פסקי דין על קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ | פסקי דין על ארז נחום | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח |

23308-07/13 תאמ     08/11/2015




תאמ 23308-07/13 קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ נ' ארז נחום, מגדל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחדרה



תא"מ 23308-07-13 קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ
נ' נחום ואח'


תיק חיצוני:


בפני
כב' השופט יעקב גולדברג


התובעת
קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ
ח.פ. 520004896

ע"י ב"כ עו"ד צרפתי

נגד

הנתבעים
1. ארז נחום
ת.ז. 34216648
2. מגדל חברה לביטוח בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד בכר


פסק דין


1.
לפני תביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שאירעה ביום 26.6.2012 בשעות הצהריים בזכרון יעקב. סכום התביעה 9,237 ₪ והוא מורכב מנזק תאונתי בגובה 7,788 ₪, ירידת ערך רכב התובעת 2שיעור 2% ובגובה 1,049 ₪ ושכ"ט שמאי בסך 400 ₪.

2.
על פי כתב התביעה, ביום האירוע נסע נהג רכב התובעת בכניסה לרחוב העליה בזכרון יעקב, ולפתע נהג המשאית אשר נסעה בכביש לפניו, בלם בפתאומיות, נסע לאחור שלא כדין ופגע ברכב התובעת בחלקו הקדמי. הנתבעים הם בעלי המשאית ומבטחת המשאית. לכתב התביעה צורפה הודעת הנהג לתובעת מיום התאונה לפיה "נסעתי בזכרון יעקב ומשאית שהיתה לפני פתאום עשתה רוורס ופגעה בחלק הקדמי של הרכב." לכתב התביעה צורפה חוות דעת דעת שמאי הכוללת גם תמונות של רכב התובעת מלמחרת התאונה שבהן ניכר נזק שנגרם לחזית הרכב בצד ימין, למכסה המנוע ולאזור הפנס הימיני הקדמי.

3.
בכתב ההגנה נטען, כי נהג משאית הנתבעים בלם את המשאית עקב בלימה של הרכב שלפניו, ואילו נהג התובעת לא שמר מרחק ופגע בחלקה האחורי של משאית הנתבעים. בהודעת הביטוח שהוגשה במועד הדיון, נמסר מפי נהג המשאית: "נסעתי ישר בכביש, כשלפני רכב שבלם בפתאומיות והרכב צד ג' שהיה מאחורי פגע במשאית מאחור". על פי הודעה זו לא נגרם כל נזק למשאית. הודעת הביטוח נמסרה ביום 16.1.14, כחצי שנה לאחר הגשת התביעה וכשנה וחצי לאחר האירוע.

4.
נהג התובעת, מר שלומי רביבו, העיד כי היה בנסיעה לכיוון זכרון יעקב, במהירות של בין 40 ל- 60 קמ"ש וכשהמשאית שלפניו בלמה, בלם גם הוא את רכבו במרחק של כעשרה –עשרים מטר ואז להפתעתו גילה שהמשאית התחילה לחזור לאחור ושמע את הצפצוף המלווה נסיעה לאחור. הנהג העיד כי נבהל, משך את בלם היד, פתח את הדלת והחל לרדת מהרכב. נהג התובעת טען כי המשאית "פספסה" את הפנייה שמאלה לרחוב העלייה ואז החלה לחזור אחור. נהג התובעת העיד כי נהג המשאית "עשה את זה בשנייה שהוא בלם ועשה רוורס, הוא כנראה פספס את הפנייה" (עמ' 1 , ש' 23). נהג התובעת שלל את גרסת נהג המשאית לפיה נהג התובעת פגע במשאית מאחורה כאשר בלמה, והעיד, כי נסע אחרי המשאית פרק זמן וכי לא היה רכב כלשהו לפני המשאית.


בהמשך העיד נהג התובעת כי "באתי לשים רוורס כדי לברוח, אבל זה נכנס לפרקינג וברחתי. אני ישבתי בכסא וקבלתי מכה בצד ..." (עמ' 2 ש' 8 ואילך).

5.
נהג המשאית, מר דניס נחימוב, העיד כי רכב שנסע מלפניו בלם בצורה פתאומית ולכן היה חייב לבלום גם את המשאית בלימת פתע,
"למרות שהיתה לי פנייה שמאלה שהייתי צריך לפנות". נהג המשאית העיד כי "הרכב לפני נעצר ואני שמעתי בום קטן מאחורה. ניגשתי לבן אדם ושאלתי אם הוא צריך עזרה. הוא התחיל להאשים אותי בתאונה שאני עצרתי." (עמ' 2 ש' 25 ואילך).

6.
אין חולק כי נהג המשאית לא היה לבדו בעת האירוע.
נהג התובעת טוען כי היו שני אנשים נוספים במשאית ואילו הנתבעים טוענים כי היה אדם נוסף, אשר לא הוזמן לעדות כיוון שהוא מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי.

7.
לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות הנזק ברכב התובעת מצאתי כי יש להעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת נהג הנתבעים וזאת מן הטעמים הבאים:

(1) התרשמתי כי עדות נהג התובעת מהימנה ביותר. הנהג העיד בכנות על הלחץ והמצוקה שחש כאשר הבין כי המשאית מתחילה לנסוע לאחור ותיאר בפרטי פרטים את שעבר עליו באותן שניות.

(2) נהג הנתבעים הודה כי התכוון לפנות שמאלה לפני שבלם בלימת חירום. נתון זה תומך לגרסת נהג התובעת לפיה המשאית נעצרה לאחר הפנייה שמאלה ולאחר מכן החלה לחזור אחור.

(3) נהג המשאית לא העיד כי ראה את נהג התובעת אלא כי שמע "בום קטן" ורק לאחר מכן הבין כי קרתה תאונה. מכך ניתן ללמוד כי נהג המשאית לא שמר על קשר עין עם הרכב שמאחוריו.

(4) הנתבעים לא זימנו לעדות את העד או העדים הנוספים שישבו ברכב ביחד עם נהג הנתבעים ואשר יכלו לשפוך אור על נסיבות המקרה. הנתבעים לא צירפו ראייה כלשהי אודות מצבו הרפואי של העד ועיון בתיק מעלה כי נמנעו מלבקש זימונו לעדות גם בגלגוליו הקודמים של תיק זה. אי זימון העד או העדים לעדות פועל לחובת הנתבעים.

8.
מן הטעמים המפורטים לעיל מצאתי לקבל את גרסת התובעת. בהתאם לכך, אני קובע כי עיקר האחריות לתאונה רובץ על כתפי הנתבעים. יחד עם זאת, מצאתי כי יש לייחס לנהג התובעת מקצת האחריות לגרימת הנזק, כיוון שהיה ביכולתו למנוע את הנזק, גם בהינתן רשלנות נהג הנתבעים. נהג התובעת העיד, כי נלחץ וניסה להימלט מהרכב. נהג התובעת לא העיד כי היה כלי רכב כלשהו מאחוריו ואף העיד כי אכן ניסה לשלב את מוט ההילוכים למצב של נסיעה לאחור אולם מוט ההילוכים נתקע במצב חנייה. יתר על כן, הנהג לא העיד כי צפר לנהג המשאית על מנת להסב את תשומת ליבו למכונית התובעת ולמנוע את המשך נסיעתו לאחור. לו היה נהג התובעת נוסע לאחור ולכל הפחות צופר ומזהיר את נהג המשאית מהמשך הנסיעה לאחור, אפשר שהנזק היה נמנע. אכן, אובדן קור רוח אינו שקול כרשלנות ואולם בנסיבות האירוע, שלא היו מן הקיצוניות, כאשר המשאית התחילה לנסוע לאחור ממצב עצירה, וכאשר היתה מרוחקת ממנו כעשרה מטרים ויותר, היה בידי נהג התובעת פרק הזמן המינימלי הנחוץ לביצוע פעולות אלה והיה עליו, כנהג סביר, לצפור ולעשות כמיטב יכולתו להתרחק מן המשאית.

9.
אני קובע אפוא כי הנתבעים אחראים ל- 70% מן הנזק שנגרם לתובעת.

הנתבעים ישלמו אפוא לתובעת סך של 6,465 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט, כפי ששולמה, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,250 ₪ בצירוף מע"מ והכל בתוך שלושים ימים מהיום.

המזכירות
תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ו חשוון תשע"ו, 08 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 23308-07/13 קל אוטו - תחבורה (1994) בע"מ נ' ארז נחום, מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/11/2015)