פסקי דין על הדס חודור | פסקי דין על ענן כץ | פסקי דין על טל כץ (קמיר) |

17494-07/15 תאח     17/10/2015




תאח 17494-07/15 הדס חודור נ' ענן כץ, טל כץ (קמיר)








בית משפט השלום בפתח תקווה



תא"ח 17494-07-15 חודור נ' כץ ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
שלהבת קמיר-וייס


התובע
:

הדס חודור
ע"י ב"כ עו"ד דוד מזור


נגד


הנתבעים:

1.ענן כץ

2.טל כץ (קמיר)
ע"י ב"כ עו"ד מעיין פאר



פסק
- דין

לפניי תביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה לפי פרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.
התובע (להלן: "הדס") השכיר לנתבעים יחידת דיור קדמית במשק 11 במושב עולש (גוש 8555, חלקה 11) (להלן: "המושכר") בהתאם להסכם שכירות אשר נחתם ביום 03.01.2014 (להלן: "ההסכם", צורף כנספח א' לכתב התביעה).
הצדדים פירטו בכתבי טענותיהם את השתלשלות האירועים אשר הביאה את יחסיהם לכדי סכסוך, תוך שכל צד מטיל את האשם במעשים ובמחדלים של הצד שמנגד.
בדיון שהתקיים ביום 14.10.2014 נחקר הדס בחקירה נגדית על תצהירו וכך גם הנתבע 1 (להלן: "ענן") נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.
בתום הדיון סיכמו באי כוחם של הצדדים את טיעוניהם.
תמצית טיעוני התובע:
לטענת התובע,
יש להעניק לו סעד של פינוי כנגד הנתבעים הואיל והנתבעים ביצעו הפרות יסודיות של הסכם השכירות, אשר הראשונה בהן היא אי תשלום מלא של תשלומים שהם מחוייבים בהם כחלק מדמי השימוש במושכר, שהם תשלומי החשמל. הפרה נוספת, בנייה במושכר בניגוד לאמור בסעיף 8 להסכם ובניגוד לחוק, בכך שסגרו איזור שיועד לחניה בקירות מאיסכורית והפכו אותו למחסן, עשו שימוש בשטח זה ללא תשלום ונמנעו מלהרוס אותו למרות דרישותיו של הדס.
בנוסף טוען כי גם בקיום ההסכם נהגו הנתבעים בחוסר תום לב, וטוען כי כך יש לקבוע לגבי שליחת שיק התשלום של חשבון החשמל על ידי ענן להדס בדואר רשום, תחת העברת השיק ידנית להדס המתגורר מטרים ספורים מהמושכר.
תמצית טיעוני הנתבעים
הנתבעים טוענים כי שילמו את כל התשלומים בהם הם מחוייבים לפי ההסכם, למעט סך של 1,085 ₪, ששולמו על ידם לביצוע תיקונים דחופים אשר לא בוצעו על ידי הדס, האחד לתיקון צינור מים שהתפוצץ בקיר (סך של 535 ₪), והשני החלפת גוף חימום בדוד (סך של 550 ₪), ולכן קוזזו כדין מתוך התשלום בו היו מחוייבים.
ביחס למחסן טוענים הנתבעים, כי הוא נבנה בהסכמתו של הדס, וכי הוא פנה אליהם בדרישה לפרקו רק לאחר שהודיעו על הקיזוז מתוך התשלום למעלה מחצי שנה לאחר שנבנה. עוד טוענים הנתבעים, כי מדובר במבנה מודולרי הניתן לפירוק בכל רגע. ביחס לטענת הדס כי הקמת המחסן ללא היתר חושפת את הדס לסיכון שיוגש כנגדו כתב אישום או תביעה בגין הפרת חוק התכנון והבניה, טוענים הנתבעים, כי הדבר לא הוכח וכי אין מדובר בידיעה שיפוטית.
לעניין הטענה כי נעשה שימוש בשטח כמחסן, ללא תשלום דמי שכירות, טוענים הנתבעים, כי זהו חלק מן המושכר.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, נחה דעתי כי כל טענות הדס נכונות ומבוססות ולפיכך יש לקבוע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות ויש ליתן סעד של פינוי כנגדם.
להלן אבהיר נימוקי קביעתי הנ"ל:
ההסכם שבין הצדדים, אינו מגדיר סעיפים מסוימים כסעיפים שהפרתם תהווה הפרה יסודית, אולם ניסוחו של סעיף 8 להסכם:
"השוכר מתחייב לשמור על הדירה ותחולתה, לא לעשות בה שום שינוי אלא בהסכמתו המפורשת של המשכיר בכתב, ולתקן על חשבונו כל קלקול שיקרה בדירה. מלבד נזק שיגרם כתוצאה מבלאי. השוכר מקבל את הדירה צבועה ובתום השכירות יצבע אותה מחדש."
(למעט ההדגשה, הציטוט נאמן למקור לרבות טעויות כתיב ופיסוק – ש.ק.ו)
מתוך קריאה של סעיף זה לצד הוראות סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: "חוק התרופות"), ניתן להגיע למסקנה כי כל אדם סביר אשר היה צופה שסעיף זה יופר בדרך של בניית מחסן ללא הסכמה מפורשת בכתב של המשכיר, לא היה מתקשר בהסכם, ולפיכך מדובר בהפרה יסודית.
הנתבעים כשלו בהצגת הסכמה שניתנה להם לבניית המחסן מצד הדס, ולכל היותר עולה מעדותו שהוא ידע על הקמת המחסן, אך עקב בעיות בריאותיות קשות מהן סבל אותה עת לא עלה בידו לטפל בנושא באופן מידי (עמוד 2, שורות 12-5 לפרוטוקול):
"ת. אני לפני שנה עברתי התקף לב, ועשיתי ניתוח גב שבמהלכו עברתי התקף לב, היתה לי החלמה מאוד ארוכה, האמת היא שלא היה לי כוח להתעסק בזה. הרגשתי לא טוב, יש בידי את המסמך הרפואי.
ש. מתי הפעם הראשונה שפנית אליהם בטענה שאותו מחסן לכאורה הוא הפרה של הסכם השכירות.
ת. מהרגע שהוא ביקש ממני לבנות את המחסן הזה לא הסכמתי שהוא יבנה מההתחלה. אין לי סמכות לעשות לי דבר כזה. הוא פנה אלי, אני שלחתי אותו אמרתי לו יש לי מחסנים מאחורה יש שם שוכרים תפנה אליהם
שיתנו לך 20 מטר מרובע תאחסן את הדברים, הוא עשה דין לעצמו ויותר מזה הוא מחזיק בחצר שלי ערימה של עצים ולכלוך. ביקשתי ממנו עשרות פעמים שיפנה ולא פינה. "
ענן הודה בחקירתו בהקמת המחסן ובהעדר הסכמה בכתב של הדס להקמתו (עמוד 4, שורות 1-7 לפרוטוקול):
"ש. אתה מודה שסגרת איזור מסוים מתחת למבנה של עשרות מטרים?
ת. לא מדדתי. אין לי מושג. אבל סגרתי כן.
ש. איך ההסכמה צריכה להיות על פי ההסכם, תקרא.
ת. אין לי מושג.
ש. איך היא צריכה להיעשות?
ת. בהסכמה של הדס. מקריא.
ש. אתה יכול להציג לי הסכמה בכתב מהדס לעשות את השינוי שעשית.
ת. בכתב אין..."
לפיכך הנתבעים הפרו במעשה זה את סעיף 8 להסכם, הפרה המהווה הפרה יסודית, המזכה את הדס בהתאם לסעיף 7(א) לחוק התרופות בזכות לבטל את ההסכם ובנסיבות העניין אין בזמן שחלף ובארכה שניתנה לנתבעים על ידי הדס לתיקון ההפרה כדי לשלול את זכותו של הדס לבטל את ההסכם בגין הפרה זו.
מתוך הסבריו של ענן בחקירתו הנגדית, שוכנעתי בחוסר תום הלב, שבו נהג כלפי הדס במסגרת יחסי "שוכר-משכיר" אשר היו ביניהם. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בדברים שאמר, אלא גם בדרך אמירתם. הסבריו חסרי כל ההגיון בדבר משלוח שיק התשלום בדואר רשום כדי שתהיה לו
אסמכתא לגבי התאריך, בעוד שניכר מעדותו שידע היטב כי האסמכתא למועד התשלום היא מועד פירעון השיק (עמוד 5, שורות 13-3 לפרוטוקול):
"ש. שילמת בשיק?
ת. שילמתי בשיק דרך דואר רשום שיש עליו תאריך.
ש. איך יודעים שאתה משלם בשיק?
ת. מתי שהוא הפקיד את זה לחשבון.
ש. אז מה זה משנה שזה בדואר רשום?
ת. שהוא בא להגיד שזה לא לעניין מה שעשיתי...
ש. סיכמת הרגע שמועד ביצוע התשלום הוא המועד שרשום על השיק אם הוא נפרע.
ת. זה לא מה שאני אמרתי.
ש. מועד ביצוע התשלום הוא מועד פירעון השיק במועד הקבוע, כן או לא?
ת. כן. אני שילמתי שתהיה לי אסמכתא בדואר רשום.
אם הוא הפקיד את השיק בתאריך המסוים – זה התאריך שבו הוא שולם. "
ניכר מתוך הדרך בה הדברים נאמרו כי מטרת משלוח השיק בדואר רשום הייתה שונה מן המוצהרת. מצאתי כי ענן היה לא אמין באופן מובהק בעניין זה.
עוד אציין בעניין זה כי לא צורף לראיות הנתבעים אישור המשלוח, אותה אסמכתא אשר קיומה הצדיק לטענתו של ענן את העיכוב שבהעברת התשלום להדס.
כך גם לא מצאתי בחומר הראיות שהובא מטעם הנתבעים כל ראיה שתתמוך בטענתם שהם הודיעו להדס בדבר תקלה בחימום המים בדוד בסמוך ליום 03.02.2015 ולפיכך אני מעדיפה בעניין זה את עדותו של הדס כי לא הועברה אליו כל הודעה בעניין זה (עמוד 3, שורות 13-5 לפרוטוקול):
"ש. בחודש פברואר 2015, מתקשר אליך ענן ומספר לך שהחשמל בבית קופץ ומקצר?
ת. לא היה דבר כזה.
ש. אני אומר לך שבחודש פברואר מדבר איתך הנתבע ואומר לך שהחשמל בבית מקצר, ואחרי שהוא בדק זה הדוד החשמלי. אתה זוכר דבר כזה?
ת. לא היה מעולם. שקר.
ש. תסכים איתי שדוד חשמלי שלא עובד, ובית שאין בו חשמל בימי החורף זאת תקלה דחופה?
ת. לא. אני לא מסכים.
משיגים אותי ואני אטפל בזה. אם הוא היה פונה אלי הייתי יודע לטפל בזה, כפי שדאגתי לתקן מזגנים ודברים אחרים, ופתחתי ביוב סתום."
אני מוצאת כי התנהגות ענן, כמתואר לעיל,
עולה כדי חוסר תום לב אשר אף הוא בנסיבות העניין מצדיק כשלעצמו את סיום יחסי השכירות.
איני מוצאת להכריע בנושא התיקון וזכות הקיזוז, הואיל ולאור התוצאות אליהן הגעתי נושא זה אינו נדרש לשם הכרעה בשאלת מתן סעד הפינוי והואיל ומחלוקת זו מתאימה יותר להידון כחלק מכלל המחלוקות הכספיות שבין הצדדים, שאינה נדונה במסגרת תובענה לפינוי מושכר על-פי פרק ט"ז4 לתקסד"א.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את התביעה ולהורות לנתבעים לפנות את המושכר ולהשיבו לתובע כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לנתבעים או למי מטעמם וזאת עד ליום 30.11.2015.
במתן האורכה לפינוי הבאתי בחשבון את יחסי השכירות הארוכים שהיו אמורים להיות בין הצדדים ואת היות הנתבעים הורים לשלושה ילדים קטינים, הנזקקים לדאוג לעצמם למקום מגורים חילופי.
הנתבעים ישאו בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪, שישולם תוך 30 יום שאם לא כן יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים פסק-הדין.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום,
ד' חשוון תשע"ו, 17 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










תאח בית משפט שלום 17494-07/15 הדס חודור נ' ענן כץ, טל כץ (קמיר) (פורסם ב-ֽ 17/10/2015)