פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על שבח מאיר חברה לבניין ופיתוח | פסקי דין על ענת הרפז |

49821-06/11 תאמ     19/10/2015




תאמ 49821-06/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שבח מאיר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, ענת הרפז








בית משפט השלום בנצרת



תא"מ 49821-06-11 כלל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' לבניין ופיתוח 510896376 ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר ריאד קודסי


התובעת:

כלל חברה לביטוח בע"מ


נגד


הנתבעות:

1. שבח מאיר חברה לבניין ופיתוח בע"מ
-
510896376
2. ענת הרפז
- ת.ז 038366621





פסק דין



1.
לפני תביעה ע"ס 32,686 ₪, לשיפוי/פיצוי בגין נזקים שנגרמו למבוטח של התובעת כתוצאה מהצפות ונזילת מים מהמרפאה הוטרינרית הממוקמת מעל לבית עסקו של המבוטח .
2.
העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

התובעת הינה
חברה לביטוח בע"מ

נתבעת 1 הינה חברה העוסקת במקרקעין (להלן:" בעלת הנכס")

נתבעת מס' 2 הינה וטרינרית השוכרת את הנכס אשר בבעלותה של הנתבעת 1 , המשמש
מרפאה וטרינרית
.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היא ביטחה את עסקו של מר סבג שמעון , ק.ש.ב טכנולוגיות אלקטרוניקת (להלן: "המבוטח").

התובעת טוענת כי, ביום 01.11.09 בשעות הבוקר , הגיע המבוטח לבית עסקו בעפולה, וגילה שהמקום מוצף במים , כאשר מקום ההצפה הינו פיצוץ בצנרת המרפאה הוטרינרית .

התובעת טוענת כי, על הנתבעות חלה האחריות לפצותה ו/או לשפותה , הואיל והנזק נגרם עקב מעשי הנתבעות ו/או רשלנותן ו/או פזיזותן.
טענות נתבעת מס' 1

הנתבעת טוענת טענות מקדמיות לפיהן , יש לדחות ו/או למחוק את התביעה על הסף בשל שיהוי , שכן התביעה הוגשה כשנתיים וחצי לאחר המועד בו אירע
ההצפה ונגרם נזק , ובשל העדר עילה , שכן ,ביום 15.07.09 ,נחתם חוזה שכירות בין הנתבעת מס'1 ובין הנתבעת מס' 2 ,לפיו המושכר ישמש את הנתבעת מס' 2 כמרפאה וטרינרית (להלן:" המושכר "), והמושכר בזמן אירוע ההצפה היה באחריות בלעדית והבלבדית של הנתבעת מס' 2 , הגברת ענת הרפז
.

הנתבעת טוענת כי ,ביום 1.11.09 קיבלה הודעה מהבוטח של התובעת , על נזק שנגרם כתוצאה מחדירת מים מהמושכר.

הנתבעת טוענת כי, ביום 3.11.09
נמסר ע"י הנתבעת מס'1 לנתבעת מס' 2 מכתב לפיו נדרשה האחרונה לפנות אל חברת הביטוח מטעמה ,לצורך טיפול בנושא הנזקים שנוצרו כתוצאה מההצפה , מאחר והיא אחראית להם.

הנתבעת מס' 1 טוענת כי ,הדליפה נגרמה ממעשה ו/או מחדל , בגין רשלנות ו/או חוסר זהירות ו/או חוסר תשומת לב ו/או אשמתה הבלעדית של הנתבעת מס'2 .

הנתבעת טוענת גם כי ,בהתאם לחוזה השכירות הנתבעת מס' 2 ,אחראית בגין כל נזק הנובע משימוש במושכר .

הנתבעת טוענת כי, הנתבעת מס' 2 החליפה צינורות במרפאה ,לא בשל תקלה בצינורות אלא מתוך הרצון להעביר את המים מהמטבחון של המושכר אל תוך המרפאה עצמה , דבר אשר נעשה ע"י הנתבעת מס' 2 שלא בידיעתה של הנתבעת מס'1 ולא בשליטתה , וגרם לנזק הנטען.


טענות הנתבעת מס' 2


הנתבעת טוענת כי, יש לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר יריבות בין התובעת לבין הנתבעת

מס' 2 .

הנתבעת טוענת כי, לא ביצעה במושכר כל שינויי במערכת האינסטלציה .

הנתבעת טוענת כי ,האירוע הנטען אירע בשל חדירת מי גשמים אל משרדה מבעד לגג , אשר גרמו להצפה ובהמשך חלחלו מבעד לתקרת הביניים אל עסקו של מבוטח התובעת.

הנתבעת טוענת כי, אחריותה של הנתבעת מס' 1 לתחזוקה תקינה ושוטפת של הנכס שבבעלותה.


הנתבעת טוענת כי ,הנזקים הנטענים בכתב התביעה מופרכים , מוגזמים וחסרי אחיזה במציאות .

3.
התקיים דיון בפני
ביום 23.09.2014, וביום 25.12.2014
במהלכו העידו המצהירים והשמאים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי ולהלן עיקר עדויותיהם


עדות תביעה מס' 1

,השמאי מר אלי צור

לשאלת העד על הטענה שהמים שחדרו למקום הם מי גשמים, תשובתו הייתה "בשעה שאני הייתי במקום לא היו גשמים לחלוטין. זה היה בחודש נובמבר, קורה שיש וקורה שאין. כשביקרתי לא היו גשמים, הגעתי בשעות האור, שעות אחר הצהריים ונכנסתי לקראת שעות החושך. בשעות האלה לא היה גשם ולא היה זכר לגשם."

ראה עמ' 4 שורה 17

לשאלת העד על הכוונה שלא היה זכר לגשם , תשובתו הייתה ,"כשעליתי לקומה העליונה כדי לראות את מקור הדליפה עברתי דרך שביל חולי ואני לא זוכר שהייתה בעיה מבחינת מעבר של בוץ. יש גם תמונות שאני צילמתי שמראות שהכל היה בהיר. "


ראה עמ' 4 שורה 20

לשאלת העד מה ראה בעליות לקומה המרפאה, תשובתו הייתה "כשעליתי למעלה פגשתי מישהו במרפאה, אני לא יודע מי זה. ראיתי שהוא מתעסק בדבר טכני ושאלתי אם הוא יודע מה קרה. הוא אמר שיש פיצוץ צנרת ואנחנו מחפשים מקור לעצור את זה. כל זה היה בקומה העליונה"

ראה עמ' 6 שורה 17

לשאלת העד על חוות דעתו לפיה הוא מציין שסגרו את המים במרפאה ,תשובתו הייתה, "כשאני הגעתי הייתה זרימת מים. הדבר הראשון שעשה המבוטח סבאג בחנות, הוא רץ וחיפש אם יש מקור מים. הוא סגר את כל הצינורות אף על פי שלא הייתה זרימה והזרימה המשיכה. עשיתי בדיקה לצנרת בתוך החנות של המבוטחת וראית שהברזים מוגפים. ובכל זאת הייתה זרימה מאסיבית לתוך חנות הנעליים. לאחר שבדקתי בעצמי עליתי לקומה השנייה שם הייתה מרפאה אינני יודע פרטים, נכנסו פנימה והיא הייתה פתוחה פגשנו שם אדם שנראה כמו איש טכני, ככה הבחנתי ושאלתי אם הוא מודע למה שיש למטה במרפאה והוא אמר שהם יודעים והם מטפלים בעניין. הוא ילך למצוא איפה הברז ויגיף אותו. ראיתי את הדברים וצילמתי את הדברים, עליתי לגג המבנה וצילמתי גם שם, ירדתי אחרי כן כדי להמשיך באומדן הנזקים בחנות הנעליים ותוך כדי השהות שלי תוך כדי שעות החשיכה החלה הדליפה לדעוך"

ראה עמ' 6 שורה 23

עד תביעה מס' 2, מר שמעון סבאג

לשאלת העד, על קרות האירוע, תשובתו הייתה, "באתי בבוקר כרגיל, ומצאתי מים ברצפה ונוזלים מתוך התקרה והרסו את כל הסחורה. זה נזל וקלקל את הסחורה. עליתי למעלה לקומה השנייה שמעליי וראיתי את מקור הזרם. נמצא שם בחור במרפאה של טיפול בחיות ומצאתי אותו עם מגב מוציא את המים החוצה"

ראה עמ'8 שורה 17

לשאלת העד, אם הסתכל אם יש נזילה של מים מהתקרה תשובתו הייתה," לא ראיתי שהייתה נזילה של מים מהתקרה אלא מהרצפה"

ראה עמ' 8 שורה 21

לשאלת העד, אם נמסר לו שהיו מי גשמים שחדרו תשובתו הייתה, "לא. באותו יום לא היו גשמים. אם היו גשמים הייתי עולה לבדוק. "
ראה עמ' 8 שורה 8

לשאלת העד אם שמע על תלונות כלשהן מהמרפאה או מהאולפן שיש רטיבות שהגיעה ממי גשמים באותו יום, תשובתו הייתה ,"לא".
ראה עמ' 8 שורה 25
עד הגנה מס' 1 (מטעם נתבעת 1), מר מאיר שבח
.

לשאלת העד, איך קיבל הודעת התלונה , תשובתו הייתה, "שמעון צלצל אליי ואמר שיש מים בתוך החנות, מיד שלחתי מישהו שיראה מה קרה. שלחתי את נועם הבן שלי וגם אני הגעתי יותר מאוחר. ראינו את החנות מוצפת במים ושהיו מים לא כל כך גבוה אבל ברור שהמים הגיעו מלמעלה, לא היה לי ספק."
ראה עמ' 11 שורה 4

לשאלת העד ,על מצב הגג, תשובתו הייתה, "זה גג שבנוי בעיגול אז המים יורדים החוצה. כמה שנים קודם העלנו בעל מקצוע והוא עשה שם תיקונים. אני מסתכל למטה לרצפה ושואל את רופאת השיניים אם יש להם רטיבות אז היא אמרה שלא אז נפל האסימון שהרטיבות היא אולי מהמרפאה, ואז ירדתי ודיברתי עם ענת. כשפניתי אליה הסתובבנו במרפאה, ראיתי ששמו שם צינור לא תקני, צינור גומי של גינה שממנו חיברו צינור דק ועם זה רצו להעביר מים לתוך המרפאה שלה וראו שהצינור הזה היה פגום. צילמנו את הצינור. שמו ברז וממנו הוציאו מים. כשסגרו את הברז המאולתר הפסיקו המים לזרום. "
ראה עמ' 11 שורה 28

לשאלת העד, האם היו בקירות של המרפאה רטיבות ,תשובתו הייתה, "כל אזור המרפאה היה יבש. היו מים על הרצפה וראיתי אותם גורפים מים החוצה מחוץ למרפאה".
ראה עמ' 12 שורה 6

לשאלת העד ,אם כשהגיע לשם ראה מים פורצים מצינור, תשובתו הייתה, "לא אני רואה צינור פגום ולידו ברז שסגרו אותו כדי להפסיק את המים. לנוחיות בית המשפט מציג תמונות בצבע שנסרקו"
ראה עמ' 12 שורה 16

לשאלת העד ,איך ידע שהברז היה סגור כשהגיע לשם, תשובתו הייתה, "כי לא ראיתי שירדו מים מהצינור. דיברתי עם ענת, היא אמרה שהייתה הצפה וסגרו את הברז. לפני זה היה ברז שבעלה התקין כדי ליצור קו נוסף. אני בעל מקצוע ומכיר את הנושא. "
ראה עמ' 12 שורה 30

עד הגנה מס' 2 (מטעם הנתבעת 1) מר נועם שבח,

לשאלת העד ,על הזמן בו נודע לו שהבעיה היא בצינור שחיבור לברז המטבח, תשובתו הייתה, "לפי הנחיה של מאיר הבאתי בעל מקצוע שיבדוק. הוא בחור שעובד איתנו הרבה שנים, יחד איתו עלינו לגג והוא זה שהצביע שהאזור הרטוב ביותר המבנה היה המבטח. השיש של המטבח, והקירות. ניכר שעיקר הרטיבות באה משם. אני אישית לא נכנסתי ומיד סימנתי את האזור הזה. אבל בעל המקצוע שהבאתי בדק פיזית, עלה והסתכל. יש שטיח מקיר לקיר בכל הרצפה שמעל. השטיח הזה היה יבש לחלוטין כולו. איש המקצוע הוא דותן גל"
ראה עמ' 15 שורה 18

עד ההגנה מס' 3, השמאי, מר שמואל לוי,

לשאלת העד, אם הוא הגיע למקום חודש לאחר קרות האירוע , תשובתו הייתה, "בתאריך הזה קיבלנו את ההודעה, יצרנו קשר ועשינו תיאומים, אני לא יכול לזכור למה התעכב אך הלכתי לבדיקה בתאריך 13.12."
ראה עמ' 19 שורה 3

לשאלת העד ,אם ידע שיש טענה שהמים האלו נבעו מצינור שהיה בתוך המרפאה ומבוטחים השתמשו בו וממנו נגרמה ההצפה תשובתו הייתה , "לא ידעתי."
ראה עמ' 19 שורה 26

לשאלת העד, על מקור המידע לצורך כתיבת " ההודעה המוקדמת " תשובתו הייתה, "את כל המידע קיבלתי מד"ר הרפז ענת המבוטחת של הראל."
ראה עמ' 19 שורה30

לשאלת העד ,אם ידוע לו אם בין הזמן שנגרם הנזק לבין ביקורך במקום, בוצעו עבודות תחזוקה, תשובתו הייתה , "לגבי הגג אני לא יודע, לגבי הקליניקה אני יודע שהחליפו צינור שהיה על הקיר חיצוני בין הקיר לבין הקליניקה של טיפול השיניים לחיות. גם צילמתי"

ראה עמ' 20 שורה 8

לשאלת העד ,אם מה שראה בעצם הם לוחות רטובים בתקרה, יותר מדויק לוחות עם סימנים בתקרה תשובתו הייתה, "מה ההבדל? אני לא צריך לעלות לגג ולבדוק אחרי שאני רואה שמטפטפים מים, אני נותן בלקוחות שלי אמון והם אמרו שיורדים מים, רק הסתכלתי וראיתי את הרטיבות."
ראה עמ' 20 שורה 28

לשאלת העד ,אם תיעד
נזק לקבלים, למזגנים או מה שיש בתקרה, תשובתו הייתה, "לא."
ראה עמ' 21 שורה 5
עדת ההגנה מס' 4, הנתבעת 2,

לשאלת העדה ,אם בין הזמן שקרה המקרה בתאריך 1.11 ועד שהגיע השמאי באמצע דצמבר נעשו תיקוני תחזוקה תשובתה הייתה, "מאיר שבח ביקש ממני להחליף את הצינור לאחר האירוע, הוא אמר שיהיה על כל מקרה, החלפתי את הצינור, שבח שלח לבקשתי בן אדם שהחליף את הריבועים של התקרה הצפה. אני לא זוכרת אם זה היה לפני או אחרי ביקור השמאי."

ראה עמ' 24 שורה 28

לשאלת העדה , על הסיבה שכששבח שלח מכתב, מתאריך 3.11.09, לא כתבה לו מכתב ,על כך שהנזק נגרם כתוצאה ממי גשמים , תשובתה הייתה ,"אני לא כותבת מכתבים, אני מעבירה לחב' הביטוח."

ראה עמ' 25 שורה 29

לשאלת העדה ,על הסיבה שהשמאי מטעמה לא עלה לראות את המרזב, תשובתה הייתה ,"זה לא העסק שלי, אני אמרתי לו את טענתנו ואת הטענה של בעל המבנה, הוא איש המקצוע ואני לא אומרת לבעל מקצוע איך לעשות את עבודתו.

ראה עמ' 26 שורה 11

לשאלת העדה, על הדרך בה הועבר הצינור מהמטבחון לחדר הטיפולים, תשובתה הייתה, " דרך חור קטן שעשינו בקיר של חדר הטיפולים. אבא שלי התקין את הצינור."



ראה עמ' 26 שורה 27


עד ההגנה מס' 5, מר איציק גבאי,

לשאלת העד ,אם היו מים על הרצפה באולפן ההקלטות , תשובתו הייתה, "לא, היה שטיח מקיר לקיר. אני לא ראיתי מים שנזלו, אני נשארתי בעיקר בכניסה ובפינה שעמדתי ונגעתי השטיח הזה לא היה ספוג במים."

ראה עמ' 28 שורה 16

4.
הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב

5.
דיון והכרעה

כלל בהליך אזרחי כי המוציא מחברו עליו הראייה, היינו התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו.
חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל הדין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ובדברי העדים, הגעתי למסקנה שהתובעת הוכיחה תביעתה ברמת הסתברות מספקת.
אין מחלוקת, כי בעסקו של המבוטח של התובעת
נצפו סימני רטיבות בתקרה בשל נזילת
מים מהמרפאה
המצויה בקומה שמעליו
,מה גם ,שהתובעת הוכיחה לפי עדות השמאי את העובדה נזיל
המים נבעה מהקומה העליונה בה נמצאת המרפאה.
נשאר אם כן , לבדוק על מי נופלת אחריות הנזילה וגרימת הנזק למבוטח של התובעת .
מר נועם שבח ומר מאיר שבח , העידו מטעם הנתבעת מס' 1 , התרשמתי מעדויותיהם כי הינה עדות קוהרנטית ואמינה , מר מאיר העיד כי גב' ענת מסרה לו כי, הייתה הצפה דבר אשר אילץ אותה לסגור את הברז. ראה עמ 12 שור ה 30
ומר נועם העיד כי ,באולפן ההקלטות הנמצא בקומה
שמעל המושכר , לא היו הצפות , והשטיח בקומה היה יבש. ראה עמ'15
שורה 18
מטעם
הנתבעת מס' 2 העיד מר שמואל לוי, שמאי, יש לציין תחילה כי השמאי מטעם הנתבעת מס' 2 הגיע לאחר למעלה מחודש מקרות אירוע הדליפה .
בעדותו העיד כי, היו רטיבות בתקרה של המרפאה אך לא עלה לגג לבדוק אם ישנו מקור נזילה, כמו כן העיד כי,
עלה לאולפן ההקלטות הנמצא מעל המרפאה אולם היה סגור , אי לכך לא ידע להצביע כי אומנם הנזילה הינה כתוצאה מהגשמים ולא מצינור שהתפוצץ, נוסף לכך,
העיד השמאי
כי ,מקור המידע שעליו הסתמך היה מהנתבעת מס' 2 והסתמכותו נובעת מהאימון אותו נותן לדבריהם ללקוחות שלו.
ראה עמ' 20 שורה 28 .
כמו כן, השמאי סתר את עצמו כאשר בתצהירו הוא הצהיר כי " המים טפטפו מהתקרה אל הרצפה ומשם חלחלו אל חנותה של מבוטחת התובעת " בעוד שבעודות הוא העיד כי הוא לא ראה שהמים טפטפו.
בבחינת עדויותיהם של השמאים , הגעתי לכלל מסקנה כי , השמאי מטעם הנתבעת נתן רושם כי לא בוצעה בדיקה מעמיקה, לבדיקת הגורם
לנזקים הנטענים, מה גם כי הערכתו הייתה לאחר למעלה מחודש מיום הדיווח על מקרה הנזילה. אי לכך , הנני מעדיף את גרסתו של השמאי מטעם התובעת ,אשר עדותו הייתה קוהרנטית ואמינה.

הנתבעת מס'2
טוענת בכתב הגנתה כי, הנזילה נבעה כתוצאה ממי גשמים, טענה זו אינה מניחה את הדעת וסותרת את עצמה, ראשית, הוכח בפני
י , כי אולפן ההקלטות הנמצא בקומה שמעל המרפאה
לא ניזוק כתוצאה ממי גשמים , דבר הסותר את טענותיה של הנתבעת מס' 2, כי במידה והסיבה לדליפה היא ממי גשמים, הרי סביר היה כי, המקום הניזוק הראשון הוא הקומה העליונה ביותר, אי לכך , המסקנה היא כי הסיבה לדליפה ולנזקים הנטענים אינם כפי שטענה הנתבעת מס' 2 "מהגשמים".

שנית
,לא דווח על נזילות נוספות במהלך תקופת הגשמים, העדים מטעם הנתבעת מס' 2 , לא מסרו שהיו הצפות אחרות , דבר המחזק את הטענה כי, ההצפה נגרמה כתוצאה מפיצוץ של צנרת ולא ממי גשמים כפי שטענה נתבעת מס' 2,שכן ההיגיון מוביל למסקנה כי ,במידה והגשמים היו הסיבה
להצפות , הרי שכל פעם שהיו יורדים גשמים , היו אמורות להיווצר הצפות, ומשלא דווחו הצפות אחרות במהלך עונת הגשמים, המסקנה המתקבלת היא, שהגשמים אינם הסיבה להצפות.

שלישית, נתבעת מס' 2 , לא העלתה את טענותיה בעניין הגשמים, שגרמו להצפה בזמן שנשלח מכתב ע"י נתבעת מס' 1 ,בו הוטלה האחריות על הנתבעת לגרימת הנזק , ובעדותה על הסיבה לכך תשובתה הייתה
, "אני לא כותבת מכתבים, אני מעבירה לחב' הביטוח.
"
ראה עמ' 25 שורה 29

רביעית
, השמאי מטעם התובעת ,אשר היה בסמוך לקרות האירוע העיד, ואני מצטט,"...ראיתי שהוא מתעסק בדבר טכני ושאלתי אם הוא יודע מה קרה. הוא אמר שיש פיצוץ צנרת ואנחנו מחפשים מקור לעצור את זה. כל זה היה בקומה העליונה.."
ראה עמ' 6 שורה 17 ,
הוא העיד גם ,"...ושאלתי אם הוא מודע למה שיש למטה במרפאה והוא אמר שהם יודעים והם מטפלים בעניין. הוא ילך למצוא איפה הברז ויגיף אותו
...." ראה עמ' 6 שורה 23
.
מעדותו של השמאי עולה כי, הסיבה לדליפה אינה כתוצאה ממי גשמים, אלא כתוצאה מפיצוץ צנרת.

לעניין האחריות על המושכר,
הנני מקבל את טענתה של הנתבעת מס'
1 כי ,לא הייתה לה שליטה על המושכר בזמן קרות האירוע, והאחריות על אחזקת המושכר ותקינתו מוטלת על הנתבעת מס' 2 ,וזאת בהתאם לסעיף 12.1 ו סעיף 12.2 לחוזה השכירות. שוכנעתי גם ,והדבר לא נסתר כי ההצפה, לא נגרמה בשל תחזוקה לקויה של הבניין, שכן, לא התקבלו תלונות על ליקויים בצינורות ממושכרים האחרים בבניין, כמו כן לא הוכח בפני
י כפי שהוסבר לעיל כי ,הדליפה הינה כתוצאה ממי גשמי שחלחלו מהגג וגרמו להצפה במרפאה של נתבעת מס' 2. אי לכך, המסקנה היא כי נתבעת מס' 1 לא התרשלה בתחזוקת הבניין , וההצפה שנגרמה הינה ככל הנראה, מתחזוקתה הלקויה והרשלנית של נתבעת מס' 2 במרפאה , והאחריות הבלעדית מוטלת על הנתבעת מס' 2.

לעניין גובה הנזק , מראיות הצדדים עולה כי, התובעת , קבעה כי ,מביקור השמאי שנערך במקום האירוע נצפו נזקים ,והוגשה חוות דעת שמאי בהתאם , הנתבעת מס' 2 טוענת כי הנזקים הנטענים הם מופרכים,
אך לא
הגישה לביהמ"ש חו"ד נגדית האומדת את גובה נזקיו של המבוטח, אי לכך, הנני מקבל את חו"ד המוגשת לביהמ"ש מטעם התובעת .

6.
ממכלול הנימוקים דלעיל, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעולים מתצהיריהם ,ולאחר שהתרשמתי מהעדויות והראיות הנני
קובע כדלקמן:
7.
הנני דוחה את התביעה נגד נתבעת מס' 1 ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ ,תוך 30 יום שאם לא כן תשא בהפרשי הצמדה וריבית מהיום.
8.
הנני מקבל את התביעה נגד נתבעת מס' 2 , ומחייב אותה לשלם לתובעת סך של 32,686 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, דהיינו מיום 31.01.2013.
9.
בנוסף, נתבעת מס' 2 תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח תוך 30 יום שאם לא כן תשא בהפרשי הצמדה וריבית מהיום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים











ניתן היום,
ו' חשוון תשע"ו, 19 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 49821-06/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שבח מאיר חברה לבניין ופיתוח בע"מ, ענת הרפז (פורסם ב-ֽ 19/10/2015)