פסקי דין על אריק דדון נכסים | פסקי דין על אריק דדון | פסקי דין על מגדלי הריביירה אשקלון | פסקי דין על חיים טורג'מן | פסקי דין על אברהם טורג'מן ואח' |

55274-09/14 א     28/10/2015




א 55274-09/14 אריק דדון נכסים בע"מ, אריק דדון נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ, חיים טורג'מן, אברהם טורג'מן ואח'








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



ת"א 55274-09-14 אריק דדון
נכסים בע"מ
ואח'
נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
ואח'









בפני

כבוד השופט
יעקב פרסקי





התובעים:

1
.
אריק דדון
נכסים בע"מ

2
.
אריק דדון
ע"י ב"כ עו"ד סער רשף

נגד


הנתבעים
:

1. מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
2. חיים טורג'מן
3. אברהם טורג'מן
4. ריביירה ניהול ואחזקה בע"מ

5. בית שערי מגדל אשקלון (2003) בע"מ
ע"י עוה"ד ארז רזניק ויגאל לונגו





החלטה



בקשת הנתבעים 2-5 לסילוק כתב התביעה המתוקן על הסף


רקע
התובע 2 מר אריק דדון
(להלן: "דדון"), הינו מתווך מורשה במקרקעין. דדון התקשר באמצעות החברה שבבעלותו, התובעת 1, עם הנתבעת 1, חברת מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ
(להלן: "החברה"), שבבעלותה, דירות רבות בפרויקט מגורים במרינה באשקלון, בהסכם שעניינו שירותי תיווך שייתן לחברה. כתב התביעה מפרט מספר הסכמים בהם הסכם שכותרתו "הסכם תיווך בלעדי", נספח 1 לתביעה, (הסכם שעל פניו אינו מתוארך), הסכם שנחתם בין היתר באמצעות הנתבע 3. כתב התביעה מפרט הסכמים נוספים בהם נספח 5, הסכם מיום 4.4.14 שכותרתו אינה נושאת כל תיאור, אלא פשוט, "הסכם", שנחתם הפעם בין החברה והנתבע 2 לבין התובעים.

לימים התגלעו מחלוקות בין הצדדים, כאשר אקצר את השתלשלות הדברים בכך שביום 18.6.15 הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו טוענים התובעים כי אם הנתבעים לא היו מפרים את ההסכמים עימם, היו זכאים לעמלות תיווך בהיקף כ – 7.4 מיליון ₪ כאשר התביעה לצורכי אגרה הועמדה על סך של
5 מיליון ₪. התביעה הוגשה נגד החברה, נגד הנתבע 2 שהינו בעליה הרשום, וכן נגד הנתבע 3 שהינו מנהל החברה בפועל ואחיו של הנתבע 2. טוענים התובעים כי הנתבעים 2-3 חתומים על חלק מההסכמים ונטען שיש להם אחריות אישית. כן הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 4 שהינה חברת האחזקה בדירות של החברה, חברה הגובה חלק מדמי השכירות, כשלטענת התובעים, זכאים הם לעמלות תיווך גם בקשר לדמי האחזקה שהינם חלק מדמי השכירות. הנתבעת 5 הינה חברה המטפלת בהשכרת דירות וגובה דמי שכירות עבור החברה מדיירי החברה.


בקשת הנתבעים 2-5
הנתבעים 2-5 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. לטענת נתבעים אלו, התביעה מתבססת על נושא אחד שהינו זכאות התובעים לדמי תיווך. אלא שלטענת הנתבעים, החברה והיא בלבד נושאת בחבות חוזית אם חלה, לאור ההסכמים להם טענו התובעים ובוודאי שלא מי משאר הנתבעים. לפיכך נטען כי אין כל עילה כנגד הנתבעים מלבד החברה. בכול הנוגע לנתבעת 5 שהינה לטענת התובעים החברה שמשכירה כיום את נכסי החברה וכן הנתבעת 4 אשר הינה חברת האחזקה של החברה בדירות, טוענות חברות אלו כי בינן לתובעים אין כל יריבות. טוען הנתבע 3 כי אינו חתום על הסכם התיווך ואינו צד לו ואין כל עילה כנגדו וניהול מו"מ בשם החברה, אינו יכול ליצור עילת תביעה כנגדו ואין כל בסיס לטענת הרמת המסך כנטען כנגדו. כך באשר
לנתבע 2. טוען הנתבע 2 שאמנם הינו צד להסכם התיווך אולם לא נטל כל התחייבות
אישית מול התובעים וזאת ניתן ללמוד מעיון בהסכמים שצורפו.


תגובת התובעים
טוענים התובעים כי התביעה נגד הנתבעים 2-3 הינה בשל חוסר תום לב משווע שנקטו נתבעים אלו כנגד התובעים. טוענים התובעים כי לנתבע 2 התחייבות אישית בהסכם שהופר על ידו ויש לברר את טענותיהם נגדו לגופן.
בנוגע לנתבע 3 טוענים התובעים כי מדובר בעזות מצח שלו שכן הוא הרוח החיה מאחורי הפרויקט ומי שרקם את המזימה מלכתחילה כנגד התובעים וכי הינו מעוול שגרם לתובעים לנזק הנטען וכמי שפעל להפרת ההסכם שבין הצדדים. התובעים טוענים לגבי הנתבעת 4 כי עושה היא עושר ולא במשפט על חשבונה, טענה דומה הנטענת כנגד הנתבעת 5 הגובה כיום דמי שכירות בפרויקט עבור החברה. לפיכך, התובעים עתרו לדחיית הבקשה.

תשובת הנתבעים 2-5
הנתבעים 2-5 השיבו לתגובת התובעים, ולמעשה חזרו על עמדתם כפי שפורטה בבקשה לסילוק על הסף. לטענת הנתבעים, מדובר בצירוף מיותר שאין לגביו כל עילה ממשית, צירוף שלא נועד אלא לסבך ולהקשות על בירור התביעה, שכן בסופו של יום, העילה הינה קבלת דמי תיווך מהחברה. מוסיפים וטוענים הנתבעים כי עילות התביעה הנוספות שכביכול מביאות לצירוף הנתבעים אינן אלא עילות דחוקות ושיש בהן חולשה רבה. לפיכך חזרו הנתבעים 2-5 על בקשתם לסלק התביעה נגדם על הסף.


דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שיש לקבל את הבקשה באופן חלקי.

כידוע, קובעת ההלכה הפסוקה כי סעד של סילוק על הסף הינו סעד שיש לנהוג לגביו זהירות רבה, שיינתן רק במקרים קיצוניים של העדר כל עילה. מאידך, כשמדובר בהליך שאין בו כל תוחלת, אין טעם לנהלו עד תומו רק בכדי להגיע למסקנה אותה ניתן להסיק כבר בתחילת הדרך לפי כתבי הטענות, כשנקודת המוצא הינה כי הטענות העובדתיות שבכתב התביעה יוכחו במלואן.

מרכז המשקל בתביעה בתיק זה הינו הטענות כנגד החברה, כלפיה נטען כי הפרה את ההסכם עם התובעים דבר שמקנה להם עילת תביעה נגדה ולפיה זכאים הם לכל הרווחים שנמנעו מהם לתקופה שהייתה צפויה בשנות קיום ההסכם.

הנתבע 2 הינו הבעלים הרשום של החברה ואילו הנתבע 3, אחיו של הנתבע 2 הינו מנהלה בפועל של החברה. כפי שעלה מנספחי התביעה, נתבעים אלו חתמו על ההסכמים הרלבנטיים, הגם שלא נטלו על עצמם התחייבות אישית לקיים את חובות החברה כפי שאלו באו לביטוי בהסכמים החתומים. לטענת התובעים, ישנה אחריות אישית של נתבעים אלו לקיום ההסכמים, כי פעלו בחוסר תום לב להכשיל את ההסכמים ולנשל את התובעים מזכויותיהם. על פני הדברים, אין מדובר בעילת תביעה חזקה וברורה. כטענת הנתבעים, בסופו של דבר מדובר בהסכם לתיווך במקרקעין והצד המהותי שבו הינו מזמין השרות, החברה בעלת הנכסים. אלא שחרף הקושי שיש בעילת התביעה נגד הנתבעים 2-3 וזאת לכאורה, לא שוכנעתי כי אין כל תוחלת לתביעה כנגד נתבעים אלו. יש להוסיף ולציין כי לא נראה לכאורה כי תהיה הכבדה משמעותית מבירור התביעה אם גורמים אלו יוותרו כנתבעים, שהרי ממילא, צפוי שהחברה תעיד את הנתבעים 2-3 כעדים מטעמה ולכן לא מצאתי לקבל בקשת נתבעים אלו.

שונים הדברים באשר לבקשת הנתבעות 4-5. הנטען כלפי נתבעות אלו הינו בכך שהן בפועל מבצעות היום פעולות להשכרת נכסי החברה או גביית דמי אחזקת הנכסים, וגובות עמלות שלטענת התובעים שייכות להם. אלא שהתובעים לא ביקשו סעד של אכיפת ההסכמים שהיו להם עם החברה ואף הבהירו בתביעתם כי אינם מבקשים עוד את הקשר עם החברה ואינם מבקשים לגבות בפועל דמי שכירות או אחזקה אלא תובעים מהחברה והנתבעים 2-3 את הכספים שלשיטתם היו יכולים לגבות אילו היה ההסכם מקוים. מכאן שלא ברור מהי עילת התביעה נגד הנתבעות 4-5 אשר פעולתן צופה פני עתיד כאשר התובעים אינם טוענים עוד לאכיפה ושהם אלו שצריכים לטפל במה שמבצעות הנתבעות 4-5.

לטענת הנתבעות 4-5 התביעה אינה מבססת כל עילה נגדם. עיון בכתב התביעה מעלה כי בטענה זו יש ממש. למעט תיאור נתבעות אלו כמי שגובות דמי שכירות, אין כל התייחסות בכתב התביעה למעשיהן או מחדליהן, ומדוע יש אחריות כלשהי שחלה עליהם. לא ברור מדוע הסכום הנתבע מנתבעות אלו זהה לסכום הנתבע מהחברה ולא ברור מדוע בינן לבין עצמן, הסכום הנתבע מכל אחת מהנתבעות זהה. לא צורף כל תחשיב לסכום הנתבע, ולא ברור מדוע ניתן לתבוע מנתבעות אלו סכומים תיאורטיים עתידיים. לאור כך שהתובעים לא טענו לאכיפת ההסכמים, לא ברור מדוע פעולת הנתבעות 4-5 מהווה עשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעים. לפיכך, גם אם התובעים יוכיחו את כל העובדות שבכתב התביעה, אין כל עילת תביעה כנגד הנתבעות 4-5.

לפיכך, מצאתי כי אין תוחלת לתביעה כנגד הנתבעות 4-5 ולפיכך הנני מורה על מחיקתן על הסף.

סיכומם של דברים, מצאתי שיש לדחות את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף ככול שהדבר נודע לנתבעים 2-3. לעומת זאת, לגבי הנתבעות 4-5 אני מורה על מחיקתן כמבוקש.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.

הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשע"ו, 28 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 55274-09/14 אריק דדון נכסים בע"מ, אריק דדון נ' מגדלי הריביירה אשקלון בע"מ, חיים טורג'מן, אברהם טורג'מן ואח' (פורסם ב-ֽ 28/10/2015)