פסקי דין על יוחאי ברוך רבי | פסקי דין על המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

7873-06/15 עא     16/10/2015




עא 7873-06/15 יוחאי ברוך רבי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

לפני:
כב' השופט אהרן פרקש
, סגן נשיא
כב' השופט משה דרורי
, סגן נשיא
כב' השופט רם וינוגרד


ע"א 7873-06-15
רבי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"


המערער
יוחאי ברוך רבי
ע"י ב"כ עו"ד שטכלברג ואח'


נ ג ד

המשיב
המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
ע"י ב"כ עו"ד חיים מאיר ואח'



פסק דין


ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ת' בר אשר צבן) בת.א. 18133-03-13, מיום 24.5.15, בגדרו קבע בית משפט השלום את הפיצוי לו זכאי המערער מכוח הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין פציעתו בתאונה שהתרחשה ביום 20.12.11.


טענותיו של המערער סובבות את הפיצוי שנפסק לו תחת ראשי הנזק השונים. את עיקר טענותיו שוטח המערער כנגד הפיצוי שפסק לו בית המשפט קמא תחת ראש הנזק של גריעה מכושר ההשתכרות. לשיטתו, בסיס השכר שנקבע לו אינו הולם את העובדות והראיות שהובאו לפני בית המשפט. עוד טען, כי לא היה מקום לבסס את החישוב על מחצית מהנכות הרפואית, תוך סטייה מהכלל הגורס כי קיימת זהות בין הנכות הרפואית, הפגיעה התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות אצל צעירים בתחילת דרכם.
המשיבה, מטבע הדברים, תומכת יתדותיה בפסק דינו של בית המשפט קמא. לשיטתה, יש לקבוע, ולו מ"מעוף הציפור", כי הפיצוי שנפסק למערער הולם את נסיבות העניין. לפיכך טוענת היא שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא.

המערער הוא יליד 26.10.1986. בעת פגיעתו בתאונה היה כבן 25. עובר לתאונה למד המערער בשנה הראשונה לתואר הנדסת תעשיה וניהול, ולאחריה החל את לימודיו לתואר מהנדס משאבי מים וסביבה בשלוחה של הטכניון. למערער נקבעה נכות על פי דין (על ידי המל"ל) בשיעור 10%, בגין הפגיעה בברכו השמאלית. אין מחלוקת, כי עובר לתאונה השלים המערער קורס מורי דרך של משרד התיירות, אף
שלא עסק בכך. אין גם מחלוקת, כי גם לאחר התאונה הקפיד המערער לשמור על רישיון מורה הדרך בתוקף; כי הוא מתגורר במעונות בקומה שלישית ולא הגיש בקשה למגורים בקומה נמוכה יותר; או כי בשלוש השנים האחרונות לא פנה לטיפול רפואי.

המערער הגיש לבית המשפט קמא חוות-דעת של רו"ח מטעמו בניסיון להוכיח מה בסיס השכר הראוי למהנדסי משאבי מים, תוך שהוא עורך השוואה מסויימת בינם לבין מהנדסים אזרחיים רגילים. בית המשפט קמא דחה את האמור בחוות הדעת, ודחה גם את הטענה לפיה יש להניח, בגדרי "ידיעה שיפוטית" או בדומה לכך, כי בסיס השכר של מהנדסי מים גבוה מהשכר הממוצע במשק (אף שציין כי לעתים יקבע בית המשפט על סמך מעשיו של הנפגע כי יש מקום לבסיס שכר גבוה יותר). לפיכך, העמיד את בסיס השכר הצפוי למערער על השכר הממוצע במשק. עוד קבע בית המשפט קמא, כי יש לחשב את הפיצוי בגין הגריעה מכושר ההשתכרות על מחצית מהחישוב האקטוארי, כשהוא מציין ש"נראה כי הנתבעת צודקת בטענתה, שככל שיש משמעות תפקודית כלשהי לנכותו הרפואית של התובע, הרי שאינה בעלת משמעות ממשית וכי לא יהיה בה כדי להשליך על תכניותיו לעסוק בהנדסת מים".
לפיכך קבע למערער פיצוי בסכום של 125,118 ₪ בגין הגריעה מכושר ההשתכרות, ולכך הוסיף פיצוי בשיעור 12% בגין רכיב הפנסיה (15,014 ₪). עוד פסק בית המשפט קמא למערער פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום של 17,900 ₪; הפסד שכר בעבר בסכום של 6,220 ₪, עבור תקופת אי הכושר התקופה מיד לאחר התאונה; ופיצוי בסכום של 1,000 ₪ עבור עזרת הזולת. הפיצוי הכולל, לפני ניכויי המל"ל, עמד איפוא על 165,252 ₪, ולאחר הניכוי – על 138,372 ₪.

על אף שהערעור – כדרכם של ערעורי נזיקין רבים – עסק בנושאים לא מעטים, סבורים אנו כי יש להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא, רק בעניין הבא: אובדן כושר השתכרות בעתיד, בגין הגריעה מכושר ההשתכרות.
אכן, אין מחלוקת כי על ערכאת הערעור לבחון מ"מעוף הציפור" אם "קיימת חריגה בולטת מהמקובל באחד מראשי הנזק" (ע"א 3222/10 ביטוח ישיר נ' פלוני, מיום 28.6.12, בפסקה 19 לפסק-הדין; וראו בהרחבה ע"א 438/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, מיום 23.7.14, בפסקה 3 לפסק-הדין), אלא שגם בחינה מעין זו, על רקע "המבחן המשולש" שבפסיקה, מביאה למסקנה לפיה הסכום שנפסק למערער נמוך מהמקובל (תחת ראשי הנזק ככלל, ותחת ראש הנזק של הגריעה מכושר ההשתכרות בפרט).

בפסק דינו של בית המשפט קמא מגולמות מספר הנחות שאינן מטיבות עם התובע. מחד, הניח בית המשפט קמא כי המערער, אף שטרם סיים את לימודיו האקדמאיים, אינו עוד צעיר בתחילת דרכו לגביו חלה ההנחה-החזקה ולפיה קיימת זהות בין הפגיעה התפקודית לגריעה מכושר ההשתכרות. מאידך, הפחית מהערכת הגריעה מכושר השתכרותו של המערער על רקע ההנחה, שספק אם הוכחה דיה, כי האפיק התעסוקתי בו בחר – אף שכאמור המערער טרם החל את דרכו התעסוקתית ובית המשפט קמא אף התייחס לציוניו כאמת מידה אפשרית להצלחתו באפיק תעסוקתי זה – אינו בעל רכיב פיזי. על כל אלה הוספה הקביעה לפיה לא הוכח כי מהנדס משאבי מים משתכר סכום העולה על השכר הממוצע במשק. ספק אם שלוש הנחות אלה יכולות לדור יחדיו, ולמצער נראה שלא היה מקום להחילן בדרך בה נעשה הדבר.

כידוע, בעניינם של קטינים וצעירים בתחילת דרכם חלה ההנחה לפיה הנכות הרפואית זהה לפגיעה התפקודית, וכי "
בהעדר נסיבות מיוחדות תהא הנכות הרפואית מפתח לחישוב אובדן השכר בעתיד
" (ע"א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום, מיום 21.12.1992 ורבים נוספים; לסקירת הפסיקה ראו גם ע"א 9873/06 כלל נ' פפו, מיום 22.3.09; ע"א 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל, מיום 23.8.10, בפסקאות 10-11 לפסק-הדין; ע"א 2600/09 מכבי שרותי בריאות נ' נ' ס', מיום 10.11.13, בפסקה 11 לפסק-דינו של כב' השופט י' עמית).
הדברים קל וחומר שעה שמדובר בנכות אורטופדית (
ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(2) 792, 798 (1995);
וראו לאחרונה, בהקשר של קטינים,
ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, מיום 11.1.15, בפסקה 6 לפסק-הדין).
נראה כי פגיעה בברך היא ממין הנכויות האורטופדיות שמוסכם על הכול כי יש בהן כדי להשפיע על תפקודו של הנפגע. דומה גם שקביעת בית המשפט קמא בנסיבות אלה, לפיה הנכות התפקודית חורגת כלפי מטה משיעור הנכות הרפואית האורטופדית, אף שמדובר באדם צעיר שטרם החל לעבוד, אינה עולה בקנה אחד עם החשש לפיו ברבות השנים עלולה הנכות להכביד על הנפגע, שעודנו צעיר לימים כיום (ראו, אף אם בנכויות משמעותיות יותר, הדברים שנאמרו בהקשר זה בע"א 4716/07 פלוני נ' כלל, מיום 13.7.09, בפסקה טו לפסק-הדין; ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, מיום 11.1.15, בפסקה 7 לפסק-הדין).
אין פירושו של דבר שבית המשפט אינו מוסמך לקבוע פיצוי על בסיס מפתח שאינו נובע מזהות בין הנכות הרפואית, הפגיעה התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות. לעניין זה נקבע, פעמים רבות, כי "
הנחת המוצא היא כי נכותו התפקודית של הניזוק היא פועל יוצא של הנכות הרפואית, ולשיעור הנכות הרפואית יש משקל רב בקביעת שיעור הפגיעה בכושר השתכרותו, אך בית המשפט רשאי לסטות מכללים אלה מקום בו נחה דעתו כי שיעור הנכות התפקודית או שיעור הפגיעה בכושר השתכרותו של הניזוק שונה משיעור הנכות הרפואית שלו
" (ע"א 8799/08 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, מיום 21.3.11, בפסקה 34 לפסק-הדין; והשוו ע"א 11035/07 שרותי בריאות כללית נ' אביטן, מיום 20.7.11, בפסקה 21 לפסק-הדין; ע"א 3222/10 ביטוח ישיר נ' פלוני, מיום 28.6.12, בפסקאות 22 – 23 לפסק-הדין).
קביעה מעין זו אפשרית, במקרים המתאימים, גם בעניינם של קטינים או צעירים בתחילת דרכם. אלא שסטייה מעין זו בעניינם של צעירים בתחילת דרכם התעסוקתית, או אף בימי לימודיהם במסגרת אקדמית, היא בבחינת חריג לכלל, שאת התקיימותו יש לבסס היטב. במקרה דנא סטה בית המשפט קמא מקביעה זו ללא הנמקה מספקת, ומתוך הנחה שיש בידו לקבוע במדוייק כבר עתה מה טיב עבודתו הצפויה של המערער, על אף הספקות שהעלה בפסק דינו בעניין הצלחתו בלימודיו או בנוגע לידיעה – או שמא העדר הידיעה - הממשית אודות אופי העבודה.

אם בכל אלה לא די, נראה כי גם הקביעה בעניין בסיס השכר אינה נקייה מספקות. אף אם חוות-הדעת מטעם המערער לא הייתה משכנעת דיה, ומבלי להיכנס לעניין זה לנימוקים שהנחו את בית המשפט קמא בדחייתה, נראה שהונחו לפני בית המשפט קמא די ראיות כדי לקבוע כי המערער צפוי לשכר העולה על השכר הממוצע במשק בשנות העבודה הצפויות לו. על בית המשפט לתת משקל לאפיק התעסוקתי שבחר צעיר
(
רע"א 7490/11 פחרי נ' חאג', מיום 28.12.11, בפסקאות 6 – 7 להחלטה
), ורשאי הוא, במקרים המתאימים, להעריך כי במקצוע זה או אחר צפוי אותו צעיר להשתכר שכר העולה או הפוחת מהשכר הממוצע במשק (השוו דרך הילוכו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שכרו של סטודנט למשפטים, שאושרה בחלקה הגדול בע"א 8684/11 אלקיים נ' עיזבון יבור, מיום 25.6.14, בפסקה 57 לפסק הדין).
במקרה דנא, שעה שמדובר במי שעומד לקראת סיום לימודיו לתואר של מהנדס בשלוחת הטכניון, אף אם בתחום שאינו מוכר וידוע בציבור, נראה שהיה מקום להשתית את הפיצוי על בסיס שכר גבוה מזה שנקבע.

בהינתן כל האמור לעיל הגענו לכלל מסקנה לפיה יש להוסיף לפיצוי שפסק בית המשפט קמא למערער סכום כולל של 150,000 ₪. סכום זה כולל הן את התוספת הראויה לראש הנזק של הגריעה מכושר ההשתכרות, הן את התוספת לראש הנזק של הפנסיה, את הרכיב היחסי של שכ"ט עו"ד והן את ההתייחסות לסוגיית הוצאות המשפט. בפסיקת סכום זה נתנו דעתנו לעובדה כי מדובר בקביעה של ערכאת ערעור, כאשר התוספת לפיצוי נקבעת בזהירות ראויה. כמו כן תישא המשיבה בשכ"ט עו"ד של המערער בערכאה זו בסכום של 20,000 ₪.
המזכירות תשיב למערער, באמצעות בא-כוחו, את הפיקדון שהפקיד.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.
ניתן היום, ג' חשוון תשע"ו, 16 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.





אהרון פרקש, סגן נשיא
[אב"ד]

משה דרורי

, סגן נשיא

רם וינוגרד

, שופט







עא בית משפט מחוזי 7873-06/15 יוחאי ברוך רבי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" (פורסם ב-ֽ 16/10/2015)