פסקי דין על ענבל בלנגה | פסקי דין על יוסף נסר אלדין | פסקי דין על יורשי יונה בצלאלי ז"ל | פסקי דין על הסוכנות היהודית לארץ ישראל |

39348-07/15 סעש     01/11/2015




סעש 39348-07/15 ענבל בלנגה נ' יוסף נסר אלדין, יורשי יונה בצלאלי ז"ל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל








בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה




סע"ש - 39348-07-15


לפני:
כב' השופטת מיכל נעים דיבנר


המבקש
(הנתבע 2)
:
אלי מויאל


063544043




-


המשיבה (התובעת)
:
ענבל בלנגה

03170742


המשיבים הפורמלים (הנתבעים 1, 3, 4)
:
1

.
יוסף נסר אלדין





2

. יורשי יונה בצלאלי ז"ל





3.
הסוכנות היהודית לארץ ישראל



פסק דין
(חלקי)

1.
עילתה של התובענה דנן בטענה להטרדה מינית וביצוע מעשה מגונה בתובעת בהיותה דורשת עבודה. עיקרה של התשתית העובדתית הנטענת בכתב התביעה הינו כדלקמן: במחצית שנת 2010 הציע לתובעת המשיב הפורמלי 1 (להלן – נסראלדין) להעזר בקשריו עם המשיבה הפורמלית 3 (להלן – הסוכנות), לצורך מציאת עבודה. נוכח התעניינות התובעת, היא הופנתה ע"י נסראלדין לראיון אצל עובד הסוכנות אז, שהיה גם יו"ר ועד העובדים, יונה בצלאלי (להלן – המנוח, המשיב הפורמלי 2). התובעת רואיינה על ידי המנוח ולטענתה הוא הטריד אותה מינית בעת הראיון/ות. בחלוף כשנה של המתנה לקבלתה לעבודה בסוכנות, וכאשר התקשרה התובעת למנוח לברר הסוגיה, התערב המבקש (להלן – מויאל או הנתבע 2) באותה שיחה טלפונית והציע לתובעת לסייע לה במציאת עבודה. התובעת נפגשה בשלב מאוחר יותר עם מויאל במסעדה לשם קבלת פרטים על הצעת העבודה ו/או מסירת קורות חיים ובמעמד זה הוא הטריד אותה מינית, כך: "...כפה עליה לטייל עימו והניח והניח את ידו על כתפה במהלך הטיול ובהתקדמם לכיוון רכבו של נתבע מס' 2 ביקש מהתובעת להיכנס לרכבו ואז נישק את התובעת בכוח ובחוזקה עד לידי כך כי לא יכלה לנשום. ומיד התובעת יצאה ברכבו (כך במקור, מ.נ.ד) וחזרה לביתה נסערת פגועה והמומה". לאחר מספר ימים הודיע לה מויאל כי תיאם לה ראיון עבודה בעיריית קריית אתא. הראיון אכן התקיים אך התובעת לא התקבלה לעבודה. מכתב התביעה לא עולה קיומה של פגישה נוספת של התובעת עם מויאל.
יוער, כי על פי כתב ההגנה של הסוכנות, התובעת אינה רשומה במסמכיה, לא כעובדת ולא כמי שדרשה עבודה, כאשר המנוח, אשר עבד בסוכנות עד לפרישתו ביום 5.1.12, לא היה מוסמך מעולם לקלוט עובדים.
התובעת לא הגישה תביעה כנגד עיריית קרית אתא או מי מעובדיה.
2.
בפני
בקשתו של הנתבע 2 – מויאל – לדחות התביעה כנגדו על הסף. לטענתו, די באמור בכתב התביעה בכדי להגיע למסקנה כי בית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה ו/או כי התביעה נעדרת עילה כנגד מויאל. אין טענה כי מויאל התקשר עם הנתבעת כמעסיק, או כי התקיימו בינה לבינו יחסי עבודה. די בכתב התביעה בכדי להבין כי התובעת אכן זומנה לשני ראיונות עבודה בקרית אתא, אף שבסופו של יום לא התקבלה לתפקיד. אין כל קשר בין האירועים המתוארים עם נסראלדין, המנוח והסכונות, לבין האירוע המתואר עם מויאל. לבסוף, מפנה מויאל לבדיקת פוליגרף שערך לעצמו מיוזמתו, ואשר מוכיחה לטענתו כי טענות התובעת כנגדו אינן נכונות.
3.
התובעת הגיבה לבקשה וביקשה לדחותה. לטענתה הנתבע 2 יצר עימה קשר וביקש להיפגש עימה לצורך סיוע לה במציאת עבודה ולמרות שהיתה אז מאושפזת, לחץ עליה להגיע לפגישה עימו, שאכן נערכה לבסוף במסעדה. הנתבע 2 אכן תיאם לתובעת את ראיון העבודה בעיריית קרית אתא ולכן יש לראות בפגישה עימו כפגישת עבודה. התובעת מפנה להודעת חשוד שנגבתה ממויאל במשטרת ישראל. התובעת מבקשת אפוא שנקבע כי בית הדין מוסמך לדון בתביעה וכי בדיקת הפוליגרף אינה מעידה על נכונות תוכנה.
4.
לסיומו של פרק זה נציין, כי, לכאורה, מעיון בהודעתו במשטרה, נראה כי פרט לטענה כי הטריד את התובעת מינית, אין מחלוקת עובדתית מהותית בין התובעת לבין מויאל בדבר נסיבות הקשר ביניהם, לאמור: מויאל נסע עם המנוח ברכבו, כאשר התובעת התקשרה אל המנוח והתלוננה על כך שהוא מבטיח לה עבודה בסוכנות אך לא מקיים. מויאל, שלא הכיר את התובעת, התערב בשיחה
ושאל את התובעת אם תהיה מעוניינת לעבוד ברשות מקומית בצפון. התובעת הביעה עניין ולכן התבקשה להמציא למויאל קורות חיים, כפי שאכן עשתה מאוחר יותר, בעת פגישתם במסעדה. מויאל שלח את קורות החיים של התובעת לראש עיריית קרית אתא, אשר זימן את התובעת לראיון. לפי טענות השניים – למעט אותה פגישה במסעדה, לא נפגשו פעם נוספת (יצויין, שאין חולק שתיק החקירה כנגד מויאל – נסגר).
הכרעה
5.
סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעות מכוח החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן – החוק) קבועה בסע' 10 לחוק כדלקמן:
"10(א)
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-9 שענינו אחד מאלה –
(1)
הטרדה מינית שעשה מעסיק, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי עבודה;
(2)
התנכלות של מעסיק, או של ממונה מטעמו, כלפי עובד, או של עובד כלפי עובד אחר, במסגרת יחסי עבודה;
(3)
אחריות מעסיק כאמור בסעיף 7 בשל הטרדה מינית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעסיק לעובדו, או עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי העבודה.
...
"
6.
כאן המקום להעמיד את המבקש על טעותו בטענה כי בית הדין לעבודה מוסמך לדון בתביעות לפי סע' 8 לחוק בלבד, שכן הוראה זו נכונה לעניינים פליליים בלבד.
7.
כעולה מסע' 10 לחוק, שעיקרו צוטט לעיל, הרי שהסמכות שניתנה לבית הדין לעבודה מוגבלת להטרדה מצד מעסיק או עובד, במסגרת יחסי עבודה. במקרה הנדון אין טענה כי מויאל היה מעסיק או עובד, אלא לכל היותר אדם אשר קישר בין התובעת לבין מקום עבודה אפשרי, שהוא מעולם לא עבד בו. אף לא נטען כי יש לראות במויאל "ממונה" מטעם אותו מעסיק.
8.
אין בידי לקבל את טענת התובעת כי הפגישה שהתקיימה בינה לבין מויאל היתה בגדר "פגישת עבודה". די בגרסת התובעת בכדי להפריך טענה זו, שכן לטענתה מדובר היה בפגישה לצורך מסירת קורות חיים בלבד. אכן, יכולה להישאל השאלה מדוע בעידן, בו ניתן להעביר קורות חיים בפקס או במייל, נדרשת פגישה לצורך זה בלבד, אך תהא התשובה לשאלה זו אשר תהא, הרי שלפי התשתית בכתב התביעה באותה פגישה רק סיפר מויאל לתובעת מהו התפקיד הנדון, קיבל ממנה את קורות החיים ותו לא. מויאל לא ראיין את התובעת ולא בחן את התאמתה לתפקיד כנגורם מטעם המעסיק ולכן, בצירוף העובדה כי מויאל אינו נציג המעסיק הנדון, לא ניתן לראות באותו מפגש כראיון עבודה.
9.
לפיכך, גם אם היה נקבע כי ניתן להגיש בבית הדין לעבודה תביעה מכוח חוק הטרדה מינית בגין הטרדה מינית שנעשתה בעת ראיון, שלא הבשיל לכדי קבלה לעבודה (וראה סע' 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969), הרי שבמקרה הנדון לא מתקיים התנאי של זהות הצדדים להליך.
10.
אף לגופם של דברים נראה כי לא ניתן לקבוע שמדובר בהטרדה מינית במקום עבודה. כפי שעולה מכתב התביעה, התובעת נעזרה באנשים שונים שהכירה בכדי לנסות ולמצוא עבודה. אנשים רבים נוהגים להשתמש בקשריהם השונים בכדי להסתייע במציאת עבודה. להטרדה מינית במקום עבודה ניתנת בחוק התייחסות שונה לעומת זו הניתנת להטרדה מינית במסגרת יחסים שלא נכנסים בגדר סע' 6 לחוק. זאת, בין היתר, נוכח התלות והכפיפות שיש ביחסי עבודה. קביעה שעל כל אדם שביקש לסייע למכרו במציאת מקום עבודה, חלות המגבלות המיוחדות החלות על יחסי מרות, הינה מרחיקה לכת ואינה סבירה.
11.
יודגש, כי ההכרעה דנן הינה בנסיבות בהן עניינו של מויאל אינו מהווה חלק ממסכת האירועים המתוארת ביחס ליתר הנתבעים, שעניינה מקום עבודה אחר ונסיבות שונות בתכלית.
12.
לאור האמור לעיל, אני קובעת כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בתביעת התובעת כנגד הנתבע 2, המבקש לעיל, כפי שפורטה בכתב התביעה.
13.
אשר על כן – התביעה כנגד הנתבע 2 נמחקת בזאת, בהעדר סמכות עניינית.
14.
התובעת תישא בהוצאותיו של הנתבע 2 בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.


15.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת

פסק דין
זה.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ו, 01 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








סעש בית דין אזורי לעבודה 39348-07/15 ענבל בלנגה נ' יוסף נסר אלדין, יורשי יונה בצלאלי ז"ל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל (פורסם ב-ֽ 01/11/2015)