פסקי דין על מאיה רוזנבלום | פסקי דין על פליקס רוזנבלום | פסקי דין על אדר' רבקה פפה

27684-03/15 תק     12/11/2015




תק 27684-03/15 מאיה רוזנבלום, פליקס רוזנבלום נ' אדר' רבקה פפה








בית משפט לתביעות קטנות באשדוד



ת"ק 27684-03-15 רוזנבלום ואח' נ' רבקה פפה


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אורנה סנדלר-איתן


תובעים

1.מאיה רוזנבלום

2.פליקס רוזנבלום


נגד


נתבעת

אדר' רבקה פפה




פסק דין


לפניי תביעה קטנה על סך 33,800 ₪, שעניינה ליקויים בתכנון בניין שבוצע על ידי הנתבעת.

1. הרקע העובדתי
:
התובעים – מאיה ופליקס רוזנבלום
, ושכניהם המיועדים – משפחת אמסלם, ערכו הסכם עם הנתבעת – האדריכלית רבקה פפר, לתכנון בית דו משפחתי בגן יבנה.

הנתבעת הכינה תכנית בנייה לצורך בניית הבית, והגישה עבור התובעים בקשה להיתר בנייה לועדה המרחבית לתכנון ובנייה "זמורה".

התוכנית לא התייחסה לבנייתה של פרגולה מבטון, ולפיכך ההיתר שניתן לתובעים לא התייחס לפרגולה כאמור.

אף על פי כן, נבנתה הפרגולה ללא היתר.

בנוסף, במסגרת התוכנית שהוכנה על ידי התובעת תוכננה בין היתר, מערכת ביוב. בדיעבד הסתבר, כי תכנית זו לא אושרה על ידי מחלקת ההנדסה של מועצת עיריית גן יבנה, מאחר שהחיבור למערכת הביוב העירונית תוכנן במקום הלא נכון. בעקבות כך נדרש ביצוען של עבודות נוספות ושונות מכפי שתוכנן תחילה.

על מנת להכשיר את בנייתה של הפרגולה, כמו גם שינויים נוספים ביחס לתוכנית המאושרת, הגישה הנתבעת בשם התובעים תכנית שינויים לאישורה של הועדה. תכנית שינויים זו לא אושרה במלואה, ובפרט לא אושרה בנייתה של הפרגולה, וזאת בשל היותה עשויה מבטון, ובשל חריגתה מקו הבניין. ערר שהוגש על החלטת הועדה – נדחה.

בעקבות דברים אלה נדרשו התובעים לבצע שינוי תב"ע נקודתי. התוכנית נדונה לפני הועדה ואושרה להפקדה בכפוף לשינויים, אולם מאחר שהתוכניות המתוקנות לא הוגשו במועד, פג בינתיים תוקפה של החלטת הועדה, והתובעים נדרשו להתחיל בהליך מחדש.

תביעה זו עוסקת אפוא בשני עניינים מרכזיים:
האחד – הליך התכנון הלקוי של הפרגולה;
השני – תכנון לקוי של מערכת הביוב על ידי הנתבעת, אשר גרמה לביצוע שינויים בעבודות הביצוע ולביצוע עבודות שונות ונוספות, הכרוכות בעלות נוספת.

2. ואלו טענות הצדדים הרלוונטיות להכרעה שלפניי
:

הפרגולה
:
בכתב התביעה לא טענו התובעים במפורש מהו המועד שבו עלתה דרישתם להוספת הפרגולה. יחד עם זאת, במסגרת הדיון בפני
י, הכחישו התובעים כי הדרישה לבניית הפרגולה עלתה בסמוך לאישור התוכניות בוועדה. לטענת התובעים הם לא ביקשו לבנות פרגולה, והיא הייתה קיימת ומתוכננת בתוכנית לעיון שהוצגה להם על ידי הנתבעת. לטענת התובעים כלל לא ידעו כי התוכנית שהוגשה לאישור הועדה אינה כוללת את הפרגולה האמורה.

לטענת התובעים, הנתבעת טענה כי בניית הפרגולה חוקית, וכי הדבר יוסדר בהמשך אל מול הועדה ביחד עם שינויים נוספים – במידה ויהיו במהלך הבניה, באמצעות הגשת תכנית שינויים
שתוגש על ידה לקראת סיום הבנייה.

התובעים טענו כי טרם בניית הפרגולה ביקש קבלן הביצוע הנחיות ברורות בנוגע לסטיות בין תכניות הביצוע לתוכניות לגביהן התקבל היתר הבניה. לטענת התובעים, הנתבעת חזרה על עמדתה ולפיה בניית הפרגולה חוקית, ולפיכך נבנתה הפרגולה.

לטענת התובעים, נוכח טעותה הרשלנית של הנתבעת, ומאחר שהסתבר בדיעבד כי הפרגולה אינה תואמת את התב"ע הקיימת, נאלצו הם לבצע שינוי נקודתי של התב"ע. הנתבעת ניסתה אמנם לפתור את הבעיה באמצעות טיפול בנושא, אך בשל מחדלה של הנתבעת, לא אושר השינוי, ולפיכך נאלצו התובעים להתחיל בהליך שינוי התב"ע בשנית. התהליך כולו גרר עלויות רבות מבחינתם של התובעים, שהיו נחסכות אלמלא נהגה הנתבעת כפי שנהגה.

3. מנגד טענה הנתבעת, כי רק לאחר הגשת התוכנית לוועדה, בסוף שנת 2007, ובסמוך לאישורה, ביקשו התובעים לפתע כי תתווסף הפרגולה. לדבריה, מאחר שהתובעים חפצו להתחיל בבנייה ללא דיחוי, לא תוקנה התוכנית שהוגשה לוועדה, והכוונה הייתה להגיש תכנית שינויים שתכשיר את בנייתה של הפרגולה. במקביל, ועל מנת לאפשר לתובעים להתחיל ולחפש קבלן על מנת להתחיל בהליך הבנייה הלכה למעשה, הכינה הנתבעת בראשית שנת 2008 תכנית לעיון בה כללה את הפרגולה.

הנתבעת מודה בכתב ההגנה, כי הסתמכה על ניסיונה רב השנים בהתנהלותה מול עיריית אשדוד ביחס לאופן שבו נוהגות הועדות לאשר בנייה חריגה של פרגולות. לדבריה, אין היא זוכרת פנייה של קבלן הביצוע בעניין הסטייה בבנייה לעומת התכנית המאושרת, ומכל מקום, האחריות לסטיות בבנייה לעומת ההיתר רובצת על מהנדס השלד.

עוד טענה הנתבעת כי לתובעים אשם תורם, שכן הם ידעו שהיתר הבנייה אותו קיבלו לא התייחס לבניית הפרגולה, ועל כן היה עליהם להמתין להחלטתה של הועדה ביחס לתוכנית השינויים בטרם החלו בבנייתה.

בנוסף טענה הנתבעת כי היא הכינה תכנית שינויים שאושרה על ידי הועדה, אולם עקב מחדלם של התובעים אשר לא העבירו לידיה תצהיר חתום כנדרש במועד, פג תוקף האישור, והתובעים נדרשו לבצע את הליך האישור בשנית. בעדותה לפניי טענה הנתבעת כי העיכוב בהגשת התוכנית ארע בשל מחדלו של המודד.

4. תכנית הביוב
:
בעניין זה טענו התובעים כי החיבור שתוכנן למערכת הביוב העירונית תוכנן על ידי הנתבעת באופן שגוי, וכי כתוצאה מכך נדרשו התובעים לבצע עבודות תכנון וביצוע נוספות שהיו כרוכות בעלויות.

מנגד טענה הנתבעת כי הסתמכה על תכניות פיתוח של המגרש ועל תכניות שהוכנו על ידי מודד שנשכר על ידי התובעים. לטענתה, הסתבר כי בפועל, התוכניות אינן תואמות את מצב הדברים בשטח, ולכן נדרשו שינויים בתכנון ובביצוע.

5. דיון והכרעה
:
במחלוקת שנפלה בין הצדדים בשאלה מדוע לא הוגשה לאישור מלכתחילה תכנית הכוללת את הפרגולה, אני מבכרת את גרסתה של הנתבעת, ולפיה התכנון המקורי לא כלל פרגולה מאחר שהדרישה לפרגולה הועלתה על ידי התובעים רק במועד מאוחר יותר ובסמוך לאישורה של התוכנית המקורית על ידי הועדה.

אין בידי התובעים מסמך כלשהו המאשש את טענתם כי נושא בניית הפרגולה עלה עוד קודם לחודש 12/07, הוא המועד שבו הוגשה התוכנית לאישור. כאמור, תכנית העיון הכוללת את הפרגולה נערכה בחודש ינואר 2008 – היינו לאחר מועד הגשת התוכנית המקורית לאישור הועדה.

אני מקבלת את עדותה של הנתבעת ולפיה על מנת שלא להאריך בהליכי האישור של התוכנית בוועדה, לא מצאה הנתבעת לנכון להפסיק את הליך האישור של התוכנית ולהגיש תכנית מתוקנת, הכוללת את הפרגולה, וזאת נוכח רצונם של התובעים להתחיל בבנייה ללא דיחוי.

6. לא זו אף זו. אני סבורה שהתובעים ידעו היטב כי בניית הפרגולה אינה תואמת את ההיתר שהתקבל לצורך בניית הבית, וכי למעשה, בניית הפרגולה כפי שנעשתה, ללא האישורים המתאימים – אינה חוקית, וכי יהיה עליהם לכל הפחות, לנקוט בהליך כלשהו, בדיעבד, לצורך הכשרתה החוקית של הפרגולה.

ידיעתם של התובעים התגבשה, לכל המאוחר, במועד שבו הודיע להם קבלן הביצוע כי תכניות הביצוע הכוללות את הפרגולה אינן תואמות את התוכניות לגביהן ניתן ההיתר.

התובעים נטלו אפוא על עצמם סיכון, אשר התממש לבסוף, כי יהיה קושי באישורה של הפרגולה בדיעבד, והם אינם רשאים "לגלגל" את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו להם לטענתם עקב כך, לפתחה של הנתבעת.

7. יחד עם זאת, גם לנתבעת אחריות בעניין זה.

אומנם, הנתבעת הייתה סבורה, באמת ובתמים, על סמך ניסיונה הקודם בעבודה מול ועדות תכנון שונות, כי הפרגולה תאושר במסגרת תכנית השינויים, וכי המדובר בעניין של "מה בכך". עדות לכך ניתן לראות, למשל בדואר האלקטרוני ששלחה ביום 1.11.2010 למ"מ מהנדס הוועדה, אדריכל קפון (נספח 6 לכתב התביעה) לפיו: "אני יודעת (עכשיו) מה כתוב בחוק תכנון ובניה..." (ההדגשה אינה במקור א' ס' א').

לקשיים המתעוררים עקב החלה בלתי עקבית של דיני התכנון הבנייה על ידי רשויות התכנון, ולביקורת שמתח על כך בית המשפט, ראו למשל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"מ (מרכז) 7246-01-11 ורדי נ' ועדת ערר מחוז מרכז רמלה (פורסם במאגרים).

יחד עם זאת, שומה היה על הנתבעת לבדוק היטב את דרישות הדין בטרם מסרה לתובעים עצה מקצועית בעניין זה, עצה עליה הסתמכו.

8. זאת ועוד. גם טיפולה של הנתבעת בתיקון הטעות – היינו, בשינוי התב"ע, היה לקוי.

כזכור, פג תוקפה של החלטת הוועדה בעניין זה מאחר שמסמכי התובעים לא הוגשו לידיה במועד.

תחילה טענה הנתבעת, בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, שהטעם לשיהוי מצדה בהגשת תכנית השינויים היה האיחור של התובעים בחתימה על תצהיר בפני
עורך דין. בהמשך העידה הנתבעת בפני
י שהטעם העיקרי לעיכוב היה המתנתה לקבלת עדכון המודד בדבר נתון הגוש-חלקה העדכני – עניין שלא הופיע כלל בכתב ההגנה. הנתבעת אף העידה שהגישה את תכנית השינויים במועד, אך שגתה ולא קיבלה חותמת "נתקבל" על ההגשה. הנתבעת לא הביאה כל ראייה בעניין זה, וגם זכרה של טענה זו לא בא בכתב ההגנה.

התמונה המצטיירת היא שהנתבעת לא פעלה בשקידה הראויה לתיקון טעותה הראשונית בעניין הפרגולה.

9. המסקנה היא שהנתבעת התרשלה משיעצה לתובעים לבנות בחריגה מהיתר הבנייה שניתן להם - בכלל, ומבלי שבדקה כהלכה את דרישות הדין בעניין הכשרת בניית הפרגולה בדיעבד, בפרט. גם טיפולה בתיקון הטעות, היינו, בהגשת תכנית השינויים, נעשה בעצלתיים.

10. עם זאת, לא בא כל מענה מצדם של התובעים לטענות הנתבעת ולפיהן שינוי התב"ע אותו יזמו לאחר מכן נועד להכשיר חריגות בנייה נוספות (סטייה בחלק המזרחי של הבניין), ולא רק את הקמתה של הפרגולה. התובעים לא הביאו לעדות את האדריכל המטפל עבורם בשינוי זה, וטענת הנתבעת בהקשר זה לא נסתרה.

כמו כן, ואף אם אניח ששינוי התב"ע נועד להכשרתה של הפרגולה בלבד,
התובעים לא חלקו על טענתה של הנתבעת ולפיה חלק מהשינויים שנתבקשו על ידם במסגרת תכנית השינויים עליה טרחה – ואשר אמנם הוגשה לוועדה באיחור – אכן נתקבלו על ידה בסופו של דבר.

בנוסף, נוכח אשמם התורם של התובעים בעצם בנייתה של הפרגולה מלכתחילה ללא היתר כדין, אין מקום להשתת מלוא עלותו של המהלך התכנוני אותו יזמו התובעים על הנתבעת.

בהקשר זה אעיר, כי לא הוברר מדוע על הנתבעת לשאת בהוצאות שונות אותן תבעו התובעים כגון תשלום היטל השבחה, ותשלום עבור פרסום בעיתון – אותם בלאו הכי היה על התובעים לשלם לצורך אישורה של הפרגולה.

11. בעניין טענות התובעים ביחס לכשלים שנפלו בתכנון הביוב שנערך על ידי הנתבעת - גרסתה של התובעת בעניין זה הייתה מהימנה בעיניי ולא נסתרה על ידי התובעים. גרסת הנתבעת אף נתמכה במכתבו של מהנדס המועצה (ראו נספח 11 לכתב התביעה). התובעים לא הרימו אפוא את הנטל המוטל עליהם לצורך הוכחת טענותיהם בעניין זה, ולפיכך הן נדחות.

12. סוף דבר
:
לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי יש לפצות את התובעים בגין התסבוכת אליה נקלעו, בין היתר בשל עצת הנתבעת, לרבות בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בסכום גלובאלי של 12,500 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות בסך 500 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום
.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ל' חשוון תשע"ו, 12 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 27684-03/15 מאיה רוזנבלום, פליקס רוזנבלום נ' אדר' רבקה פפה (פורסם ב-ֽ 12/11/2015)