פסקי דין על אלגרה חטמוב | פסקי דין על אליהו חטמוב | פסקי דין על שפי לי שפרה חטמוב ואח' | פסקי דין על מירב לפיד | פסקי דין על יצחק קאירי | פסקי דין על אודל קאירי |

63939-06/15 א     25/10/2015




א 63939-06/15 אלגרה חטמוב, אליהו חטמוב, שפי לי שפרה חטמוב ואח' נ' מירב לפיד, יצחק קאירי, אודל קאירי








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 63939-06-15 חטמוב ואח'
נ' לפיד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני




בפני

כבוד הרשמת בכירה
יהלום בלהה


תובעים

משיבים

1
.
אלגרה חטמוב

2
.
אליהו חטמוב

3
.
שפי לי שפרה חטמוב

4
.
אליאב חטמוב

5
.
יעקב חתם

6
.
עופר חטמוב

7
.
מיכל אביטל

ע"י ב"כ עו"ד אברהם זאדה הרפז



נגד


נתבעים
מבקשים

1. מירב לפיד
2. יצחק קאירי
3. אודל קאירי
ע"י ב"כ עו"ד מאיר כהן




החלטה

בפני
י בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף מחמת העידר עילה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים


1.
ביום 7.7.15 הגישו התובעים (להלן: המשיבים) תביעה כספית נגד הנתבעים (להלן: המבקשים) שבכותרתה נרשמו העילות: "לשון הרע, עוולת הנגישה, הגשת תצהיר כוזב ושימוש לרעה בהליכי משפט".

מכתב התביעה עולה, כי המבקשת 1 (להלן: המבקשת) הגישה בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים במעמד צד אחד בבית משפט זה, בתמיכתם של המבקשים 2 ו-3. לטענת המשיבים, טענות המבקשים ועדויותיהם בהליך היו שקריות תוך הוצאת לשון הרע ופגיעה בשמם הטוב. בכתב התביעה נטען כי המבקשת 1 האשימה את המבקש 1 בכך שהוא נוהג להטרידה "ביום ובלילה בחודש האחרון" (ס' 6 לכתב התביעה), "מכניסים את ראשם לתוך חלונות ביתי וגרמים לפחד, מדברים בקולי קולות לתוך חלון הבית שלי יש תלונה במשטרה" (סע' 7 לכתב התביעה) "כל הפניות שפנינו לעריה לא הועילו מכיוון שלחטמוב אליהו היתה מעין חסינות קודמת בעקבות מקרה שבו הוא הקליט עובדי מדינה שלקחו שוחד ובתמורה אישור לו חריגות בניה קודמת בקומת הקרקע" (ס' 12 לכתב התביעה).

כאמור, הבסיס הנורמטיבי לתביעה הינו חוק איסור לשון הרע, עוולת הנגישה – הפרת חובת הזהירות וגרימת נזק. כאשר בסיפא לכתב התביעה נישום הסכום הנתבע בגין אבדן זמן, עגמת נפש ופיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בלבד.

2.
ביום 6.9.15 הגישו המבקשים בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה. לטענתם בסיס התביעה הינו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהגישה המבקשת בתמיכתם של המבקשים 2 ו-3 ועדויות הנתבעים בבית המשפט. על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע), אמירות מסוג זה אינן יכולות להוות לשון הרע.

באשר לעוולת הנגישה, טוענים המבקישם כי זו מוגבלת להליכים פליליים, הליכי פירוק ופשיטת רגל בלבד ונעדרת תחולה בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

3.
בתגובתם, טענו המשיבים כי מחיקת תביעה הינה צעד דרסטי אשר ייעשה אך במקרים קיצוניים וחריגים. המשיבים פרטו בהרחבה את המסכת העובדתית עליה מושתת התביעה וציינו כי בסופו של יום, חייב בית המשפט את המבקשת בהוצאות בגין בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. המשיבים טענו כי תצהיר המבקשת שהוגש לבית המשפט היה כוזב וכי המבקשת הודתה כי מי שהורה לה לפעול כאמור היה המבקש 2. עוד טענו המשיבים כי ישנו השתק פלוגתא ועל כן מנועים הם מלהעלות טענות אלו.
המשיבים מתנגדים לטענות המבקשים וטוענים כי בפסיקה נקבע זה מכבר שהגשת תלונה למשטרת ישראל על יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה סבירה ו/או בדיקה רשלנית מטילה אחריות נזיקית. הפרוטוקול בהליך למניעת הטרדה מאיימת פומבי ומהווה פרסום. לא יעלה על הדעת, כך טוענים הם כי הנתבעים ישבשו הליכי משפט, יגישו תצהיר כוזב ויגרמו נזקים מבלי לשאת בתוצאות הדברים.

4.
בתשובתם מיום 15.10.15 טענו המבקשים כי אין בפי המשיבים התייחסות של ממש לטענותיהם, וכי מלבד הפירוט העובדתי החוזר, אין ביסוס משפטי לכך שאין בהתבטאויות אלו כדי להוות לשון הרע, מאחר שחוסות הן תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. המבקשים מודים כי מחיקת תביעה על הסף הינה צעד דרסטי, אולם טוענים כי בענייננו התמלאו התנאים למחיקה כאמור. גם אם יוכיחו התובעים את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה לא יעלה בידם לזכות בסעד המבוקש.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית
5.
תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:
"100. בית

המשפט

או

הרשם

רשאי,


בכל

עת, לצוות

על

מחיקת

כתב

תביעה

נגד

הנתבעים,


כולם

או

מקצתם, על

יסוד

אחד

הנימוקים

האלה:
(1)

אין

הכתב

מראה

עילת

תביעה
;
"

כידוע, מחיקת תביעה על הסף הינה סעד קיצוני וחמור, אשר יעשה במשורה ואך במקרים בהם עולה בבירור כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש אף אם יוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה גם לוּ יותר לו לתקנו :
"הלכה

פסוקה

היא, כי

בית

המשפט

ישתמש

בסמכותו

למחוק

תביעה

על

הסף...

רק

במקרים

בהם

יהיה

ברור,

כי

בשום

פנים

ואופן

אין

התובע

יכול

לקבל,

על

יסוד

הטענות

המבססות

את

תביעתו,


את

הסעד

המבוקש.

בית

המשפט -

בבואו

לשקול

אפשרות

זו -


ינהג

בזהירות

רבה

וישתמש

בסמכותו

רק

במקרים

קיצוניים

ויוצאי

דופן" (רע"א 359/06 עו"ד


ד' חורי

מועין נ'

עו"ד

סלמאן

פרג החלטה מיום 26.4.06
).

6.
בעניינו, הן התשתית המשפטית והן התשתית העובדתית אינן מפורטות כל צורכן. בחינת התשתית העובדתית מלמדת כי לא אך שלא צורפו הנספחים הנטענים, ולא צורפו פרוטוקולים, תצהירים והחלטות, אף לא נרשם מספר ההליך.
בחינת השתית המשפטית המפורטת בכתב התביעה, מעלה כי אינה מפורטת כל צרכה, אולם ניתן להסיק כי שתי טענות המשיבים הינן כי התבטאויות המבקשים, במסגרת ההליך הנ"ל, מהוות הפרה של חוק איסור לשון הרע וכי ביצעו כלפיהם עוולת נגישה.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על מחיקת התביעה, שכן אף אם יוכיחו המשיבים את כל האמור בכתב התביעה, לא יהיו זכאים לסעד.

אנמק.


סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע כדלקמן:
פרסומים

מותרים
13.


לא

ישמש

עילה

למשפט

פלילי

או

אזרחי
–
(-)
(5)


פרסום

ע"י


שופט,


חבר

של

בית

דין

דתי,


בורר,


או

אדם

אחר

בעל

סמכות

שיפוטית

או

מעין

שיפוטית

על

פי

דין,

שנעשה

תוך

כדי

דיון

בפני
הם

או

בהחלטתם,

או

פרסום

על

ידי

בעל

דין,

בא

כוחו

של

בעל

דין

או

עד,

שנעשה

תוך

כדי

דיון

כאמור;
(ההדגשות, כאן ולהלן, שלי ב.י.)

אם במהלך השנים עוד התדיינו בפסקי הדין על היקפה של הגנה זו, הרי שכיום ברור כי ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע,
הינה הגנה מוחלטת:
"לשון החוק ברור וחד משמעית והיא מציבה תנאי אחד ויחיד לקיומה של החסינות הנ"ל – אמירת הדברים "תוך כדי דיון... "כחביר, המשנה לנשיאה, אף אני סבור כי החסינות המוענקת לגורמים הנזכרים בסעיף 13(5) לחוק – עליהם נמנים באי כוח הצדדים להליך השיפוטי – היא חסינות מוחלטת ומטרתה למנוע מצב שבו אותם גורמים יחששו להתבטא באופן חופשי וירסנו את עצמם יתר על המידה בשל איום של תביעת לשון הרע. סיוגה של החסינות דנן על ידי הוספת תנאים ודרישות שונים (לרבות אמיתות הפרסום, העדר זדון ורלבנטיות) יכול שיעשה בדרך של תיקון החוק על ידי המחוק" (ר' רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל, ניתן ביום 19.8.09)

עיננו הרואות כי החיסיון המוטל על דברים הנאמרים "תוך כדי דיון" מוחלט הוא ואף אם תתקבל טענת התובעים כי אמירות אלו אכן נאמרו ונכתבו (ונראה, על פניו, כי אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים בעניין זה, על אף שכאמור לעיל, פרטי ההליך לא הובאו בפני
בית המשפט), הרי שיש בפי הנתבעים הגנה מוחלטת מפני טענות אלו.

8.
באשר לטענה לביצוע עוולת נגישה, לשון פקודת הנזיקין [נוסח חדש] הינה כדקלמן:


נגישה

60.
נגישה

היא

פתיחתו

או

המשכתו

של

הליך

נפל -


למעשה,

ובזדון,

ובלי

סיבה

סבירה

ומסתברת -


נגד

אדם
,

בפלילים

או

בפשיטת

רגל

או

בפירוק,



וההליך

חיבל

באשראי

שלו

או

בשמו

הטוב

או

סיכן

את

חירותו,

ונסתיים

לטובתו, אם

היה

ההליך

עשוי

להסתיים

כך;

אך

לא

תוגש

תובענה

נגד

אדם

על

נגישה

רק

משום

שמסר

ידיעות

לרשות

מוסמכת

שפתחה

בהליכים
.

ההליך שעליו מתבססת התובענה, הינו בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. אין מדובר בהליך של פשיטת רגל או פירוק ואף לא מדובר בהליך פלילי:

"עיון בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001 מעלה כי אין מדובר בהליך פלילי. צו למניעת הטרדה מאיימת אינו עונש והוא ניתן בהליך שאין בו הרשעה או זיכוי (השוו: בש"פ 983/89 רובין אהרון נ' עיריית תל אביב,
תק-על 90(1) 825). הפן הפלילי של התנגדות מטרידה במובן החוק הוסדר בחוקים אחרים... מכאן שמבחינת מהותו, יש לסווג הליך זה כהליך אזרחי" (רע"א 1282/06 קריספי נ' אבוטבול, החלטה מיום 7.6.06)

9.
אכן, כפי שטענו התובעים, לא בנקל תמחק תביעה על הסף, אולם
"
על

בית

המשפט

הדן

בבקשות

לסילוק

על

הסף

לפלס

דרכו

בין

אינטרסים

נוגדים
-
נוגדים

לא

רק

בין

בעלי

הדין

אלא

גם

מבחינת

המדיניות

השיפוטית.

מחד

גיסא,

עשיית

צדק

מחייבת

פתיחתם

של

שערי

משפט;

מאידך

גיסא,

צדק

הוא

גם

מניעתם

של

הליכי

סרק, הטרדת

בעלי

הדין

שכנגד

והעמסת

יומנו

של

בית

המשפט.


מכאן

הזהירות

הנדרשת" ( ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ ואח' נ' מיכה צח חב' לקבלות כללית בע"מ ואח' פס"ד מיום 4.6.07).

וכן ראה :
"כבר נקבע בפסיקה, כי
תקנה 101
מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". ראה לעניין זה:
ע"א 316/56 קרמש נ' דבי פ"ד יא
' 1336, 1341 וכן
ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד
(4) 464, 478.

לא למותר לציין כי במקרים
שבהם בית-
משפט מוחק תובענה על הסף, אין המחיקה מהווה מעשה-
בית-
דין. הוו אומר: התובע אינו מנוע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה
.

9.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובתגובת התובעים לא מצאתי כי תביעתם, אף לו תוכח במלואה תקים להם סעד ואני מורה על מחיקת התביעה.

התובעים/משיבים יישאו בהוצאות הנתבעים/מבקשים בסכום של 2,500 ₪.


ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 63939-06/15 אלגרה חטמוב, אליהו חטמוב, שפי לי שפרה חטמוב ואח' נ' מירב לפיד, יצחק קאירי, אודל קאירי (פורסם ב-ֽ 25/10/2015)