פסקי דין על מרכז הרדיאטור ירושלים - שרותי רכב (1998) | פסקי דין על סימן טוב | פסקי דין על חיים שלמה וינשטוק | פסקי דין על שומרה חברה לביטוח |

35509-10/14 עא     10/11/2015




עא 35509-10/14 מרכז הרדיאטור ירושלים - שרותי רכב (1998) בע"מ, סימן טוב נ' חיים שלמה וינשטוק, שומרה חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 35509-10-14 מרכז הרדיאטור ירושלים - שרותי רכב (1998) בע"מ
ואח' נ' וינשטוק ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
כרמי מוסק


המערערים

1.מרכז הרדיאטור ירושלים - שרותי רכב (1998) בע"מ

2.סימן טוב


נגד


המשיבים

1.חיים שלמה וינשטוק

2.שומרה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



הערעור שלפני הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר ניר נחשון) בתא"מ 3152-03-12
מיום 26.8.14, לפיו נדחתה תביעת המערערים ומנגד התקבלה תביעת המשיבים. כפועל יוצא מכך, חויבו המערערים לשלם למשיבים סך של 17,178 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 2.7.12 וכן הוצאות משפט בסך של 6,500 ₪.

הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
1.
לגרסת המערערים, ביום 25.12.11 בשעה 12:00 לערך, נהג המערער 2, ברנו ברח' דרך חברון לכיוון גילה, בין הצומת לכיוון שכונת הר חומה לצומת לכיוון שכונת גילה נסע מערער 2 בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים ובכוונה לפנות ימינה לשכונת גילה. כשהתקרב מערער 2 לצומת גילה וכשמשמאלו נמצא מנזר מר אליאס, ראה הוא כי הרכב שנוסע לפניו סוטה לנתיב השמאלי וכי בנתיב הימני עומדת מכונית מסוג שברולט, שממנה "התחמק" הרכב שלפניו, זאת כדי למנוע פגיעה בשברולט. מערער 2 בלם את הרנו והגיע עד לסמוך לשברולט מאחוריה כאשר רכב המשיבים שנסע אחריו לא הספיק לבלום, ניסה לסטות שמאלה ופגע ברכב התובעת בחלקו האחורי שמאלי תוך הדיפתו לכיוון רכב השברולט שנפגע בחלקו האחורי.

2.
מנגד, טענו המשיבים, כי רכב המשיבים נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים בעוד רכב המערערים נסע בנתיב הימני. רכב המערערים לא שמר מרחק מספיק מרכב השברולט, פגע בו וכתוצאה מפגיעה זו הסתובב וסטה לנתיב נסיעת רכב המשיבים ופגע בו בחלקו הימני קדמי.

3.
בית משפט קמא קבע כי המערערים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח את נסיבות קרות התאונה באופן עובדתי וכפועל יוצא מכך לא ניתן לדון בשאלת האחריות. מנגד, מצא בית משפט קמא את עדותו של נהג המשיבים כמתיישבת יותר ונתמכת הן במוקדי הנזקים ברכב השברולט המלמדים על פגיעה כמעט מלאה בחזיתו האחורית, עובדה המלמדת על פגיעה של חזית רכב המערערים בחלקו האחורי של רכב השרבולט וכן מתיישבת היא עם מוקדי הנזקים ברכב התובעת במוקד חזית קדמית ימנית ובמוקד אחרי שמאלי וכן במוקד רכב הנתבעים בצידו הימני קדמי.

4.
מכאן הערעור שלפני.

5.
המערערים טוענים כי, בית המשפט קמא שגה עת בחר שלא לקבל את דברי העדים מטעם המערערים ושגה עת התעלם מסתירות בדברי עדי המשיבים.

6.
עוד טוענים המערערים, כי בית המשפט קמא טעה עת בחר להתעלם ממצאים עובדתיים אובייקטיבים, צילום הבוץ שנפל מרנו לכביש, בתוך הנתיב הימני ולא האמצעי דבר המעיד על כך כי האימפקט בין הרנו למרצדס היה בתוך הנתיב הימני.

7.
המשיבים, לעומת זאת, סומכים את ידיהם על פסק דינו של בית משפט קמא.

8.
הלכה היא שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאים שבמהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ביותר, למשל כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה (ראו: ע"א 9070/04
חסן נ' חסן (פורסם בנבו); ע"א 3601/96

בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב(2) 582; ע"א 2032/06
אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף ג'אן (פורסם בנבו)).

9.
המקרה דנן אינו נכנס לגדר החריגים הללו.
לא זאת אלא זאת, שותף אני למסקנה של בית משפט קמא שלפיה גרסת המערערים לא הייתה מהימנה עליו. ודוק, המחלוקת סביבה נסובה המחלוקת היא בשאלת האחריות לקרות התאונה. גרסת המערערים מול גרסת המשיבים.

במקרה דנן, נתגלו סתירות בין עדות המערער 2 לבין עדות בוחן התנועה מטעם המערערים. בעוד שמערער 2 העיד בחקירתו שהשרטוט ששרטט הבוחן מטעמם אינו נכון, חוות דעתו של הבוחן מטעם המערערים לא התבססה על העדויות בכלל ועל עדות המערער 2 בפרט. יתרה מכך, בחקירתו בבית המשפט לא הצליח להתמודד עם דבריו של נהג המערערת והסתפק בתשובה סתמית "שיגיד מה שהוא רוצה. אני העברתי את התרשים לעו"ד טקו" (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 3.3.13 שורות 9-10).

10.
לא זאת אלא זאת, נתגלו סתירות פנימיות בעדותו של המערער 2. כך למשל, בתחילת עדותו טען המערער 2 כי רכבו עמד לכיוון הנתיב השמאלי, אולם בהמשך החקירה טען כי בזמן התאונה רכבו עמד בסטייה לכיוון המדרכה. דהיינו, חלקו האחורי של הרכב היה רחוק מהמדרכה בסטייה לנתיב השמאלי.

11.
זאת ועוד, בוחן התנועה מטעם המשיבים לא התייחס בחוות דעתו לסימני הבוץ במקום ההתנגשות. אולם, כשנשאל בחקירתו בבית המשפט על אותו בוץ שצולם על גבי הכביש הוא הבהיר שלא ניתן לקבוע בוודאות אם מדובר בבוץ או לאו. יתרה מכך, בוחן התנועה מטעם המשיבים ציין כי אם יצא מנקודת הנחה שמדובר בבוץ, אזי הגרסה של המערערים נשללת מכל וכל (עמוד 23 לפרוטוקול שורות 21-23).

12.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

13.
אני מחייב את המערערים לשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסכום של 3,000₪, נכון להיום.


ניתן היום,
כ"ח חשוון תשע"ו, 10 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










עא בית משפט מחוזי 35509-10/14 מרכז הרדיאטור ירושלים - שרותי רכב (1998) בע"מ, סימן טוב נ' חיים שלמה וינשטוק, שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/11/2015)