פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ | פסקי דין על מוחמד אבו תאיה | פסקי דין על אימן אבו תאיה | פסקי דין על אדהם אבו תאיה |

28117-07/15 תאק     19/10/2015




תאק 28117-07/15 בנק הפועלים בע"מ נ' מוחמד אבו תאיה, אימן אבו תאיה, אדהם אבו תאיה








בית משפט השלום בצפת



תא"ק 28117-07-15 בנק הפועלים בע"מ
נ' אבו תאיה ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
רבקה איזנברג


תובע

בנק הפועלים בע"מ


נגד


נתבעים

1. מוחמד אבו תאיה
2. אימן אבו תאיה
3. אדהם אבו תאיה



החלטה


1.
לפני בקשת התובע- בנק הפועלים בע"מ
, לסילוק בקשת רשות להתגונן שהגישו הנתבעים, על הסף, וזאת מן הטעם כי הנתבעים בבקשתם לא גילו הגנה מפני התביעה.
המדובר בתביעה לתשלום יתרת חוב בגין הלוואה שנלקחה על ידי הנתבע 1 ואשר הנתבעים 3-2 ערבו לפירעונה. משלא נפרעה ההלוואה במועד היא הועמדה לפירעון מידי ובעקבות כך הוגשה התובענה.
קדמה לבקשה זו בקשת הנתבעים למתן פרטים, הבהרות והמצאת מסמכים.

לגופא של הבקשה לסילוק בקשתם על הסף, הפנו הנתבעים לבקשת רשות להתגונן שהגישו וטענו כי בקשתם מפורטת וכי הם מכחישים את החוב הנטען ולפיכך טענו כי בקשתם מגלה הגנה מפני התביעה.
הכרעה
:
2.

בבקשתם למתן פרטים עתרו הנתבעים לחייב את התובע לפרט את החובות, התשלומים ששולמו- מועדם ואופן גבייתם. עוד עתרו להורות לבנק למסור את כל המידע שנוגע להסדר החוב, הכספים שנגבו על ידי הבנק, וכן להמציא לעיונם את דפי החשבון ואופן חישוב יתרת החובה.
הלכה היא, כי זכותו של נתבע בסדר דין מקוצר, לבקש בתנאים מסוימים, גילוי מסמכים, עוד בטרם יגבש ויגיש את בקשת הרשות להתגונן (
רע"א 3545/90
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. אפ.אר למימון השקעות בע"מ).
לעניין היקף המסמכים שגילויים יתאפשר בשלב זה נפסק, כי גילוי המסמכים בשלב זה, אינו מקדים את הליך גילוי המסמכים ואינו תחליף לו. הנתבע אינו זכאי בשלב מוקדם זה שלפני בקשת הרשות להתגונן, אלא לקבל במסמכים מסוימים שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה וכן מסמכים מיוחדים אחרים, שלכל אחד מהם על הנתבע לפרש את הרלוונטיות שלו, ואת הצורך בו ולשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו לבקש רשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך (ראה
ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מ"ה
(3) 188,
בש"א (ת"א) 14218/03
בנק הפועלים נ. עזבון המנוח הבי ז"ל).
3.
לאחר עיון בתגובת התובע ובמסמכים שצרף,שוכנעתי כי בשלב זה הומצאו לנתבעים המסמכים והפרטים הנדרשים: כתב התביעה (סעיפים 7-4) עוסק בקרן ההלוואה (פירוט החוב), אופן פירעון החוב, המועדים לתשלום ואופן גבייתם (ב- 60 שיעורין חודשיים רצופים החל מ- 30.12.14 ובכל 30 לחודש שלאחריו). בהתאם לבקשת הנתבעים צורפו גם "הפרטים הנוספים" שאותם ביקשו הנתבעים והכוללים תדפיס כלל התנועות בחשבון החל מינואר 2014 ועד יולי 2015, אופן חישוב יתרת החובה (פירוט אשראי- העמוד הראשון) וכן לוח סילוקין של ההלוואה.
מכאן, שכל המסמכים הנדרשים בשלב זה ואשר יש בהם לשפוך אור על החוב והערבות- צורפו
והומצאו לנתבעים.

4.
הבקשה לסילוק בקשת הרשות להתגונן:
לעניין נתבע 1-
החייב העיקרי (להלן:"הנתבע")-הנתבע טען כי הבנק הגיש את התביעה בחוסר תום לב מבלי לקזז את הסכומים ששולמו על חשבון החוב וכן כי הבנק לא שלח לו התראה נוספת לתשלום הפיגורים ואף לא טרח לצרף פירוט על אודות ההלוואה, החוב, התשלומים ומועדם.
טענותיו של הנתבע לעניין גובה החוב, הינן כלליות וסתמיות. הנתבע טען באופן כללי כי יתרות ההלוואה המופיעות בכתב התביעה החוב אינן נכונות, וזאת ללא כל פירוט, חישוב, או חוות דעת חשבונאית. על המבקש רשות להתגונן
להיכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו ואין הוא יוצא ידי חובתו
בהעלאת טענות כלליות. ראו לעניין זה:
ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ , פ"ד מז
(5) 133, 138 על הנתבע היה להצביע על נתונים ועובדות המצביעים על כך כי החוב אינו נכון, לאור חישוב לקוי של הסכום, או מחמת שכבר פרע סכום מסוים, או מאחר שנפלה טעות בריבית לפיה חושב סכום החוב
.
הנתבע
לא הציג למעשה, כל גרסה מפורטת ומנומקת, מדוע סכום החוב אינו נכון. בסעיף 3 לתצהירו טען כי עמד בכל התשלומים שבפיגור אך בניגוד למוצהר על ידו, לא צירף כל אישור על תשלום. בהעדר גרסה מפורטת, מכומתת ונתמכת בחוות דעת מקצועית, או למצער בתחשיב, אין בטענות הסתמיות לעניין גובה החוב, כדי להוות הגנה מפני התביעה
.
זאת ועוד, גם בטענה
כי לא קיבל התראות נוספות לתשלום הפיגורים,לא מצאתי ממש שכן התובע לא הכחיש כי קיבל התראה בטרם הוגשה התביעה נגדו (וראו נספחים ג'-ה' התראות וכן אישור מסירה המעיד על המצאה כדין).
בנסיבות אלו היה מקום להורות על דחיית הבקשה וזאת מכוח סמכות ביהמ"ש עפ"י תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 בדבר מתן הכרעה על סמך כתבי הטענות בלבד. יחד עם זאת,מאחר שבקשת הרשות להתגונן הוגשה בטרם הומצאו המסמכים שהתבקשו ע"י הנתבעים,ניתנת לנתבע שהות של 20 יום להגיש בקשה מתוקנת בעקבות קבלת המסמכים.
ככל שלא תוגש בקשה מתוקנת במועד כאמור
ובכפוף להמצאת אישור מסירה בדבר מסירת ההחלטה לנתבע 1,יהיה רשאי התובע להגיש פסיקתא לחתימתי.
ככל שתוגש בקשה מתוקנת,היא תידון.

5.

לעניין נתבעים 3-2 (להלן:"הערבים")- הערבים טענו כי הבנק לא הודיע, דרש, או התריע בפני
הם בדבר החוב שבפיגור וכן כי הבנק לא מסר לערבים מידע מהותי בדבר מצבו הכלכלי הקשה של הנתבע , והסביר להם כי המדובר בחתימה "פורמאלית" בלבד.
גם אם הטענה הראשונה קלושה (שכן בהתאם לסעיף 26 (א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967

יופטר הערב במקרה שהנושה לא הודיע על כך לערב תוך 90 ימים, רק כדי הנזק שנגרם לו בשל כך והערבים לא טענו בבקשתם לנזק ולא פרטו מהותו),עדיין בטענה השנייה יש כדי להוות טענת הגנה ואין מקום לדחותה על הסף.
בהתאם להלכה הפסוקה, חובת הגילוי לערב היא חובה אקטיבית המוטלת מראשיתה ועד סופה על הבנק המלווה ומשנטענה טענה בעניין ולא ניתן לשלול אותה בשלב זה,אין להיעתר לבקשת התובע לסילוק בקשת הרשות להתגונן שהגישו הערבים.
המזכירות תשלח לי משימה של קביעת מועד דיון בבקשתם
.




ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ו, 19 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 28117-07/15 בנק הפועלים בע"מ נ' מוחמד אבו תאיה, אימן אבו תאיה, אדהם אבו תאיה (פורסם ב-ֽ 19/10/2015)