פסקי דין על רוני ליאור לאופר גלאס | פסקי דין על הראל לבנון

53285-07/15 רתק     11/10/2015




רתק 53285-07/15 רוני ליאור לאופר גלאס נ' הראל לבנון








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



רת"ק 53285-07-15 לאופר גלאס נ' לבנון




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד הרשמת- השופטת
עינת רביד


מבקש

רוני ליאור לאופר גלאס


נגד


משיבים

הראל לבנון



החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור מאגרה.
1.
המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, כבוד השופטת אפרת בוסני, בת"ק 42425-02-13, מיום 6.7.15, אשר דחתה את בקשת המבקש לביטול

פסק דין
שניתן נגדו ביום 26.8.13 בהעדר הגנה והתייצבות.
2.
בבקשה הנדונה טוען המבקש כי אין ביכולתו לשלם האגרה הוא אינו עובד והכנסתו היא בסך של 1,300 ₪ מהביטוח הלאומי. לטענתו יש לו חשבון בבנק הדואר, ולעניין זה צירף תדפיס של חודשים אפריל-מאי 2015. עוד טען כי הוא אינו יכול להסתייע בבני משפחה.
3.
היועמ"ש באמצעות הפרקליטות הגיש תגובתו לבקשה וטען כי אין למדינה מידע בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש וכי לא בכל מקרה יש לקבל את תגובתה לבקשה. מעבר לאמור נטען כי המבקש לא הביא תמונה מלאה ביחס למצבו הכלכלי, כך למשל צירף תדפיסי חשבון לחודשיים בלבד, וכן לא פירט את מקום מגוריו הנוכחי.
4.
המשיב הגיש תגובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה. לטענתו במסגרת הליכי הוצל"פ שננקטו נגד המבקש עלה כי למבקש חשבונות נוספים בבנק הפועלים ומזרחי, חשבונות אותם הסתיר מבית המשפט. עוד נטען כי המבקש טען כי הוא מתקיים מקבצת ביטוח לאומי כאשר מדפיסי החשבון עולה כי לחשבון בבנק הדואר נכנסת קצבת ניידות, משמע כי קצבת הנכות נכנסת לחשבון נוסף אשר לא הוצג בפני
בית המשפט.
5.
על אף כי ניתנה למבקש האפשרות להגיש תשובתו לתגובת המשיבים, עד למועד זה לא הגיש כל תשובה.
המסגרת הנורמטיבית
6.
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה
מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של
תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
7.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפני
ו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) ("ענין מעוז"); ענין מונדז).
8.
ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."
9.
על מנת שינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
10.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל
על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
11.
"חשוב להדגיש בצורה ברורה כי מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני
בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (ענין מעוז).
12.
יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
13.
בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).
מן הכלל אל הפרט
14.
במקרה הנדון בקשתו של המבקש הוגשה מבלי שנפרשה בפני
בית המשפט תמונה מלאה באשר למצבו הכלכלי. המבקש לא טרח לפרט היכן הוא מתגורר ומה הן הוצאותיו החודשיות. כמו כן המבקש צירף תדפיסי חשבון לחודשיים בלבד, ולא ל- 6 חודשים כנדרש. המבקש טוען כי הוא אינו עובד אך לא צירף כל אישור מביטוח לאומי התומך בטענתו.
15.
מעבר לאמור, המשיב טען כי למבקש חשבונות בנק נוספים כפי שעולה מנספח ד' לתגובתו. המבקש לא הגיש כל תשובה לטענה זו. בנוסף, המבקש צירף לבקשתו מסמך ממנו עולה כי הוא מקבל קצבת נכות כללית בסך של 1,405 ₪, בעוד שבתדפיס החשבון צוין כי הוא מקבל מהביטוח הלאומי קצבת ניידות בסך של 1,265 ₪. בהתאם לטענתו של המשיב עולה כי המדובר בקצבאות שונות וכי קצבת הנכות הכללית אינה מוצאת ביטויה בדפי החשבון שצורפו, משמע כי ייתכן וישנו חשבון נוסף למבקש, אשר לא גולה על ידו.
16.
בנסיבות אלו והיות והמבקש לא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, לא השתכנעתי כי יש מקום לפטור המבקש מתשלום אגרה.
17.
על אף האמור ועל מנת להקל על המבקש אני מאפשרת לו לשלם האגרה בשני תשלומים שווים ורצופים, התשלום הראשון עד ליום 11.11.15, והתשלום השני עד ליום 11.12.15. ככל שהמבקש לא ישלם האגרה יימחק הערעור.
18.
מעקב מזכירות ליום 18.12.15.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ו, 11 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










רתק בית משפט מחוזי 53285-07/15 רוני ליאור לאופר גלאס נ' הראל לבנון (פורסם ב-ֽ 11/10/2015)