פסקי דין על ח.ג. סחר בינלאומי | פסקי דין על ח.ג.ל. חדשנות בבניה | פסקי דין על ( ו הם גם ) | פסקי דין על אריה ליפסקן | פסקי דין על מילאנו מטבחים בשיווק ישיר ואח' |

37324-12/12 א     11/11/2015




א 37324-12/12 ח.ג. סחר בינלאומי בע"מ, ח.ג.ל. חדשנות בבניה בע"מ נ' ( ו הם גם ), אריה ליפסקן, מילאנו מטבחים בשיווק ישיר בע"מ ואח'








בית משפט השלום בהרצליה



ת"א 37324-12-12 ח.ג. סחר בינלאומי בע"מ ואח'

נ' ליפסקן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
לימור ביבי


תובעות
הנתבעות שכנגד

1
.
ח.ג. סחר בינלאומי בע"מ

2
.
ח.ג.ל. חדשנות בבניה בע"מ


נגד


נתבעים
(הנתבעים 1ו – 2 הם גם התובעים שכנגד)

1
.
אריה ליפסקן

2
.
מילאנו מטבחים בשיווק ישיר בע"מ

3
.
חברת neuform- tuerenwerk hans glock gmbh& co.kg


ב"כ התובעות/הנתבעות שכנגד: עו"ד לימור נוימן
ב"כ הנתבעים/התובעים שכנגד: עו"ד לב רן עדי


פסק דין


תביעות הדדיות אשר במיקודן התקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2 לשם שיתוף פעולה בעסקאות ליבוא ואספקת מוצרי משקופים, דלתות ופרזול לפרויקטים.
הואיל ועסקינן בתביעות הדדיות, הרי שלשם הנוחיות בלבד יכונו להלן התובעות בתביעה העיקרית, הן גם הנתבעות בתביעה שכנגד :"התובעות" ואילו הנתבעים 1 ו – 2 הם גם התובעים בתביעה שכנגד: "הנתבעים". ההתייחסות כאמור הינה לשם הנוחיות בלבד ואין בה בכדי לשנות או להפוך את הנטלים המוטלים על מי מהצדדים במסגרת תביעתו.
מבוא:
1.
במיקודן של התביעות, שלושה צדדים ושלוש התקשרויות –
שלושת הצדדים הינם:
הצד הראשון
מורכב מהתובעות- שהינן חברות קשורות – שתיהן בבעלות מר גולדמן חיים, העוסקות ביבוא ושיווק מוצרים, פתרונות טכנולוגיים חדישים וחומרי גלם לענף הרהיטים והמטבחים ובכלל זה הינן עוסקות בשיווק של דלתות וחלונות למוסדות ציבוריים כדוגמת דלתות מבודדות קרינה לבתי חולים.
הצד השני
מורכב מהנתבע 1 ומהנתבעת 2, שהינה חברה המאוגדת בישראל ואשר הנתבע 1 הינו בעל המניות בה, מנהלה וה"רוח החיה" מאחוריה – אין חולק כי הנתבע 1 והנתבעת 2 באמצעותו, עוסקים בניהול פרוייקטים ואספקת מוצרים בתחום הנגרות לסקטורים הציבורי והפרטי, כולל משקופים ודלתות יחודיים לבתי חולים וגופים ציבוריים ופרטיים.
והצד השלישי
הינו הנתבעת 3 שהינה חברה המאוגדת בגרמניה ואשר מתעסקת ביצור ושיווק של דלתות. אין חולק כי, בין היתר לשם שיווק משקופים, פועלת הנתבעת 3 בשיתוף פעולה עם חברת
bos
הגרמנית המייצרת משקופים.
שלוש ההתקשרויות הינן:
התקשרות ראשונה
– הינה בין התובעת 2 לבין בית החולים הדסה, לאספקת המוצרים אשר נרכשו מאת הנתבעת 3.
ההתקשרות השנייה-

בין התובעות לבין הנתבעים 1ו - 2- הינה התקשרות אשר אין חולק כי תחילתה בסוף שנת 2007 ועיקריה - שיתוף פעולה של צדדים אלו, בפעילות משותפת בתחום שיווק ואספקת דלתות ומשקופים, בין היתר ובעיקר, לשם הגשת הצעה במכרז לאספקת המוצרים האמורים לבית החולים הדסה.
ההתקשרות השלישית –
הינה בין התובעות לבין הנתבעת 3 – במסגרתה נרכשו על ידי התובעות מוצרים מאת הנתבעת 3 לשם אספקתם לבית החולים הדסה במסגרת המכרז.
הנני מוצאת לציין כי - אין חולק בין הצדדים שאופן ביצוע התשלום בגין הזמנות העבודה אשר סופקו לבית החולים הדסה, כלל תשלום ישיר של בית החולים הדסה לנתבעת 3, ניכוי התמורה אשר הנתבעת 3 סברה כי הינה זכאית לה בהתאם לחשבונות המאושרים על ידי הנתבעים והעברת יתרת התמורה לידי התובעות.
2.
כפי שיפורט להלן, במרכז המחלוקת בין הצדדים – טענות הדדיות בדבר תוכנם של ההסכמים האמורים וכפועל יוצא מכך, בדבר הפרתם של ההתקשרויות השנייה והשלישית.
זאת ועוד, הצדדים אף חלוקים בשאלת האופן בו הסתיימו יחסי העבודה המשותפים
וכפועל יוצא מכך, אף טוענות התובעות לגרם הפרת ההסכם בינן לבין בית החולים הדסה על ידי הנתבעים.

בנסיבות אלו, הנני מוצאת לדון בטענות הצדדים תוך שאלו נבחנות בראי כל התקשרות והתקשרות.
ההתקשרות הראשונה – ההתקשרות בין התובעות לבין בית החולים הדסה:
3.
אציין כי אמנם מבחינת ציר הזמנים, ההתקשרויות בין התובעות לבין הנתבעים קודמות להתקשרות בינן לבין הדסה ואולם, הנני מוצאת להקדים הצגת התקשרות זו הואיל ותוכנה, כמו גם נסיבות הפסקתה, אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.

4.
אין חולק כי בית החולים הדסה פרסם מכרז לביצוע אספקה והתקנה של משקופים, כנפים ופרזולים במתחם הדסה וזאת, במסגרת פרויקט בנייה אשר בוצע בבית החולים. אין חולק כי מכרז זה היה חלק מהפעילות המשותפת של התובעות ושל הנתבעים 1 ו – 2 וכי בהתאם למוסכם, הגישה התובעת 2 הצעה לביצוע עבודות המכרז וזכתה בו.

5.
אין חולק כי הודעה בדבר זכייתה במכרז נמסרה לתובעת 2 ביום 8/12/09 במסגרת פגישה אשר נערכה במשרדי חברת האחים מרגולין הנדסה וייעוץ בע"מ, אשר נקבעה כמנהלת הפרויקט ומפקחת עליו. עוד אין חולק כי ביום 4/6/10 נחתם הסכם בין התובעת 2 לבין בית החולים הדסה.

6.
מפאת חשיבותן תובאנה להלן, הוראות אשר נקבעו במסגרת התקשרות זו בין התובעת 2 לבין בית החולים הדסה וזאת, במסגרת "הצעת הקבלן" עליה חתמה התובעת 2 כחלק ממסמכי המכרז או במסגרת ההסכם אשר נחתם בין בית החולים לתובעת 2 ביום 4/6/10.

כך, בסעיף 20 להצעת הקבלן נקבע כי :
"צוות הניהול שיעמוד באתר מטעמנו יהיה:
בא כוח הקבלן יהיה מר אריק כהן/אריק ליפסקין(הנתבע 1 ל.ב.)

אנו מאשרים ומסכימים כי הצוות דלעיל כפוף לאישור המנהל, ולא ניתן יהיה להחליפו ללא אישור מוקדם מהמנהל. איוש צוות זה מראש הינו תנאי הכרחי לעמידה בתנאי ההזמנה. כן ידוע לנו כי אין באישור המנהל כדי לגרוע מיתר סמכויות המנהל ו/או מהתחייבויותינו כקבוע במסמכי ההזמנה".
בנוגע לביצוע העבודה
נקבע בסעיף 4(ד)
להסכם במסגרת הצהרות והתחייבויות הקבלן כי הקבלן מתחייב:
"כי הביצוע יהיה בהתאם לתוכניות האדריכל, למפרט טכני מיוחד, למפרט הכללי הבינמשרדי, לפרטים שסוכמו במסגרת הסיור שנערך במפעל
neuform
בגרמניה והוא יכלול הצגת ואישור הפרטים ע"י האדריכל, את הזמנת הפריטים השונים לקומות השונות בהתאם לשלבי הביצוע השונים, את העמסת המשקופים והכנפיים, המיוצרים לפי התוכניות במפעל

neuform
, בקונטיינרים ושליחתם לישראל, את פירוק המוצרים באתר ואיפסונם במחסן, את שמירת המוצרים עד מסירתם לידי הדסה במועדי המסירה שבהם יעמוד הקבלן הראשי סו"ב, את הפיזור והרכבת המשקופים השונים בהתאם למפרטים הטכניים ( המיוחד והכללי)
לרבות קיבוע המשקופים למקומם הן בקירות בניה/בטון והן בקירות גבס, (ללא הטפסנות ויציקת הבטון וללא אספקת פרופילי החיזוק משני צידי המשקוף)
, את אספקת והרכבת הפרזול הנדרש לכל משקוף וכנף, את הפיזור והרכבת הכנף ע"ג המשקוף ומסירת כל הנ"ל לנציגי הדסה במועדי המסירה הסופיים
".
בכל הנוגע לתמורה החוזית נקבע בסעיף 11(א)
(1)
כי :
"עבור ביצוע העבודות וקיום כל התחייבויותיו של הקבלן על פי הסכם
זה במועדן ולשביעות רצונו המוחלטת של המזמין מתחייב המזמין לשלם לקבלן סך של 11,343,410.72 ₪...בתוספת מע"מ"
עוד נקבע בסעיף 11(ב)
כי :
"התמורה בהורדת תשלומי ביניים לרבות מקדמה, שישולמו על חשבון התמורה (להלן-"תשלומי הביניים")
יהיו צמודים למדד תשומות הבניה הכללי המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החל ממדד הבנייה שהינו 124.7 נק' ועד למדד הידוע במועד תשלום התמורה לקבלן. "
בכל הנוגע להיקף העבודה נקבע בסעיף 9(ז)
להסכם כי ניתן צו לביצוע שלב
a
בפרויקט ואולם, ככל שהמזמין לא ייתן צו לביצוע שלבים אחרים יגיע החוזה לסיומו בתום הביצוע של העבודה לגביה ניתנו צווים לביצוע, בלא שיהא בכך משום הפרת החוזה על ידי המזמין והקבלן יהיה זכאי רק לתשלום בגין העבודות אשר ביצע בפועל.
בהתאמה לאמור נקבע במסגרת הצעת הקבלן בסעיף 8 כי המציעים יודעים ומסכימים כי:
"המזמין יהא רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי ומבלי לגרוע מיתר זכויותיו על פי מסמכי ההזמנה לבצע רק חלק מהעבודות דהיינו רק חלק מהדלתות שבקומות השונות, הכל לפי שיקול דעתו הבלעדי של המזמין.
ידוע לי/נו כי הכמות המינימאלית לביצוע הינה לפחות ביצוע קומה
l2
, 00 (למעט אזור בית הכנסת)
וקומות 04, 05, 06, 07, ו – 08. כמו כן, ידוע לי/נו כי אני/ו לא אקבל/נקבל כל תוספת כספית בגין הביצוע של הכמויות והקומות המצויינות מעלה בלבד. כמו כן, לא תינתן כל תוספת כספית ולא יבוצע כל שינוי במחירי היחידה, באם הכמויות תגדלנה עד לשיעור היקפו המלא של כתב הכמויות והמחירים. אני/ו מאשר/ים כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות המזמין להפסיק זמנית ו/או לצמיתות בכל עת את ביצוע העבודות ו/או כל חלק מהן ולרבות לגבי השטחים והקומות המפורטים בפסקה זו לעיל ו/או כל חלק מהם".
7.
ניתן לרכז את עיקרי ההתקשרות עם בית החולים הדסה, הרלוונטיים לעניינו כדלקמן:
א.
ההסכם עם בית החולים הדסה נחתם כאמור באמצע שנת 2010.
ב.
במסגרת ההסכם נקבע מפורשות כי המוצרים אשר יסופקו יהיו בהתאם לסיור אשר נערך במפעל הנתבעת 3.
ג.
התמורה אשר נקבעה במסגרת ההסכם הינה בסך 11,343,410.72 ₪ בתוספת מע"מ והינה
קבועה למעט בגין שינויים או תוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה.
ד.
היקף העבודה היה נתון לשיקול דעת בית החולים הדסה וניתן להקטנה על ידו.
ה.
נקבע מפורשות כי הנתבע 1 הינו אחד מנציגי התובעת 2 וכי החלפתו טעונה אישור מוקדם של בית החולים הדסה.
8.
בהקשר לביצוע העבודה אל מול בית החולים הדסה טענו הנתבעים – וטענתם זו לא נסתרה -
כי הנתבע 1 היה אחראי על ניהול אדמיניסטרטיבי של הפרויקט מטעם התובעת 2 ואולם, כי האחריות על כל הנושאים הטכניים מול הנתבעת 3 ובכלל זה, הפיכת ההזמנה של הדסה להזמנה על פי הנתונים ומודל העבודה שסוכם עם הנתבעת 3 וכל שינוי או תוספת להזמנה המקורית - היתה נתונה לאריק כהן ובתו שרית ויטיס שהינה אדריכלית ודוברת גרמנית.

9.
אין חולק כי בפועל היו שינויים בהזמנות במסגרת המכרז ובכלל זה היו שינויים באביזרים שתוכננו להרכבה על המשקופים ושינויים של מידות.

10.
אין חולק כי עם סיום ההתקשרות בין הצדדים- אשר נסיבותיה תפורטנה ותוכרענה להלן – ביום 22/6/12, הפסיקה התובעת 2 לספק לבית החולים הדסה את השירותים בהתאם למכרז ותחתיה המשיכו באספקת הציוד של הנתבעת 3 והשירותים בהתאם למכרז, הנתבעים 1ו – 2 .

11.
אין חולק כי התובעות פנו לבית החולים הדסה בנושא וכי במכתב עורך דינו של בית החולים מיום 11/7/12, השיב להם ב"כ הדסה, בין היתר, כי:
"כפי שנמסר למרשתך במכתב מיום 2 ליולי 2012 מרשתנו נדהמה לגלות שמערכת היחסים בין מרשתך וחברת נויפרום (הנתבעת 3 ל.ב.)
אינה מוסדרת במסגרת הסכם מחייב התואם למסגרת ההסכם בין מרשתינו ומרשתך לגבי הפרויקט שבנדון, באופן אשר יבטיח כי מרשתך תוכל לקיים במלואן את התחייבויותיה על פי ההסכם בין הדסה למרשתך מיום 04/06/2010 (להלן ההסכם)
ועל כך אין לה אלא להלין על עצמה ויודגש כי אף במכתבך המוכבר במילים לא נאמר אף לא ברמז כי מרשתך אכן תוכל לעמוד בתנאי ההסכם"
(נספח 42 לנספחי הנתבעים סעיף 3)
.
אין חולק כי התובעות לא נקטו בכל הליך כלפי בית החולים הדסה במסגרתו העלו טענה ובהתאם לה התובעת 2 זכאית להמשיך בביצוע הפרויקט.
12.
הנני מוצאת לציין- בכל הנוגע למחירי המכרז כי - אין חולק שבעצת הנתבע 1, נשלחה עוד על ידי התובעת 2 טרם הפסקת עבודתה, בקשה לבית החולים הדסה להעלאת המחירים בשיעור של 8% ואין חולק כי בקשה זו נענתה בחיוב בחודש יולי 2012, לאחר הפסקת עבודתה של התובעת 2 עם בית החולים הדסה.

ההתקשרות השניה- בין התובעות לבין הנתבעים 1ו – 2
13.
אין חולק כי בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו -2 הוסכם, בסוף שנת
2007, כי הצדדים יקימו שותפות לשם טיפול בפרויקטים משותפים בתחום ייבוא ואספקת משקופים, דלתות ופרזול וכי הנתבעים רתמו לשותפות זו את ניסיונם בתחום ואת קשריהם הנטענים עם גורמים בארץ ובחו"ל .

14.
תוכן ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2
המחלוקת המרכזית
בין הצדדים, בכל הנוגע לתנאי ההתקשרות ביניהם, נסבה במיוחד על השאלה מה מפתח חלוקת ההכנסות או הרווחים מהפרויקטים המשותפים אשר ינהלו הצדדים במסגרת המשותפת.
15.
כך, לטענת התובעות, הוסכם כי רק הרווחים- דהיינו- ההכנסות בניכוי כל ההוצאות הנובעות מהפרויקטים, יתחלקו בשיעור של 70% לתובעות ו – 30% לנתבעים 1ו - 2. בהקשר זה, יובהר כבר בשלב זה, כי אין חולק בין הצדדים, כפי שפורט לעיל בסעיף 1 כי- לכל הפחות בכל הנוגע לפרויקט הדסה- ההכנסות היו מלכתחילה בניכוי עלויות המוצרים אשר שולמו כאמור ישירות לנתבעת 3.
עוד טוענות התובעות כי הוסכם בין הצדדים שהנתבעים יקבלו מידי חודש סך 23,000 ₪ וזאת, על חשבון הרווחים להם הינם זכאים בהתאם להסכם וסכום זה שולם לנתבעים בפועל עד לתחילת שנת 2012, אז התחוור לשיטתן של התובעות, כי הסכומים האמורים, אשר נמשכו לטובת הנתבעים מידי חודש, עולים על שיעור חלקם ברווחי
הפרויקטים של השותפות ומשכך, הופחת הסכום החודשי לסך של 12,500 ₪ וסכום זה שולם בפועל עד ליוני 2012.
16.
הנתבעים 1 ו – 2 טוענים מנגד כי ההסכמה בין הצדדים היתה שהחלוקה בשיעור 70% לתובעות ו – 30% לנתבעים הינה מתוך הכנסות הפרויקטים ולא מתוך רווחיהם. בהקשר זה מוסיפים הנתבעים וטוענים כי מלכתחילה ההסכמה היתה לחלוקה זהה (50-50)
בין השותפים ואולם, הוסכם על ניוד אחוזים מההכנסות מהנתבעים לטובת התובעות, הואיל והתובעות נשאו בכלל ההוצאות. לטענת הנתבעים, ככל שתתקבל טענת התובעות ובהתאם לה החלוקה הינה מהרווחים בלבד לאחר ניכוי ההוצאות, הרי שלמעשה תקבלנה התובעות הוצאותיהן פעמיים – פעם אחת על דרך קבלת 40% נוספים ובפעם השנייה על דרך קיזוז ההוצאות.
זאת ועוד, הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הוסכם שהתשלום המשולם לנתבעים על סך 23,000 ₪ מידי חודש הינו בנוסף לחלקם ברווחים ולא על חשבונם.

17.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הנני מעדיפה את גרסת התובעות בכל הנוגע לתנאי ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2 ,
על פני גרסת הנתבעים וזאת, מנימוקים כפי שיפורטו להלן.

18.
לעניין זה אציין ראשית, כי כבסיס לטענות התובעות בכל הנוגע למוסכם בינן לבין הנתבעים, הוצג על ידי התובעות הסכם, אשר הוגש וסומן כחלק מת/1 ואשר לטענתן נשלח על ידי הנתבע 1 וגיבש את עיקרי ההסכמות בין הצדדים וזאת, למעט תיקון מוסכם לעניין שיעור חלוקת האחוזים.
לטענת התובעות ת/1 אוחז שני מסמכים- האחד- הודעת דואר אלקטרוני של הנתבע 1 והשני - ההסכם אשר לטענתן צורף אליה. לטענת התובעות, הואיל וההסכם האמור נשלח על ידי הנתבע 1, הרי שלכל הפחות תוכנו הינו בבחינת הודאת בעל דין של הנתבע 1 בכל הנוגע לעיקרי המוסכם במסגרתו.
אציין כי הנתבע 1 מצדו מאשר כי שלח את הודעת הדואר האלקטרוני נשוא ת/1 ואולם, לטענתו, בניגוד לטענת התובעות, לא צורף אליה החוזה שהוא חלק מת/1.
19.
לאחר ששקלתי טענת התובעות בנוגע לת/1 ובמיוחד בנוגע להסכם אשר לטענתן צורף להודעת הדואר האלקטרוני נשוא ת/1, הנני מוצאת לקבל טענתן ולפיה לאותה הודעה אמנם צורף ההסכם אשר הינו חלק מת/1 וזאת על ידי הנתבע 1 עצמו.
הנני סבורה כי תימוכין לאמור ניתן למצוא הן בעדותו של הנתבע 1 והן, בחוסר קוהרנטיות בין טענותיו של הנתבע 1 בכל הנוגע לבסיס החלוקה בין הצדדים
לבין מסמכים אחרים כפי שהוצגו בפני
בית המשפט.
20.
ראשית, לעניין עדותו של התובע 1 בהקשר לת/1 – העיד הנתבע 1 בעמוד 23 שורות 23-26:
"ש. מציגה בפני
ך דואר אלקטרוני שיצא מחב' שלך, האם אתה מאשר לי שזה יצא מתיבת הדואר שלך.
המסמך הוגש וסומן ת/1
ת. לחלוטין כן, אבל ההתייחסות כאן להסכם לא להסכם נספח 2, אלא להסכם המנכלות שהוצע לי בבית משפחת גולדמן אין לזה קשר. זה הסכם המנכלות. אני לא שידכתי את ההסכם שמשודך לכאן. אתם שידכתם את זה. לטענתי הצרופה אינה חלק מ-דואר אלקטרוני זה".
אלא – שלעניין עדותו זו של התובע נקשה שניים-
האחד- משאין חולק מחד
כי הודעת הדואר האלקטרוני נשלחה על ידי התובע ביום 23/11/09 ומאידך כי הסכם המנכלות שנטען כי צורף לאותה הודעה הינו משנת 2012 (לעניין זה ראו- נספח 18 לתצהיר הנתבע 1 וכן, ראו סעיף 54 לתצהירו ובהתאם לו הסכם המנכלות הוצע לנתבע 1 בתאריך 12/1/12)
- נקשה – כיצד להודעת הדואר האלקטרוני משנת 2009 צורף הסכם משנת 2012?!
השני – בבחינת יתרה מכך- נושא ההודעה הינו :"טיוטת הסכם של אריק וחיים" ותוכנה:
"חיים
זו המסגרת המלאה של ההסכם שאני מבקש ממך לעבור ולהעיר הערות.
שים לב שמדובר בהסכם מסגרת.
לאחר הערותיך שלך ושל גילי אני אבקש להעביר את זה לעורך דין שיתן לזה מסגרת מקצועית ומשפטית נכונה כיאה להסכם.
כל פרויקט שיכנס יהיה מטבע הדברים שונה מהקודם לו ועל כן יצורף בכל פרויקט נספח כלכלי אד-הוק שיביא לידי ביטוי את הפרטים הייחודיים שלו ויצורף להסכם המסגרת.
פרויקט קפלן אמור להחתם ביום ג' השבוע בשעות הערב (אני נוסע לאופיצי)
אני מבקש שנושא ההסכם ביננו, ההבהרות והתיקונים יסוכמו גם הם עד אז.
אודה לך מאוד על מניעת שיתופם של אנשים אחרים בכל האמור בהצעת הסכם זהו.
אודה לך מאוד עם (צ"ל "אם" ל.ב.)
עד לחתימה תהיה טיוטא זו לידיעתך ולידיעתו של גילי בלבד.
בהצלחה.
אריק".
מהאמור בהודעה נובע מפורשות כי הנתבע 1 העלה טיוטה או הצעת הסכם מסגרת על הכתב והעביר אותה למר חיים גולדמן. משכך נקשה- אם לא צורף לת/1 ההסכם אשר נטען על ידי התובעות- אזי - איזה הסכם צורף לת/1?!
זאת ועוד, נוסיף ונקשה – כיצד ת/1 אשר נשלח על ידי הנתבע 1 ואליו לכאורה צורף הסכם המוצע על ידו, עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 26 לתצהירו ובהתאם לו – לא נערך על ידו כל מסמך היכול להיקרא חוזה וכי כל הסיכומים בינו לבין חיים גולדמן נעשו בעל פה?!
על השאלות האמורות- לנתבע 1 הפיתרונים ואולם, משלא הוצגה על ידו גרסה העולה עם שורת ההיגיון להסכם אשר צורף על ידי ת/1 מחד ומאידך, אף לא הוצג כל הסכם אלטרנטיבי אשר לדידו אמנם צירף לת/1 – באופן שיש בשני אלו בכדי לפגוע במהימנות עדותו מפאת חוסר הקוהרנטיות שבה - הרי שהנני מוצאת לקבוע כי ההסכם אשר צורף לת/1 הינו אמנם ההסכם כפי שנטען על ידי התובעות.
21.
מבלי לגרוע מן האמור, הנני סבורה כי תימוכין לכך שת/1 אמנם צורף על ידי הנתבע 1 עצמו להודעת הדואר האלקטרוני אשר נשלחה על ידו ביום 23/11/09- ניתן למצוא גם בעדויות נוספות המלמדות חיזוק לשני עקרונות מרכזיים הקבועים בהסכם זה ואשר להם מתנגד הנתבע 1:
הראשון
-
הקביעה ובהתאם לה החלוקה בין הצדדים תעשה מתוך הרווחים ולא מתוך ההכנסות.
והשני
– הקביעה ובהתאם לה סך 23,000 ₪ יהיה על חשבון חלקם של הנתבעים ברווחים ולא בנוסף להם.
הנני סבורה כי בראיות כפי שהוצגו בפני
יש משום תימוכין לשתי קביעות אלו המנוגדות לגרסת הנתבע והכל כפי שיפורט להלן.

22.
ראשית
, בכל הנוגע לקביעה ובהתאם לה החלוקה בין הצדדים תעשה מתוך הרווחים ולא מתוך ההכנסות, הרי שתימוכין לאמור ניתן למצוא במסמכים אשר נכתבו על ידי הנתבע 1 בזמן אמת.
כך, במכתב אשר נכתב על ידי הנתבע 1 (נשוא נספח 23ב' לתצהירו)
מיום 8/5/12, כותב הנתבע 1 בין היתר למר חיים גולדמן בסעיף 6 למכתב:
"את ההוצאות השוטפות של שרית מורידים מהרווחים של הפרויקטים ובכך אני משלם את חלקי בדיוק כמוך, הוצאותיה מנוכות מחלקי באותו יחס כמו משלך."
וכן, בסעיף 8 לאותו מכתב :
"על פי מידע שנמסר לי על ידי יותר מאדם אחד- הרכב שהוצמד לה בחצי משרה משמש את בעלה בהרבה מקרים ואנחנו משלמים את המחיר. בחלק מימי העבודה היא מוסעת לכאן על ידי בעלה שאוסף אותה בסוף היום ברכב של ח.ג.ל."
עיננו הרואות- בזמן אמת מלין הנתבע 1 על ההוצאות וכן, כותב מפורשות כי הינן על חשבון חלקו ב"רווחים"- ומכאן, הינו מודה כי עליו לשאת בהוצאות.
זאת ועוד, תימוכין נוסף לאמור ניתן לראות בסעיף 55 לתצהירו כמו גם בעדותו בפני
בית המשפט במסגרתה המשיך הנתבע 1 והלין על ההוצאות אשר הועמסו, לטענתו, על ידי התובעות על הפרוייקטים- תלונה אשר יש לה מקום רק לו אמנם הנתבע 1 נושא בהוצאות אלו, דהיינו- רק בחלופה ובהתאם לה חלקו נגזר מהרווחים ולא מההכנסות.
כך, לעניין זה העיד הנתבע 1 בעמוד 24 שורות 8-25 לפרוטוקול הדיון מיום 15/4/15:
"ת.
כן אם את אומרת שאני טענתי כנגד ההוצאות אז כן ואני אסביר מדוע, על חדר בגודל שש מטר חדר מרובע להעמיס חמישים אחוז מהוצאות השנתיות הכוללות של ח.ג על חגל ובכך לגרום לניפוח הוצאות והקטנת החלק היחסי בחלוקה לאחוזים, זה ניפוח.
לשאלת בית המשפט מדוע זה ממשיך לעניין אותי אם ממילא קבענו סכום של ארבעים אחוז שיורד על גולדמן ואני שלושים אחוז, אני אומר שרונן גור בהנחיה ברורה של אילן מוזס ולירון גולדמן יצר מצגת לא נכונה שאני מכנה אותה מניפולציה חשבונאית, שמטרתה היא , בניגוד למוסכם ביני ובין חיים גולדמן הם התעלמו מזה לגמרי, ואמר לי אילן מוזס שהוא כאן קובע את הכללים הוא יחליט מה זה הוצאות ולא חיים גולדמן .
הם מקטינים את החלק של שלושים אחוז לשתיים עשרה אחוז. הם פגעו בשלושים אחוז שלי.
אם בית משפט מפנה אותי לסעיף 23 שם אני כותב שהמשכורת של שרית יוצאת מהכיס שלי ושואל אותי איך זה יוצא מהכיס שלי אם ההוצאות הן לא עלי אני משיב , המשכורת ששולמה לשרית היתה לטעמי מופרכת ביחס לזמן שהיא השקיעה, על יומיים עבודה חיים החליט לתת לה גם רכב. היה לי הסכם מאוד ברור עם חיים גולדמן, ארבעים, שלושים , שלושים הגיע אדון רונן והפך את הקערה על פיה והחליט שקודם מוציאים את ההוצאות וממה שנשאר מורידים שוב ארבעים אחוז ומההפרש מורידים שלושים, שלושים. לשאלת בית המשפט מדוע זה מעניין אותי אם לא הסכמתי לכך אני אומר שפניתי לחיים כמה פעמים ובאותה תקופה חיים היה במצב שלא יכל לעשות כלום בעסק שלו. "
צא ולמד- הנתבע 1 מוטרד מההוצאות הואיל ובפועל חלקו היה נגזרת של רווחים ולא של ההכנסות.
23.
שנית
, בכל הנוגע לקביעה ולפיה ישולם סך 23,000 ₪ מתוך הרווחים, הרי שמהלך ההסכמות בין הצדדים, אשר הוביל לתוספת האמורה תואר על ידי הנתבע 1 בסעיף 24 לתצהירו כדלקמן:
"משהפרויקט המשותף החל ליתן פירות פניתי למר גולדמן חיים ודרשתי את חלקי בהכנסות כמוסכם מר גולדמן ענה כי בשל לחצים בתזרים המזומנים של חברת ח.ג. סחר בינלאומי עליו להעביר את כל ההכנסות של ח.ג.ל. לחשבונה של ח.ג. סחר בינלאומי אחרת לא יוכל לשלם משכורות ושאר ההוצאות של חברת ח.ג. סחר, אבל באותו מועד הציע מר גולדמן כי אקבל תשלום חודשי כנגד חשבונית על סך של כ – 23,000 ₪ עבור פעילותי הכוללת לא רק בפרויקט הדסה, אלא על מכלול הנושאים שהועברו לטיפולי. הסכמנו כי התשלום לא יהווה חלק מההכנסות אלא תשלום בגין כל ההפסדים שנגרמו לי בשל הפסקת עבודתי/פעילותי במסגרת חברת "מילאנו" והתמסרותי המלאה לפעילות המשותפת שחרגה מפרויקט הדסה".
הנני סבורה כי האמור בסעיף 24 לתצהיר אינו עולה עם השכל ישר, באשר אין בסעיף זה כל הצדקה והסבר לשאלה מדוע- התווסף סך 23,000 ₪ על החלק לו היו זכאים הנתבעים מתוך הפרויקטים בנסיבות המתוארות – שהרי – לכאורה מוצגת בעיה תזרימית ואולם, מאידך מודה הנתבע 1 כי למרות הבעיה התזרימית מועבר אל הנתבעים מידי חודש סכום ניכר ובנוסף- מוצג הסכום הנוסף כפיצוי בגין ההפסדים הנובעים מהתמסרות לפעילות המשותפת, אלא שמלכתחילה את "התמסרות" זו נועד לכסות חלקם של הנתבעים ברווחי הפרויקטים. בנסיבות אלו נקשה – לו לא חל כל שינוי ביחסים או בעבודה – מדוע הוסכם להעביר מידי חודש בנוסף סך 23,000 ₪ וזאת, שלא כפי טענת התובעות, על חשבון חלקם של הנתבעים בפרוייקטים?! הנני סבורה כי בנסיבות אלו, הדעת ושורת ההיגיון נותנות כי התשלום הינו אמנם על חשבון חלקם של הנתבעים בפרויקטים ולא בנוסף לו.
לאמור יש להוסיף כי – אין חולק שלאחר שנערך על ידי רואה החשבון מטעם התובעות חישוב הופחת הסכום החודשי אשר שולם לנתבע 1 החל מחודש מרץ 2012 1לסך של 12,500 ₪ וזאת, לאור טענת התובעות ובהתאם לה הסכום אשר שולם עד לאותו מועד עולה על השיעור לו זכאים הנתבעים 1 ו – 2 בגין חלקם ברווחים. בהסבר להפחתה האמורה, מובנית הטענה ובהתאם לה הסכום המשולם הינו על חשבון הרווחים ואולם, למרות האמור ולמרות שלכאורה היה על הנתבע 1 להתקומם כנגד הפחתה זו, הרי שלא הוצג על ידו כל תיעוד לפנייה שלו בנושא ו/או למחאה אשר הביע בכל הנוגע להפחתה האמורה.
אציין כי לעניין זה העיד הנתבע 1 בעמוד 20 משורה 26 ועד לעמוד 21 שורה 2 כדלקמן:
" ש. החל מ- 2.12 קיבלת רק 12,500 ₪ נכון?
ת. אמת.
ש. הסכמת לזה?
ת. לא.
ש. קיבלת את זה כגזירת גורל?
ת. ממש לא.
שף. איך נודע לך שקיבלת את הסכום הזה, היתה ישיבה, פגישה?
ת. לא. הישיבות ביני לבין החיים היו לא פורמאליות. נפגשתי עם חיים שאמר "אני נאלץ להיכנע לדרישותיהם של אעילן והבת שלי ואני נאלץ להוריד, אנו נתחשבן אח"כ".

הנני מוצאת להדגיש כי טענתו ולפיה מחה בפני
חיים גולדמן על ההפחתה האמורה, כמו גם טענתו בכל הנוגע לתשובתו של מר גולדמן,
הובאה לראשונה במסגרת עדותו והינה בבחינת עדות כבושה. זאת ועוד, התרשמתי כי הנתבע 1 מעלה דברים רבים על הכתב ובכלל זה הוצגו בפני
הודעות דואר אלקטרוני רבות ומפורטות אשר כתב ובנסיבות אלו,
תמהני - כיצד, מחאה בגין הפחתה כה משמעותית בתשלום המשולם לו – אשר השלכותיה הינן גם מבחינת הסכום אשר משולם לו ואולם, גם מבחינת משמעותו של סכום זה -
לא תועדה על ידו בפני
יה בכתב, אלא שבהקשר אליה הסתפק בפני
יה בעל פה ואף זאת, לא טרח וציין במסגרת תצהירו אלא לראשונה בעדותו במסגרת החקירה הנגדית.
24.
לאור האמור, הנני קובעת כי ההתקשרות בין הצדדים כללה שני תנאים עיקריים- האחד- כי החלוקה בין הצדדים תהיה מתוך רווחי הפרויקטים והשני – כי התשלום המבוצע לנתבעים 1ו – 2 הינו על חשבון חלקם ברווחים.

25.
משקבעתי את האמור, הנני נדרשת לשאלת שיעור האחוזים לו זכאי כל אחד מן הצדדים. בהקשר זה, אין חולק שבמסגרת ההסכם אשר צורף לת/1 האחוזים הנקובים הינם 40% לנתבעים ו – 60% לתובעות ולעניין זה טוענות התובעות כי, על אף האמור בהסכם מוצע זה, ההסכמה היתה לחלוקה של 30% לנתבעים ו – 70% לתובעות.
לאחר ששקלתי – הנני מוצאת לקבל הטענה וזאת, הואיל ואף הנתבעים מאשרים כי החלוקה היתה בשיעור 30-70, אלא שלטענתם בסיס החלוקה מצוי במחלוקת בין הצדדים- משכך, הרי שבעדותם של הנתבעים עצמם יש משום חיזוק לשיעור החלוקה באחוזים כפי שנטען.
לאמור יש להוסיף כי משקבעתי כי ההסכם נשוא ת/1 אמנם נשלח על ידי הנתבע 1, הרי שקיים היגיון בכך שההסכם, שהיה בבחינת הצעה על ידי הנתבע 1, לא אומץ כלשונו, אלא שהוסכם על שינויים בשיעור האחוזים לאור הערות התובעות.

26.
הנני מוצאת לציין כי לא נעלם מעיני מחדל התובעות מהעדת מר חיים גולדמן -
עד שלא יכול שיהיה חולק על הרלוונטיות הלכאורית של עדותו לעניין התביעה בפני
בכלל ובפרט לעניין תוכן ההתקשרות בין הצדדים, בעיקר בנסיבות בהן, לטענת הנתבעים 1 ו – 2 מרבית ההסכמות בינהם הושגו בינם לבין מר חיים גולדמן ובהינתן שהעדה מטעם התובעות- הגב' לירון גולדמן, לא עבדה בחברות התובעות בתקופות הרלוונטיות לכריתת ההסכמים האמורים ומשכך, ברי כי כל עדותה בנושאים אלו הינה מפי השמועה.
יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את החזקות הראייתיות הנובעות ממחדלן זה של התובעות מחד ומששמתי מנגד על המאזניים את הראיות כפי שהוצגו בפני
ובכלל זה – עדותו של הנתבע 1 אשר לא היתה קוהרנטית בתוך עצמה וכן, אל מול מסמכים אשר קבעתי כאמור כי הנתבע 1 הוציא תחת ידו – הרי שאינני סבורה כי יש במחדלן זה של התובעות בכדי להוביל להטיית מאזן ההסתברויות- בנושא זה- דהיינו בכל הנוגע לתוכן ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו -2, לכיוון גרסת הנתבעים 1 ו – 2.

27.
אשר על כן, הנני קובעת כי עיקרי ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1ו – 2 הינם כי הצדדים יחלקו את רווחי הפרוייקט- דהיינו- הכנסות לאחר קיזוז הוצאות בשיעור 70% לתובעות ו – 30% לנתבעים. עוד הוסכם בין הצדדים כי לנתבעים ישולם סך 23,000 ₪ מידי חודש על חשבון חלקם ברווחים.

28.
בשים לב לקביעתי האמורה – אדרש לטענותיהם ההדדיות של הצדדים הנובעות מהסכם זה אשר עיקרן
– האם לאור הקבוע בהסכם, זכאיות התובעות מחד להחזרים כספיים בגין התשלומים אשר שילמו לנתבעים 1 ו – 2 ביתר
כפי הנטען על ידן במסגרת התביעה הראשית, או שמא- זכאים הנתבעים 1 ו – 2 לתוספות תשלומים- בגין פרוייקטים משותפים- לפי הנטען על ידם במסגרת התביעה הנגדית.

29.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה ובשים לב לקביעותי באשר לתוכן ההתקשרות בין הצדדים, הנני סבורה כי דין התביעות ההדדיות של הצדדים המבוססות על הפרשים בהתאם להסכם להידחות.

30.
ראשית, בכל הנוגע לתביעת התובעות
, הרי שאמנם קבעתי כי סך 23,000 ₪ שולם לנתבעים על חשבון רווחיהם מתוך הפרויקטים ומשכך, לכאורה זכאיות התובעות להשבת כל סכום אשר שולם והעולה על הרווחים בפרויקטים. דא עקא, שהנני סבורה כי התובעות כשלו מהוכחת סכום ההשבה לו הינן זכאיות וזאת, בהינתן שלא הראו ולא הוכיחו כדבעי אילו רווחים צמחו לתובעות בסיכומו של דבר במסגרת הפרויקטים.

כך, לעניין רווחי הפרויקטים הוגש על ידי התובעות
תצהיר רואה החשבון רונן גור ואולם,
עיון בתצהיר זה מעלה כי הגם שהינו עדות סברה – באשר כל כולו חוות דעת מקצועית, אשר התיימר המצהיר לערוך לאחר שעיין במסמכי החשבונאיים של התובעות- הוגשה עדות סברה זו כתצהיר ולא כחוות דעת.

תימוכין לאמור, ניתן למצוא בעדותו של עד זה אשר העיד, בכל הנוגע לדרך בה ערך את הדו"ח אשר צורף לתצהירו, בעמוד 11 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15,שורות 9-17:

" ש.
בימ"ש, הרי זה לא דוח שמונפק מהמחשב ?
ת.
ספציפית לא, כי הוא פרויקט בתוך החברה. נכון שאני נדרשתי לעבור על כל הנתונים הכספיים, לשאוב מתוכם נתונים רלבנטיים. אני נתבקשתי להכין נתונים רלבנטיים הקשורים לפרויקט הדסה. לשאלת ביהמ"ש, האם אני הייתי זה ש"צבע" כל מספר כשייך או לא שייך לפרויקט, אני משיב שכן, ובכך ניזונתי ממר ליפסקין. כשאני מכין דוחות כספיים זה על סמך ניירת, כדי לקבל יותר בשר אני מקבל נתונים מאנשים שהיו מעורבים בפעילות עצמה, כדי לקבל יותר, לאמת, ולהצליב ועל מנת לדעת מה הוצא בפועל. הנתונים על הפרויקט אני קיבלתי מאריה ליפסקין בפב' מרץ ואפריל 2012. יש לי פגישות שעשיתי איתו, ותיעדתי את הדברים ויש ניירת. זה לא הובא ."


זאת ועוד, לתצהיר האמור לא צורפו – מלבד טבלאות מרכזות המהוות עדות מפי השמועה- כל מסמכים התומכים בנתונים נשוא הטבלאות, בכלל זה – לא צורפו חשבוניות המעידות על הכנסות מהפרויקטים, לא צורפו חשבוניות או אסמכתאות להוצאות ואפילו לא צורפו דוחו"ת רווח והפסד אשר יש בהן בכדי לתמוך בנטען.

הנני סבורה כי, בהינתן שכל החומר החשבונאי מצוי בידי התובעות, הרי שלא זו בלבד שמחדלן מצירופו יש בו בכדי להקים חסר ראייתי, הרי שהנני סבורה כי יש בו גם בכדי להוביל לחזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסת התובעות ובהתאם לה, לו היה מוצג החומר החשבונאי היה בו בכדי לעמוד כנגד גרסת התובעות בכל הנוגע לשיעור הרווחים מהפרויקטים.

בנסיבות אלו, הנני קובעת כי התובעות לא הרימו את הנטל להראות כי רווחיהן מהפרויקטים היו נמוכים מהתשלום אשר הועבר לנתבעים ומשכך, הנני קובעת כי במסגרת התביעה הראשית, דין תביעתם המבוססת על הפרשים כאמור להידחות.

31.
בכל הנוגע לתביעה הנגדית-
הרי שראשית- משדחיתי טענת הנתבעים ולפיה התשלום בסך 23,000 ₪ היה בנוסף לחלקם ברווחים וכן, משדחיתי טענתם ובהתאם לה הינם זכאים לסך השווה ל – 30% מתוך הרווחים ולא מתוך ההכנסות - ממילא דין התביעה להידחות בהינתן שרוב רובה נבלעת אל תוך הסכום אשר שולם בפועל.
יתרה מכך
- ככל שקיימים הפרשים, הרי שהנתבעים הציגו חלופת חישוב אחת בלבד ובהתאם לה הינם זכאים ל- 30% מתוך ההכנסות ואולם, לא הציגו חישוב חלופי ובהתאם לו – לו תתקבל טענת התובעות- כך וכך יהיה חלקם ברווחים. בנסיבות אלו, הרי שהנתבעים לא הרימו את הנטל, במסגרת התביעה הנגדית, להוכיח לאיזה סכום הפרש הינם זכאים בהינתן שהינן זכאים רק לחלק מהרווחים ולא לחלק מההכנסות.

32.
בנסיבות אלו – הנני דוחה הדדית תביעותיהם ההדדיות של הצדדים הנסבות על הפרשים להם מי מהם זכאי בהתאם להסכם בתקופת ההסכם.

הנני מוצאת לציין כי אין באמור בכדי לסלק תביעות התובעות המבוססות על רווחים מתוך פרוייקטים עתידיים – טענות אליהן אדרש בהמשך לאחר דיון בשאלת נסיבות הפסקת יחסי השותפות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2 ובשים לב לקביעותיי לעניין זה.

33.
הפסקת ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2:
אפתח ואציין כי, מתוך הראיות אשר הוצגו בפני
, נמצאתי למדה כי הפסקת ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2 היתה כשברקע לה – הן משבר ביחסים בין התובעות לבין הנתבעים 1 ו – 2 והן, משבר ביחסים בין התובעות לבין הנתבעת 3.

כך ראשית- אין חולק שמתחילת שנת 2012 החלה הגב' לירון גולדמן שהיא בתו של חיים גולדמן בעבודה כמנהלת בתובעות. התרשמתי והנני סבורה כי אין חולק על כך שממועד זה חל שינוי במערך היחסים בין התובעות לבין כלל הנתבעים – שינוי אשר עליו מעידים הן התובעות והן הנתבעים.

בהקשר זה, בסעיף 15 לתצהירה, מצהירה הגב' גולדמן כי מיד עם כניסתה לתפקיד היא ערכה בדיקה אשר העלתה כי הנתבע 1 מקבל כספים משמעותיים על חשבון רווחים מפרויקט הדסה וכי עד לאותו מועד כלל לא נערכו בדיקות והתחשבנויות בין הצדדים על חלקם היחסי עפ"י החוזה.
זאת ועוד, אין חולק כי בעקבות התחשיב אשר נערך על ידי רואה החשבון של התובעות - מר רונן גור, לבקשת הגב' לירון גולדמן, הופחת הסכום החודשי אשר שולם על ידי התובעות לנתבעים 1ו – 2
לסך של 12,500 ₪.
אציין כי תימוכין למתיחות אשר החלה ממועד מינויה של הגב' גולדמן, ניתן למצוא גם בתצהירו של הנתבע 1 אשר מפרט כי ממועד זה הוטחו בפני
ו טענות הנסבות על אישורי הזמנות לנתבעת 3 במחירים העולים על המחירים אשר הוסכמו בין התובעות לבין הנתבעת 3.

34.
בנוסף, אין חולק כי ממועד זה אף החלה מתיחות ביחסים בין התובעות לבין הנתבעת 3 בנסיבות בהן, ממועד זה
החלו התובעות להעלות טענות ובהתאם להן, הנתבעת 3 גבתה מהן כספים שלא בהתאם למוסכם בין הצדדים.

35.
משהובהרה האווירה קודם להפסקת העבודה, נפנה לטענות הצדדים בכל הנוגע להפסקת העבודה.

לעניין זה לטענת התובעות- הנתבעים 1 ו- 2, בתיאום עם הנתבעת 3, החליטו כי הנתבעים 1 ו – 2 ימונו תחת התובעות כנציגות של הנתבעת 3 בישראל, לאחר שהנתבעים הסכימו כאמור, פנה הנתבע 1 במהלך סיור בבית החולים הדסה, אשר התקיים ביום 20/6/12 , לאחראי בהדסה- מר נתן מרגולין ותיאם עימו את החלפת התובעות על ידי הנתבעות 1 ו – 2 ולאחר מכן, הגיע הנתבע 1
למר חיים גולדמן והודיע על הפסקת עבודתו בתובעות לאלתר.

הנתבעים מנגד טוענים כי בסיום סיור אשר נערך במועד הנקוב, בבית החולים הדסה, התבקש הנתבע 1 להיכנס למשרדו של מר חיים גולדמן וזה הודיע לו כי במצב העניינים שנוצר בין הנתבע 1 לבין מר אילן מוזס (שהיה יועץ אשר סייע לגב' לירון גולדמן בעבודתה)
ולאור התעקשות בתו- לירון גולדמן, הוא מבקש ממנו לקבל בהבנה את הפסקת העבודה המשותפת בינהם.

36.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את הראיות אשר הוצגו על ידם, הנני מוצאת, לעניין האופן בו הופסקה העסקת הנתבעים 1 ו – 2 לבכר את גרסת הנתבעים על פני גרסת התובעות.

תימוכין לאמור ניתן למצוא בתכתובת מפורשת אשר הוצאה על ידי התובעות או מי מטעמן, ממנה נובע ברורות כי הפסקת ההתקשרות היתה ביוזמת התובעות.

כך -
ראשית במכתב אשר הוצא ביום 11/6/12, על ידי הגב' שרית ויטיס ללירון גולדמן ואילן מוזס- נשוא נספח 29 במסגרתו נכתב מפורשות על ידי הגב' שרית ויטרס כי :"אריק ליפסקין יוצא מפרוייקט הדסה".

זאת ועוד, במכתב אשר נשלח ביום 20/6/12 על ידי הגב' לירון גולדמן, לנתבעת 3, הודיעה הגב' לירון גולדמן כי התובעות נאלצו להפסיק את העסקת הנתבע 1 בחברה בשל אי סדרים או, בלשונה:
"
we were forced to terminate
our relationship with him
"

– דהיינו, הגב' גולדמן טוענת ומאשרת כי הפסקת עבודתו של הנתבע 1 היתה ביוזמת התובעות ולא ביוזמתו.

זאת אף זאת במכתב נוסף מיום 22/6/12 הוסיפה הגב' גולדמן וטענה כי כנגד הנתבע 1 מתנהלת חקירת משטרה על רקע גניבה ואי סדרים.

37.
זאת ועוד, לכל האמור יש להוסיף כי כלל עדותה של הגב' גולדמן בכל הנוגע לשיחה אשר נערכה בין הנתבע 1 לבין מר מרגולין נתן וכן, בין הנתבע 1 לבין אביה- מר חיים גולדמן- הינה מפי השמועה.
כך, על השיחה בין הנתבע 1 לבין מר מרגולין, למדה הגב' גולדמן מהגב' שרית ויטס, אשר אף היא לא נכחה בשיחה אלא רק ראתה כי הנתבע 1 נכנס לשוחח עם מר מרגולין. זאת ועוד, הגב' גולדמן העידה מפורשות כי לא נכחה בפגישה בין הנתבע 1 לבין אביה ועל דבר קיומה, כמו גם על תוכנה למדה מפי אביה.

38.
מן האמור והמקובץ נובע כי – לא זו בלבד שהתובעות אינן מציגות כל ראייה ישירה לנטען על ידן והן נסמכות על עדות מפי השמועה, אשר אינה קבילה כראייה בדבר אמיתות תוכנה, אלא שיתרה מכך, עדותן זו עומדת בסתירה למסמכים כתובים אשר הוצאו על ידן ואשר יש בהם בכדי לסתור טענותיהן.

39.
לאמור יש להוסיף כי מחדלן של התובעות מהבאת עדויות אשר היה בהן בכדי לתמוך בטענותיהן אלו- ובכלל זה העדת הגב' שרית ויטס והעדת מר חיים גולדמן, יש בו בכדי להקים חזקה ראייתית שלילית ובהתאם לה לו היו מעידים עדים אלו, היה בעדותם בכדי לתמוך בגרסת הנתבעים 1 ו – 2.

40.
לאור כל האמור- הנני קובעת כי הפסקת ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעים 1ו – 2 נעשתה ביוזמת התובעות ולא ביוזמת הנתבעים 1 ו – 2.

41.
הנני סבורה כי האופן בה הופסקה ההתקשרות בין הנתבעים 1 ו – 2 יש בו בכדי להוביל לדחיית התביעה העיקרית בראשיה הנוספים- דהיינו – בחלקה הנסב על זכות לקבלת רווחים בפרוייקטים אשר בהם טיפלו הנתבעים 1 ו – 2 לאחר הפסקת ההתקשרות.

כך, הנני סבורה כי בהינתן שהיוזמה להפסקת ההתקשרות היתה של התובעות הרי שלא מצופה כי הנתבעים 1 ו – 2 ימשיכו בעבודתם לפרק זמן נוסף כלשהו.


יתרה מכך, בנסיבות אלו ברי כי התובעות אינן זכאיות לפיצויי
צפייה או הסתמכות בגין המשך העבודה של הנתבעים 1 ו – 2 במסגרת פרוייקטים וזאת, גם לו אקבל טענת התובעות ובהתאם לה תחילת העבודה בפרויקטים היתה במהלך תקופת העבודה המשותפת, בהינתן שהתובעות ולא הנתבעים 1 ו – 2 , בחרו להפסיק את השותפות בין הצדדים.

זאת אף זאת,
הנני סבורה כי גם לו היה מקום לחייב הנתבעים 1 ו – 2 להעביר לתובעות חלק מהרווחים אשר צמחו להם מפרויקטים אשר תחילתם בעבודה המשותפת וזאת, מכח
דיני עשיית עושר ולא במשפט – הרי שממילא דין התביעה המושתתת על דיני עשית עושר ולא במשפט להידחות, בנסיבות בהן לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת לשם קביעה לאיזה חלק מהכנסות הנתבעים 1 ו – 2
זכאיות התובעות בבחינת "שכר ראוי" מקום בו אין חולק כי הנתבעים 1 ו – 2 השלימו את העבודה בעצמם וללא כל סיוע מהתובעות ולא הוכח איזה חלק מזמנם כשעבדו עם התובעות הוקדש לשם טיפול בפרויקטים עתידיים ושוויו ובנוסף, בבחינת למעלה מן הצורך, בהינתן שהתובעות אף לא הוכיחו כדבעי הרווח אשר היה צפוי להן מהפרויקטים הנטענים, באשר
כפי שפורט לעיל בהרחבה במסגרת סעיף
30 לפסק הדין- כל שצורף על ידי התובעות הינו תצהיר מר רונן גור,
שהינו בעצם חוות דעת אשר הובאה במסגרת תצהיר, הכולל עדויות מפי שמועה. לאור האמור, הרי שגם לו סברתי כי התובעות זכאיות לחלקן ברווחים באיזה מבין הפרויקטים הרי שדין תביעתן היה דחייה מפאת מחדלן מהוכחת הסכומים לו הינן זכאיות.

42.
הנני מוצאת להוסיף ולקבוע כי קביעתי ולפיה התובעות אינן זכאיות לכל תשלום בגין הפרוייקטים העתידיים, האמור חל ביתר שאת בהינתן שהפרויקטים בהם נקבו התובעות מפורשות – הפרויקט בבית חולים ברזילי באשקלון ובבית חולים שערי צדק- אמנם נמצאים ברשימת הפרוייקטים העתידיים אשר הוצגה על ידי הנתבע 1 ואולם, אין חולק כי מכרזים הנוגעים להם פורסמו רק לאחר הפסקת העבודה המשותפת ויתרה מכך, התובעות עצמן ניסו להציע הצעות בפרויקטים אלו על מנת לספקן ואולם, הצעות הנתבעים 1 ו – 2 נבחרו במסגרת המכרז (ראו עדותה של הגב' לירון גולדמן בעמודים 39-40 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15)
.

43.
לאור כל האמור, הנני דוחה תביעתן של התובעות לקבלת רווחים אשר היו צפויים להן.

ההתקשרות השלישית -
בין התובעות לבין הנתבעת 3
44.
אין חולק כי לשם אספקת המוצרים נשוא ההתקשרות עם בית החולים הדסה ועוד קודם להגשת ההצעה במכרז- פנו התובעות, עם הנתבע 1 לנתבעת 3. עדות למגעים כאמור ניתן למצוא בעדות מר נילס דורפל – מנהל היצוא של הנתבעת 3 אשר העיד בעמוד 9 לפרוטוקול הדיון מיום 14/5/15, כי כבר בשנת 2007 קיבלה הנתבעת 3 מידע על כך שיש פרויקט בשם הדסה וכי בתחילת שנת 2008 היא התבקשה לערוך הצעת מחיר שנערכה בינואר 2008.

45.
אין חולק כי לא נערך הסכם כתוב בין התובעות לבין הנתבעת 3.

46.
בין הצדדים שתי מחלוקות עיקריות הנוגעות להתקשרות בין התובעות לבין הנתבעת 3-
האחת
- נסבה על השאלה האם בהתאם למוסכם בין הצדדים היתה רשאית הנתבעת 3 להעלות את המחירים יחסית להצעה אשר נערכה בשנת 2008
ושאלה הנובעת משאלה זו הינה –ככל שלא היתה רשאית לעשות כן – האם העלאת המחירים אושרה על ידי התובעות או מי מטעמן.
השנייה
- הקשורה בקשר אמיץ לתשובות לשאלה הראשונה – והיא - האם ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעת 3, אשר אין חולק כי הופסקה על ידי הנתבעת 3- הופסקה כדין.

47.
אפתח בשאלה הראשונה ובבחינת תנאי ההתקשרות בין הנתבעת 3 לבין התובעות -

הנני מוצאת להקדים ולציין כי, גם לעניין זה, חדלו התובעות מהעדת עדים רלוונטיים ובחרו להעיד מטעמן את הגב' לירון גולדמן, אשר אין חולק כי אין לה כל ידיעה אישית באשר להתקשרות עם הנתבעת 3 באשר רק בשנת 2012 שימשה בתפקיד הקשור לפרויקט הדסה בתובעות (ראו עדותה בעמוד 15 שורות 13-15)
וזאת, תחת הזמנה לעדות של מר אריק כהן אשר אין חולק כי הוא זה אשר יכול להעיד מ"כלי ראשון" על תוכן ההתקשרות בין הנתבעת 3 באשר הוא נכח בין היתר בסיור בגרמניה ונטל חלק פעיל בהתקשרות עם הנתבעת 3. על אף האמור, כאמור בחרו התובעות שלא להעיד את מר כהן ובדומה לקביעות קודמות הנסבות על מחדליהן של התובעות מהבאת עדים רלוונטיים, גם לעניין זה, הנני סבורה כי יש במחדלן זה של התובעות להוביל לחסר ראייתי של עדות פוזיטיבית מצידן בכל הנוגע למהות ותוכן ההתקשרות וכן, לכך שכנגדן עומדת החזקה הראייתית ובהתאם לה לו היו מעידות את מר כהן הרי שהיה בעדותו בכדי לתמוך בגרסת הנתבעים.

מצאתי להקדים ולציין האמור וזאת, הואיל ולטעמי בראי מחדלן זה של התובעות יש לבחון טענותיהן בכל הנוגע למהות ותוכן ההתקשרות בינן לבין התובעות וכן, על מנת להבהיר כי בשל מחדלן זה של התובעות, הרי שעל תוכן ההתקשרות ניתן ללמוד להלכה ולמעשה רק מתוך העדויות כפי שנשמעו מפי עדי הנתבעים על כל המשתמע מכך.
48.
בשים לב לאמור הנני סבורה כי ניתן לקבוע תוכן ודגשים כדלקמן להתקשרות בין התובעות לבין הנתבעת 3:
א.
ראשית אין חולק כי הנתבעת 3 והתובעות לא ערכו הסכם כתוב וסדור הנוגע להתקשרות ביניהן. בכלל זה בפרט- לא הוכח כי הנתבעת 3 מינתה את התובעות כנציגתן הבלעדית לתקופה כלשהי. לעניין זה אציין כי אמנם התובעות הציגו מסמך במסגרתו הופנה לקוח פוטנציאלי אל התובעות על ידי הנתבעת 3, תוך שהנתבעת 3 מציינת כי התובעות מהוות נציגותיה ואולם, לא מצאתי כי יש במסמך יחיד זה, אשר לא הוגש באמצעות עורכו ויתרה מכך, נציג הנתבעת 3 כלל לא נשאל בנוגע אליו, בכדי לתמוך בטענה ולפיה התובעות מונו כנציגותיה הבלעדיות של הנתבעת 3 בישראל.
ב.
אין חולק כי במסגרת ביקור אשר התקיים בגרמניה על ידי נציגי הנתבעת 3 והתובעות- ובכלל זה מר אריק כהן והנתבע 1- נערך סיור במפעל
bos
המייצר משקופים וכי במעמד ביקור זה החליטו התובעות כי הזמנת המשקופים תהיה בנפרד להזמנת הדלתות וזאת, על מנת להוזיל עלויות. יחד עם זאת, הוסכם בין התובעות לבין הנתבעת 3 כי הנתבעת 3 תרכז את כלל ההזמנה וזאת, על מנת להשיג שיתוף פעולה מלא ולערוך את מכלול התיאומים בין החברות. אין חולק כי בשל האמור חלק מהמחירים עליהם הוסכם בין הצדדים כוללים מחירי המשקופים וזאת, בהתבסס על מחירי

bos
תוך שהנתבעת 3 מוסיפה את עמלתה למחירים אלו.
ג.
אין חולק כי הוגשה לתובעות הצעת מחיר בשנת 2008 וזאת, בהתבסס על הנתונים כפי שהיו באותו מועד. זאת ועוד, אין חולק כי בהתאם להצעת המחיר אשר הוצגה על ידי הנתבעת 3 הגישה התובעת 2 הצעתה במסגרת מכרז הדסה.
ד.
אין חולק כי בהתאם להסכמות הצדדים, התמורה בגין המוצרים שולמה לנתבעת 3 ישירות על ידי הדסה וכי הנתבעת 3 העבירה את יתרת התמורה לתובעות.
ה.
אין חולק כי לאחר תחילת ביצוע ההזמנות הועלו על ידי הנתבעת 3 מחירי המוצרים.
49.
בשים לב לאמור, כאמור השאלה המונחת להכרעה הינה האם היתה רשאית הנתבעת 3 להעלות את מחירי המוצרים בהתאם למוסכם בין הצדדים – ולאחר שבחנתי הטענות הנני סבורה כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.
טרם אפרט את הנימוקים אשר עומדים בבסיס קביעתי האמורה הנני מוצאת לפתוח ולציין כי המחלוקת בין הצדדים מצומצמת לשאלה האם יכולה הנתבעת 3 לשנות את המחירים של הדלתות לפי המפרט הראשוני ואולם- אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת 3 זכאית לתוספות הנובעות משינויים במפרט הדלתות (ראו עדותה של הגב' גולדמן בעמוד 32 שורות 7-14 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15)
.
באשר לשינויים במחירים הבסיסיים, כאמור הנני סבורה כי הנתבעת 3 היתה רשאית לשנות גם מחירים אלו וזאת, בנסיבות כמפורט להלן.
ראשית, תימוכין לכך שהנתבעת 3 היתה רשאית להעלות את המחירים ניתן למצוא בעדותה המפורשת של הגב' לירון גולדמן, אשר העידה בעמוד 24 שורות 14-18 כי :
"

ש.
האם את היית מודעת לכך, שמחירי 2009 הם מחירי מסגרת- בסיס שנכנסו לחוזה ביניכם לבין הדסה?
ת.
כן.
ש.
ומאז חלו שינויים?
ת.
מן הסתם חלו שינויים, ואני מודעת לזה שחלים שינויים."
בנוסף, העידה בעמוד 25 שורות 9-17 כי:
"ש.
את מסכימה שיש אפשרות לשינוי מחיר ויש שינוי מחיר כתוצאה מגורמים מסוימים, אלה שינויים באותו פרט שצריך לייצר, בעיקר?
ת.
כן, בעיקר, או עלייה שיש בשוק.
ש.
האם את יכולה להצביע לי על עליית מחירים בשנים מ- 2010- עד
2012?
ת.
אני יכולה להראות לך את החשבון שעשינו, לגבי עליית המחירים. לגבי המשקופים, ואני מפנה להמשך נספח 9 שזה מכתב שאנו כתבנו, אני מציגה את הדף של 2010, ואז יש מחירים חדשים ב-2012.
ש.
מה שיעור העלייה באחוזים בין 2010 ל-2012?
ת.
משהו כמו 6.5%."
וכן, בעמוד 28 שורות 25-28 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15:
"ש.
יש לך הערכה כמה מהווים 8% נומינלי על יתרת הפרויקט שטרם בוצע?
ת.
העלייה של המחירים של נילס , עליית המחירים לא היתה אחוזים בודדים של 3 או 5 או 8, אלא היתה עליית מחירים של 25%."
כלומר העדה מטעם התובעות אינה חולקת על כך שניתן להעלות את המחירים, אלא שהיא חולקת על השיעור בו ניתן להעלות את המחירים.
50.
הנני סבורה כי תימוכין נוסף לקביעתי ולפיה ניתן להעלות את המחירים - ניתן למצוא בהפרדת רכישת הכנפיים מרכישת המשקופים ובפרט בכך שהוסכם על ידי התובעות – לשם חיסכון בעלויות- כי המשקופים ירכשו בנפרד מהכנפיים. בהקשר זה, נטען על ידי הנתבעת 3- כי חלק מהעליה במחירים מקורה בעלייה במחירי המשקופים על ידי חברת
bos

וטענה זו לא זו בלבד שלא נסתרה על ידי התובעות, אלא אף נתמכה על ידן.
הנני סבורה כי בהינתן שהתובעות בחרו לבצע ההפרדה האמורה לשם חסכון בעלויות, הרי שגם לו סברתי שהסתמכו על הצעת המחיר אשר ניתנה על ידי הנתבעת 3, בכל הנוגע ליתר הרכיבים- לא ניתן לצפות כי יהא על הנתבעת 3 לספוג עליית מחירים על ידי חברת
bos
בנסיבות אלו.
תימוכין לאמור ניתן למצוא בעדותה של הגב' לירון גולדמן בעמוד 28 שורות 2-8 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15:

"ת.
לא, כי יש הבדל בין הכנפיים והדלת, המחיר מורכב מהדלת ומהמשקוף. נקרא לזה כנפיים ומשקופים. אנחנו בחישוב שלנו לגבי הדלתות העתידיות, אז כן לקחנו בחשבון את העלייה של ה-5% של הכנפיים, מאחר ונמסר לנו מאריק ליפסקין, הוא אמר נילס אמר שיש עלייה במחיר של הכנפיים של 5%, וכן הכנסנו את זה לחישוב. אני מבקשת להעיר, שלגבי העלייה של ה-6.5% שאנו מדברים עליה, עדיין העלייה לא היתה תקפה לאותה הזמנה, ואת זה אפשר לראות במחירון שהם שלחו, שכאן היה מדובר החל ממרץ 2012, אבל במכתב שאתם צרפתם לכתב התביעה שלכם, יש את המכתב מחב' בוס שמצורף לתצהירכם
לגבי עליית המחירים של הכנפיים
שמפרט מתי היא נכנסת לתוקף. אני לא זוכרת בע"פ, אני יכולה לבדוק במסמכים."

51.
זאת ועוד, התובעות טוענות כי בהינתן שהסתמכו על הצעת הנתבעת 3 ובהתאם לה הגישו הצעתן למכרז הדסה אשר במסגרתו המחירים קבועים והנתבעת 3 ידעה על הסתמכותן האמורה, הרי שאין לנתבעת 3 זכות להעלות מחירים. אלא, שהאמור אינו מדויק בשים לב לכך, שגם למחירים במכרז הדסה קיים מנגנון הצמדה והוא מנגנון הצמדה למדד תשומות הבנייה. לאור האמור, הרי שאין ממש בטענה ולפיה מחירי המכרז הינם קבועים ונשמט הרציונל בבסיס טענת התובעות הנסבה על הסתמכותן על מחירי הנתבעת 3. בהקשר זה הנני מוצאת להוסיף ולציין כי לגופם של דברים אף אין חולק שנעשתה פנייה להדסה בעקבות העלאת המחירים על ידי הנתבעת 3, בבקשה להעלאת מחירי המכרז בשיעור של 8% ובקשה זו נענתה על ידי הדסה בחיוב.

52.
למעלה מן הצורך הנני סבורה כי ממילא הוכח להנחת דעתי כי התובעות היו מודעות להעלאת המחירים והסכימו לה.
כך, לעניין זה, טענה הנתבעת 3 כי לאור חלוף הזמנים ממועד הגשת הצער המחיר ועד לשנת 2010 עת התקבלה ההזמנה הראשונה לביצוע, נערכה פגישה על מנת לעבור על ההזמנה ולבחון ביחד את הפרטים לאור השינויים ביחס להצעה המקורית. לטענת הנתבעת 3, בשלב זה הייתה כבר השפעה לרמת המחירים העולמית של חומרי הגלם השפעה ישירה על המחירים של שנת 2008 ומשכך, הובאו שינויי המחירים לידיעת אריק כהן ושרית ויטיס והם היו מודעים להם והם אף אישרו את ההזמנות עם המחירים המעודכנים בחתימתם.
התובעות מנגד טוענות כי לא היתה מודעות לשינויי המחירים וכי אין בחתימות על ההזמנות בכדי להוות אישור לעליית המחירים. לעניין זה מוסיפות התובעות וטוענות במסגרת סיכומיהן כי הנתבעת 3 פעלה בחוסר תום לב כאשר הסוותה את עליית המחירים, העמידה פנים שהיא מעבירה לתובעות הזמנות עמוסות בפרטים טכניים לחתימה וראתה בכך אישור למחירי הבסיס. אלא, שטענתן זו של התובעות נטענה בעלמא – באשר התובעות לא העידו כל עד אשר העיד כי בזמן אמת היה מדובר בהזמנות עמוסות בפרטים טכניים, כי לא בדק את החשבונות ויתרה מכך, כי לא היה מודע לשינויים.
הנני סבורה כי מחדלן האמור של התובעות חל ביתר שאת בהינתן שאין חולק כי על ההזמנות חתומים נציגיהן המוסמכים של התובעות.
יתרה מכך, הנני סבורה כי הטענה מנוגדת לעדותה המפורשת של הגב' גולדמן, כפי שהובאה בסעיף 50 לעיל לפסק הדין , ממנה נובע מפורשות כי היא עודכנה בעליה במחיר ואולם, לטענתה העלייה עליה דובר הייתה בשיעור של 6% ולא בשיעור של 25% כפי שהתווסף בפועל למחיר- לשיטתה.
53.
בנסיבות אלו- הנני קובעת כי הנתבעת 3 היתה רשאית לשנות את המחירים והאמור חל הן באשר לשינויים הנובעים משינויי מפרט והן באשר לשינויי מחירי הבסיס.

54.
בשים לב לאמור הנני סבורה ראשית כי יש לדחות את טענת התובעות ולפיה על הנתבעים 1 ו – 2 להשיב הכספים אשר נגבו ביתר על ידי הנתבעת 3 לאור מחדלם מבדיקת החשבונות ועמידה על כך שהנתבעת 3 לא תגבה סכומים החורגים ממסגרת הצעת המחיר הראשונית אשר הוצעה על ידה.


הנני סבורה כי דין טענה זו להידחות משני טעמים חלופיים- כך, ראשית דין הטענה להידחות משהוכח להנחת דעתי כי הנתבעת 3 היתה זכאית להעלות את המחירים וכן, כי חלק משינויי המחיר נובעים ממילא משינויים במפרט. זאת ועוד, הנני סבורה כי דין הטענה להידחות בהינתן שממילא רוב רובם של החשבונות (11 מתך 12)
נחתמו על ידי ה"ה – אריק כהן ושרית ויטס ולא על ידי הנתבע 1 ולא הוכח כי חלה על הנתבעים החובה לבדוק חשבונות אלו.
בהקשר זה הנני מוצאת להביא עדותה של הגב' גולדמן, אשר העידה מפורשות כי על אף שהנתבעים 1 ו – 2 טענו מפורשות במסגרת תצהיריהם כי לא חתמו על ההזמנות מלבד על הזמנה אחת, הרי שהיא לא מצאה לבדוק, תוך עיון בהזמנות האם יש ממש בטענותיהם אלו (ראו עדותה בעמוד 24 שורות 5-8 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15)
.

55.
זאת אף זאת, הנני סבורה כי ממילא דין רכיב זה להידחות כלפי כלל הנתבעים בהינתן שלא הוכח כדבעי.
לעניין זה, העידה הגב' גולדמן בעמוד 26 שורות 6-11 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15 כי:

"
ש.
את יכולה להראות לי מסמך שנעשה בתוך החברה, במסגרת 286 שעות ששרית ויטיס ואחר, שזו היתה המסקנה 18,000 יורו?
ת.
בוודאי שיש לי.
ש.
את יכולה להראות לי?
ת.
בוודאי יש לי פה בקלסר את כל החישובים שעשינו, לא הצגנו אותו. יש גרשמוקות שלמות ואני יכולה להראות לך דוגמא, נכון שלא הגשתי אותה
."
עיננו הרואות- הגב' גולדמן מעידה ב"רחל בתך הקטנה" כי לא צירפה כל תימוכין או חישובים מפורטים בבסיס דרישתה וטענתה ולפיה הינה זכאית להחזר כספי מאת הנתבעת 3.
יתרה מכך, הנני סבורה כי הגב' גולדמן אף לא היתה עקבית בכל הנוגע לאופן בו נערך החישוב על ידה – כך, בתחילה טענה כי במסגרת החישוב נלקחה בחשבון עליה של 6.5% במחירים (ראו עדותה אשר הובאה בסעיף 50 לעיל)
, אלא שמעדותה זו חזרה הגב' גולדמן בעמוד 27 שורות 27-32 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15, עת העידה:
"ש.
את יכולה להראות לי את זה?
ת.
כן, אני יכולה להראות. יש לי חישובים מאוד מאוד מסודרים לגבי איך ערכנו את החישובים, לא העמסנו פה דברים. שאלת אותי איך הגעתי ל-25%, בשלב
b
זה שלב של כ- 170 דלתות, המחיר שחישבנו כמה צריך לעלות לקחנו בחשבון את העלייה של 5%, של הכנפיים, יכול להיות שלא לקחנו 6.5% כי זה מופיע במכתב שלכם. הם לא רלבנטיים להזמנה הזו."

זאת ועוד, במסגרת העדות התברר כי רק סך 18,000 יורו נתבע כהחזר בגין כספים אשר שולמו על ידי התובעות בפועל בגין הזמנות ואילו סך נוסף של 17,171 יורו, אשר נתבע אף הוא במסגרת התביעה, הינו בגין הזמנות אשר כלל לא שולם בגינן בסופו של דבר, אלא הן הזמנות עתידיות (ראו עדותה של הגב' גולדמן בעמודים 28-29 לפרוטוקול הדיון מיום 13/5/15)
.

56.
לאור האמור, הנני סבורה כי ממילא לא הוכיחו התובעות כדבעי הסכום לו הינן זכאיות, ככל שאמנם היו זכאיות לו מאת הנתבעים.

57.
הפסקת ההתקשרות בין התובעות לנתבעת 3 :
אין חולק בין הצדדים כי הפסקת ההתקשרות בין הנתבעת 3 לבין התובעות היתה על רקע טענות אשר הועלו על ידי התובעות הנסבות על זכותה – וביתר דיוק טענתן בדבר העדר זכותה – של הנתבעת 3 להעלות את מחירי המוצרים.

58.
לעניין זה אין חולק כי ביום 9/5/12 פנתה התובעת 2 לנתבעת 3 בטענה בדבר זכותה להחזר כספים אשר נגבו ביתר.
זאת ועוד, ביום 14/6/12, פנתה הגב' לירון גולדמן לנתבעת 3 במכתב (אשר צורף כנספח 30 לתצהיר הנתבעים)
במסגרתו הודיעה הגב' גולדמן כי היא אחראית מטעם התובעות על פרויקט הדסה. במסגרת אותו מכתב נדרש על ידי התובעת 2 מאת הנתבעת 3 , החזר כספי בגין תשלומים אשר נגבו לשיטת התובעות על ידי הנתבעת 3 ביתר.
זאת ועוד, במסגרת מכתב זה התנו התובעות מפורשות
את המשך העברת העבודות מהדסה אל הנתבעת 3 בביצוע תשלום של סכום ההפרש לתובעות. יתרה מכך, באותו מכתב הודיעה הגב' גולדמן לנתבעת 3 כי בגין ההזמנות הנוכחיות שוקלות התובעות לאשר מחיר של 91,197 יורו בשעה שהמחיר שלו טענה הנתבעת 3 היה 110,192 יורו.
אין חולק כי על מכתב זה השיב מיום ביום 18/6/12 מר נילס דורפמן - מנהל היצור של הנתבעת 3 (במכתב שר צורף כנספח 31 לתצהירי הנתבעים)
כי הנתבעת 3 דוחה את דרישת התובעות לביצוע החזרים וזאת, בהינתן שמדובר בהזמנות אשר אושרו לביצוע על ידי התובעות ו/או מי מטעמן לאחר בדיקת ההזמנות והמחירים. עוד נטען באותו מכתב כי העיכובים נגרמים כפועל יוצא מכך, שהתובעות אינן מאשרות את ההזמנות הפתוחות וכי ניתנת להן אפשרות לאשרן עד ליום 22/6/12.
הנני קובעת כי לא הוכח בפני
כי התובעות אמנם שלחו את אישור ההזמנות עד למועד כפי שנקבע על ידי הנתבעת 3. כך, לעניין זה, לטענת התובעות הן אישרו את ההזמנות בפקס אשר הוצא עד ליום 22/6/12, דא עקא, טענתן זו של הנתבעות לא הוכחה באשר הגב' גולדמן, אשר לכאורה שלחה את האישורים במועד האמור, לא העידה על כך בתצהירה והעלתה הטענה לראשונה במסגרת חקירתה הנגדית. זאת ועוד, התובעות ביקשו להציג אישור המעיד על כך שממשרדי התובעות יצא פקס למשרדי הנתבעת ביום 22/6/12 ואולם, מסמך זה לא הוצג באמצעות הגב' גולדמן אשר לטענת התובעות ביצעה את המשלוח ומשכך, ממילא אין לו כל משקל ראייתי.
חיזוק נוסף לספק הנסב סביב משלוח אישורי ההזמנות כנטען ניתן למצוא בכך שאין חולק כי באותו יום – 22/6/12- פנתה הגב' גולדמן למר נילס דורפל ודרשה להיפגש לאלתר במשרדי הנתבעת 3 ועוד הוסיפה וכתבה כי ככל שנציגי הנתבעת 3 לא יאותו להיפגש הרי שהם יהיו אחראים באופן בלעדי לעיכובים שיחולו בפרויקט הדסה. אלא, שעל אף שלכאורה הגב' גולדמן פנתה באותו מועד למר דורפל, הרי שאין במכתב זה כל תזכורת לכך שהתובעות שולחות באותו מעמד את אישורי ההזמנה לנתבעת 3 והנני סבורה כי המחדל מאזכור האמור יש בו בכדי ללמד על ספק באם נשלחו אמנם אישורי ההזמנה באותו מועד.
59.
הנני סבורה כי בשים לב לנסיבות כפי שפורטו וכן, כפי שהוכרעו על ידי – דהיינו- העדר הסכם מסודר בין התובעות לבין הנתבעת 3, זכותה של הנתבעת 3 להעלות את מחירי המוצרים, דרישתן של התובעות - שהנני סבורה שאינה כדין ולא הוכחה כדבעי – להשבת כספים בגין הזמנות אשר התובעות כבר אישרו ויתרה מכך האיום של התובעות עצמן שככל שהכספים לא יושבו הן תפסקנה להעביר פעילות לנתבעת 3 בגין פרויקט הדסה ובנוסף, מחדלן של התובעות מאישור הזמנות במשך שלושה חודשים ואי עמידה שלהן בתאריך אשר נקבע, לפנים משורת הדין, לשם אישור ההזמנות והכל תוך שהתובעות שוללות את זכותה של הנתבעת 3 להעלות את המחירים – הרי שהפסקת ההתקשרות עם התובעות על ידי הנתבעת 3 הינה כדין ויתרה מכך, הנני סבורה כי היא בנסיבות אשר יש להטיל לפתחן של התובעות אשר לאור התנהגותן אין להן להלין אלא על עצמן.

60.
גרם הפרת חוזה בין התובעת 2 לבין בית החולים הדסה:
במסגרת תביעתן טוענות התובעות כי יש לחייב את הנתבעים בגין גרם הפרת ההסכם בין התובעות לבין הדסה. הנני סבורה כי בהינתן שההסכם בין הנתבעת 3 לבין התובעות הופסק כדין הרי שלא הוכחו יסודותיה של העוולה האמורה.
כך, סעיף 62 לפקודת הנזיקין קובע:
"(א)

מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון."
הנני סבורה כי בנסיבות כפי שהונחו בפני
הנתבעת 3 לא פעלה בלא צידוק מספיק בהינתן שהפסיקה את יחסיה החוזיים עם התובעות כדין.
למעלה מן הצורך, בבחינת "חוט שני" העובר בין כלל טענותיהן של התובעות, הנני מוצאת לציין כי ממילא לא הוכיחו התובעות הנזק כפועל יוצא מההפרה, באשר טענותיהן בכל הנוגע לרווחים אשר היו צפויים להן מפרוייקט הדסה, לא הוכחו כדבעי ויפים לעניין זה – דברי המפורטים בסעיף 41 לעיל לפסק הדין.
סוף דבר –
61.
לאור האמור והמפורט הנני דוחה הדדית את תביעות התובעות והנתבעים 1 ו – 2.
בנסיבות – אינני מוצאת לעשות צו להוצאות הנתבעים 1 ו – 2 אשר הגישו את התביעה הנגדית.
הנני קובעת כי התובעות תישאנה ביחד ולחוד בהוצאות הנתבעת 3 בסך של 40,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
62.
המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
כ"ט חשוון תשע"ו, 11 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 37324-12/12 ח.ג. סחר בינלאומי בע"מ, ח.ג.ל. חדשנות בבניה בע"מ נ' ( ו הם גם ), אריה ליפסקן, מילאנו מטבחים בשיווק ישיר בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 11/11/2015)