביחס לעובדים אחרים המתמודדים לתפקיד שכן, סביר להניח כי הוותק בתפקידו הנוכחי (של מילוי המקום) ייגרע מן הותק הנדרש וזה לא יגיע כדי שנתיים.

מקובלת עלינו על כן עמדת הרכבת כי "זמן של מילוי מקום לא נספר והולכים ובודקים את התפקיד הקודם".

31.
נוסיף ונעיר, כי שאלת העמידה בתנאי הסף הועלתה ע"י נציג ההסתדרות בוועדה, מר עופר זקן, שביקש לקבל חוות דעת משפטית בדבר עמידתה של הגב' זוארץ בתנאי הסף של המכרז "שנתיים וותק בתפקיד נוכחי".
העניין הועבר לבדיקת המחלקה המשפטית, דבר שהביא לעיכוב בקבלת ההחלטה במכרז.

על פי העדויות שבפני
נו, בבדיקת המחלקה המשפטית נמצא כי הנתבעת 2 עומדת בתנאי הסף ועל בסיס זה יצאה החלטת הוועדה אשר בחרה בה בקולה המכריע של יו"ר הוועדה.
לא נשמעה הסתייגות נוספת מצד מר זקן, והוא אף לא זומן לעדות ע"י התובעת.

32.
התובעת טענה כי היו פניות שלה ושל יו"ר הועד "בזמן אמת" במייל ובשיחות טלפון בעניין כשירותה של הנתבעת 2, וכי פניות אלו מצויות בידי בא כוחה.
גרסה זו אינה מהימנה עלינו.

התובעת לא הציגה כל פניות כאמור, בא כוחה הצהיר כי אין בפני
ו מסמכים כלשהם בנושא זה והתובעת לא הביאה עדות נוספת בעניין.

33.
כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו.
[ראה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651 , 658; ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה( 1) 736; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4)595, 603- 602 ].

משידעה התובעת, לטענתה, כי הנתבעת 2 אינה עומדת בתנאי הסף לגרסתה, היה עליה לפעול בעניין ולא לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין עד להחלטת המינוי.
גם מטעם זה יתכן והיה מקום לדחות טענותיה בעניין זה ואולם, מכל מקום, הכרעתנו לגופו של עניין הינה, כי הנתבעת 2 עומדת בתנאי הסף למכרז ויש באמתחתה את הוותק הנדרש של שנתיים בתפקיד רכזת משא"ן .



האם התובעת לא נבחרה לתפקיד משיקולים פסולים?

34.
לטענת התובעת,
עמדה בכל תנאי הסף של המכרז והיו לה כל הכישורים הנדרשים לשם קבלת התפקיד.
לטענתה, לא זכתה במכרז מתוך שיקולים זרים ופסולים ובשל כך שניהלה הליך משפטי כנגד הנתבעת.

התובעת מעלה טענה כנגד הרכב הועדה, שכללה את מר לביא אשר הוא זה שהחליט על ניודה מתפקידה הקודם, מהלך שהביא אותה להגשת וניהול הליך משפטי נגד הנתבעת ומר לביא הוא זה אשר לטענתה עודד את הנתבעת 2 לגשת למכרז הנוכחי.

עוד טוענת התובעת, כי ביום 17.1.13 נפגשה עם מר ירון הדרי, סמנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת ובשיחה ביניהם, אשר הוקלטה על ידה ותימלולה הוצג בפני
נו, אמר לה מר הדרי מפורשות כי החלטתה "לצאת למלחמה במערכת" לא הייתה החלטה טובה וכי "בסוף יש למשהו כזה תוצאות".
טענת התובעת, בעקבות שיחתה עם מר הדרי הבינה כי הנתבעת לא יכולה להתנתק מהעבר בכל הקשור למכרז.

35.
לטענת הנתבעת, החלטת החברה על הזוכה במכרז התבססה אך ורק על טעמים ענייניים, על התרשמות ועדת המכרזים מניסיונה של הנתבעת 2 בתחום משאבי האנוש, ממבחני המיון וההתאמה שעברה, מהמלצת הממונה הישיר ומהריאיון שנערך עמה.

טוענת הנתבעת, כי הליך המכרז נעשה כדין לכל אורכו וטענתה של התובעת, כי יש טעם לפגם בכך שמר לביא ישב בוועדה כאשר הוא זה אשר עודד את הנתבעת 2 להגיש מועמדותה למכרז הינה חסרת בסיס.
לטענת הנתבעת, היכרותו של מר לביא עם הנתבעת 2 הייתה מועטה שכן מיד לאחר מינויו של מר לביא ביום 1.1.12 לתפקיד סמנכ"ל נייד בפועל יצאה הנתבעת 2 לחופשת לידה מיום 5.1.12 ועד ליום 15.5.12 וכעבור יומיים בלבד משובה מחופשת הלידה פורסם המכרז נשוא התביעה שבפני
נו.

באשר לשיחה שניהלה התובעת עם מר הדרי טוענת הנתבעת, כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הופעלה על ידי חברי הוועדה השפעה כלשהי ע"י מר ירון הדרי, ומר לביא כלל לא התייעץ עמו לגבי המתמודדות במכרז.

36.
לאחר שעיינו בחומר הראיות ושמענו את העדויות בפני
נו, הגענו לכדי מסקנה כי דין טענת התובעת לפיה לא זכתה במכרז לתפקיד ממונה משאבי אנוש חטיבתי מתוך שיקולים זרים ופסולים להידחות. להלן נפרט נימוקינו.

37.
טענות התובעת כנגד השתתפותו של מר לביא בוועדת המכרזים והיותו לכאורה בעל דעה מוקדמת כנגדה ובעד הנתבעת הועלו לראשונה רק לאחר שנודע לה על שלא זכתה במכרז.

התובעת הודתה בחקירתה בפני
נו כי ידעה על כך שמר לביא ישב בוועדה המכרזים ולא הופתעה מכך:

"לשאלתך, ביום 25.7 הופעתי בפני
וועדת הקבלה וראיתי שמר בני לביא יושב שם, לשאלתך, האם ידעתי קודם לכן שהוא חבר בוועדה
- אני משיבה שכן.
לשאלתך, מתי ידעתי על כך - אני משיבה שפשוט ידעתי כי הוא גם היה זה שראיין בהתחלה. היה ראיון של מנהל החטיבה. כתוב בנהלים שסמנכ"ל החטיבה הוא חלק מהרכב הוועדה ולכן ידעתי שהוא יהיה בוועדה. באותו זמן זה לא היה לי אקוטי כי לפי פסק הדין של כב' השופט הראל ידעתי שאמורים לתת לי להתמודד על תפקידים בלב פתוח ונפש חפצה. לא יודעת תאריך וודאי מתי ידעתי שהוא יהיה שם. כשהופעתי בוועדה הוא היה שם. "

התובעת אף הודתה כי הייתה מיוצגת באותו זמן ע"י עו"ד שייצג אותה בהליך המשפטי. חרף האמור לא מצאה לנכון להעלות טענה כלשהי טרם השתתפותה במכרז.

39.
התובעת אישרה בחקירתה, כי אם הייתה זוכה במכרז לא הייתה טוענת לפגם כלשהו:

"לשאלתך, אם הייתי זוכה במכרז הטענה שלי שבני לביא עודד את זוארץ להתמודד במכרז אז לא היה פגם ולא היה להפסל על רקע זה - אני משיבה שאם אני הייתי זוכה במכרז זה שהוא עודד אותה זה לא פגם כי הוא היה המנהל שלה באותו זמן. אבל אם הוא עודד אותה והיא גם זכתה זה פוסל אותה. "

40.
בחירתה של התובעת להתמודד במכרז ופנייתה לבית הדין רק משנוכחה לדעת כי לא היא שזכתה במכרז, מלמדת כי אין ממש בטענותיה הנוגעות להרכב הוועדה בכלל ולמר לביא בפרט ויש לדחותן.

41.
לא הוכח בפני
נו ואיננו מקבלים טענת התובעת כי מר לביא הוא ש"עודד" את הנתבעת 2 להשתתף במכרז.
העובדה כי מסר לה על דבר קיומו של המכרז בפגישתם בסמוך לחזרתה מחופשת הלידה וכאשר הנתבעת 2 הייתה זו ששימשה בתפקיד בפועל טרם יציאתה לחופשה, אין בה כדי ללמד על משוא פנים לטובת הנתבעת 2 וכנגד התובעת.

היכרותו של מר לביא עם התובעת הייתה קצרה ביותר, ומכל מקום, אין די בהיכרות מוקדמת בין חבר הוועדה למועמד בכדי להצביע על קיומם של שיקולים זרים, ו- "אין בעצם ההכרה האישית ובתוצאותיה הטבעיות כדי לפסול בוחן או יועץ בוועדה אשר כזאת" בג"ץ 322/77 הדר נ' בן ארי, פ"ד לא(3) 762,766.

"הכלל אינו אוסר כי לחבר ועדת מכרזים לא יהיו דעות משלו. אנשים אינם "מלאכים משמים" - ובוועדות מכרזים יושבים תדיר אנשים המכירים את המועמדים ממקום העבודה. לכל חבר יש ויכול שיהיו התרשמות מוקדמת, אם חיובית ואם שלילית, לגבי מועמד פלוני. מכאן היכרות מוקדמת או הערכה מוקדמת של מועמדים אין בה כדי להביא לפסילת מכרז. כל עוד לא הוכח כי שיקולים זרים הכריעו את הכף אין בעצם ההיכרות המוקדמת כדי לפסול חבר בוועדה. לסיכום, הכלל המבחין בין דעה קדומה לדעה מוקדמת – הוא דעה קדומה תפסול את פלוני מהיותו חבר בוועדת מכרזים מחמת דעתו הנעולה ואילו דעה מוקדמת עדיין משאירה את דעתו של החבר פתוחה לשכנוע".

42.
באשר לטענות התובעת, כי מר לביא האשים אותה בקיומה של שביתה פראית ועל כן הייתה לו דעה קדומה שלילית עליה, מהימנה עלינו עדותו של מר לביא לפיה כלל לא האשים את התובעת בקיומה של השביתה:

" .... לשאלתך, כיצד אפשר להיות אובייקטיבי בקשר לתובעת לאור השביתה הפראית שדיברתי עליה בסעיף 22 בתצהיר שלי שקשור לניוד שלה - אני משיב שכדי להסיר ספק, אין ולא היה למיטב ידיעתי בין הגב' דהן לבין השביתה הפראית. מי שנתנה הנחיה לשביתה פראית זו לא גב' דהן ואין לי טענה אליה... אני לא הופך גם מחלוקות לעניין אישי. גם ברגע זה אין לי עניין אישי ובטח לא לרעתה של גב' דהן. כל מה שהיה קשור לעבודה אם אני מסכים איתה או לא מסכים איתה זה לא הופך את זה לעניין אישי"


בנוסף, ומעבר לצורך, יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בבג"צ אילן :

"חברי ועדת המכרזים – כולם או מקצתם – אינם פועלים כדרכו של שופט המרוחק מן המתדיינים שלפניו. ההלכה הסכינה עם תופעה זו – נמצא כי החלופה של ועדות מכרזים שחבריהן אינם מכירים כלל את המועמדים ניגעת בפגמים לא פחות חמורים – והשלימה עמה. כך נקבע אפוא כי היכרות מוקדמת עם מועמדים, הערכה מוקדמת על מועמדים ואף פגישות עם חברי ועדת מינויים וניסיון להשפיע עליהם – כל אלה אין בהם בהכרח כדי להביא לפסילתו של מכרז. אמר על כך השופט ח' כהן בבג"ץ 322/77 הדר נ' בן ארי [13], בעמ' 766 (בנושא הרכבה של ועדת בוחנים לבחינת מועמדים למשרה של ניהול חטיבת ביניים):

מטבע הדברים הוא שמנהל המחוז, המפקחים, מנהלי בתי- ספר, אנשי הרשות המקומית ונציגי ארגוני המורים – כולם יכירו את המועמדים המקומיים למשרה אשר כזאת, הכרה אישית משכבר הימים; כשם שאך טבעי הוא, מפאת היכרות זו, שהמועמדים ישתדלו לחבב את מועמדותם על אלה שיצטרכו לחוות דעתם על כשירותם. אין גם למנוע שאנשי המקום יידעו כל מיני ידיעות על המועמדים שאין להן עניין לכשירותם המקצועית, ואולי אף יתחשבו בהן... כל עוד לא הוכח ששיקולים זרים אשר כאלה הכריעו את הכף ושהשיקולים הכשרים נדחו מפניהם, אין בעצם ההכרה האישית ובתוצאותיה הטבעיות כדי לפסול בוחן או יועץ בוועדה אשר כזאת..."

43.
באשר לטענות שהעלתה התובעת לגבי שיחתה עם מר הדרי, מקבלים אנו טענות הנתבעת כי לא הוכחה כל השפעה של מר הדרי על חברי הוועדה.


התובעת העידה בחקירתה בפני
נו:

"לשאלתך, האם אני יכולה לאשר שמר ירון הדרי לא ישב בוועדת הקבלה - אני משיבה שנכון. אני לא יודעת אם הוא לקח חלק במכרז.
...לשאלתך, אין לי ראיה לגבי כך שירון הדרי דיבר עם יפעת או השפיע עליה.
לפי העובדה שהוא דיבר תמיד ברבים אני מסיקה שהוא היה חלק מזה. אם אתה מדבר ברבים אז מה הכוונה? "

44.
העובדה שגם לאחר השיחה עם מר הדרי המתינה התובעת לתוצאות המכרז ולא העלתה טענות כנגד המכרז פועלת לחובתה ומעידה על כך שעדיין סברה כי היא יכולה להיבחר לתפקיד.

45.
הלכה פסוקה היא, כי אם רוצה אדם להטיל דופי במכרז שבו השתתף או בתנאיו, עליו לעשות כן בטרם פרסום תוצאות המכרז:

"כידוע, הלכה פסוקה היא, שטענות כנגד הרכבה של ועדת מכרזים יש להעלות בהזדמנות הראשונה הנקרית על דרכו של הטוען להיותו נפגע. טענה שהיתה ידועה בעת הליכי המכרז אך הועלתה רק לאחר שפלוני יצא מן המכרז וידו על התחתונה. טענה מעין זו לא תישמע. וכך נאמר בעתמ (תל-אביב-יפו) 1241/02 - שלומית עמותה להפעלת מתנדבים בשירות הלאומי - משרד החינוך התרבות והספורט ואח' (מיום 07.07.03):

"כמקובל על פי פסיקתו של בית משפט זה אזנו כרויה לבחון עתירות שעניינן פגמים במכרז, אולם מקובלת בדרך כלל ההלכה כי מי שחולק על תנאים במכרז מטעמי אי חוקיות או פסול אחר היורד לשורשו של עניין, אינו יכול ליטול חלק באותו מכרז. מי שמעלה טענה נגד חוקיות המכרז צריך להעלות השגותיו על אתר בפני
ה לבית המשפט ואינו יכול ליטול חלק במכרז. משמע, אין אדם יכול לדחות השגותיו למועד שאחרי ההחלטה במכרז היינו, אין אדם יכול לומר כי הוא ינסה לזכות במכרז, והיה ויזכה, לא יעלה כלל את השגותיו, אולם אם אינו זוכה במכרז, יעלה לראשונה טענות כנגד חוקיות המכרז." (ראו גם ע"ע (ארצי) 1279/02 מדינת ישראל ואח' – שלמה כרמי, (מיום 16.01.03); ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ- מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 643, 646; בג"ץ 528/85 האלא אספניולי חזאן – המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות, פ"ד מ(2) 487, 495). "

(סעש (חי') 47893-07-12 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מועצה מקומית בסמ"ה
- מאגר נבו 30.03.2014)
התובעת לא פעלה באופן זה כמתחייב, וכל טענותיה מועלות רק לאחר שנסתיים הליך המכרז ולתובעת התחוור כי לא היא שזכתה בו. לפיכך, וגם מטעם זה, דין טענותיה להדחות.

46.
מהראיות שבפני
נו נסתרת גם טענת התובעת כי הנתבעת 2 לא עברה את מבחני ההתאמה הנדרשים שכן, מעדותה של הגב' מאייר למדנו כי התובעת עברה את ההשלמה הנדרשת :

"אתה מפנה אותי לסעיפים 44-45 ושואל מתי גב' זוארץ עברה התאמה לתפקיד - אני משיבה 11/10.
לשאלתך, מדוע הייתה צריכה לעשות מבחני התאמה - אני משיבה שאני מניחה שהיא הייתה צריכה לעבור מבחן זה כי לפני קליטה כעובדת ארעית לא עשתה אותו.
לשאלתך, שנה ושבעה חודשים עברו מעת שעשתה את המבחן ולכן החלטנו לא להפנות אותה למבחן נוסף - אני מפנה לסעיף 44. על פי ההמלצה של מכוני אבחון לא עושים מבדק במשך שנתיים אם צריך פרמטרים דומים לאותו תפקיד. אם יש צורך בפרמטרים נוספים נעשית השלמה...


לא ויתרו לה על מבחני ההתאמה, היא עשתה השלמה."

47.
על פי נוהל איוש משרות שצרפה התובעת לתצהירה, בעת מיון המועמדים במכרז ע"י אגף משאבי אנוש, נבדק הצורך במבחני התאמה, והאם המועמד ביצע מבחני התאמה בשנתיים האחרונות "מועמד לתפקיד יוכל לחזור על מבדקי ההתאמה רק בחלוף שנתיים מיום המבחן הקודם" (נוהל 13-03-01 (א), עמ' 9 פעילות מס' 17)

הנה כי כן, גם בענייו זה נהגה הנתבעת בהתאם לנהליה ולא נפל פגם בהליך המכרז.



לסיכום

48.
משלא מצאנו כי נפל פגם בהליך המכרז, הן בבחינת עמידתה של הנתבעת 2 בתנאי הסף למכרז והן משלא הוכח כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין בבחירת הנתבעת 2 במסגרת המכרז, דינה של התביעה להידחות.

49.
התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 1000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

49.
באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.



ניתן היום, כ"ו אב תשע"ה, (11 אוגוסט 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







מר עאטף טאטור
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר גיא דוד
נציג מעסיקים












סעש בית דין אזורי לעבודה 53444-02/13 אדווה דהן נ' חברת רכבת ישראל בע"מ, קרן זוארץ (פורסם ב-ֽ 11/08/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים