פסקי דין על דוד יפרח | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

11364-04/15 בל     11/10/2015




בל 11364-04/15 דוד יפרח נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 11364-04-15



לפני
כב' השופט ד"ר טל גולן
נציג ציבור (עובדים) מר שימעון ניזרד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אלול
התובע
:

דוד יפרח
, ת.ז. 29579711
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

ה ח ל ט ה


1.

עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה במחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובל לטענתו התובע, כפגיעה בעבודה ו/או מחלת מקצוע, וזאת לאור הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

2.
תביעת התובע להכיר במחלה שבנדון ככזאת שנובעת מאירוע שהתרחש בעבודתו נדחתה על ידי הנתבע, וזאת מהנימוק שלא אירעה פגיעה לתובע בעבודה, ולאור הנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לבין האירוע שבנדון, וכי מחלותיו התפתחו על רקע מצב תחלואתי טבעי. מכאן התביעה שבפני
נו.

3.
ביום 24.9.2015 הגיש הנתבע הודעה לפיה הוא מסכים למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע שאירע לתובע ביום 6.8.2012 לבין מחלת הפיברומיאלגיה, ופירט את העובדות שיש לציין בפני
המומחה, לדידו. ביום 7.10.2015 הודיע ב"כ התובע כי העובדות שפורטו בהודעת הנתבע, כאמור לעיל, מוסכמות עליו.
4.
משכך, המומחה שנמנה להלן,
ייתן את דעתו ויחווה בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה ממנה סובל התובע, לבין האירוע שארע בעבודתו ביום 6.8.2012, ובהתבסס על העובדות הבאות כדלקמן:


"1. התובע יליד 1972.
2. התובע ספר במקצועו ובעל מספרה במגדל העמק.
3. ביום 6.8.2012 חזר התובע מנסיעה בענייני עבודה.

4. עת עמד התובע ברמזור אדום התנגש בו רכב מאחור."

5.
אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין האירוע שארע כמתואר לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' דן בוסקילה, מרח' התקווה 12/59 באר שבע, כמומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה, והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות –


א.

מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע החל מיום האירוע כהגדרתו בהחלטה הרצ"ב?
ב.

האם קיים לדעתך קשר סיבתי בין האירוע החריג, כפי שתואר לעיל, לבין מחלתו של התובע? ואם כן – באיזה מידה?
ג.
באם התשובה לשאלה ב' הינה בחיוב – האם לדעתך השפעת האירוע החריג, על מחלתו של התובע, הינה פחותה בהרבה מהשפעת מצב בריאותו של התובע על המחלה (הסיכון שקינן

בו, אם היה כזה)?
(השפעה פחותה בהרבה על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומטה)

6.
על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: תיק רפואי מקופ"ח לאומית (כללי, מקצועי, ידני, ממוחשב) תיק רפואי (מיון, אשפוז, מרפאות) מבי"ח איכילוב, תיק רפואי (מיון, אשפוז, מרפאות) מבי"ח רמב"ם, תיק רפואי (מיון, אשפוז, מרפאות) ממרכז רפואי העמק, תיק רפואי (מיון, אשפוז, מרפאות) מבי"ח אסותא, תיעוד רפואי שצורף לכתב התביעה (ת/1).


7.
כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

8.
עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן

פסק דין
בהתאם.

9.
תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר.

ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת.

ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.

10.
מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.

11.
שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.


12.
להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ו
(
11 אוקטובר 2015), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.






נציג ציבור
(עובדים)

ד"ר טל גולן
, שופט

נציג ציבור
(מעסיקים)










בל בית דין אזורי לעבודה 11364-04/15 דוד יפרח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/10/2015)