פסקי דין על המועצה האזורית לכיש | פסקי דין על ראש המועצה האזורית לכיש מר דני מורביה | פסקי דין על מנחם חכמון - עו"ד | פסקי דין על אריה חיימסון - עו"ד | פסקי דין על משה ברגיל | פסקי דין על שאול קשאני ואח' |

1099/05 עתמ     17/02/2005




פשר 1099/05 אנוש לשכת שרות וטיפול לעובדים (2002) בע"מ




1
בתי המשפט
פשר 001099/05
בשא 3089/05
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
17/02/2005
תאריך:
כב' השופטת אלשיך ורדה

בפני
:
הפקודה
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983
בעניין:
החברה
אנוש לשכת שרות וטיפול לעובדים (2002) בע"מ
עו"ד רצנלר
גובה ראשי פקיד שומה ת"א
עו"ד דיכטר
עו"ד ארבל ב"כ עובדים
עו"ד פריש ב"כ הכנ"ר
נוכחים:

פרוטוקול

עו"ד דיכטר: החוק לא בוטל אבל הרבה מהעוסקים במשך לא טורחים לשלם את היטל זה.
שילמתי את ההיטל. המבקש טוען שהחוב חלוט. השאלה אם החוב חלוט.

עו"ד רנצלר: לדעתי די בנתונים שבידי בית המשפט כדי למנות מפרק זמני. החוב למס הכנסה הינו כ- 1,2 מיליון ₪. מקור החובות הינו ניכויים, חובות שנוכו ממשכורות העובדים ולא הובאו לאגף מס הכנסה. ראשית וכפי ששמענו מחברי, עו"ד דיכטר, החברה אינה חולק על עצם קיום החוב ולכן העילות מתקיימות לפי סעיף 258 (1) לפקודת החברות.
יתרה מכך, החברה לא הבהירה כי בכוונתה לפרוע את החוב למס הכנסה. החברה עצמה טוענת בסעיף 26 לתגובה כי הקפאה/הפסיקה את פעילותה והבנק סגר לה את קו האשראי וסירב לכבד שיקים שהוציאה. זוהי חדלות פרעון. על פי ההחלטה של בית משפט זה בבשא 1536/02 יהודה נוי נ' שיא (מצטטת). הטענה העיקרית של חברי שיש עתירה לבג"צ כך כל עוד לא יבוטל החוק עליו לשלם את החוב. אם תתקבל העתירה מס הכנסה יפעל בהתאם להחלטה שתינתן בבג"צ. ואם החברה תוכיח כי מגיעים לה החזרים הם יוחזרו.
במקרה זה התמונה העובדתית והמשפטית מצויה בפני
בית המשפט. תמונה רחבה ועולה באופן חד משמעי כי סיכוי הבקשה להתקבל טוב במיוחד גם מטעם זה בית משפט מתבקש לקבל את הבקשה. מינוי מפרק זמני מתבקש כדי למנוע הרעה במצב אגף מס הכנסה. ידוע במס הכנסה שחברת אנוש אבטחה ואחזקה שפורקה לפני מספר ימים קשורה לחברה שפירוקה מתבקש היום. מנהלי החברה הינ ם מנהלים ובעלי מניות של מספר חברות לרבות חברת אנוש ייזום מידע והשקעות שגם לה חובות כלפי מס הכנסה והוגש שם מכתב התראה לפני פירוק. מנהלי החברה פותחים חברות של כח אדם מותירים חובות לנושים ומסתתרים מאחורי מסך ההתאגדות. מה שמעורר את הצורך לבדוק את אופן התנהלות החברה. כמו כן, קיים חשש להברחת נכסים אחד ממנהלי החברה הצהיר בפני
מס הכנסה כי קיימים חובות של לקוחות החברה. מס הכנסה חושש שתהיה העברה מחברה אחת לשניה או שהכספים לא יחולקו על פי דיני הקדימה.
החשש שמנהלי החברה בהתנגדותם מגבירה את הצורך במינוי מפרק זמני. הרי אם החברה חדלת פרעון מה נפשך. לפיכך מתבקש להורות על מינוי מפרק זמני לחברה.

עו"ד דיכטר: אנו שמענו צבר השמצות שבניגוד לבקשות שנתמכו בראיות לא נתמך באף ראיה. בניגוד לדברי חברתי החוב לא מוסכם. אני מסכימים ששיקים שחזרו ולא נפרעו הם חוב אך לא כל החוב.
מדברים על אנוש אחזקה - פתאום זה עולה כי זה היה בעיתון. המנהל הפסיק להיות בעל מניות באנוש אחזקה לפני 4 שנים. לא מסבירים ולא מנמקים ולא מראים ראיה שהוא קשור לאנוש אחזקה. מדברים על חברות שפותחים ויוצרות חוב. אנוש זו קבוצה של חברות שהוקמו לפי צורכי חוק על מנת לענות לצרכי החוק שהוא העסקת עובדים זרים והדרכים שאפשר להעסיק אותם.
למעשה מעבר למסך העשן של ההשמצות יש טענות שראויות למענה. הטענה להברחת נכסים - לפי דעתי אומר שפקודת המיסים לפיה פועל המבקש יותר מחזקה ממפרק זמני. אבל הם לא יודעים מי החייבים למשיבה. איך הם יכולים להטיל עיקולים. לכן מתבקש מינוי מנהל.
יש בידי עיקולים מ- 28.11.04 והן מיום 5.12.04. זה עוד לפני המכתב שבו טוענים שהם הודיעו לנו שהם מבקשים לפרק את החברה. אנחנו קבלנו מכתב מיום 6.12.04.
אם אומרים שמפחדים שיבריחו נכסים ומי החייבים לחברה אני מראה שהם כן יודעים. אני חושב שיש פה הטעיה.
אומרים שלא נמסרה להם רשימת החייבים. בידי מס הכנסה הנהלת החשבונות של החברה ואפשר לבדוק זאת. מע"מ ביקש ומע"מ קיבל. בחקירות שצורפו לבקשה המקורית אפשר לראות שלא נשאלו על כך. אז "החשש" להברחת נכסים הוא לא בדיוק חשש ריאלי.
אין חשש להברחת נכסים במענה לטענה אצל מי הנכסים לכאורה יש נכסים שהם חובות של לקוחות החברה. אני אסביר איך באפשרות גם בלי המידע והנהלתהחשבונות של המשיבה אפשר היה לדעת. יש טופס 856 שמגישים למס הכנסה. טופס זה אומר שאם חברה מנכה מחברות אחרות מס במקור היא חייבת לדווח. אפילו אם המס הוא אפס. אפשר לראות מי ניכה מס במקור ולדעת מי הלקוחות שלה. החשש שלקוחות של החברה לא ישלמו לה אלא לגורם אחר, הרי לא הצביעו על שום חשש אחר. אם יש חשש כזה למה למהר ולמנות מפרק זמני ולפרק את החברה. מה קרה?
החברה שבניגוד לדברי חברתי היא לא חברת כח אדם אלא חברה שנותנת שירותי קרקע. דואגת ללקוחות שלה למגורים לעובדים אוכל והסעה. ברגע שהם עלו על שלושה ארבעה לקוחות זה מה שיש ולא צריך מפרק זמני לזה.
בנוסף, הענין הזה של חדלות פרעון. לוקחים אנשים וחוקרים במס הכנסה לפי סעיף 135 לפקודה חוקרים אותם בענין חבות מס לכאורה אבל בעצם מדברים על השיקים שחזרו ומביאים את זה כהוכחה. מה שאדם שהוא לא משפטית אומר בחקירה פנימית במס הכנסה אי אפשר להביא בפני
בית המשפט ולומר שהחברה חדלת פרעון. נכון שהבנק הפסיק את האשראי אבל אפשר להביא כספים ממקומות אחרים.

לשאלת בית המשפט אני משיב כי החברה הפסיקה פעילות כרגע. העובדים הם לא של החברה אלא נותנת שירותי קרקע. היא משלמת להם אבל עבור צד ג'. השיקים שמפורטים בבקשה חזרו. לשיטתי מדובר בסכום של לפחות חצי מיליון. אני מצהיר שהחוב הזה של השיקים שחזרו הוא חוב. מי שחייבים לחברה הם מס הכנסה ומע"מ. לשאלת מע"מ איפה הנכסים מרשיי לא הסתירו את הנכסי החברה.
איפה החשש האמיתי של המבקש לגבי הברחת הנכסים. הכח שלהם הוא יותר גדול מהכח של מפרק. אני לא מבין מה הלחץ והבהילות.

עו"ד ארבל: תומכת בבקשת הפירוק. החברה לא פעילה מחודש בספטמבר 2004. ניתן

פסק דין
בהסכמה בבית הדין לעבודה. הועבר שיק שחזר. בחודש ינואר 2005 התפטר מייצוג ב"כ החברה. נגד החברה מתנהלים לפחות ארבעה תיקים בבית הדין לעבודה בסכום כולל של 100,000 ₪.
העובדים שהם עובדים זרים ולכן המידע שאפשר לקבל מהם הוא קצת מקוטע הם סבורים שהם עובדים בחברת קינטון שעל פי רשם החברות יש זהות מופלאה בין שתי החברות חברת קינטון נסגרה לפני מספר שנים והותירה חובות לעובדים זרים. יש לי ראיות לכך כרטיסי עבודה שכתוב עליהם קינטון. לא עולה מכל הראיות שבידינו שיהיה מקור כספי אלא אם העובדים ינסו לקבל את חובם במל"ל. ראוי שהחברה תשלם את חובה. מה עוד שלפי בירורים ראשוניים במל"ל חלק גדול מהעובדים לא דווחו שם. להשלמת התמונה תלושי השכר של העובדים לא מוסדרים.
רוב העובדים עבדו בחברת חירם גת שפורקה ועדיין התלושים מוצאים בשם חירם גת וכך אנו נותרים בחברת אנוש ומן הראוי למנות מפרק לחברה.

עו"ד רצנלר: שוחחתי עם נציגת מע"מ ולא הגיעה שום דרישה להחזרים כפי שציין חברי.

עו"ד פריש: אכן לא בכל מצב שיש עילת פירוק יש בהכרח עילה למינוי מפרק זמני. אלא שבמקרה הנוכחי יש לתת את הדעת שהחברה לא פעילה ואנו שומעים שהיא לא פעילה מזה חודשים אחדים. לחברה יש חובות מלקוחות. קיימת עילה לפירוק החברה. החברה אני כופרת בחוב ואנו שומעים היום שמדובר ב- 500,000 ₪ לפחות. כל דחיה בגביית הכספים עלולה בסופו של יום לסכל גבייתם בפועל. עובדה שתרע את מצבם של כלל נושי החברה. יתרה מכך, אנו שומעים שמעבר לחובות לרשויות המס יש חובות לעובדים. החשש שמביעה החברה מהעובדה שההליך מתקיים על ידי רשויות המס אין ממש. ככל שיתמנה בעל תפקיד הוא ידו הארוכה של בית השפט וכפוף להוראות בית השפט. אם יתמנה בעל תפקיד כזה או אחר על פי בקשה של רשויות המס ככל שקיימת מחלוקת עם הרשויות לענין גובה החוב אינה מאיינת את מינויו של בעל התפקיד.
ההלכה הפסוקה והוראות דין ברגע שניתן צו על ידי בית המשפט מתנתקת הזיקה בין מבקש הבקשה לבעל התפקיד.
בנסיבות הענין ולאור מה ששמענו היום מאחר והחברה לא פעיהל ויש צורך לפעול לגביית החובות כפי שאמר חברי, יש מקום למנות מפרק זמני שיפעל לגביית החובות.
החלטה

אודה, לא ירדתי לסוף התנגדותה של החברה. יכולתי לפעול על פי סמכותי שבתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי וליתן החלטה ללא דיון. אולם סברתי כי כאשר יתנהל דיון אוכל אולי לשמוע מפי ב"כ החברה טעמים אמיתיים להתנגדות לבקשת הפירוק הזמני.

כבר מהאמור בסעיפים 25-28 לתגובת החברה עולה בבירור כי החברה חדלה כל פעילות בשל חוסר יכולת כלכלית לממן את פעילותה השוטפת לדבריה, הבנק סגר לחברה את קו האשראי, סירב לכבד שיקים שהוציאה. על פי טענת החברה על מנת לחסוך בעלויות ולמנוע הוצאות הפסיקה החברה את פעילותה. החברה, כאמור, איננה פעילה מזה כמה חודשים. לטענת החברה אין זה אומר כי החברה חדלת פרעון. אלא, שגם אם אלך לשיטתו של בית הילל לא שמעתי מדוע אין החברה פורעת חובות פסוקים של בית הדין לעבודה לעובדיה. אינני מתייחסת בדברים אלה לדברי ב"כ העובדים על הליכים תלויים ועומדים. אני מתייחסת בדברי אלה לפסקי דין שניתנו בהסכמה של החברה ולמרות זאת העובדים עדיין ממתינים לשכרם. החברה ממשיכה בטיעוניה ואומרת בסעיף 27 לתגובתה כי פעילותה תחודש לכשיתאפשר הדבר, מתי לא נאמר. החברה עדיין פועלת, כך לטענתה, במישור המשפטי כדי לגבות חובות לקוחות.

החוב למס הכנסה, מתוך התגובה קשה ללמוד כי הוא חוב שנוי במחלוקת. אך גם אם הוא שנוי במחלוקת הרי ששמענו כי לא כולו שנוי במחלוקת. עיקר יהווה של החברה מושלך על העובדה כי הוראות החוק כמו החוק כולו מצוי בדיונים בבג"צ לגבי התאמתו או אי התאמתו לטיעוניה של החברה. האם זהו נימוק שיש בו כדי לשמש עילת התנגדות לבקשת הפירוק?!

לכאורה מתקיימים היסודות למתן צו הפירוק. לענין זה אינני רואה עין בעין עם החברה את טיעוניה בסעיף 24 לתגובתה. מוטב אלמלא הדברים לא היו נכתבים. על פי האמור בסעיף 24 לתגובה עולה כאילו חלה על מס הכנסה "חובת זהירות" המחייבת אותה לפרוס את החוב לתשלומים - זאת אמנם יעשה במסגרת הסדר והסכמה. לא חלה על מס הכנסה כל חובה שכזו. ודאי שגם נימוק זה איננו נימוק כנגד בקשת הפירוק.

אוסיף עוד לענין העתירה המתבררת בפני
בג"צ; כפי שאמרתי גם לעיל אין בה כדי להעלות או להוריד שכן עוד לא ניתנה הכרעתו של בג"צ. החוק בו עסקינן שריר וקים. אינני רוצה להביע דעתי על סיכויי העתירה בבג"צ אלא אומר רק זאת לא על נקלה יבטל בג"צ חוק שנקבע בכנסת והדברים בד"כ שעה שהם נעשים הם נעשים במסורה. דברים אלה רק מחזקים את הספק אם ניתן להסתמך על עתירה זו כדי לשלול קיומו של חוק.

בצדק טענה ב"כ מס הכנסה כי אם אפילו תתקבל העתירה לענין החוק ומס הכנסה יצטרך להחזיר כספים אין ספק שהוא יעשה זאת. וכיוון שמדובר בקופה שהיא קופתו של מס הכנסה, לא עומד אותו חשש, אשר עומד לעיתים, לפיו כספים שישולמו עלולים להעלם ולא תהא דרך להשיבם.

הדברים שנאמרו בתיק פש"ר 1536/02 נוי נ' שיא אין עניינם לכאן. על מנת לקצר אינני מבקשת לערוך עכשיו את ההבחנה שבין שני המקרים אלא שדומה כי אותה החלטה שניתנה אף היא על ידי עיון מעמיק בה ויסודי מגלה על פניה את השוני שבין שני המקרים.

כל הפעולות שיכולות להעשות על ידי מנהלי החברה, קרי, גביית חובות מלקוחות יכולות להעשות מפרק זמני ואולי אפילו עדיף שכך יקרה. אני חייבת לפרש את דבריי אלה:

א. א. כאשר חברה איננה פעילה.
ב. ב. כאשר יש חוב בו מודה החברה של כ- 500,000 ₪.
ג. ג. כאשר יש חוב פסוק לעובדים שלא נפרע.
ד. ד. כאשר לחברה אין יכולת לחדש את פעילותה (כך על פי תגובתה).
ה. ה. כאשר הבנק סגר את קו האשראי שלה.

יש מקום בנסיבות המצטברות הללו לחשש שמעלה המבקשת להעלמותם של נכסים מה עוד שמדובר בכספים שהם נזילים וניידים.

אינני רוצה להתייחס לאותן טענות אשר כנראה בבוא העת תעלנה כאן בליוויית ראיות אצל מי העובדים חושבים שהם עבדו, תלושי השכר שבידיהם של מי הם, האם אמנם הם עדיין מועסקים על ידי חברת חירם גת שנמצאת בפירוק מזה כמה וכמה חודשים.
אינני, בשלב זה, רוצה להכנס לשאלה אשר יש לה חשיבות גדולה בעיני והיא אם אמנם ניתן לגבות כספים ראוי יהיה שהעובדים ימשכו להחזיק את פסק הדין מבלי לקבל את שכרם ויפנו אל הביטוח לאומי, שזוהי קופה ציבורית אשר כל אזרח ואזרח בסופו של יום ישתתף בתשלום שכרם כאשר ניתן לגבות, כך לטענת החברה, כספים שישמשו לתשלום שכרם של העובדים.

לאור כל אלה ולאור החשש אמנם שגביית החובות על ידי המנהלים לחשש להברחת נכסים מחד גיסא, ולאור הנזק המינימלי שיגרם לחברה עם מתן הצד מאידך גיסא (שהרי החברה ממילא איננה פעילה) הרי שגם מאזן הנוחות מחייב את מתן הצו.
אני דוחה את ההתנגדות ונעתרת לבקשה.

הנני ממנה את עו"ד דן אלון לתפקיד מפרק זמני לחברת אנוש לשכת שרות וטיפול לעובדים
(2002) בע"מ.

סמכויותיו: 1. לתפוס, לשמור, לבטח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה בכפוף לכל דין.
2. לא ימומשו נכסים אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת הכנ"ר.
3. החלטה זו באה בנוסף ובכפוף לאמור בהחלטה שעל פני הבקשה ובהחלטות
אחרות.

דו"ח ראשון על פעולותיו יוגש תוך 14 יום ולאחר מכן מידי 30 יום.
המינוי כפוף להפקדת התחייבות אישית של המתמנה ע"ס 50,000 ש"ח.

ניתנה היום ח' ב אדר א, תשס"ה (17 בפברואר 2005) במעמד הצדדים.
אלשיך ורדה
, שופטת
קלדנית: תפארת








פשר בית משפט מחוזי 1099/05 אנוש לשכת שרות וטיפול לעובדים (2002) בע"מ נ' (פורסם ב-ֽ 17/02/2005)