פסקי דין על עידו כהן פור | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

52332-02/13 בל     19/10/2015




בל 52332-02/13 עידו כהן פור נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 52332-02-13


19 אוקטובר 2015

לפני:

כב' השופטת
רוית צדיק
נציג
ציבור (עובדים)
מר הרצל גבע

ה
תובע:
עידו כהן פור
ע"י ב"כ: עו"ד שי לוי
-

ה
נתבע:
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דלית מילוא




פסק דין

1.
בפני
נו תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.
בהתאם להחלטה מיום 8.12.14 מונה ד"ר בלנקשטיין אורי לשמש יועץ רפואי (להלן: המומחה) לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לפגימה ממנה סובל התובע בגבו.

3.
בחוות דעתו קבע המומחה הרפואי כדלקמן:

"13.
התובע סובל מכאבי גב תחתון החל מינואר 2014.
ב-
m.r.i
(22.8.11) הודגם בלט דיסק בגובה
l4-5
.
בתאריך 04/12/2011 בגישה זעירה (ׁ
minimaly invasive
) עבר דיסקטומיה ב

l4-5-
.
14.
ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל.
15.
לדעתי ניתן לקבוע כי ליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות. כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה לליקוי(כדוגמת טיפות מים המחוררות אבן עליה הן נוטפות).
16.
לדעתי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע.

*בעיון בתיעוד הרפואי- אין עבר קודם של בעיות גב(כולל צה"ל) טרם תחילת עבודתו.

*במסגרת עבודתו של התובע כמנהל מחסן- נאלץ להרים סחורות כבדות מעל 50 ק"ג כ-100 ארגזים בכל בוקר ובמשך היום – 5 ימים בשבוע כ- 10 שעות ביום".

4.
ביום 12.4.15 נשלחו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות:

"א.
הינך מופנה לעובדות כפי שנקבעו ע"י בית הדין לפיהם התובע מרים
בין 10 ל- 50 ק"ג (סעיף 3 לפרק העובדות) ולא למעלה מ 50 ק"ג כפי שנרשם בחוות הדעת . כמו כן כעולה המחלטת המינוי, משך העבודה הפיזית הינו כ 6 שעות (סעיף 6 לעובדות).
האם נוכח האמור הנך עומד על עמדתך לפיה קיים קשר סיבתי כאמור בסעיף
14 לחוות הדעת?
ככל שכן, נא נמק קביעתך .

ב.
עד למועד בו החל התובע לסבול מכאבי גב כאמור בחוות הדעת
(סעיף 13) התובע עבד כשנתיים בלבד (החל לעבד ב 11/08 ) האם נוכח פרק הזמן הקצר יחסית של העבודה ניתן לאמר כי השפעת העבודה פחותה בהרבה על הפגימה בגבו של התובע?
נא נמק תשובתך"
.

5.
ביום 13.5.15 השיב המומחה הרפואי כדלקמן:

"א.
הנני עומד על עמדתי לפיה קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין בעיית הגב התחתון.

אינני רואה הבדל משמעותי בין הרמת משקלים עד ל- 50 ק"ג ומעל, כפי שרשמתי בחוות דעתי-מדובר במשקלים כבדים על פני שעות עבודה רבות.

-אין שינוי בעמדתי בחוות דעתי (19/12/2014) " קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל".

ב.
התובע סבל מבלט דיסק
l4-5
.

בלט זה יכול להגרם גם תוך תקופת עבודה קצרה יחסית כמו במקרה שלפנינו.

השפעת העבודה איננה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.

-ניתן לסכם ולומר כי לעבודת התובע הייתה השפעה משמעותית
על ליקויו.
*אין מקום לשינוי מסקנותיי בחוות דעתי (19/12/2014)".


6.
לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה סיכמו הצדדים טיעוניהם.

טיעוני התובע
:
7.
בהתבסס על הראיות והיסוד העובדתי אשר נקבע על ידי בית הדין ובהסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי, יש להכיר בפגיעת התובע כפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה.

8.
כעולה מחוות דעת המומחה הרפואי הפעולות אשר בצע התובע בעבודתו גרמו לפגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לתובע נזק זעיר עד שהצטברותם גרמה לליקויו. עוד נקבע בחוות הדעת כי פעולות התובע בעבודתו נשנו בתכיפות על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר וכן כי תרומת הפעולות הייתה משמעותית. על כן , על יסוד חוות דעת המומחה הרפואי
אין ספק כי יש להכיר בפגיעת התובע.

טיעוני הנתבע
:
9.
לטענת הנתבע עבודת התובע אינה בגדר מיקרוטראומה הן מבחינה רפואית והן מבחינה עובדתית. על אף החלטת בית הדין לפיה עבודת התובע הינה בגדר מיקרוטראומה הנתבע סבור כי אין הדבר כך. לטענת הנתבע אכן מדובר בפעולה פיזית אולם אין מדובר בפעולות חוזרות ונשנות אינספור פעמים ולא מדובר בסדרות של פעולות אותן ניתן לבודד וזאת משחלק מהזמן התובע בודק הזמנות, מבצע השלמות, מכין הזמנות וכן הזמנות מלאי. לעניין תורת המיקרוטראומה ויישומה הפנה הנתבע למספר פסקי דין בנושא.

10.
אשר לחוות דעת המומחה , טען הנתבע כי אומנם המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו סובל התובע אולם, המומחה אינו מתייחס למשך השעות באופן מפורש כפי שנקבע על ידי בית הדין, וכן לעובדה כי לא מדובר בהרמה רצופה. עוד נטען כי המומחה סטה מהעובדות אשר נקבעו על ידי בית הדין שכן הרמת משקלים מעל ל- 50 ק"ג אינה דומה להרמת משקלים עד 50 ק"ג.

דיון והכרעה
:
11.
בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעת המומחה מטעמו הינה בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו – דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי
נ' יצחק פרבר,עב"ל 1035/04
דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי
, מיום 6.6.05).

12.
כמו כן, בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו-דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי
, וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד 377).

13.
עיון בחוות דעת המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות ההבהרה מעלה כי חוות דעתו הינה ברורה ונהירה וקובעת באופן אשר איננו משתמע למספר פירושים כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל. עוד נקבע כי ליקוי התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לתובע נזק זעיר בתלי הדיו ובהצטברותם נגרם ליקוי התובע. בהמשך הבהיר המומחה כי לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי.

14.
נציין כי דעתנו אינה נוחה מהתנהלות הנתבע בנסיבות מקרה זה ,אשר חזר וטען בסיכומיו כי לא מדובר בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה והפנה להבדל בין משקל שמעל 50 ק"ג לבין משקל שהינו מתחת ל-50 ק"ג , כל זאת בהתעלם מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה , במסגרתן קבע המומחה כי הינו עומד על קביעתו עלפיה קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין בעיית הגב התחתון. עוד הבהיר המומחה כי אין הבדל בין הרמת משקל עד ל- 50 ק"ג ומעל למשקל זה , נוכח העובדה כי ממילא מדובר בהרמת משקלים כבדים משך רוב שעות העבודה. בהמשך הבהיר כי הנזק אשר נגרם לתובע עשוי כי יגרם על פני תקופת עבודה קצרה. לסיכום חזר המומחה על קביעתו כי לעבודת התובע הייתה השפעה משמעותית על ליקוי.

15.
משלא דבק פגם בחוות דעת המומחה הרפואי , אשר הייתה ברורה ומנומקת וקבעה באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לליקוי ממנו סובל הוא, ובהעדר סיבה בעטיה יש לסטות מההלכה הפסוקה בעניין משקל חוות דעת המומחה הרפואי, דין טענות הנתבע להידחות.

16.
לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
הנתבע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪.


לצדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.


ניתן היום, ו' חשוון תשע"ו, (19 אוקטובר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציג ציבורעובדים מר הרצל גבע

רוית צדיק
, שופטת















בל בית דין אזורי לעבודה 52332-02/13 עידו כהן פור נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/10/2015)