פסקי דין על גולן הינדי | פסקי דין על איילון חברה לביטוח | פסקי דין על ינון מדמוני |

23676-08/11 א     19/10/2015




א 23676-08/11 גולן הינדי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, ינון מדמוני








בתי המשפט
בית משפט השלום קריית גת

ת"א 23676-08-11 הינדי נ' מדמוני ואח'







מספר בקשה:
31

בפני
: כבוד השופט אור אדם
, סגן הנשיאה


התובע:
1
.
גולן הינדי
ע"י ב"כ עו"ד אפרת אסף

נגד

הנתבעים:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. ינון מדמוני
ע"י ב"כ עו"ד רחמני



החלטה

1.
מדובר בבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.
2.
התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בשתי תאונות דרכים, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975. מדובר בתאונות שארעו ביום 5.10.2004 וביום 5.12.2004, כאשר כתב התביעה הוגש ביום 14.8.2011, שש שנים ועשרה חודשים לאחר התאונה הראשונה.
3.
בד בבד עם הגשת כתב התביעה, ביקש התובע למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה בלבד.
4.
בית המשפט נעתר לבקשה והורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה.
5.
המומחה מטעם בית המשפט, דר' חנן טאובר, קבע בחוות דעתו מיום 29.10.2012, כי התובע סובל מנכות אורתופדית בשיעור של 10%, שמחציתה בשיעור של 5% נגרמה כתוצאה משתי תאונות הדרכים.
6.
ביום 24.4.2013 נתן בית המשפט הצעת פשרה.
7.
הצדדים הודיעו כי לא הגיעו להסכמות, התיק נקבע להוכחות לתחילת שנת 2014 והוגשו ראיות הצדדים.
8.
סמוך לפני מועד ההוכחות, נתברר כי התובע עבר תאונה נוספת, ההוכחות בוטלו, ונקבע כי החומר החדש יועבר למומחה בית המשפט.
9.
בחוות דעת משלימה מיום 15.6.2014 קבע המומחה כי הממצא העולה מבדיקת
mri

נמצא בתיעוד רפואי קודם ולכן אין צורך בעדכון חוות דעתו.
10.
נוכח האמור לעיל, ביקש התובע לקבוע שוב את התיק להוכחות, ובית המשפט קבע מועד הוכחות חדש לחודש יוני 2015.
11.
בקדם משפט מסכם ביום 12.2.2015, נוכח טענות להחמרה במצבו של התובע, בהסכמת הצדדים הורה בית המשפט על בדיקתו המחודשת של התובע ע"י המומחה.
12.
בחוות דעת משלימה מיום 10.7.2015, קבע המומחה כי חלה החמרה במצבו של התובע, כך שנכותו בגין תאונות הדרכים עומדת על 15% נכות אורתופדית.
13.
בתשובה מיום 28.9.2015 לשאלות הבהרה שהגיש המומחה, הוא הבהיר כי מתוך 15% נכות אורתופדית מהם סובל התובע, רק 10% הם בגין תאונות הדרכים נשוא התובענה, משום שנכות של 5% היא בגין תאונת עבודה מאוחרת יותר.

בנוסף לכך, כאשר נשאל המומחה לגבי צורך במינוי נוירולוג, השיב כי ה"עֵרוּת" איננה מלמדת על נזק נוירולוגי, אולם בדיקת
emg
אחרונה מצביעה על נזק נוירולוגי. בתשובה לשאלה 5 הוסיף המומחה: "מן האמור לעיל אין הצדקה למינוי נוירולוג. לעומת זאת, הממצאים והאבחנות בסיכומי הביקורים של דר' וולקוב ואדים מן הימים 2.8.15 ומ 20.9.15, אכן מצדיקים מינוי של נוירולוג במקרה זה".
14.
התובע מבקש עתה מינוי של נוירולוג, בהסתמך על תשובה זו של המומחה.
15.
הנתבעת מתנגדת למינוי. לטענתה אין מקום למינוי המבוקש, שעה שבעת הגשת התביעה לא עלתה כל בקשה כזו, מירב הבדיקות הנוירולוגיות תקינות, וממילא קיימת חפיפה בין התחום האורתופדי והתחום הנוירולוגי. התובע שב ונסמך על קביעות המומחה.
16.
ההכרעה בסוגיה איננה פשוטה.

מחד גיסא, בדרך כלל קביעתו של מומחה בית משפט בדבר הכרח במינוי מומחה בתחום אחר, די בה כדי להקים ראשית ראיה הדרושה למינוי, לנוכח המגמה המרחיבה במינוי מומחים בתיקי תאונות דרכים.

מאידך גיסא, מדובר בתאונות שארעו לפני כ- 11 שנים. לא היתה כל טענה בנוגע לתחום הנוירולוגי, במשך תקופה כה ממושכת. מינוי מומחה נוסף בשלב כה מאוחר, יכביד באופן משמעותי על שמיעת התיק וסיומו בהקדם.
17.
בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובתיעוד הרפואי, מצאתי כי אין מקום בשלב זה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי.

ההלכה הפסוקה קבעה, כי כדי שתקום ראשית ראיה למינוי מומחה, יש הכרח בתיעוד הרפואי בקיומו של רצף טיפולי.
18.
בעניין דומה, בעניינה של ר"א (רע"א 882/04 ר. א. נ' קרנית קרן לפיצויי תאונות דרכים (04/04/2004)), אישר כב' השופט ריבלין את דחייתה של בקשה למינוי מומחה נוסף (שם, פסיכיאטריה), שהוגשה באיחור ניכר.

נקבע כי ההחלטה שלא למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי נובעת מכך שהבקשה למנות את המומחה בתחום זה, לא באה אלא בחלוף כשתים-עשרה שנים מאז התאונה, ובחלוף למעלה מארבע שנים מאז הגשת התביעה (מומחים בתחומים אחרים מונו בשלבים קודמים יותר). נקבע, כי אם אין בידי המבקשת להציג רצף טיפולי, או טיפול ממשי כלשהו, שקיבלה בתחום הנפשי בין השנים 1996 ועד דצמבר 2002, הרי שאין מקום למינוי, למרות הגישה הליברלית הנוהגת בבקשות מן הסוג הנדון. עוד קבע כב' השופט ריבלין, כי יש ליתן את הדעת גם לזכויותיו של הצד השני במשפט ולצורך בניהול הליך משפטי הוגן ויעיל.
19.
עוד נקבע בעניין פלונית (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, (30/05/2012)), כי יש להזהר במימוש הפרקטיקה לפיה מומחה אחד מתבקש לחוות דעתו על מינוי מומחה אחר, וראוי להימנע מהעברת ההחלטה למומחה.
20.
בענייננו, אכן, המומחה האורתופד קבע כי ממצאי בדיקת
emg
והתיעוד הרפואי של דר' וולקוב מצביעים לכאורה על הצורך במינוי נוירולוג, אולם בהתחשב בכך שמדובר בשתי תאונות שארעו לפני 11 שנים (!), כאשר לאחריהן היתה עוד תאונת עבודה בשנת 2005, בהעדר כל טיפול נוירולוגי בעבר, וכל בקשה בעבר לשקול מינוי מומחה בתחום זה, וכאשר דר' וולקוב איננו קושר את הממצאים דווקא לנכות בגין התאונות שארעו לפני זמן כה רב - הרי שהתובע לא הרים את הנטל לעניין קיומו של רצף טיפולי, המצדיק מינוי מומחה נוסף בשלב כה מאוחר, כאשר דיון הוכחות קבוע לחודש ינואר 2016.
21.
במאמר מוסגר יצויין כי כל

פסק דין
בעניין נזקי גוף כולל רכיב בלתי צפוי לגבי העתיד. נזק גוף יכול תמיד להחמיר או להשתפר. השפעה תפקודית של נכות רפואית יכולה להשתנות בעתיד. לא ניתן להמתין עד קץ כדי לקבל ודאות מוחלטת, ובשלב מסוים יש לשים סוף לדבר ולהכריע במחלוקת על יסוד הנתונים הקיימים.

כאשר התובע השתהה עד מאד והגיש את תביעתו ממש על סיפה של תקופת ההתיישנות. כאשר מועדי הוכחות נדחו שוב ושוב לנוכח טענות אלה ואחרות של התובע. כאשר מצויים אנחנו עתה למעשה מעשור מאז התאונות. הגיעה העת להכריע בעניין על יסוד הנתונים הקיימים.
22.
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי. אם לאחר חקירת המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי ישתנו הנסיבות, יוכל התובע לעורר את בקשתו מחדש.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ו, 19 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 23676-08/11 גולן הינדי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, ינון מדמוני (פורסם ב-ֽ 19/10/2015)