פסקי דין על דוד בוסקילה | פסקי דין על מאור מורביה

35548-09/15 רתק     04/11/2015




רתק 35548-09/15 דוד בוסקילה נ' מאור מורביה








בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני
:
כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ
04 נובמבר 2015
רת"ק 35548-09-15




בעניין:


דוד בוסקילה
המבקש


נגד



מאור מורביה
המשיב



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באשקלון
ת.ק. 42343-02-15, מיום 17.08.2015
שניתן על ידי כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה
ה ח ל ט ה


זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, אשר קיבל את תביעת המשיב לתשלום סך של 15,300 ₪, בגין חבילת פרסום בעיתון
(עיתון מקומי אותו מפיץ המשיב, להלן: "העיתון")
אותה רכש המבקש במהלך מערכת הבחירות לרשויות המוניציפליות בשנת 2013, עת התמודד לראשות עיריית שדרות.

בכתב התביעה נטען, כי המבקש רכש חבילת פרסום בעיתון
(בעלות כוללת של 17,000₪)
, וחתם על הזמנת העבודה בשמו ובכתב ידו. במהלך תקופת הבחירות השתמש המבקש במלוא חבילת הפרסום ואף חרג בכ-20 עמודים נוספים
(עלות החריגה הינה 10,000 ₪)
. רק לאחר שהמשיב איים להפסיק את הפרסום, העביר המבקש, לשיעורין, סך של 12,500 ₪, באמצעות תומכיו, סכום ששימש כפיקדון עד לסילוק מלא של החוב. לכן תבע המשיב את יתרת החוב בסך 12,800 ₪ בתוספת עלות שליחת מכתב התראה והוצאות בימ"ש.

המבקש, בכתב ההגנה שהגיש, הכחיש כי קיים משא ומתן אישי עם המשיב וטען, כי כל ההתקשרות הייתה בין גזבר מטה הבחירות ובין המשיב; כי ההסכם נחתם בין המשיב לבין רשימת "שדרות אחת"
(הרשימה בראשותה התמודד המבקש)
; וכי הסיעה הינה אישיות משפטית נפרדת והוא
(המבקש)
אינו חב בחובותיה באופן אישי. לכן, ביקש לדחות את התביעה.

במועד הדיון, שהתקיים בתאריך 17.08.15, התייצב המשיב, ובהעדר התייצבות המבקש, בית המשפט, לאחר שעיין במסמכים שהוגשו לו, קיבל את תביעת המשיב ופסק לזכותו את מלוא סכום התביעה
(בסך 15,300 ₪).

בתאריך 06.09.15 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. המבקש ציין, כי שכח ממועד הדיון הקבוע; כי באותה העת שהה עם משפחתו בטיול בחו"ל; כי לא הייתה לו כל כוונה לזלזל בבית המשפט וכי הוא מצר ומתנצל על היעדרותו. עוד טען המבקש, כי סיכויי הגנתו גבוהים במיוחד.
בית המשפט דחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין וקבע, כי לא שוכנע בדבר הסיבה למחדלו של המבקש והעדר הזלזול הטמון בהתנהגותו; כי המבקש אף לא טרח להודיע על היעדרותו הצפויה; כי ההיעדרות אינה נתמכת באסמכתאות; וכי אף לא שוכנע לגופה של הגנת המבקש.

נגד החלטה זו ופסק הדין שניתן בהעדר המבקש, הוגשה הבקשה שבפני
.

במסגרת בקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו כפי שהועלו הן בכתב ההגנה והן בבקשה לביטול פסק הדין, והוסיף, כי קיימת טעות יסודית בקביעת בית המשפט בדבר זלזולו בהליך
(נוכח נסיעתו לחו"ל)
; כי שגה בית המשפט בקביעתו בעניין סיכויי ההגנה שלו; וכי לא היה מקום לדחות את בקשת הביטול על הסף.

לאחר שקראתי את בקשת רשות הערעור, ועיינתי בתיק בית משפט קמא, לא מצאתי כי יש ממש בבקשה, ודינה להידחות.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות, היא לאפשר הליך מהיר, פשוט ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים. "התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים, שלא יכלו לעמוד בהן, היה נגרם עוול. לא בכדי קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות
(סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב])
, כאשר בקביעה זו יש כדי לשקף את המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט בערכאה המבררת.

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, ולא מצאתי כי המקרה שבפני
י נופל בגדרם של חריגים אלה, לא ככל שמדובר בביטול פס"ד שניתן ללא הגנה וללא התייצבות, ולא ככל שמדובר בביטול פסק הדין לגופו.

לבית המשפט קנויה הסמכות לבטל החלטה או

פסק דין
שניתנו במעמד צד אחד, וזאת לאור האמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
(להלן: "התקנות")
, הקובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".
על רקע זכות הגישה לערכאות, ינחו את ביהמ"ש הבא לבחון אפשרות לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, שני שיקולים עיקריים: הסיבה להיעדרותו של המבקש וסיכויי ההגנה. וכך נפסק ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (2012):
"..שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?" ... או שמא

עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות ... במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול:
"שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו...
לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול

פסק דין
והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו ... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי.."

במקרה שבפני
נו, לא עמד המבקש בהוכחת שני המבחנים האמורים. ראשית, לא הצביע על קיומה של סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיון, ושנית, לא הראה כי לזכותו הגנה טובה.
אשר לתנאי הראשון, הרי שאין חולק כי המבקש ידע על קיומו של הדיון, אולם לא התייצב בפני
בית המשפט במועד הדיון
("תאריך הדיון נתעלם ממנו", כך בבקשה שבפני
)
, כיוון ששהה בחופשה משפחתית בחו"ל. טענתו זו של המבקש, שנטענה גם בבקשת ביטול פסק הדין וגם בבקשתו זו, לא נתמכת באסמכתאות כנדרש, ודומה כי המסקנה היחידה המתבקשת הינה, כי המבקש התעלם ביודעין מן ההליך המשפטי או לכל הפחות נהג ברשלנות.

אמנם, הכלל הוא, כי יש לתת לכל בעל דין את יומו בבית המשפט, אך יומו של המבקש ניתן לו; הייתה לו הזדמנות להשמיע דבריו בפני
בית המשפט, אך הוא בחר שלא לנצלה.

אשר לתנאי השני, שעניינו בחינת סיכויי ההגנה לגוף התביעה, הרי שאין בנטען בבקשתו כדי לבסס סיכויי הגנה ממשיים. יש לציין, כי אין חולק שהמבקש הוא אשר חתם על הזמנת העבודה; בראש הזמנת העבודה מתנוסס שמו של המבקש ולא שמה של הסיעה; הזמנת עבודה כמוה כחוזה בין המבקש למשיב ומכאן חיובו האישי של המבקש.
אמנם, וכפי שנפסק כבר, לא ניתן לקבל ככלל קבוע ומחייב את חיובו האישי של המבקש, ששם עצמו כמועמד לתפקיד ציבורי, לחיובי הסיעה במסגרתה הוא מבקש להיבחר, שהרי התניית הבחירה ביכולת כלכלית של אדם זה או אחר יכולה לצמצם את מעגל המועמדים לתפקידים ציבוריים פוליטיים ולאו דווקא מטעמים ראויים. יחד עם זאת, ראוי למבקשים להיבחר על בסיס של בחירות, שידאגו כי האורגנים באמצעותם הם מתמודדים, יהיו בעלי חוסן כלכלי, וכי ניהול הבחירות יעשה במסגרת אותה יכולת. יתרה מכך, אין באמור למנוע ממועמד, על פי שיקוליו, להתחייב בהתחייבות אישית, לפחות לגבי חלק מן החיובים הנדרשים במהלך ניהול הבחירות, ואם ניתנה התחייבות כזו, הרי שיש לבחון אותה במישור של דיני החוזים הכלליים
(ר' לעניין זה ע"א 1683/03
ליניאל די.די.בי חיפה בע"מ נ' עמותת החיפאים למען אדן (2004))
.

לאור כל האמור, הנני דוחה את בקשת רשות הערעור, מבלי לבקש את תגובת המשיב, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 406(א) לתקנות.
היות ולא התבקשה תגובת המשיב, העירבון, על פירותיו, יוחזר למבקש.
המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום,
כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.


השופטת רויטל יפה-כ"ץ
ס. נשיא
















רתק בית משפט מחוזי 35548-09/15 דוד בוסקילה נ' מאור מורביה (פורסם ב-ֽ 04/11/2015)