פסקי דין על יגאל חובל | פסקי דין על ח.י. ויטמינס | פסקי דין על חיים שיר |

28864-12/11 סע     10/08/2015




סע 28864-12/11 יגאל חובל נ' ח.י. ויטמינס בע"מ, חיים שיר








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ס"ע 28864-12-11


10 אוגוסט 2015

לפני
:

כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי
נציג ציבור מעסיקים מר צבי גלייטמן

ה
תובע
יגאל חובל
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרי
-

ה
נתבעים
1. ח.י. ויטמינס בע"מ
2. חיים שיר
ע"י ב"כ עו"ד רוני כהן




פסק דין


התובע (להלן גם: "העובד"), עבד אצל הנתבעת מס' 1 (להלן גם: "המעסיק" או "החברה"), כסוכן מכירות של מוצריה (בעיקר מוצרי טיפוח ויופי) במשך 82 חודשים (להלן גם: "תקופת העבודה"), ועד ליום 1.4.11.

התובע טען כי טרם שהחל לעבוד אצל החברה, הוא גם עבד באופן חלקי אצל נתבע מס' 2 מר תום שיר (החל לפני כ- 15 שנים); ואולם משלא נמצאה ראיה טובה לכך, יש לקבוע כי התקופה הרלבנטית היא תקופת העבודה אצל המעסיק כאמור לעיל.
שכן, גם אם נצא מההנחה הסבירה והאפשרית שאכן התובע עבד אצל מעביד קודם שהוא נתבע 2, לא ברור בדיוק מהן תקופות העבודה, כך שלא ברור אם מדובר ב"רצף זכויות".
יתרה מזאת, לעניין ההליך הנוכחי, המשמעות העיקרית היא בקשר ל"פיצויי פיטורים", שכפי שנראה להלן ממילא לא זיכינו בהם את התובע.


אין מחלוקת כי "משכורתו החודשית הממוצעת" של התובע בשנה האחרונה, הייתה בסך של 7,000 ₪.

התביעות שעמדו לדיון, סוכמו מפי הצדדים, וקיבלו את אישור ביה"ד (עמ' 8 לפרוטוקול, דיון מיום 22.12.13).

במשפט העידו עדים, והוגשו מסמכים. להלן נביא את הכרעתנו, בקשר לכל אחת והאחת מהעילות שנתבעו, הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד.

התביעה ל"פיצויי פיטורים"
:

התובע טוען כי הוא התפטר מעבודתו אצל המעסיק מחמת "הרעה מוחשית בתנאי עבודתו", ומכאן יש לראותו כמי ש"התפטר בדין מפוטר", ולזכותו ב"פיצויי פיטורים".

גם לפי דבריו של התובע בתצהירו (סע' 18) הרעת תנאי עבודתו החלה בינואר 2010 ונמשכה עד הפסקת עבודתו בתחילת אפריל 2011. רוצה לומר, מדובר ב"הרעת תנאים מתמשכת" של 15 חודשים, כאשר התמשכותה ממילא מנתקת את "הקשר הסיבתי" בין ההתפטרות לבין "הרעת התנאים". אנו לא שוללים את האפשרות, שאכן שכרו של התובע ידע תנודות ואולי גם ירד במהלך אותם 15 חודשים שבהם הוא חש "בהרעה מוחשית של תנאי עבודה".

ואולם, יש לקחת בחשבון שמדובר בעובד שהוא סוכן של מוצרים, אשר השתכרותו נבעה ממחיר המוצר למעסיק, לעומת מחירו לצרכן.
הפחתת ההשתכרות נבעה מסיבות עסקיות טבעיות ומתמשכות, של הגברת התחרות, וממילא "צמצום רווחי התיווך", שהביאו לכך שהפער בין עלות המוצר למעסיק לבין הסכום שקיבל מהצרכן עקב פעולת המכירה של התובע, הלך והצטמצם.

קשה לראות בהעסקה מסוג זה של סוכן, שעיקר תפקידו הוא הגברת המכירות, שכל "ירידה בשכר" תראה כ"הרעה מוחשית" בתנאי העבודה, המצדיקה "התפטרות בדין מפוטר". מה גם שמדובר היה ב"תופעה מתמשכת" על פני תקופה ארוכה; ושוב יש קושי להצביע על נקודה שבה, הבשילה ההפחתה בשכר לכדי "הרעה מוחשית", שהצדיקה "התפטרות בדין מפוטר".

יתר על כן, במקרה של התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודה, שבהן אין לדרוש מהעובד את המשך עבודתו, על העובד המתפטר להעמיד את מעבידו על כוונתו זו (תע"א (ת"א) 4195/10 שולמוביץ נ' קוזין, פס"ד מיום 26.3.12, מפי כב' השופטת רווית צדיק).

על התובע הייתה מוטלת ליתן התראה למעביד "בזמן אמת" (השווה: עע 155/06 דרור לביא נ' ארקיע בע"מ, סע' 26.2 לפס"ד מיום 25.6.09; ע"ע 656/08 ג'סיקה מוצניק נ' חברת לו בע"מ, סע' 26 לפס"ד מיום 20.1.11). זאת, כדי שלמעביד תהא הזדמנות הוגנת לסלק את סיבת ההתפטרות הצפויה (ע"ע 197/03 פרי שר אסייג נ' חנה גורן הפקות בע"מ, פס"ד מיום 16.6.05). מדובר בדרישה מהותית ולא טכנית (ע"ע 1271/00 אמי מתו"ם נ' חיים אברהם, פס"ד מיום 10.2.04). שהרי, מחלוקת על שכר, ניתן לפתור ומדובר בנסיבות שבידי המעסיק היה לשנותן (דב"ע נג/3-210 אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז', 514, 518).

לא מצאנו כי התובע נתן הזדמנות נאותה לחברה, לשנות את תנאי עבודתו, וממילא אי אפשר לקבוע כי הוא הצמיח לעצמו זכות ל"פיצויי פיטורים".

התביעה ל"פיצויי פיטורים" - תדחה.

משכורת חודש מרץ 2011:

לא מצאנו היכן שולמה בפועל משכורת מרץ 2011, ולפיכך יש לזקוף את הכספים הללו (סך של 7,000 ₪) לזכות התובע.

החברה טוענת כי קיזזה את הכספים מחובות התובע, ואולם ב"קיזוז" עוסקת "התביעה שכנגד", ומה שקוזז אם בכלל, יקבע להלן.


הפרשות לקרן פנסיה:

לא מצאנו הגנה טובה למעביד בהקשר זה; ומדובר
בסכום של 4,000 ₪, שיש לזקוף לזכות התובע.

"פדיון דמי הבראה"
:

מדובר בסכום של 5,475 ₪, שגם לפי הנתבעים טרם שולם, בהיותם סבורים שיש לקזזו מסכום שהתובע חב להם.

"פדיון חופשה"
:

עול ההוכחה בדבר מתן מלוא החופשה לעובד מוטל על המעסיק. במקרה דנן, החברה לא עמדה בעול שהוטל עליה. היא לא הציגה לפני ביה"ד "פנקס חופשות" או הוכחה מוצקה אחרת למתן מלוא החופשה כדין, וממילא יזכה התובע ב- 36 ימי פדיון חופשה, השווים לסך של 10,080 ₪ (36
x

25 : 7,000 ₪).

ניסיון החברה להיאחז ברישומים בתלושים שלא לימדו על חופשה בפועל, ולא נראה שהיה לאותם רישומים קשר עם חופשות שנתיות שניתנו בהסכמת הצדדים, לא צלח.

"התביעה שכנגד ושאלת "הקיזוז"
:

הוכח במשפט שהתובע עשה לו מנהג להמשיך ולגבות מלקוחות החברה את התמורה בגין טובין שסיפק להם, טובין שהיו בבעלות המעסיק, והכל גם לאחר שהתפטר מעבודתו אצל המעסיק.

אין צורך לומר שמדובר במעשה שלא ייעשה, שספק אם ניתן לראות בו "עיכבון בתום לב", ועל התובע להשיב לחברה את הכספים שנטל, המסתכמים בסך של 25,000 ₪.

סכום זה יקוזז אפוא, ממחויבותה של החברה אליו, על פי

פסק דין
זה, וכפי שיראה בסיכום להלן.

לעניין תביעת החברה כנגד העובד על "העתקת מוצרים" ומכירתם ללקוחותיה; הדבר טעון הוכחה, לרבות הוכחה לביצוע "עוולת גזל" במובן של גניבת סוד מסחרי, או הפרה אחרת של חובת האמון שבין מעסיק לעובד. לעניין זה, אף שיש רגלים לחשד שהתובע לא הקפיד בהליכות של מסחר הוגן, אין הוכחה ברורה שמדובר במעשה העולה כדי "עוולת גזל", כמו גם, אין שום הוכחה מה הנזק שנגרם לחברה אם בכלל, בעקבות מעשיו. לפיכך, תביעת המעסיק בכל הנוגע לגזל של "סוד מסחרי" תידחה.

סיכום:

בסך הכול חייבת החברה (נתבעת 1) לתובע סך של 26,555 ₪ (7,000 ₪ משכורת מרץ 2011; 4,000 ₪ פיצוי בקשר לחוסר בהפרשות לקרן פנסיה; 5,475 ₪ פדיון דמי הבראה ו- 10,080 ₪ "פדיון חופשה").

התובע מצדו חייב לחברה (נתבעת 1) סך של 25,000 ₪, בקשר לכספים שגבה מלקוחותיה של החברה על חשבון מוצרים שהוא שיווק ללקוחות, בשמה של החברה, מוצרים אשר תמורתם טרם הועברה לנתבעת 1.

התוצאה:

בשים לב לחיובים ההדדיים, התוצאה היא שהנתבעת 1 (החברה) תשלם לתובע סך של 1,555 ₪ (25,000 ₪ - 26,555 ₪), לכיסוי התביעה והתביעה שכנגד גם יחד.

הואיל וכאמור ברישא לפס"ד זה, לא הוכח בברור היכן גבול תקופת העבודה אצל נתבע 2 (מר חיים שיר
); וממילא אין לדבר משמעות רבה, לאור דחיית התביעה ל"פיצויי פיטורים" מהמעביד האחרון (שהיא החברה), התביעה כנגד נתבע 2 תימחק.



הוצאות:

בשים לב לתוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.

ערעור:

בזכות, תוך 30 יום.



ניתן היום, כ"ה אב תשע"ה, (10 אוגוסט 2015
)
, בהעדר הצדדים.







נ.מ. מר צ. גלייטמן

ד"ר יצחק לובוצקי
, שופט







סע בית דין אזורי לעבודה 28864-12/11 יגאל חובל נ' ח.י. ויטמינס בע"מ, חיים שיר (פורסם ב-ֽ 10/08/2015)