פסקי דין על ישראל פרקש | פסקי דין על רבקה פרקש | פסקי דין על אורי אליאב | פסקי דין על נטע אליאב |

30821-07/15 א     15/10/2015




א 30821-07/15 ישראל פרקש, רבקה פרקש נ' אורי אליאב, נטע אליאב








בית משפט השלום בצפת



ת"א 30821-07-15 פרקש ואח' נ' אליאב ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
רבקה איזנברג


תובעים

1
.
ישראל פרקש

2
.
רבקה פרקש


נגד


נתבעים

1. אורי אליאב
2. נטע אליאב



החלטה


1.
לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק הדין שניתן ביום 26.7.15, בהיעדר התייצבותם לדיון שנקבע.
המדובר בדיון
שנקבע בהמשך לבקשת התובעים
למתן צווים זמניים ונערך בפגרה בפני
השופטת התורנית באותו מועד. בבקשה, כמו גם בכתב התביעה, עתרו התובעים למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים או מי מטעמם להיכנס למגרש מס' 31 במושב מירון הגובל במגרש שבחזקת הנתבעים, מגרש מס' 32. כמו כן עתרו התובעים לצו הריסה ביחס למבנה ארעי שהוקם, לטענתם, על ידי הנתבעים במגרש התובעים וכן צו מניעה האוסר עליהם לבנות כל מבנה ארעי נוסף, עד להכרעה סופית בתביעה.
לטענת הנתבעים הם מתגוררים במגרש 32 מזה 25 שנים וגבולותיו של המגרש מוסדרים על פי תב"ע 4069/ג. במהלך שנת 2006 רכשו את המגרש ובינם לבין האגודה השיתופית מירון החל הליך משפטי (ת.א 4669-03-14),אותו יזמו הנתבעים, לאכוף על האגודה רישום הזכויות במגרש 32 על שמם על פי הגבולות המופיעים בתב"ע 4069/ג. ההליך שם הועבר לבוררות בפני
המשקם מכוח תניית בוררות הקבועה בסעיף 48 להסכם.
לטענת הנתבעים, תובע 2 והגב' אדלר , שהם בעלי המגרשים הגובלים במגרש הנתבעים הגישו בקשה להצטרף להליך שם, אולם, לאחר שההליך הועבר לבוררות, בקשתם נמחקה ורק בהמשך הגישו בקשה נוספת לבורר, להצטרף לבוררות.
הנתבעים טענו כי אמנם סירבו לקבל את המעטפה ובה מסמכי הבקשה והתביעה דנן ואולם זאת מאחר שסברו כי המדובר במסמכים בקשר להליך הבוררות ולכן הודיעו לשליח כי עליו להמציא החומר לבא כוחם. רק בחלוף שבועיים ובעצת עורך דינם, פתחו את המעטפה ואז הסתבר להם כי מדובר בהליך דנן.
לטענת הנתבעים, חרף ההליך המשפטי המתנהל בפני
כב' הבורר במסגרתו אף הגישו התובעים, כאמור, בקשה להצטרף להליך, פנו התובעים בחוסר תום לב לבית המשפט בתביעה למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להיכנס למגרש
(זאת כאשר מיקום הגבול טרם הוכרע על ידי הבורר), וכן לצו הריסה למבנה אשר קיים מזה כשנתיים, הכול במטרה לקבוע עובדות בשטח בטרם הוכרע הליך הבוררות. לשיטת הנתבעים, יש בהותרת פסק הדין על כנו כדי לאיין את הליך הבוררות בדרך של התערבות בהליך תלוי ועומד, ועל כן יש לבטל את פסק הדין ולעכב את ההליכים עד הכרעה בהליך הבוררות. עוד נטען כי פסק הדין ניתן בטרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת כתב הגנה לפיכך ומשלא ניתן לנתבעים יומם בבית המשפט יש להורות על ביטול פסק הדין גם מטעם זה.

2.
התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי הבקשה וכתב התביעה הומצאו לנתבעים כדין, שכן הנתבעים סירבו לקבלם מאת השליח. לגופו של עניין נטען כי לנתבעים אין הגנה משום שהתובעים הם בעלים הרשומים של מגרש 31 ואילו הנתבעים טרם נרשמו בפועל כבעלים של מגרש 32, כך שלמעשה הם בגדר פולשים. התובעים הפנו לכך שביום 3.8.15 נדחתה בקשת התובעים להצטרף להליך
הבוררות ולכן החלטת הבורר לכשתינתן לא תחייב אותם והם רשאים לפעול באפיק משפטי כפי שהם מוצאים לנכון. לגופם של דברים
הפנו התובעים לכך שתב"ע 4069/ג איננה קיימת עוד וגבולות המגרשים מסודרים כיום על פי תכנית וחלוקה מאושרת. זאת ועוד, בהסכם שבין הנתבעים לאגודה נכללה תניה מפורשת על פיה גבולות המגרש עשויים להשתנות.

3.
בתשובה לתגובה זו, שבו הנתבעים וטענו, בין היתר, כי בעת מתן פסק הדין טרם חלף המועד להגשת הגנתם וכי התובעים אף התעלמו מהליך תלוי ועומד-הבוררות, אשר ישפיע בהכרח על הליך זה. עוד הוסיפו הנתבעים וטענו כי התובעים אשר טענו כי התב"ע אינה תקפה עוד, הסתמכו עליה בעצמם בהגדרת המגרשים בתביעה.

דיון והכרעה
:

4.
הלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של

פסק דין
שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53
כהן נ' יצחק, פ"ד ח
' 395, אשר קבע כי:
"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן

פסק דין
כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:
ראשית
, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית
, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".
ראו בנוסף, לעניין זה :
ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג
(3), פ"ד 824;
ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז
349.

5.
למעשה, לא יכולה להיות מחלוקת שהנתבעים סירבו , תהא הסיבה אשר תהא, לקבל העתק מכתב התביעה והבקשה לצווים זמניים, כמו גם את החלטת בית המשפט המורה על קיום דיון ביום 26.7.15. (ראו סעיפים 27-26 לבקשה ולתצהיר נתבע 1, סעיף 14 לתשובה לתגובה וכן תצהיר המוסר, נתנאל טויטו).
לפיכך, המדובר בהמצאה כדין והעובדה שהנתבעים לא התייצבו לדיון שנקבע בבקשה למתן סעדים זמניים, נבעה ממחדלם שלהם.
יחד עם זאת, משמדובר בהמצאה מיום 16.7.15,הרי במועד מתן פסק הדין-26.7.15,טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה וביחס לפסק הדין-דינו ביטול מחמת הצדק.

6.
בפסק הדין העניק ביה"מ סעד של צווי מניעה קבועים וכן צו עשה להריסת האוהל. ביה"מ הבהיר שם כי מצא ליתן

פסק דין
סופי
מהטעם של "הזהות אשר קיימת בין הסעדים הקבועים להם עותרים המבקשים בגדר כתב התביעה לבין הסעדים הזמניים המצוינים בבקשה לסעד זמני". אלא שעיון בכתב התביעה ובבקשה לסעדים זמניים מלמד כי לא קיימת זהות בין הסעדים שכן,
בבקשה עתרו התובעים לצווי מניעה זמניים עד להכרעה בתביעה העיקרית, על פיהם יאסר על הנתבעים או מי מטעמם להיכנס לשטח מגרש 31 או לבנות מבנה ארעי כלשהו בתוך שטח המגרש, זאת כאמור, עד להכרעה בתביעה העיקרית. לעומת זאת, בכתב התביעה עתרו התובעים לצווי מניעה קבועים ,אם כי אכן נכון הוא שלעניין צו ההריסה שהתבקש המדובר בסעד זהה.

כאמור, משטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, לא היו זכאים התובעים אלא לצווים זמניים ולא לצווים קבועים שהתבקשו בתביעה.

לאור האמור ומחמת הצדק, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין ככל שהינו מתייחס לצווים קבועים.

7.
יחד עם זאת, ברי כי בהעדר התייצבות, זכאים היו התובעים לסעדים הזמניים שהתבקשו. דומני כי סעדים אלו נכללו בפסק הדין, אשר בוטל לעיל רק ביחס להיותם סעדים קבועים (שכן כאמור, ל

פסק דין
קבוע, לא היו זכאים התובעים, בטרם חלף המועד להגשת הגנה).
למען הסר ספק אני מורה כי למרות ביטול פסק הדין ביחס לסעדים הקבועים, הרי שבהעדר התייצבות,צווי המניעה הזמניים שהתבקשו, יחולו על הנתבעים עד להכרעה בתביעה עצמה.


על מנת לחסוך מזמנו של ביה"מ ומזמנם של הצדדים יובהר כי ככל
שהנתבעים עותרים גם לביטול הצווים הזמניים, הרי כפי שפורט לעיל, ביחס אליהם המדובר בביטול ע"פ שיקול דעת (שכן הייתה המצאה כדין והנתבעים, בשל מחדלם, לא התייצבו לדיון שנקבע בבקשה). לעניין ביטול ע"פ שיקול דעת, כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההצלחה של המבקש, הינו המבחן העיקרי שכן, על עצם המחדל, ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן הלכה היא, כי לעניין סיכויי ההצלחה, אין המבקש חייב להראות סיכויים וודאיים אלא די
אם יציג סיכויי הצלחה אפשריים: "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (
ע"א 5000/92,

רע"א 4680/92
בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד', מח'(1) 830.
במקרה דנן, גם אם לעניין סיכויים לכאוריים לתביעה לא ניתן לשלול קיומם שכן בין הצדדים מחלוקת אמיתית ביחס לגבולות המגרשים, עדיין התובעים מודים בסעיף 9
(ט) לתגובתם כי אין המדובר בפלישה טרייה.בדונו בבקשה לסעדים זמניים על ביה"מ לשקול גם שיקולי יושר, ביניהם שיקולים של שיהוי, תום לב וכיוב' וכן לבחון את מאזן הנוחות בנסיבות. לאור האמור, לא ניתן לקבוע כי ככל שיתקיים דיון בבקשה לסעדים
זמניים, ההחלטה תהיה בהכרח זהה לזו שניתנה בהעדר התייצבות.
בהערת אגב אציין כי דווקא לעניין טענת הנתבעים כאילו יש להורות על עיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד לא מצאתי
משקל ממשי בשלב זה. משבקשת התובעים להצטרף להליך הבוררות נדחתה ומשהנתבעים עצמם הם אלה שהתנגדו
שם נחרצות לצירופם, לא ברור לי כיצד הם טוענים עתה כי ההחלטה בהליך הבוררות תחייב את התובעים.

8.
לאור כל האמור,פסק הדין המתייחס לצווים הקבועים,מבוטל מחמת הצדק.






ככל שהנתבעים עומדים על ביטול הצווים הזמניים ועל מנת לא למנוע מהם את יומם בביה"מ בעניין זה, אני מורה, מתוקף שיקול הדעת הקיים לביה"מ, כי אלו יבוטלו רק בכפוף לתשלום הוצאות התובעים בסך של 5,000 ₪ אשר יופקדו בקופת ביה"מ תוך 20 יום.
יופקדו ההוצאות, יועברו לתובעים וייקבע דיון נוסף בבקשה לסעדים זמניים. לא יופקדו ההוצאות במועד כאמור, הרי שכאמור, אף שפסק הדין-הצווים הקבועים- בוטלו ,הרי שהצווים הזמניים עד להכרעה בתביעה עצמה, יעמדו על כנם.





ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ו, 15 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 30821-07/15 ישראל פרקש, רבקה פרקש נ' אורי אליאב, נטע אליאב (פורסם ב-ֽ 15/10/2015)