פסקי דין על מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ | פסקי דין על יניב בדוח | פסקי דין על עמניב ב.ש. |

9826-12/13 א     27/10/2015




א 9826-12/13 מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ נ' יניב בדוח, עמניב ב.ש. בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 9826-12-13 מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ
נ' בדוח ואח'

תא"מ 45286-05-14 מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ
נ' בדוח


תיק חיצוני: 0195991136


בפני

כבוד השופט
עמית יריב


תובעת

מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייל שני


נגד


נתבעים

1.יניב בדוח

, ת.ז. 032290710

2.עמניב ב.ש. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיים ינקוביץ'




פסק דין


1.
לפניי תביעות שאוחדו, אשר נובעות שתיהן משטר חוב על סך 850,000 ₪ שעליו חתומים הנתבעים שניהם – והכל בקשר עם עסקה לרכישת חברת איזי קלין בע"מ, חברה לייצור ולשיווק של חומרי ניקוי לשוק המוסדי.
2.
הנתבעים רכשו מצדדים שלישיים כלשהם את פעילותה של חברת איזי קלין בע"מ וחלק מן המלאי שהיה ברשותה, והתחייבו לשלם בגין אלה סך של 450,000 ₪. איזי קלין נהגה לנכות שיקים אצלם התובעת, שהיא חברה העוסקת בניכיון שיקים ברישיון מרשם נותני שירותי מטבע.
3.
לטענת התובעת, בתצהיר שהגיש מנהלה מר מוהנד ריאן (להלן: "ריאן"), במועד העברת פעילותה של איזי קלין לנתבעת 2, הבהיר ריאן לנתבעים כי ברשותו שיקים של לקוחות איזי קלין, אשר נמסרו לניכיון על ידי איזי קלין, ואולם חוללו באי-פירעון. עוד טוען ריאן, כי באותן נסיבות התחייבו הנתבעים – באמצעות הנתבע 1 – לקחת אחריות על שיקים אלה – לרבות על שיקים שמועד פירעונם טרם הגיע. בנסיבות אלה, טוען ריאן, נחתם שטר החוב נושא ההליכים, אשר אין מחלוקת כי נמסר לידי ריאן כשהוא פתוח, קרי – ללא תאריך וללא סכום (וראו לעניין זה סעיף 9 לתצהיר ריאן).
4.
גרסתם של הנתבעים, בתצהיר שערך הנתבע 1 (להלן: "בדוח") שונה במעט. לטענת בדוח בתצהיר התומך בהתנגדות שהגיש, מאחר שלאיזי קלין היו חובות לתובעת עוד בטרם רכשו הנתבעים את פעילותה, הסכימו הנתבעים להעביר את כספי הרכישה לידי התובעת – במקום לידי בעלי המניות הקודמים של איזי קלין (סעיף 4 לתצהיר בדוח). זו, לטענת בדוח, הסיבה לחתימה על שטר החוב.
עוד טען בדוח, כי בפועל, שילם לידי ריאן ולתובעת סך של 578,000 ₪ בקירוב (אם כי בסעיף 8 לתצהירו הודה, כי בידיו אישורים על ביצוע תשלומים בסך 441,802 ₪ בלבד), ועל כן – ומאחר שלשיטתו, שילם ביתר סך של כ-128,000 ₪, מסר בידיו ריאן שיקים של חברה אחרת, חברת טריפלטק הפצה בע"מ, אולם שיקים אלה חוללו.
בדוח הוסיף והעלה טענות מטענות שונות בדבר איומים והפעלת לחץ בלתי ראוי מצד ריאן, שהביאו, לשיטתו, לכך שהוסיף ושילם לתובעת סכומים נוספים של עשרות אלפי שקלים.
5.
גרסת התובעת, כאמור – שונה: לטענת התובעת, שימש שטר החוב כבטוחה להמשך פעילות ניכיון השיקים של איזי קלין, והסכום שנרשם בו – לטענת התובעת בהתאם לסיכום עם הנתבעים – משקף את יתרת החוב בגין שיקים שנוכו, ואשר חוללו באי-פירעון.
6.
פרט לעדויותיהם של בדוח ושל ריאן, הציגה התובעת גם את עדותה של עו"ד עדי בלרשטיין, היועצת המשפטית של התובעת, ואת עדויותיהם של מר מוסטפא נג'ימי, מנהלה של חברת טריפלטק הפצה בע"מ ושל מר אמג'ד כבהא (אשר לא התייצב לחקירה על תצהירו, ועל כן – הוצא זה מתיק בית המשפט), וכן נשמעה עדותו של מר עמיחי שמואלי, שהיה שותפו של בדוח בחברת עמניב.
7.
ייאמר כבר כעת, ובטרם אדון בטענות לגופן, כי הקושי העיקרי בהליך זה הוא בבירור העובדות וההתנהלות בין הצדדים. תרמה לכך העובדה, כי על פי התרשמותי, יש קושי לבסס ממצאי עובדה של עדויותיהם של רוב העדים בתיק (למעט, אולי, עו"ד בלרשטיין, אשר עדותה הייתה טכנית בעיקרה, ותרמה מעט מאוד להבהרת התמונה), שכן לא התרשמתי שעדויות אלה משקפות את מצב הדברים לאשורו. בכל העדויות ששמעתי (בחריג האמור לעיל) נמצאו אי-התאמות, סתירות ופרכות, אשר הופכים את ההתבססות עליהן לכמעט בלתי אפשרית. על כן, אבחן את המצב העובדתי על יסוד החומר הקיים בתיק – ועל יסוד מאזן ההסתברויות.
בהקשר זה יש לציין, כי מאחר שמדובר בתביעה שטרית, הנטל העיקרי מוטל על כתפי הנתבעים להוכיח כי אין הם חייבים לפרוע את השטר, וכל ספק – צריך לפעול לחובתם.


שטר החוב ונסיבות חתימתו
8.
כאמור, טענת התובעת היא כי שטר החוב נחתם להבטחת עסקאות ניכיון שטרם נפרעו, כי הוא הושאר פתוח בכוונת מכוון, ותוך שהנתבעים שואלים ונענים באשר לרישום הסכום והתאריך (וראו לעניין זה סעיף 4 לתצהיר גב' בלרשטיין). הנתבעים, לעומת זאת, סיפקו הסבר שונה, שלפיו שטר החוב נחתם לנוכח התחייבותם להעביר את הכספים שהיה עליהם לשלם לבעלי המניות באיזי קלין בגין רכישת פעילות החברה – לידי התובעת.
גרסה זו של הנתבעים אינה מתקבלת על הדעת, ואינה סבירה בעיניי. ראשית, היא אינה נותנת מענה לשאלה מדוע לא מולא לפחות סכום שטר החוב: מאחר שבדוח טען, כי נתן את שטר החוב להבטחת תשלומים עד גובה של 450,000 ₪, לא מסר בדוח הסבר מניח את הדעת לכך שמסר את שטר החוב כשהוא פתוח, מבלי לנקוב בסכום.
זאת ועוד. גם מן ההיבט הפרקטי, לא ברור מדוע היה צורך במסירת שטר החוב לגרסתו של בדוח: אם ההסכמה בין הצדדים הייתה כי הנתבעים יעבירו את כספי הרכישה לידי התובעת – מדוע נדרש שטר חוב בנוסף לשיקים של כספי המכירה עצמם? מדוע הסכים בדוח למסור בידי התובעת בטוחה נוספת לשיקים בגין סכום המכירה עצמו? תהיות אלה נותרו ללא מענה, ועל כן, מבין שתי הגרסאות, גרסת התובעת היא הגרסה הסבירה וההגיונית יותר.
אשר על כן, אני קובע כי הנתבעים מסרו את שטר החוב לידי התובעת על מנת להבטיח עסקאות לניכיון שיקים של לקוחות איזי קלין שטרם הגיע מועד פירעונן, ולא לשם הבטחת תשלום הרכישה. בהתאם, אני דוחה את גרסת הנתבעים, שלפיה הוגבלה ההרשאה שניתנה לתובעת להשלים את סכום השטר לסך של 450,000 ₪.
השיקים מחברת טריפלטק
9.
סוגיה נוספת שעלתה בין הצדדים היא סוגיית השיקים מחברת טריפלטק ותכליתם. הנתבעים הביאו את השיקים האלה להוכחת גרסתם, שלפיה הכירה התובעת בכך שגבתה מהם סכום עודף, אלא שאת ההשבה ביקשה לבצע בשיקים של צדדים שלישיים, ואלה חוללו.
לעומת גרסה זו, הציגה התובעת גרסה משלה, שלפיה חברת טריפלטק עצמה היא שמסרה לנתבעים את השיקים, כנגד עסקה עתידית לרכישת חומרי ניקוי, שאותם התעתדה למכור ללקוח מלקוחותיה. כך העיד מר נג'ימי, מנהלה של טריפלטק.
יוער, כי הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים גרפולוגיים לעניין זהות החותם על השיקים של חברת טריפלטק, ובהסכמתם – מונה מומחה מטעם בית המשפט, עו"ד יצחק חגג, אשר בחן את השיקים וקבע כי ריאן איננו חתום על השיקים, אולם הפרטים האחרים על השיקים (שם המוטב וסכומי השיקים) נכתבו בכתב ידו. עם זאת, נג'ימי טען בעדותו לפניי שאת פרטי השיקים כתבה מזכירתו של נג'ימי עצמו.
10.
יש להודות על האמת, כי פרשת השיקים מחברת טריפלטק תמוהה ומוזרה, ותחושתי היא, כי לא ניתן לקבל את גרסתם של הצדדים כולם לעניין זה, בייחוד לנוכח חוות דעתו של עו"ד חגג, אשר לא נסתרה (ויודגש כי איש מן הצדדים לא ביקש לזמן את המומחה לחקירה או לשלוח לו שאלות הבהרה).
עוד יש לציין, כי מחוות דעתו של עו"ד חגג עולה חשש, כי ריאן עשה מאמץ להציג כתב יד השונה מכתב ידו הרגיל, ובכך לפגוע במהימנות הבדיקה.
מאידך גיסא יש לציין, כי בדוח לא הציג אלא שיק מקורי אחד, ובא כוחו הצהיר, כי השיקים כולם נמסרו לניכיון אצל חברת צים פיננסים בע"מ, בערבותו של בדוח עצמו (עמ' 32 לפרוטוקול ש' 22 – 23).
לאור האמור, אין צורך אמיתי לקבוע את מעמדם של השיקים; עם זאת, וחרף חוות דעת המומחה, אינני סבור כי הנתבעים סתרו את גרסת התובעת ביחס לשיקים של חברת טריפלטק, ואינני סבור כי הם הוכיחו ששיקים אלה ניתנו כחלק מ"החזר" בגין תשלומים ששולמו בעודף. גם בכך אין אפוא כדי לשנות ממסקנתי בדבר אופייה של העסקה בין התובעת ובין הנתבעים.
שטר החוב וכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת
11.
השטר שנחתם, ואשר ביצועו נדרש בהליך שלפניי, הוא שטר חוב, שנועד להבטיח חיובים אחרים – קרי, את פירעונם של שיקים שנמסרו לניכיון. על כן, יש לראותו כ"שטר ביטחון", אשר הזכות לדרוש את פירעונו מותנית בהפרה של עסקת היסוד, והנטל להוכיח הפרה כזו מוטלת על כתפי אוחז השטר.
רוצה לומר: ככל שהתובעת מבקש לאכוף את שטר החוב, וככל שהיא טוענת שהיא זכאית לעשות כן בגין שיקים שנמסרו לניכיון וחוללו באין פירעון – עליה הנטל להוכיח את סכומם המדויק של השיקים שחוללו, ושל החוב הנובע מהם.
בענייננו, התובעת אף לא התקרבה לעשות כן, ועל כן אני סבור, כי דין תביעתה להידחות, חרף התמיהות והתהיות שעלו מהתנהלות הנתבעים, ואף שלא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי הנתבעים חייבים לתובעת סכומי כסף כאלה או אחרים – אלא שלא הוכח היקפו של החוב האמור.
12.
הבסיס למסקנה זו נעוץ בחקירתו של ריאן בבית המשפט. לצד עדותו הבטוחה של ריאן כאשר מדובר היה בנסיבות ההתקשרות עם הנתבעים, כאשר נשאל ריאן על השיקים המשמשים בסיס לתביעה – הייתה עדותו קלושה, סתמית ונטולת כל אסמכתא של ממש. כך, למשל, אף שריאן טען שכל השיקים המופיעים בכרטסת חוללו – לא הובאה כל ראיה לכך פרט לכרטסת הפנימית של ריאן:

"
ש:
נתת תצהיר, עשיתי שיעורי בית, עברתי תיק-תיק, שיק-שיק, הסתכלתי, הגדלתי, אין פה אחד שהבנק כתב עליו "חולל".
ת:
זה צילומים – כשאתה מכניס למערכת ביום העסקה את השיק, אתה קורא את השיק והוא מצולם במערכת. ביום שהשיק מחולל, אתה מעביר את השיק במערכת והיא מוציאה את הצילום של השיק. אני לא סורק אותו שנית. אם תביא פיזית את השיק, תראה שחולל.
" (עמ' 36 לפרוטווקל, ש' 5 – 9, ההדגשה הוספה – ע"י)
פרט לרישומים במערכת הפנימית של התובעת – אשר לא הובאה כל ראיה המצדיקה להגדירם כ"רשומה מוסדית" שהיא ראיה לכאורה לנכונותה – לא הובאה כל אסמכתא לטענה שהשיקים האמורים חוללו. לא זו אף זו: הסיפא לתשובתו של ריאן "אם תביא את השיק תראה שחולל" מלמדת כי התובעת יכלה גם יכלה להציג ראיה לחילול השיק – וזאת יכלה גם בהצגת השיק גופו וגם בהצגת תדפיסים מתאימים מחשבון הבנק שלה), אך לא עשתה כן, ובכך נמצאה נמנעת מהבאת ראיה שיכלה להביא באופן סביר, על כל המשתמע מכך.
13.
אולם בכך לא סגי. ריאן הודה, כי כלל לא בטוח שהשיקים שבגינם ביקש להפעיל את שטר החוב נגד הנתבעים לא נפרעו בסופו של דבר, וכעולה מן הפרוטוקול:

"
ש:
איפה כל השיקים שחזרו?
ת:
העברתי אותם לעו"ד אייל שני
כדי לתבוע אותם. לשאלת בית המשפט, יכול להיות שקיבלנו כסף על חלק מהשיקים.
" (עמ' 36 לפרוטוקול, ש' 10 – 12, ההדגשה הוספה – ע"י).

כלומר לא זו בלבד שלא הוכח כי השיקים לא נפרעו, אלא שריאן אף הודה, כי קיים סיכוי שחלקם נפרעו בפועל, שהרי התובעת נקטה הליכים משפטיים לביצועם של שיקים אלה.
עוד יצוין, כי ריאן הודה, שאינו יודע לייחס כל חוב שיושב או שנותר פתוח לשיק קונקרטי בכרטסת, אם כי ציין כי ההתחשבנות כולה מופיעה בכרטסת (עמ' 36 ש' 28 – 29).
14.
מסקנתי לעניין זה היא, שלא ניתן להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת על מנת לקבוע את היקפו של החוב, וזאת מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי ניהול הכרטסת משקף נכונה את ההתנהלות בגביית הכספים, וכי כאשר הצליחה התובעת לגבות כספים בגין השיקים, אלה הופחתו מיתרת החוב בכרטיס כנדרש (וראו לעניין זה עמ' 36 ש' 15 – 26).
על כן, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את היקפו של החוב שאותו היא מבקשת לגבות על דרש של ביצוע שטר החוב. גם אם אני סבור שנותר לנתבעים חוב כלפי התובעת, היה על התובעת להוכיח את היקפו המדויק של החוב בראיות טובות. לא ניתן לגבות חוב – ודאי לא חוב בסך 850,000 ₪ - על יסוד הערכות, ראיות חלקיות וכיו"ב.
15.
התוצאה היא, כי התביעה נדחית במלואה
. אני מורה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל שמספריהם 01-95991-13-6 ו-01-15293-53-3. כל ההליכים שננקטו במסגרת תיקים אלה – בטלים.
אשר להוצאות ההליך – חרף דחיית התביעה, ומאחר שלא שוכנעתי כי לא קיים חוב של הנתבעים כלפי התובעת כלל, וכן לנוכח התרשמותי ממהימנות הצדדים כולם – אינני עושה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,
י"ד חשוון תשע"ו, 27 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 9826-12/13 מ.ל.ר.ן. פרוייקטים ומסחר בע"מ נ' יניב בדוח, עמניב ב.ש. בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/10/2015)