פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על ניר משעל | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

31863-10/14 תאמ     15/11/2015




תאמ 31863-10/14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ניר משעל, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 31863-10-14 הראל חברה לביטוח בע"מ
נ' משעל ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
שרון הינדה


תובעת

הראל חברה לביטוח בע"מ


נגד

נתבעים
1.ניר משעל

2.איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
לפני תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב נזק שנגרם לרכבו בתאונה שאירעה ביום

23.9.13.

2.
המדובר בתאונה שאירעה בכביש 40 עת שני כלי הרכב המעורבים נסעו בקטע הכביש הרלבנטי.


אין חולק בין הצדדים כי לא היה מגע בין כלי הרכב אולם כל אחד מהצדדים טוען כנגד האחר כי כתוצאה מאופן נהיגתו, נגרמה התאונה.

3.


בכתב התביעה נטען כי רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי ורכב הנתבעים (להלן: "הקטנוע") סטה מהנתיב הימני אל נתיב נסיעת רכב התובעת ובניסיון להתחמק מהקטנוע, סטה רכב התובעת שמאלה, התנגש במעקה הבטיחות השמאלי ונהדף למעקה הבטיחות הימני.

4.


מנגד, בכתב ההגנה נטען כי הקטנוע נסע בנתיב הימני ולפתע רכב התובעת הגיח מהנתיב השמאלי ובכדי להימנע מתאונה בלם רוכב הקטנוע (להלן: "הנתבע") בחוזקה והקטנוע החליק על הכביש וניזוק.

5.


בדיון שהתקיים בפני
העידו נהג רכב התובעת (להלן: "נהג התובעת") והנתבע 1 (להלן : "הנתבע"). בנוסף הוגשו לעיוני דיווח הנהגים על התאונה במשטרה, הודעות הנהגים לחברת הביטוח ותמונות הנזק
.

דיון:

6.
מבחינת עדויות הצדדים עולה כי כל אחד מהצדדים מציג גרסה שונה לגבי הנסיבות בגינן התרחשה התאונה.


אף על פי כן, ניתן ללמוד מגרסאות שני הצדדים כי אין מחלוקת ביניהם שלא היה מגע בין רכב התובעת לקטנוע.


שני הצדדים הציגו גם גרסה דומה לגבי תגובת נהג התובעת, דהיינו כי סטה שמאלה ולאחר מכן ימינה והמחלוקת ביניהם הינה לגבי ההתרחשות שקדמה לסטייתו שמאלה, דהיינו
האם הקטנוע סטה לעבר רכב התובעת כטענת נהג התובעת או שמא רכב התובעת נסע מאחורי הקטנוע, לא היה מרוכז ונבהל מצפצוף הקטנוע וכתוצאה מכך סטה שמאלה וימינה.

7.


נהג התובעת העיד כי נסע בנתיב השמאלי וכי בעיקול לפני תל נוף נצמד אליו קטנוע מצד ימין. נהג התובעת לא ידע לומר מדוע הקטנוע סטה לעברו ושיער שאולי ניסה לעקפו. לטענת נהג התובעת ראה את הקטנוע לראשונה במראה כשהלה נצמד אליו מצד ימין.

באשר לתגובתו העיד נהג התובעת כי סטה שמאלה משום שפחד לפגוע בקטנוע וכמעט התנגש במעקה ואז סטה ימינה, איבד שליטה ופגע במעקה הבטיחות מצד ימין. עוד העיד כי בזמן התאונה לא נסעו כלי רכב רבים וכי מהירות נסיעתו הייתה 90 קמ"ש או 100 קמ"ש, שהיא המהירות המותרת בכביש זה.

נהג התובעת נשאל האם רכבו נפגע בחלק השמאלי והוא לא ידע להשיב על כך בבטחה. התובע נשאל בעניין זה לגבי האמור בטופס הודעתו לחברת הביטוח לפיו פגע במעקה השמאלי ונזרק למעקה הימני, והתובע השיב כי "מהרגע הזה איבדתי שליטה ופגעתי במעקה. זה אותו דבר כמו שכתבתי בהודעה" (פרוטוקול עמ' 2, ש' 10).

גרסת נהג התובעת, תואמת את הודעתו במשטרה ודיווחו לחברת הביטוח.

יחד עם זאת מעדותו של נהג התובעת התברר כי בזמן התאונה אביו היה עמו ברכב אולם הוא לא הובא לעדות בטענה כי הוא בן 67 ואינו דובר טוב עברית. גילו של האב והטענה כי אינו שולט היטב בשפה העברית, כשלעצמן אינן טעם מניח את הדעת לאי הבאתו לעדות, שכן בהיותו ברכב בזמן התאונה ומשניתן להניח כי ישב לימין הנהג, סביר להניח כי היה בעדותו כדי לשפוך אור על אופן התרחשות התאונה.

לפיכך, משהתובעת לא הביאה את האב לעדות, מוחזקת התובעת כמי ש
נמנעה מהבאת ראיה רלוונטית, כך שאילו הובאה הייתה פועלת כנגדה ומחזקות את גרסת הנתבעים (ראה: קדמי, על הראיות, חלק רביעי (תש"ע-2009) עמ' 1889; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).

8.


הנתבע העיד כי נסע בשעת לילה מאוחרת בכביש לא מואר, בנתיב הימני, במהירות של 90-80 קמ"ש, והבחין ברכב שמגיע מאחוריו בנתיב הימני במהירות גבוהה, בלם והחליק.

לטענת הנתבע הסתכל לאחור, ראה את פני נהג התובעת מופנות כלפי מטה, צפר לו ונהג התובעת ראה אותו, עבר לנתיב השמאלי, חזר לנתיב הימני ופגע במעקה הבטיחות. עוד טען הנתבע כי
ראה את התאונה מתרחשת מול עיניו, וכי רכב התובעת לא פגע במעקה השמאלי. כן טען כי נהג התובעת לא היה מרוכז בכביש, וכנראה בגלל שצפצף נהג התובעת נבהל וסטה שמאלה כדי לא להתנגש בקטנוע. הנתבע לא ידע לומר באיזה מרחק או במשך כמה זה רכב התובעת נסע מאחוריו אולם טען כי זה היה די קרוב וכי מדובר בכביש מסוכן ולכן הסתכל כל הזמן קדימה ואחורה. עוד טען כי ראה בוודאות שהפנים של נהג התובעת מופנים כלפי מטה משום שהאור ברכב התובעת היה דלוק.

הנתבע התבקש להבהיר מדוע לא ציין בטופס ההודעה שלו לחברת הביטוח כי רכב התובעת
נסע מאחוריו והוא הפנה להודעתו במשטרה ואישר כי המילה "מאחורי" לא מופיע אולם עמד על טענתו כי זה מה שהיה.

מעיון בהודעת הנתבע במשטרה ובדיווח לחברתה הביטוח עולה כי אין בהן זכר לטענה כי רכב התובעת נסע בנתיב נסיעת הקטנוע או לתיאור כי התקרב מדי לקטנוע ולטענת הנתבע כי הבחין באור בתוך רכב התובעת ובראשו של נהג התובעת מורכן כלפי מטרה. מדובר בתיאור מפורט וייחודי לנסיבות האירוע הספציפי אשר מצופה היה מהנתבע לזכור ולדווח עליו בסמוך למועד התאונה. שני הדיווחים הן במשטרה והן לחברת הביטוח נמסרו בסמוך למועד התאונה ועל כן העובדה כי אין זכר לתיאורים האמורים בשניהם, מחלישה את גרסתו של הנתבע בעדותו בבית המשפט.

מנגד, עדות הנתבע אשר טען כי ראה את התאונה לנגד עיניו וכי רכב התובעת לא נפגע בצדו השמאלי, תואמת את תמונת רכב התובעת שהוגשה בה נחזה כי הדופן השמאלית של רכב התובעת אינה פגועה ואף את חוות דעת שמאי התובעת ממנה ניתן ללמוד על נזק בחזית רכב התובעת.

בנוסף, הנתבע העיד כי לאחר התאונה נהג התובע התנצל בפני
ו ואמר לו שהוא שמח שהוא בחיים וגם עדותו זו לא נסתרה.

9.
מבחינת העדויות עולה כי לפני מחד גרסת התובעת אשר נשמעה מפי נהגה אשר אין לה חיזוק בראיה כלשהי ויותר מכך התובעת נמנעה מהבאת עד רלבנטי אשר ייתכן והיה בעדותו כדי לתרום לבירור המחלוקת ומאידך גרסת הנתבע אשר גם לה אין חיזוק בראיות ומעבר להיותה עדות יחידה של בעל דין לוקה היא בחוסר התאמה לגרסתו כפי שמסר בסמוך למועד התאונה ולפיכך משקלה נמוך יותר.

מעבר לעדויות לא הוגשו ראיות אשר יש בהן כדי להטות מאזן ההסתברויות לטובת גרסת צד זה או אחר ועל כן אין בידי להעדיף גרסה אחת על פני האחרת ומשכך למעשה לא הורם הנטל להוכחת התביעה ודינה להידחות.

10.
אוסיף ואומר כי גם לו הייתי מקבלת את גרסת נהג התובעת בדבר סטיית הקטנוע לכיוון רכבו, מסקנתי לא הייתה משתנה. שכן גם אם אניח שהקטנוע סטה לכיוון רכב התובעת, אזי בהינתן כטענת שני הנהגים כי לא הייתה תנועה משמעותית במקום ולנוכח עדות נהג התובעת אשר טען כי ראה את הקטנוע סוטה לכיוונו במראה, אזי התגובה שהובילה את נהג התובעת להטות את רכבו שמאלה ואחר כך ימינה ולאבד שליטה ברכב נחזית כתגובה קיצונית המעוררת חשד כי תשומת ליבו לא הייתה נתונה במלואה לכביש, באופן המוביל למסקנה כי תגובת נהג התובעת היא הגורם המכריע לפגיעה ברכב התובעת ועל כן נושא הוא בנזקים לרכבו.


11.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.


משאף אחד המצדדים לא הוכיח גרסתו איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום,
ג' כסלו תשע"ו, 15 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 31863-10/14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ניר משעל, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/11/2015)