פסקי דין על רפאל בוקעי | פסקי דין על נעם בירן-בוקעי | פסקי דין על גרטה גרובר

10701-10/14 תק     11/10/2015




תק 10701-10/14 רפאל בוקעי, נעם בירן-בוקעי נ' גרטה גרובר








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 10701-10-14 בוקעי ואח' נ' גרובר ואח'





בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


תובעים ונתבעים שכנגד

1
.
רפאל בוקעי

2
.
נעם בירן-בוקעי


נגד


נתבעת ותובעת שכנגד

גרטה גרובר




פסק דין


לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן ביחסי שכירות בין הצדדים.

טענות התובעים (הנתבעים שכנגד)
1.
ביום 31.8.12 שכרו התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים) מהנתבעת והתובעת שכנגד
(להלן: "הנתבעת") את דירת הנתבעת ברח' שלום שבזי בירושלים לתקופה שמיום 1.9.12 ועד 31.8.13. בתום תקופת השכירות חתמו הצדדים על הארכת תקופת השכירות למשך שנה נוספת עד ליום 31.8.14.
2.
כתנאי להמשך שהותם של התובעים בדירה לתקופה נוספת בת שנה החל מיום 1.9.14, ניאותה הנתבעת לצבוע את הדירה ולתקן את הגג שדלף על חשבונה, תוך שהיא מתחייבת כי הצביעה לא תיארך יותר משלושה עד ארבעה ימי עבודה ותתבצע בתיאום מראש עם התובעים וטרם תחילת תקופת השכירות השנייה.
3.
בהתאם לכך, שילמו התובעים לנתבעת ביום 1.9.14 את דמי השכירות הראשונים עבור חודש ספטמבר 2014 בסך של 3,800 ₪.
4.
לנוכח דרישת התובעים לצביעת הדירה, הודיעה הנתבעת לתובעים ביום 11.9.14 בכתב, כי הצביעה
תחל ביום 14.9.14, וכי עליהם להתארגן מראש לסידור הדירה ולמציאת דיור חלופי למשך ארבעה ימים. בהתאם לכך, ארזו התובעים את חפציהם והתארגנו למציאת לינה חלופת אצל חברים לפרק זמן של שלושה לילות.
5.
ביום 16.9.14 התארגנו התובעים לשוב לדירה, ולהפתעתם התברר כי בדירה נעשות עבודות שיפוץ נרחבות, באופן שהנתבעת החלה בשיפוץ מאסיבי של שתי דירות צמודות שבבעלותה, והפועלים אשר היו בדירה הודיעו לתובעים כי עבודתם תארך עוד שבוע ימים בשל דרישות ותוספות שביקשה הנתבעת לעשות, לרבות התקנת מחיצה, התקנת דלת חדשה בבית ועוד.
6.
בעקבות פניית התובעים לנתבעת בטענה, כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לביצוע העבודות בתוך ארבעה ימים, הודיעה הנתבעת לתובעים כי מבחינתה השיפוץ ייקח את כל הזמן הנדרש, וכי אינה מוכנה להתחשב בזכויות התובעים ואף אסרה על התובעים לפנות לעובדים בדירה. למעשה, מנעה הנתבעת מהתובעים לשוב לדירה וליטול את חפציהם.
7.
התובעים טוענים כי לא היה רמז כי כוונת הנתבעת לבצע שיפוץ מאסיבי, שאם לא כן, לא היו מסכימים להאריך את שהותם בדירה והיו מתכוננים מבעוד מועד למציאת דירה חלופית.
8.
לנוכח פניות התובעים, הודיעה להם הנתבעת כי עבודות השיפוץ בדירה יימשכו עד ליום 8.9.14 וכי עליהם למצוא פתרון למגוריהם למשך תקופה נוספת.
למעשה, עבודות השיפוץ נמשכו מיום 13.9.14 ועד ליום 29.9.14, תקופה שבמהלכה נבצר מהתובעים לעשות שימוש בדירה והם נאלצו להתגורר אצל חברים ובחלק מהימים במלון במרכז העיר. בנוסף, התברר לתובעים כי במהלך ביצוע העבודות ניתקה התובעת את קווי הטלפון והאינטרנט שהיו בשימושם, והנתבעת נמנעה מלענות לפניות התובעים לחיבור הקווים מחדש.
9.
ביום 28.9.14 ביקשו התובעים לקיים פגישה דחופה עם הנתבעת ודרשו מהנתבעת לפצות אותם על נזקיהם ובכלל זה לקזז את דמי השכירות עבור חודש ספטמבר, אך הנתבעת דחתה את דרישתם והוסיפה כי אם לא ישלמו, עליהם לעזוב את הדירה.
10.
בשל התנגדות הנתבעת לפצות את התובעים על נזקיהם ודרישתה כי יפנו את הדירה עד ליום 1.10.14, נאלצו התובעים לעזוב את הדירה. הנתבעת החליטה להשיב לתובעים החזר בגין תיקון אינסטלציה שנעשה על ידם בעבר בסכום של 500 ש"ח, תוך ניסיון לייחס תשלום זה כפיצוי על נזקיהם, אך לא כך הוא.
11.
התובעים דורשים לחייב את הנתבעת בהשבת דמי שכירות לתקופה שמיום 13.9.14 ועד 29.9.14 בסכום של 2,026 ₪; בתשלום ששילמו עבור בית מלון בתקופה שלא מצאו פתרון לינה בסכום של 2,128 ₪; בהוצאות מחייה הכוללות מזון מוכן בשל אי מגורים בבית בסכום של 480 ₪; ובפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 5,000 ₪.


טענות הנתבעת (התובעת שכנגד)
12.
הנתבעת טוענת כי לפני הארכת תקופת השכירות לשנה נוספת החל מחודש 09/2014, ביקשו התובעים כי הנתבעת תצבע את הדירה מחדש וכן דרשו תנאים נוספים תמורת הסכמתם להישאר בדירה למשך שנה נוספת. הנתבעת, שהעדיפה לא
לחפש דיירים חדשים, הסכימה לצבוע את הדירה על חשבונה ואף לוותר על חוב התובעים אליה.
13.
בחודש ספטמבר הגיע לדירה בעל מלאכה, אשר הודיע לתובעים כי העבודה תארך בין 5 ל-7 ימי עבודה. התובעים ארזו את חפציהם בדירה וייצאו ממנה לתקופת הצביעה. העבודות החלו ביום 14.9.14 והסתיימו ביום 22.9.14, יום אחד מעבר לפרק הזמן שנקבע. הוסכם, כי בתקופת הצביעה של 5 ימים מיום 14.9.14 ועד 18.9.14, ישהו התובעים מחוץ לדירה.
14.
סמוך לפני תחילת הצביעה, הודיע בעל המלאכה מטעם הנתבעת לתובעים, כי העבודה תיארך 7 ימי עבודה, שכן הוא מתכוון לצבוע גם את חדר האמבטיה המשקופים ומסגרות החלונות וכן להחזיר דלת שירדה מהצירים. התובעים הסכימו לכך והנתבעת ויתרה על סכום של 1,200 ש"ח, שהיה על הנתבעים לשלם לה עבור השנה הקודמת.
15.
העבודות הסתיימו ביום 22.9.14, והנתבעים היו אמורים לחזור לדירה ביום 23.9.14, אך סירבו לעשות כן, אף כי הדירה היתה מוכנה. הנתבעת טוענת כי טענת התובעים כי העבודות נמשכו עד ליום 29.9.14 אינה אמת ומהווה ניסיון לקבל החזר של תשלום בגין שהותם בבית מלון לאחר שהסתיימו העבודות.
16.
הנתבעת טוענת כי הטענה שבוצע שיפוץ מאסיבי בדירה נטולת יסוד, כאשר העבודות שבוצעו היו עבודות צביעה וכן עבודות נוספות שלא גרמו להארכת זמן הביצוע.
17.
אף כי התובעים קיבלו דירה במצב תקין, מבלי שנדרשו להשתתף בעלות הצביעה, הודיעו התובעים ביום 30.9.14, כי הם מבטלים את הסכם השכירות, וזאת מתוך נקמה בנתבעת על שלא הסכימה להחזיר להם כספים עבור התקופה בה לא התגוררו בדירה. התובעים אמרו כי יסכימו להישאר בדירה, רק אם יהיו פטורים מתשלום רוב דמי השכירות של חודש ספטמבר, דרישה בלתי סבירה שהנתבעת לא היתה צריכה להסכים לה.
18.
הנתבעת טוענת כי מעולם לא זרקה את התובעים מהדירה, אלא הודיעה להם שלא יוכלו להתגורר בה אם לא ישלמו דמי שכירות.
19.
בשל העובדה שהתובעים לא הודיעו מראש על עזיבת הדירה, נאלצה הנתבעת לחפש דיירים חדשים בחודש אוקטובר, וכן לדחות את מועד חזרת לארה"ב, שם היא מתגוררת ב-11 יום.
20.
במסגרת התביעה שכנגד, דורשת הנתבעת לחייב את התובעים בתשלום דמי שכירות עבור 11 ימים בחודש אוקטובר 2014 בסכום של 1,400 ש"ח, עד שנמצאו שוכרים חדשים, בעלות החלפת כרטיס הטיסה בסכום של 1,800 ₪; בעלות צביעת הדירה בסכום של 4,000 ₪, שכן לו היו מודיעים התובעים כי לא יישארו בדירה, לא היתה הנתבעת צובעת את הדירה. כן טוענת הנתבעת, כי התובעים גרמו חור בגג הדירה ושברו רעפים וקיר מאבן על מנת להכניס כבל, כאשר עלות סתימת החור היא בסכום של 1,800 ₪; וכן נותרו התובעים חייבים לנתבע סכום של 1,200 ₪ משנת 2012 עליו הסכימה לוותר רק אם השוכרים יישארו בדירה.

טענות התובעים בתשובה לטענות הנתבעת
21.
בתשובה לטענות הנתבעת, טוענים התובעים כי לא ניתן היה לשוב ולהתגורר בדירה ביום 23.9.14, שכן הנתבעת הודיעה כי המקלחת לא תהיה שמישה במשך 24 שעות נוספות. כך גם בהודעה ששלחה הנתבעת ביום 28.9.14 ציינה הנתבעת מפורשות כי ישנם תיקונים נוספים שיש לעשות בדירה ועל כן אין להזיז אין הרהיטים במרכז הדירה וכן כי ברצונה לבצע פוליש בדירה.
22.
לפיכך, ביקשו התובעים לקיים פגישה דחופה עם הנתבעת, לאחר שהתברר להם כי במהלך העבודות, ניתקה התובעת את קו הטלפון והאינטרנט שהיו בשימוש התובעים וסירבה להיענות לפניית לחיבור הקווים מחדש.
23.
התובעים טוענים כי הנתבעת היא שהפרה את ההסכם עמם ועל כן אינם חייבים בפיצוי כלשהו. אשר לגג, טוענים התובעים כי לא גרמו נזק כלשהו, שכן מדובר בחור שהיתה קיים בגג בשל מצבו הרעוע, כאשר הנתבעת נדרשה לטפל בו בתקופת מגוריהם של התובעים בדירה.

דיון והכרעה
24.
השאלות שבמחלוקת בין הצדדים הן: מהי תקופת צביעת הדירה עליה הוסכם בין הצדדים; האם תקופת העבודות בדירה התארכה מעבר למוסכם; האם הפרה הנתבעת את הסכם השכירות עם התובעים והאם היו רשאים התובעים להביא את הסכם השכירות לסיומו; בהנחה שהנתבעת הפרה את הסכם השכירות מהו סכום נזקיהם של התובעים בגין הפרה זו; האם יש לחייב את התובעים בעלות סיוד הדירה; האם גרמו התובעים נזק לגג והם נותרו חייבים לנתבעת חוב בסכום של 1,200 ₪ משנים קודמות.

עבודות הצבע בדירה
25.
התובעים טוענים כי בהתאם לסיכום הדברים עם התובעת היו אמורות עבודות הצבע בדירה להימשך 4 ימים, וכי אלו החלו ביום 14.9.14 והסתיימו ביום 29.9.14.
26.
מנגד, טוענת הנתבעת כי הובהר לתובעים כי עבודות הצביעה בדירה יימשכו בין 5 ל-7 ימי עבודה, וכי אלה החלו ביום 14.9.14 והסתיימו ביום 22.9.14.
27.
מבין שתי גרסאות אלה, אני מעדיפה את גרסת התובעים, אשר נתמכת מפורשות בתכתובת שהתנהלה בין הצדדים באמצאות הדוא"ל. כך, מתכתובת המיילים בין הצדדים עולה כי ביום 11.9.14 הודיעה הנתבעת לתובעים כי ביום 14.9.14 יחלו עבודות הצבע וכי עליהם להיערך בהתאם. ביום 16.9.14 שלחה הנתבעת מייל לתובע
בו היא כותבת שהיא יודעת שהדבר אינו משכנע, אבל התובעים ייהנו מכך, ועל כן היא דורשת ממנו שלא לזרז את בעלי המלאכה המבצעים את העבודות. התובע השיב לנתבעת כי אם לא יגור בדירה 10 ימים, הוא מבקש להתחשב בו בעניין דמי השכירות, שכן הוא צריך לגור במלון. התובע מוסיף: "ארבעה ימים זה הגיוני 10 ימים זה המון זמן".
בתשובה כותבת הנתבעת, כי לא תשלם לתובע למעלה מ-1,300 ₪ בגין החוב עליו ויתרה. בהודעת מייל נוספת שכתב התובע לנתבעת באותו היום הוא מציין, כי בעל המלאכה התקשר אליו להגיד לו שעבודות הצביעה תימשכנה יותר זמן ממה שחשב. אף במייל שלח התובע לנתבעת ביום 27.9.14 הוא מציין כי הנתבעת התחייבה כי העבודה תימשך ארבעה ימים, כאשר באף אחד מן המיילים ששלחה הנתבעת לתובע אין הכחשה של עובדה זו.
28.
יוצא אפוא, שגרסת התובעים כי הוסכם בתחילה כי עבודות הצביעה בדירה תימשכנה כארבעה ימים בלבד נתמכת בבירור בהתכתבות שנערכה בין הצדדים ביום 16.9.14.
29.
כעת עולה השאלה מתי הסתיימו העבודות בדירה, באופן שהתובעים היו יכולים לחזור ולהתגורר בה. הנתבעת טוענת כי העבודות הסתיימו ביום 22.9.14, וכי הודיעה לתובעים כי ביום 23.9.14 הם יכולים לשוב ולהתגורר בדירה. את טענתה תומכת הנתבעת בהודעת מייל ששלחה לתובעים ביום 27.9.14, בו היא מציינת כי התובעים היו יכולים לחזור לדירה עוד ביום 22.9.14.
30.
ואולם גרסת הנתבעת נסתרת לנוכח הודעת מייל ששלחו התובעים לנתבעת עוד קודם לכן ביום 25.9.14, בו מציינים התובעים כי ביום 23.9.14 הודיעה להם הנתבעת כי הם יכולים לשוב לדירה, אך לא יוכלו להשתמש במקלחת שבה למשך 24 שעות נוספות. הנתבעת השיבה לתובעים ביום 26.9.14 כי תהיה נכונה להיפגש עמם וכי היא מבקשת שלא ישימו רהיטים וחפצים בצמוד לקירות, לא לתלות דברים על הדלתות וכי יש לאפשר גישה לאחד הקירות לצורך סיום העבודה וכי יש להרים את הריהוט מהרצפה, שכן יש לבצע פוליש בדירה.
31.
יוצא אפוא, כי מההודעה ששלחה הנתבעת לתובעים ביום 26.9.14 עולה מפורשות כי העבודות בדירה טרם הסתיימו במועד זה, כי הדירה לא היתה ראויה למגורים סבירים, ועל כן אין יסוד לטענת הנתבעת כי ביום 23.9.14 עמדה הדירה לרשות התובעים.
32.
גרסת התובעים כי העבודות נמשכו עד ליום 28.9.14 כולל, נתמכת אף בתכתובת שהתנהלה בין הצדדים ביום 27.9.14 ו-28.9.14. כך ביום 27.9.14 הודיע התובע לנתבעת כי הדירה עדיין מלאה פחי צבע ומברשות, וכן במייל מיום 28.9.14, בו מציין התובע כי בדירה עדיין ממשיכות להתבצע עבודות וכי הנתבעת דורשת מהם לא להזיז חפצים בדירה.
33.
גרסת התובעים אף נתמכת בתמליל שיחה שהתנהלה בין התובע לבין בעל המקצוע מטעם הנתבעת, מר חיים טובול (להלן: "חיים") ביום 28.9.14. בשיחה זו אומר חיים לתובע כי נותרו עוד מספר דברים לעשות בדירה, כי הנתבעת מבקשת לבצע מספר תיקונים
וכן פוליש, וכי הנתבעת מוסיפה שוב ושוב דברים נוספים. עוד מציין חיים בשיחה זו כי העבודה נמשכה שבועיים, וכי עבד שם עשרה ימים מלאים וכי נותרה לו ביום 28.9.14 עבודה של עוד כשעתיים. כן הבטיח חיים לתובע בשיחה זו כי יחבר את קו האינטרנט.
34.
יצוין, כי חיים הובא לעדות מטעם הנתבעת, אך בעדותו לא יכול היה לציין בדיוק באיזה תאריך הסתיימו העבודות, נוכח חלוף הזמן והעובדה שעבר אירוע מוחי לאחרונה. בנסיבות אלה, יש לייחס משקל נמוך לעדותו בעניין משך העבודות.


35.
לאור האמור, אני קובעת כי העבודות בדירה נמשכו בתקופה שמיום 14.9.14 ועד 28.9.14 (כולל), כאשר במהלך תקופה זו נמנעה מן התובעים אפשרות לעשות שימוש סביר בדירה, וכי נאלצו להתגורר מחוץ לדירה.
36.
סיכומה של נקודה זו: אני מקבלת את גרסת התובעים כי הוסכם בין הצדדים כי עבודת הצביעה תימשכנה ארבעה ימים וכי בפועל נמשכו העבודות מיום 14.9.14 עד ליום 28.9.14 (כולל), היינו למעלה משבועיים, כאשר במהלך תקופה זו לא היו יכולים התובעים להתגורר בדירה, נאלצו למצוא מגורים חלופיים, וזאת חרף העובדה שהתובעים שילמו לנתבעת את מלוא דמי השכירות עבור חודש ספטמבר 2014.
יוצא אפוא, שהנתבעת הפרה את הסכם השכירות עם התובעים, שכן מנעה מהם האפשרות לעשות שימוש בדירה אף כי שילמו את מלוא דמי השכירות.

סיום הסכם השכירות בין הצדדים
37.
לנוכח העובדה שהעבודות בדירה נמשכו מעבר לתקופה עליה הוסכם בין הצדדים וכי במהלך תקופת העבודות נאלצו התובעים למצוא מקום מגורים חליפי, פנו התובעים לנתבעת במיילים ובהם דרישה כי הנתבעת תפצה אותם על נזקיהם, ובין היתר, ביקשו השבה חלקית של דמי השכירות ששילמו.
38.
הנתבעת סירבה לפצות את התובעים על נזקיהם, והצדדים נפגשו ביום 28.9.14. במייל שכתב התובע לנתבעת ביום 28.9.14 הוא מתעד את שהיה בפגישה זו, ומהודעת מייל זו עולה, כי משסירבה הנתבעת לדרישות התובעים להשבת חלק מדמי השכירות, ולאור חילוקי הדעות בין הצדדים, הודיעה הנתבעת לתובעים כי עליהם לפנות את הדירה, בתוך 3 ימים עד לסוף החודש.
39.
מכאן עולה, שלמעשה לנוכח חילוקי הדעות שהתגלעו בין הצדדים, הורתה הנתבעת לתובעים לפנות את הדירה, וזאת בעקבות הודעת התובעים כי הם מבקשים השבה חלקית של דמי השכירות וסירוב הנתבעת להיעתר לבקשתם.
40.
משקבעתי כי הנתבעת היא שהפרה את הסכם השכירות, שכן לא היתה רשאית לגבות מהתובעים דמי שכירות עבור התקופה בה נמנעה מהם האפשרות לגור בדירה, והואיל בסופו של דבר, הנתבעת היא שדרשה מהתובעים לעזוב את הדירה בשל חילוקי הדעות בעניין תשלום דמי השכירות, הרי שאני דוחה את דרישת הנתבעת לחייב את התובעים בתשלום דמי שכירות בתקופה בה עמדה הדירה ריקה, וכן בתשלום פיצוי בגין
העובדה שנאלצה לדחות את שובה לארה"ב.


נזקי התובעים בגין הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעת
41.
אין ספק כי בשל העובדה שנמנעה מהתובעים אפשרות להתגורר בדירה החל מיום 13.9.14, הם זכאים להשבת החלק היחסי של דמי השכירות ששילמו בסכום של 2,026 ₪. כמו כן מהקבלות שצורפו לכתב התביעה עולה, כי משך 5 לילות בהם לא מצאו התובעים מגורים חליפיים נאלצו ללון בבית מלון ושילמו סכום של 2,128 ₪ בגין הלינה.
42.
יחד עם זאת, המדובר בכפל פיצוי, שכן התובעים אינם רשאי לדרוש הן את השבת דמי השכירות והן את הסכום ששילמו עבור לינה מחוץ לבית, שהרי מדובר בהתעשרות התובעים על חשבון הנתבעת, שכן יוצא שעל הנתבעת לממן את שהיית התובעים בבית המלון מחוץ לדירה אף על-פי שלא קיבלה מהם דמי שכירות. לפיכך, יש לפסוק לתובעים את הסכום הגבוה מבין השניים, והוא הסכום ששולם עבור לינה במלון בסכום של 2,128 ₪.
43.
כמו כן, מהאישור שצורף לכתב התביעה עולה כי בשל מעבר הדירה הבלתי צפוי, שלמעשה נכפה על התובעים נאלץ התובע להיעדר מעבודתו יומיים ובשל כך נגרם לו הפסד בסכום של 480 ₪.
44.
בנוסף, דורשים התובעים פיצוי בגין עגמת נפש ואי נוחות בסכום של 5,000 ₪. אין ספק בשל העובדה שנמנעה מהתובעים האפשרות להתגורר בדירה משך למעלה משבועיים, וכי במהלך תקופה זו נאלצו לחפש מגורים חליפיים, נגרמה לתובעים אי נוחות וטרחה. יחד עם זאת סכום הפיצוי הנדרש על ידי התובעים הוא מוגזם, ובנסיבות העניין אני מעמידה את סכום הפיצוי לו זכאים התובעים בגין רכיב זה על סכום של 1,500 ₪.
45.
לפיכך, אני קובעת כי בגין הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעת יש לחייבה בתשלום פיצוי לתובעים בסכום של 4,108 ₪.
46.
אעבור עתה לדון ברכיבי התביעה שכנגד.

רכיבי התביעה שכנגד
47.
כפי שציינתי לעיל, הנתבעת היא שהפרה את הסכם השכירות עם התובעים, הורתה להם לעזוב את הדירה ועל כן אינה זכאית לתשלום פיצוי בגין התקופה בה עמדה הדירה ריקה ובגין דחיית מועד חזרתה לארה"ב.
48.
התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעים בעלות סיוד הדירה בסכום של 4,000 ₪, שכן הסכימה לסייד את הדירה רק לנוכח הודעתם של התובעים כי יישארו בה.
49.
אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, כפי שציינתי לעיל, הנתבעת היא שהפרה את ההסכם עם התובעים, הורתה להם לפנות את הדירה, ועל כן אינה יכולה לבוא אליהם בטרוניה כי עזבו את הדירה ולדרוש את עלות הסיוד.
50.
שנית, סיוד הדירה מהווה השבחת הנכס של התובעת, היא בסופו של דבר הנהנית מכך, ועל כן דרישתה של הנתבעת לחייב את התובעים בעלות הסיוד היא חסרת תום לב, שהרי שאין מדובר בנזקים שגרמו התובעים לדירת הנתבעת. עוד אציין כי עלויות הצביעה אף לא הוכחו.
51.
הנתבעת טוענת כי התובעים גרמו נזק לגג הדירה, באופן שיצרו חור בגג שגרם לדליפת מים וכי עלות תיקון הנזק עמדה על 1,800 ₪. מנגד, התובעים מכחישים טענה זו וטוענים כי לאור תקופת השכירות היו נזילות מים מגג הדירה, נזילות שהנתבעת לא הצליחה לפתור, וכי לא גרמו נזק לגג.
52.
גם בעניין זה אני מעדיפה את גרסת התובעים. גרסת התובעים נתמכת בהודעות מייל ששלחו לנתבעת ביום 13.3.14, בו הלינו התובעים על נזילה מהגג, ובתשובה השיבה להם התובעים כי עליהם לפנות לבעל המקצוע שביצע את התיקון בגג בשנה שעברה. יוצא אפוא, שבעיית הנזילה בגג היתה קיימת עוד בשנים 2012 ו-2013, ואין מדובר בנזק שגרמו התובעים. עוד אציין, כי הנתבעת לא צירפה כל ראיה להוכחת נזקה, המעידה על עלות תיקון הגג.
53.
הנתבעת טוענת כי התובעים נותרו חייבים לה סכום של 1,200 ₪ משנים קודמות וכי הסכימה למחול על חוב זה בהנחה שהתובעים יישארו בדירה.
54.
מנגד טוענים התובעים כי מדובר בחוב בגין חלקם בסיוד הדירה, וכי כאשר הוסכם על הארכת הסכם השכירות הסכימה הנתבעת לשאת בעלות הצביעה לבדה תוך שהיא מוותרת לתובעים על חלקם בעלויות הסיוד.
55.
גרסת התובעים נתמכת במייל מיום
7.7.14 בו העלה התובע את סיכום הדברים בין הצדדים (נספח 1 ב' לכתב התביעה). בהודעת מייל זו צוין, כי הנתבעת תהא אחראית על צביעת הדירה, והתובעים אינם משתתפים בעלויות הסיוד. הנתבעת אישרה במייל חוזר את ההסכמה ככל שהיא נוגעת לחובת התובעים להשתתף בסיוד הדירה. יוצא אפוא, שהנתבעת ויתרה לתובעים על החוב בסכום של 1,200 ₪ שהוא חלקם בגין סיוד הדירה, ואינה רשאית כעת לחזור בה מהסכמה זו.
56.
סיכומם של דברים: אני מקבלת את התביעה העיקרית בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 4,108 ₪, ודוחה את התביעה שכנגד. כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בסכום של 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
57.
סכום ההוצאות שהופקד בקופת בית המשפט על ידי הנתבעת בשל אי התייצבות הנתבעת לדיון הקודם, יועבר לידי התובעים.


פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.











ניתן היום,
כ"ח תשרי תשע"ו, 11 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 10701-10/14 רפאל בוקעי, נעם בירן-בוקעי נ' גרטה גרובר (פורסם ב-ֽ 11/10/2015)