פסקי דין על ש. שלמה רכב בע"מ | פסקי דין על מירב גרינברג | פסקי דין על ניר גרינברג |

25947-01/15 תאמ     13/11/2015




תאמ 25947-01/15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' מירב גרינברג, ניר גרינברג








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 25947-01-15 ש. שלמה רכב בע"מ
ואח' נ' גרינברג ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אפרת אור- אליאס


תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ


נגד


נתבעים

1.מירב גרינברג
ת.ז 628836914

2.ניר גרינברג
ת.ז 32877417




פסק דין



1.
לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים.

רקע וטענות הצדדים:

2.
לטענת התובעת, ביום 22.7.14 שעה שרכב התובעת (מאזדה, מספר רישוי 44-576-75, להלן "רכב התובעת") החל בנסיעה באור ירוק, תוך חצית צומת הרחובות כצנלסון ועליית הנוער בגבעתיים, הגיח לפתע רכב הנתבעים (יונדאי, מספר רישוי 20-109-63, להלן "רכב הנתבעים"), תוך שהוא חוצה את הצומת באור אדום, בכיוון נסיעתו מרחוב עלית הנוער לכצנלסון וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת (להלן "התאונה").

3.
אין חולק כי אירעה התאונה אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה. לטענת הנתבעים, רכב התובעת הוא שנכנס לצומת בחסות אור אדום, ואילו רכב הנתבעים חצה את הצומת באור ירוק. לטענתם, מהתאונה נפגע רכבם ונגרמו לו נזקים.

4.
טענה נוספת שטענו הנתבעים היא, כי בניגוד להצהרת נהג רכב התובעת כאילו הנהג ברכבה היה מר אליה לוי, בפועל נהג בו מר זיו אילוז.

5.
התובעת הגישה תביעה בסך של 59,753 ₪ בגין נזקיה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, כמי שנהגה ברכב הנתבעים וכנגד הנתבע 2, שהוא הבעלים של רכב הנתבעים. יצוין כי, הנתבעים מודים, שהנתבעת 1 היא שנהגה ברכבם ושהנתבע 2 הוא בעל הרכב (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 8-9).
הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, כנגד התובעת ונהג רכב התובעת בסך של 12,909 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבם. כל אחד מהצדדים טען כי האחריות לתאונה מוטלת על הצד שכנגד.

6.
כתב התביעה נתמך בחוות דעת שמאית התומכת בסכום הנזק הנתבע, וכן צורף לכתב התביעה חשבון שכ"ט שמאי התומך גם הוא בשכר טרחת השמאי הנתבע.

לכתב התביעה שכנגד לא צורפה חוות דעת שמאי, אולם צורפה הצעת מחיר לתיקון רכב הנתבעת, שנערכה על ידי "אלעד שירותי רכב בע"מ", התומכת בסכום הנזק הנתבע בכתב התביעה שכנגד (להלן "הצעת המחיר").

7.
מטעם התובעת העידו לפני נהג רכב התובעת (להלן "מר אילוז"), דודו של מר אילוז שנסע עמו ברכב, מר שלומי אידה (להלן "מר אידה") וכן מר רז עזרא, נהג מונית אשר עמד עם רכבו
בסמוך למקום התאונה והיה עד לה (להלן "מר עזרא").

מטעם הנתבעים העידו הנתבעת 1 (להלן "גב' גרינברג") והנתבע 2 (להלן "מר גרינברג").

8.
בדיון שלפני הוגשו תמונות צבע של רכב התובעת (ת/1), שרטוט ביד חופשית של מר אילוז לצורך הסבר אודות על נסיבות התאונה (ת/2), תמונת צבע של רכב התובעת ותמונות צבע של רכב הנתבעים (נ/1),
תמונות צבע של אזור התאונה מלוות בהסברים בכתב (נ/2), תמונות צבע של אזור עמידת רכב התובעת עובר לתאונה (נ/3 ו-נ/4) והסכם שכירות שנחתם בין התובעת לבין מספרת זיו, שמר אילוז הוא בעליה (נ/5).

9.
שמאי התובעת לא העיד לפני משלא התבקשה חקירתו הנגדית.

דיון והכרעה:

10.
במקרה שבפני
מדובר בגרסה מול גרסה. משכך, עלי לבחון האם יש בראיות ובעדות שהוצגו בפני
, כדי לתמוך באחת הגרסאות, תוך הרמת הנטל במידה הנדרשת במשפט האזרחי.

11.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדים, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא לפני, העדפתי את גרסת התובעת.

12.
מהעדויות שנשמעו לפני אני סבורה כי התובעת עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה והוכיחה כי נסיבות התאונה היו כפי שנטען על ידה. ואפרט.

13.
מר עזרא נהג מונית, שנכח באזור התאונה בזמן שקרתה וראה כיצד קרתה, העיד לפני ביחס לנסיבותיה.

מר עזרא העיד, כי הוא עמד עם רכבו בצומת הרחובות עליית הנוער - כצנלסון, במופע אור אדום בכיוון נסיעתו ישר, ורכב הנתבעים חצה את הצומת באור אדום. לדבריו, כאשר הבחין ברכב הנתבעים שהוא חוצה את הצומת באור אדום, אמר לעצמו שתהיה תאונה, ואכן מיד לאחר מכן קרתה התאונה (עמ' 8 לפרוטוקול
שורות 8, 9 ושורות 27, 27).

14.
עדות מר עזרא לפני הייתה רציפה וקוהרנטית ומצאתי אותה אמינה. מעדות מר עזרא עולה כי אכן המדובר במי שהזדמן למקום, אין לו היכרות מוקדמת עם מי מהצדדים ועדותו היא אובייקטיבית לחלוטין.

15.
כאן אציין, כי בסיכומי הנתבעים נטען על ידם שעדות מר עזרא הייתה רצופה בסתירות, כי לא היה ביכולתו להצביע על צבעי הרכבים המעורבים וכי הוא לא זכר את גב' גרינברג. עוד טענו הנתבעים כי מר עזרא לא יצא מרכבו לאחר התאונה, כי לטענתו מר אילוז או מר אידה נגשו אליו, כאשר לא זכר מי מהם ניגש, וכי לפני הדיון הסתודדו מר אילוז מר אידה ומר עזרא "חצי שעה לפחות" ביחד עם באת כוח התובעת.

ב"כ הנתבעים הוסיפה וטענה בסיכומיה, כי ראתה את השלושה הולכים ביחד והיא אינה יודעת לאן (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 10-13).

16.
בעניין זה אציין, כי מר עזרא אכן ציין בעדותו כי הוא לא יצא מרכבו ולא ניגש לאף אחד מהמעורבים (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 3, 4).

כן עולה מעדות מר עזרא, כי הוא אינו יודע מה היה צבע רכב התובעת וכי הוא לא ראה את גב' גרינברג (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 5-10).

כאשר נשאל מר עזרא בעדותו האם שוחח עם מר אילוז או מר אידה לפני הדיון, השיב בשלילה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 11, 12) וגם בחקירתו הנגדית, כאשר מר עזרא נשאל האם שוחח עם מר אילוז ומר אידה מאז התאונה ועד למועד עדותו, השיב בשלילה (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 19, 20).

17.
אני גם מקבלת את דברי מר עזרא כי לא שם לבו לצבע הרכב ולא ראה את גב' גרינברג.

18.
באשר לסוגיית צבעי הרכבים- ניתן להבין מדוע מר עזרא לא שם ליבו לצבעי הרכבים ונדמה כי סוגיית צבעי הרכבים גם אינה כה חשובה. יש לזכור כי שני הרכבים הם בצבעים סטנדרטיים, שאינם בולטים, כפי שעולה מתמונות הרכבים שהוצגו לפני (ת/1 ו-נ/1). ועל כן אין צבע שיכול להיות די דומיננטי כדי שייזכר על ידי העד.

19.
באשר לעדות מר עזרא כי לא ראה את גב' גרינברג-
לאור הצהרתו כי המשיך בנסיעה לאחר התאונה מבלי לרדת מרכבו, ניתן להבין גם כיצד זה לא ראה את גב' גרינברג. גב' גרינברג
העידה, כי לאחר התאונה היא נעצרה מעבר לצומת, במרחק של מספר מטרים מהצומת. מר עזרא העיד כי המשיך בנסיעה ישר ועל כן, לכאורה, היה עליו להבחין בנתבעת, שכן רכבה נעצר בכיוון נסיעתו ישר. יחד עם זאת, הנתבעת העידה, כי מעוצמת המכה לא היה ביכולתה לפתוח את דלת הנהג (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 27), ועל כן, ניתן להניח כי גב' גרינברג נותרה ברכב הנתבעים בזמן שמר עזרא חלף על פניה.

בנוסף, עדותו זו עומדת בקנה אחד עם עדות גב' גרינברג כי היא לא ראתה את מר עזרא (עמ'
11 לפרוטוקול שורות 11-12).

20.
אין ביכולתי לקבל את טענת הנתבעים בסיכומיהם, כי מאחר שמר עזרא הסתודד עם מר אילוז ומר אידה יחד עם באת כוח התובעת לפני הדיון, יש בכך להשליך על משקל עדותו. בהחלט יתכן כי עובר לדיון שוחחה באת כוח התובעת עם העדים מטעמה, אולם, ככל שהיה ברצון מר עזרא, מר אילוז ומר אידה להעביר ביניהם אינפורמציה כזו או אחרת, יכלו ודאי לעשות כן מאז קרות התאונה ועד למועד הדיון, ולא נדרשו להמתין לכך עד מועד הדיון ולשוחח ביניהם אל מול עיניהם של הנתבעים ובאת כוחם. יש לזכור, כי מר עזרא מסר את מספר הטלפון שלו למר אילוז או למר אידה (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 9) ועל כן לא היה קושי ביצירת קשר ביניהם מאז התאונה ועד מועד הדיון שלפני.

21.
בנוסף כאמור, עדות מר עזרא שהוא עד ניטראלי, הייתה קוהרנטיות רציפה וללא סתירות ונמצאה על ידי אמינה. בהתחשב באמור אני מוצאת לתת משקל נכבד לעדותו.

כאן אציין כי הגם שהנתבעים טענו בסיכומיהם שעדות מר עזרא רצופת סתירות, לא הצביעו – אף לא על סתירה אחת בעדותו – וכאמור סתירות שכאלו לא נמצאו על ידי.

22.
בנוסף לכך, מר אילוז העיד כי, הוא עמד ברמזור בנתיב נסיעתו ישר בצומת כצנלסון-עליית הנוער בגבעתיים, מכיוון מזרח למערב וכי היה הראשון בצומת. לדבריו, עם הופעת מופע ירוק ברמזור שבכיוון נסיעתו, החל בנסיעה וכעבור מספר שניות, מר אידה שנסע עמו, זעק לו "זיו תזהר" ובאופן אינסטינקטיבי הסיט מר אילוז את ההגה שמאלה ואז ארעה התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 13-16). גב' גרינברג העידה כי תוך כדי פנייתה שמאלה הגיח רכב התובעת (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 18-19). בהתחשב בעדות גב' גרינברג כי התאונה ארעה תוך כדי פנייתה שמאלה, הרי שגרסת מר אילוז לפיה הסיט את רכבו שמאלה נתמכת בתמונות רכב התובעת (ת/1).
מהתמונות עולה כי, הפגיעה ברכב התובעת היא בחלק השמאלי קדמי ובחזית השמאלית קדמית של הרכב. מיקום הפגיעה תומך בעדות כי מר אילוז הסיט את הרכב לכיוון שמאל ולא המשיך בנתיב נסיעתו ישר.

23.
לכל האמור מצטרפת עדות גב' גרינברג ביחס לנסיבות התאונה; אותה אין ביכולתי לקבל.

יצוין כי, מר גרינברג, שהעיד לפני לא היה נוכח בזמן התאונה ולכן לא היה ביכולתו להעיד על נסיבותיה מידיעה אישית (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 8).

24.
גב' גרינברג העידה כי רכבה היה בנסיעה רציפה כשמופע הרמזור בנתיב נסיעתה ירוק (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 15). לדבריה, רכב התובעת עמד בנתיב האמצעי בכיוון נסיעתו, החל בנסיעה ישר והתנגש בה במרכז הצומת (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 20-23). עוד העידה גב' גרינברג כי רק כאשר מגיעים למרכז הצומת ניתן לראות מי מגיע ממול ועל כן לא ראתה מי נהג ברכב התובעת (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 1-5).

25.
לשון אחר
;
גב' גרינברג העידה מחד כי, רכב התובעת פגע בה במרכז הצומת לאחר שהחל בנסיעה מעמידה ומאידך העידה כי, לא היה ביכולתה לראותו אלא במרכז הצומת, בה ארעה התאונה. ככל שלא היה ביכולת גב' גרינברג לראות את רכב התובעת אלא במרכז הצומת (קרי במקום התאונה) כיצד היה ביכולתה לדעת שרכב התובעת הגיע ממצב עמידה בנתיב האמצעי?!

26.
זאת ועוד, גב' גרינברג העידה כי מהירות נסיעת רכב התובעת בצומת לא הייתה סבירה (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 14). ככל שרכב התובעת עמד והחל בנסיעה, כפי שהעידה גב' גרינברג בעצמה, לא ברור מהי מהירות הנסיעה הבלתי סבירה שניתן לפתח במספר מטרים בודדים עד מקום התאונה.
כמו כן, לא ברור כיצד יכולה גב' גרינברג להעיד מחד כי מהירות נסיעת רכב התובעת הייתה לא סבירה, כאשר לדבריה ניתן היה להבחין ברכב במרכז הצומת, כאשר התאונה קרתה במרכז הצומת.

27.
בנוסף לכל האמור, הגם שלטענת הנתבעים נגרם להם נזק משמעותי לרכבם, בסך של 12,909 ₪, שתוקן על ידם בפועל, הנתבעים לא מצאו לנכון להגיש תביעה בגין נזק זה אלא במסגרת תביעה שכנגד, לאחר שהומצא להם כתב התביעה בתביעת התובעת. סבורני כי גם עובדה זו מלמדת שגם הנתבעים סבורים, שהאחריות לתאונה מוטלת עליהם, שאם לא כן – מדוע לא פנו לקבלת פיצוי בגין נזקיהם המשמעותיים, עובר להגשת התביעה כנגדם?!

28.
מר גרינברג נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא פנה בדרישה לקבלת פיצוי מהתובעת ותשובתו הייתה כי, הנתבעים היו עסוקים (עמ' 13 שורות 6-8). יוזכר כי, התאונה ארעה ביום 22.7.14 והתביעה שלפני הוגשה בחודש ינואר 2015. הצעת המחיר שצורפה לכתב התביעה שכנגד נושאת תאריך 22.7.14, הוא יום התאונה. אין ספק כי גם מקום שהנתבעים היו עסוקים, חלף פרק זמן ניכר מאז התאונה ומתן הצעת המחיר ועד להגשת התביעה, פרק זמן שיאפשר להם להתפנות מעט מעיסוקיהם ולהגיש תביעה בעצמם או בסיוע עורך דין. הנתבעים לא עשו כן ולטעמי לא בכדי, שכן גם הם ידעו שהאחריות לתאונה מוטלת עליהם.

29.
בהתחשב באמור מצאתי לנכון להעדיף את גרסת התובעת לתאונה, על פני גרסת הנתבעים.

30.
בטרם סיום, אציין כי אין ביכולתי לקבל את טענת הנתבעים בסיכומיהם לפיה מר אילוז העיד באופן הססני. מהתרשמותי ממר אילוז בעדותו נדמה היה שהוא מנסה להיזכר בפרטים ובעובדות לצורך מתן תשובות מדויקות ככל הניתן. אינני סבורה כי יש מקום לפרש התנהגותו זו כהססנות, אלא דווקא כמי שמנסה להשיב לשאלות שנשאל בתשובות ענייניות, הנצמדות ככל הניתן לעובדות כפי שארעו, בהתחשב בחלוף הזמן מאז התאונה.

31.
אכן, כפי שהנתבעים טענו בסיכומיהם, מר אילוז העיד כי בנתיב נסיעתו שני נתיבים בזמן שמתמונות המקום (נ/3 ו-נ/4) עולה כי קיימים שלושה נתיבים. אולם גם גב' גרינברג, אשר העידה כי זהו נתיב נסיעתה הביתה בשמונה השנים האחרונות (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 13 ועמ' 11 לפרוטוקול שורה 21) ועל כן מכירה את הצומת וניתן להניח כי מכירה גם את נתיב נסיעת רכב התובעת, טעתה בכיווני הנתיבים בציר הנסיעה ברח' כצנלסון מערבה, נתיב נסיעת רכב התובעת.

כך, גב' גרינברג העידה כי, בנתיב נסיעת רכב התובעת שלושה נתיבים. האחד ימינה, השני ישר ושמאלה והשלישי שמאלה (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 21). מתמונות המקום שהוגשו על ידי הנתבעים- נ/3 ו-נ/4 עולה כי לא קיים נתיב שמאלה בלבד, אלא שמאלה וישר.

טעות מר אילוז, כמו גם טעות גב' גרינברג, טעויות טבעיות וסבירות הן בנסיבות המקרה, ולא ניתן ללמוד מהן דבר וחצי דבר על העדר מהימנות.

32.
זאת ועוד, אין ביכולתי לקבל את טענת הנתבעים לפיה, על התובעת לפנות למר אילוז, נהג רכבה ולהיפרע ממנו וזאת על בסיס הסכם השכירות- נ/5 ושדי בכך כדי להצדיק את דחיית התביעה. תביעת התובעת היא כנגד הנתבעים כמי שגרמו, לטענתה, לנזק, על פי דיני הנזיקין. וגם אם קיימת תניה חוזית המאפשרת לתובעת להיפרע ממר אילוז, אין בכך כדי לגרוע מזכותה לקבל פיצוי מהמעוול שגרם לנזקה, הם הנתבעים.

33.
למעלה מן הצורך והגם שטענת זהות נהג רכב התובעת נזנחה על ידי הנתבעים בסיכומיהם, אני מוצאת לנכון לציין כי מעדות מר אילוז לפני עולה, שהוא מודה שהוא זה שנהג ברכב התובעת. לטענתו הסיבה בגינה נרשם בטופס ההודעה על מקרה התאונה כי שם הנהג הוא אליה לוי, הייתה טעות מקבלת ההודעה, אשר ככל הנראה שמעה באופן שגוי את השם שנמסר לה טלפונית על ידו. מר אילוז העיד כי הוא אינו
מכיר אדם בשם אליה לוי, (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 27-30) וכי הוא הנהג היחיד ברכב (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 1-2). עדותו לא נסתרה ואני מקבלת אותה.

34.
באשר לנזק
;
הרי שכאמור לעיל, כתב התביעה נתמך בחוות דעת שמאי התומך בנזק הנטען, וכן צורף חשבון שכ"ט שמאי אשר גם הוא תומך בנזק הנטען וממנו עולה דרישת השמאי לקבלת שכרו.

35.
הנתבעים לא ביקשו להזמין את השמאי לחקירה, ומכאן שהשמאי לא נחקר. לאחר עיון בדוח השמאות ובהתבסס בהיותו תומך בנזק הנטען, אני קובעת כי ערך הנזק הנתבע בכתב התביעה הוכח, ומעמידה אותו על סך של 59,753 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

36.
בנסיבות העניין, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 59,753 ₪, בצרוף הפרשי וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55% ושכר עדי התובעת כפי שנפסק בדיון שלפני, שהתקיים ביום 4.11.15.

בנוסף, כתב התביעה שכנגד – נדחה ללא צו להוצאות.

37.
הסכומים הנקובים לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לב"כ הנתבעת.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

שכן שפי שהעיד נהג רכב התובעת, יתכן שלא דייק במינוחים ואני מקבלת זאת. חבטות ולא אחת.
כי, נהג רכב אשר חש מספר חבטות יציין זאת.
ניתן היום,
א' כסלו תשע"ו, 13 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 25947-01/15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' מירב גרינברג, ניר גרינברג (פורסם ב-ֽ 13/11/2015)