פסקי דין על אהרן כנען | פסקי דין על אהוד משה פרידמן

16152-08/14 תט     18/10/2015




תט 16152-08/14 אהרן כנען נ' אהוד משה פרידמן








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"ט 16152-08-14 פרידמן נ' כנען

תיק חיצוני
:
5005730614


בפני

כב' הרשם
איתי רגב


מבקש

אהרן כנען



נגד


משיב

אהוד משה פרידמן



החלטה

בפני
בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, וכן התנגדות, כאמור.
המבקש טוען בבקשתו כי לווה כסף מהמשיב ומאחרים וכנגד הלוואה זו, אותה התחייב להחזיר עם קבלת תמורה מעסקה עליה עמל, מסר שיק בטחון. על פי הבקשה, בניגוד למובטח, הפקיד המשיב את שיק הבטחון.
את הבקשה להארכת המועד מנמק המבקש במצבו הרפואי.

הצדדים התייצבו לדיון בפני
ביום 10.9.15 (לאחר שלדיון שנועד להתקיים בחודש מאי לא התייצב המבקש), והמבקש נחקר על תצהירו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש ביקש כי תינתן לו ההזדמנות להציג מסמכים ועובדות ולהביא עדים התומכים בטענותיו.
ב"כ המשיב טען, מנגד, כי המבקש אינו מכחיש כי קיבל הלוואה וכי הוא רוצה לפרוע אותה ולעמדתו כל שמנסה המבקש לעשות הוא "לסחוב זמן".

מעיון בבקשה ובטיעוני הצדדים בדיון עולה כי, אכן, אין מחלוקת כי המבקש קיבל הלוואה מהמשיב וכי הלוואה זו עליו לפרוע – אולם המבקש טוען, למעשה, כי לא הוסכם מועד הפרעון בעוד שהמשיב טוען כי מועד זה חלף, וכי פנה אל המבקש ודרש כי ישיב את כספו.
למעשה, לבד מן האמור לעיל, לא מצאתי בבקשה כל פירוט בדבר טענות ההגנה והמבקש הסתפק באמירות כלליות אודות עדים ומסמכים התומכים בטענותיו – אך אלו לא צורפו לבקשה בכל שלב.

באשר לשאלת הארכת המועד – דומה כי הצדדים הסכימו, בשתיקה, לסוגיה זו שלא עלתה ולא נדונה בדיון. יצוין, עם זאת,
כי דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד נובעת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה. הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, וסופן של חריגות ממועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי דין שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב.
אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". ההלכה אשר היתה מקובלת בעבר בפסיקה היא כי קיומן של נסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור, ואשר אינן בשליטת בעל הדין, הריהן "טעם מיוחד". לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.
עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ-"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. לעניין זה יש גם להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.
מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותיה הציבורית וסיכוייו של ההליך.
(ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).


מאחר וספק אם נימוקי המבקש מקיימים את דרישת הטעם המיוחד, מחד, ומאידך, כאמור – דומה כי הצדדים ויתרו על הטענות לעניין זה, הרי שיש לבחון את נימוקי ההגנה.

לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89
בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה
(1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

זאת ועוד.
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..."
(ההדגשה לא במקור – א.ר.).

ואולם, על המבקש להדרש לפרטי הגנתו ולהציגה בפני
בית המשפט
("לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית, פ"ד מב (1) 721, 722)). לא ניתן להדרש לאמירות כלליות אודות מסמכים ועדים שלא צוינו בבקשה.

במקרה דנן, מצאתי כי
תצהיר ההגנה לוקה בחוסר בהירות וכי ההגנה על פניה מאוד קלושה (ור' גם ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757, 761) ומשכך – ואף נוכח הקושי הנובע במועד הגשתה של ההתנגדות – לא מצאתי להתיר למבקש להתנגד לביצועו של השטר.

הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות ההליך בסך 1,000 ₪, אשר יצורפו לתיק ההוצל"פ.
ההליכים בתיק הוצל"פ 5005730614 ישופעלו, ככל שעוכבו, ככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תעדכן הצדדים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ו, 18 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 16152-08/14 אהרן כנען נ' אהוד משה פרידמן (פורסם ב-ֽ 18/10/2015)