פסקי דין על אדי שטיינברג | פסקי דין על ביטוח ישיר בע"מ

55340-12/14 תק     14/11/2015




תק 55340-12/14 אדי שטיינברג נ' ביטוח ישיר בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 55340-12-14 שטיינברג נ' ביטוח ישיר בע"מ
ח.פ. 513910703




בפני

כבוד השופטת
פנינה לוקיץ'


תובע

אדי שטיינברג


נגד


נתבעת
ביטוח ישיר בע"מ
ח.פ. 513910703





פסק דין



ביום 3.11.14, בעקבות סופת ברד, נגרם לרכבו של התובע מסוג רנו קליאו, מ.ר. 46-275-52 (להלן: "הרכב") נזק כתוצאה מפגיעת הברד ברכב וגרימת שקעים במקומות שונים ברכב.

הנתבעת שהינה מבטחת הרכב בביטוח מקיף שילמה לתובע תגמולי ביטוח בסך של 5,051 ₪ וזאת על בסיס קביעת שמאי מטעמה, מר רפי דגן (להלן: "שמאי הנתבעת"), כי עלות תיקון הנזק נאמדת בסך של 7,670 ₪ (כולל מע"מ), וצפוי כי גם לאחר התיקון תיוותר ירידת ערך בשיעור של 2% (ששויים 1,410 ₪), כך שסך נזקי התובע נאמדו בסך של 9,086 ₪ (כולל 6 ₪ הפרשי הצמדה
(
, אשר לאחר קיזוז סכומים שונים (השתתפות עצמית וכינון), הועמד התגמול על הסך של 5,051 ₪.

התובע, שלא היה שבע רצון מעמדת הנתבעת, פנה לשמאי מטעמו, מר שמעון בן שימול (להלן: "שמאי התובע") אשר העריך את עלות התיקון בסך של 11,909 ₪ (לפני מע"מ) וקבע כי לאחר התיקון תיווצר ירידת ערך של 12.5% (אשר שווים 8,736 ₪) ואת שכרו העמיד על 1,000 ש"ח. על בסיס קביעתו זו הגיש התובע תביעתו על סך של 21,645 ₪, כאשר את התגמול שקיבל לאחר הגשת התביעה יש להפחית מסכום זה.

בפתח הדיון בפני
התברר כי רכבו של התובע לא תוקן עד היום והתובע גם הצהיר בפתח הדיון שאין בכוונתו לתקנו. מהתמונות שהוצגו אין כל אפשרות להתרשם מקיום הנזק (בשל העובדה כי מדובר בשקעים קלים) אולם אין מחלוקת בין הצדדים בדבר קיום הנזקים, אם כי מיקום השקעים או מספרם המדויק לא הוכח בפני
.

המחלוקת בין הצדדים הינה למעשה אך ורק בשאלה לפי איזו עלות תיקון יש לחייב את הנתבעת לפצות את התובע: האם לפי העלות שהוערכה על ידי שמאי הנתבעת בהתבסס על הצעת מחיר שקיבל ממוסך של "אוטו-פיקס" (להלן: "הצעת המחיר"), או שמא על הערכת שמאי התובע אשר בוססה על הערכתו המקצועית מבלי שקיבל הצעת מחיר מפורטת ממוסך כלשהו.

בבסיס המחלוקת השאלה האם הצעת המחיר המבוססת על אפשרות אוטו-פיקס לבצע את התיקון בשיטה הקרויה
pdr

(paintless dent removal)
צריכה לשמש בסיס לתשלום הפיצוי או שמא יש לקבוע, כטענת שמאי התובע, ששיטה זו אינה מהימנה מספיק ויש להעריך את התיקון על בסיס תיקון פחחות "סטנדרטי" המצריך יישור הפח באמצעים מכניים וצביעה מחדש של כל הרכב?

מהכרעה בשאלה זו תנבע גם ההכרעה ביחס לירידת הערך הצפויה לאחר התיקון.

לצורך הכרעה בשאלה זו שמעתי את עדויות שני השמאים אשר שניהם אינם בעלי מומחיות מיוחדת בתחום צבע המכוניות, ולפיכך הם נסמכים בחוות דעתם על מידע שאספו ממקורות שונים, ובעיקר על נסיונם המקצועי.

שמאי הנתבעת העיד כי שם נזקי ברד לרכב פעמים רבות וכי על פי הידע הקיים ברשותו שיטת
pdr
מוכרת בכל העולם וגם בארץ ונעשה בה שימוש מזה 10 שנים. השיטה מבוססת על כך שבמקום פחחות המיישרת את השקעים מפנים הפח, נעשית "משיכה" של השקעים החוצה, באמצעות מתקן מתאים, דבר המחזיר את המצב לקדמותו ללא צורך בצביעת הרכב מחדש. שיטה זו מבוססת על כך שבשל הטכנולוגיה הקיימת היום בצביעת רכבים לא כל שקע קטן בפח גורם לשבירה או סידוק של הצבע, ולפיכך שקעים מעין אלו, לאחר שיושרו החוצה, אינם מותירים פגיעה בצבע. לאור זאת גם קבע כי לאחר ביצוע התיקון אין צפי כי תיגרם ירידת ערך משמעותית, בוודאי לא כזו הכרוכה בצביעה מחדש.
שמאי הנתבעת הוסיף וציין כי מוסך "אוטו-פיקס" ממנו התקבלה הצעת המחיר הינו מוסך המתמחה בתיקון מסוג זה.

לעומתו העיד שמאי התובע כי תיקון בשיטת
pdr
אינו נעשה ע"י מוסכים בארץ ואינו תיקון מקובל. השמאי אמנם אישר כי לא בדק רכבים שעברו תיקון בשיטה זו לאחר נזקי ברד, כך ציין כי יש לו נסיון רב בשומת נזקי ברד ובכל שומותיו לא הפנה את בעלי הרכבים לביצוע התיקון בשיטה זו, אלא הוא דוגל בשיטת התיקון המקובלת במרבית המוסכים. השמאי אישר כי לא קיבל הצעת מחיר ממוסך כלשהו לביצוע התיקון (בפחחות "רגילה") אלא ביסס קביעתו על נסיונו המקצועי. עם זאת טען כי באם התובע יבצע את התיקון בשיטת
pdr
במוסך מורשה העלות תהיה דומה לזו שנקב בה בחוות דעתו.

לאחר שמיעת השמאים הוסיף התובע וטען כי לא השתכנע שאף אחד מהתיקונים המוצעים לו ע"י שני השמאים יכולים להסיר את החשש שלאחר ביצוע התיקון יוותרו סדקים מיקרוסקופיים בצבע, ולפיכך החליט שלא לבצע תיקון כלשהו ולתבוע פיצוי "גלובאלי" על בסיס חוות הדעת מטעמו.

לאחר שמיעת התובע, השמאים וטיעוני הצדדים בפני
אני סבורה כי דין התביעה להידחות מהטעם שהתובע לא הוכיח כי נזקו עולה על הסכום ששולם לו על ידי הנתבעת, וכי יש הצדקה להעדיף את חוות דעת השמאי מטעמו על חוות דעת שמאי הנתבעת. שוכנעתי דווקא בהיפוכו של דבר.

בעוד ששמאי הנתבעת ביסס חוות דעתו על הצעת מחיר קונקרטית שהתקבלה מגורם מקצועי שבדק את הנזק ואת אפשרויות התיקון והעריך, במדויק ככל האפשר, את עלות התיקון, הרי ששמאי התובע התבסס לצורך זה על נסיונו המקצועי בלבד. לא שוכנעתי שבידי שמאי התובע יכולת מקצועית לשלול את יעילות שיטת ה
pdr
והוא אישר בעדותו שאין לו כל נסיון מצטבר ביחס לתיקון בשיטה זו. עצם העובדה ששמאי התובע מבקש ל"היצמד" לשיטת התיקון הרגילה המוכרת לו, אין בה להוכיח כי השיטה שלפיה נערכה הצעת המחיר איננה טובה מספיק. נראה לי כי שיטה הנוהגת מזה 10 שנים ברחבי העולם כפי שציין שמאי הנתבעת, בוודאי כבר הוכיחה עצמה, ואילו רצה התובע לסתור זאת צריך היה לעשות כן באמצעות מומחה לצבע ואין די בחוות דעת השמאי מטעמו לענין זה.

יתירה מכך, מעדות התובע עולה כי בחר שלא לתקן את הרכב בשל חששו שאף אחת מהשיטות המוצעות לא תפתור לחלוטין את הבעיה. אם כך – מדוע יש לפצותו בגין עלות תיקון גבוהה יותר מבין האפשרויות הקיימות? ההנחה כי עלות התיקון המוערכת משקפת את הנזק גם אם הרכב לא תוקן בפועל מבוססת על כך שבעת מכירת הרכב, הקונה יקח בחשבון את הצורך בביצוע התיקון ויפחית את עלותו ממחיר הרכב. אולם מי יתקע לידינו כף שקונה הרכב ינקוט בעמדה זהה לזו של התובע?

ברור שאין באפשרותנו לדעת מה תהא עמדת הרוכש בפועל ולפיכך יש לבחון אותה במשקפי ה"סבירות" ובמשקפיים אלו אינני מוצאת ביסוס מספיק לעמדת שמאי התובע כי יש לבחור באופציה שעלותה גבוהה יותר ותוצאותיה טובות פחות (שכן להערכתו היא תותיר ירידת ערך של 12.5%!! (שיעור ירידת ערך שלא נמצא אפילו אחרי פגיעות פח קשות!) וזאת לעומת הערכת שמאי הנתבעת כי תיקון בשיטת
pdr
יותיר ירידה בשיעור 2% בלבד). חששו הסוביקטיבי לחלוטין של התובע מכך שאף אחת מאפשרויות התיקון לא תביא פתרון מלא לנזק ותותיר אותו עם בעיות שונות בצבע הרכב הינו חשש שלא מצאתי כי הוא מבוסס על מידע או נסיון מקצועי כלשהו, ולפיכך אין לראותו כחשש "סביר".

משכך, ולאור העובדה כי לאחר הגשת התביעה הנתבעת שילמה את תגמולי הביטוח (אשר כוללים, לטעמי לפנים משורת הדין גם את רכיב המע"מ בהצעת התיקון למרות שלא בוצע תיקון בפועל) אני מורה על דחיית התביעה וזאת ללא צו להוצאות.

אני פוסקת את שכרם של השמאים בגין התייצבותם לדיון בסך של 500 ₪ לכל אחד. כל אחד מהצדדים יישא בהוצאות השמאי מטעמו.

התובע יכול לקבל חזרה את המסמכים שהגיש במהלך הדיון במזכירות.

ניתן היום,
ב' כסלו תשע"ו, 14 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 55340-12/14 אדי שטיינברג נ' ביטוח ישיר בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/11/2015)