פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על חברת עורך דין ניר לוי | פסקי דין על ניר לוי |

5365-11/14 תאק     17/11/2015




תאק 5365-11/14 בנק מזרחי טפחות נ' חברת עורך דין ניר לוי, ניר לוי








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 5365-11-14 בנק מזרחי טפחות
נ' חברת עורך דין ניר לוי

ואח'










לפני
כבוד השופטת
קרן אזולאי


תובע

בנק מזרחי טפחות


נגד


נתבעים

1. חברת עורך דין ניר לוי
2. ניר לוי



החלטה

1.
מונחת לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעים: חברת עורכי דין (להלן: המבקשת) ועורך הדין שהוא בעל החברה (להלן: המבקש). הבקשה הוגשה במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש התובע, בנק המזרחי טפחות בע"מ, על סך 553,326 ש"ח. הסכום האמור מייצג יתרת חובה בשני חשבונות בנק המנוהלים על ידי התובע. חשבון הבנק הראשון הוא של המבקשת, כשהמבקש חב בחוב שנצבר שם מכוח ערבות כללית עליה חתם. חשבון הבנק השני הוא על שם המבקש.

2.
ביום 4.1.2015 הוגשה בקשת רשות להתגונן. בבקשה נטען כי מי שטיפלה בחשבונות הבנק הייתה אשתו של המבקש ז"ל. לפי הטענה, המבקש לא היה מודע לאשראי בחשבונות אלה או לחוב שהצטבר בהם, הואיל ורעייתו ז"ל טיפלה בכל האמור. לטענת המבקש, בחודש מאי 2011 לקתה אישתו בסרטן אלים, ותוך מספר חודשים נפטרה. מאז, כך נטען, ניסה לשקם את חלקי חייו. תקופה קצרה לאחר מכן אף נקלע המבקש לתאונה ושבר את רגלו וכן אימו נפטרה.

3.
המבקש טען עוד בבקשה כי בינו לבין התובע הושג הסכם עקרוני לפיו המבקש יעמיד לטובת כיסוי יתרת החוב את חלקו בדירה שירש מאימו. לטענת המבקש, מכירת הדירה התעכבה במשך חודשים רבים, הואיל ואחותו חסויה והיה צורך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה וכן את אישור בית המשפט למכירה. בבקשה המבקש אינו מבהיר מה עלה בגורל המכירה, אך מוסיף וטוען כי הבנק "ניפח" את החיובים בדרך של הוצאות משפטיות וריביות גבוהות; כי התובע עצר את האשראי של המבקשים ללא הצדקה (וחרף קיומם של בטחונות) ובכך גרם להם "לסחרור"; וכי יש להורות לבנק להמציא את כל דפי החשבון כדי שניתן יהיה להבין מהו החוב "האמיתי", ככל שישנו.

4.
הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים, אולם מועד הדיון נדחה מספר פעמים לבקשת המבקשים. בדיון העלה המבקש טענה לפיה חתם עם התובע על הסדר לסילוק החוב בדרך של העמדת הלוואה, אולם התובע נסוג ולא העמיד את ההלוואה. לטענת המבקש, התובע הסתיר את המסמך האמור מבית המשפט, כמו גם את המסמכים עליהם חתם לטובת הבנק לצורך רישום משכון, ומטעם זה בלבד יש לאפשר לו רשות להתגונן.

5.
בתגובה טען התובע כי קו ההגנה שהוצג על ידי המבקשים בדיון לא נכלל בתצהיר מטעמם. בא כוח הבנק טען כי נעשו ניסיונות להגיע להסדר בנוגע לפריסת החוב, אולם טען שניסיונות אלה כשלו לאחר שהמבקש התחייב לרשום משכון על דירת אמו, ולא עשה כן. בפועל, נטען, הדירה נמכרה וחלקו של הנתבע נעלם. עוד טען התובע כי התביעה אינה נסמכת על הסכם ההלוואה שלא התגבש, אלא על מסמכי פתיחת החשבון וההתחייבויות הגלומות בהם. לטענת התובע, תצהירו של המבקש אינו מעלה טענת הגנה כלשהי, ולפיכך, יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן.

6.
עיינתי בטענות הצדדים. אכן, כידוע, נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי רשות להתגונן תינתן מקום בו הצביעו המבקשים על הגנה שאינה "הגנת בדים". בעניין שלפניי היה שינוי מסוים בין הטענות שהועלו בתצהיר לטענות שנשמעו בדיון. עיון בתצהיר מעלה כי הועלו בו שתי טענות הגנה מרכזיות. הראשונה, טענה לפיה ההידרדרות במצב החשבון נבעה ממצבו האישי והכלכלי של המבקש כתוצאה ממותה של רעייתו – שהיא הייתה אחראית לניהול מלא של החשבון. השנייה, שהחוב הנתבע "מנופח", כולל ריביות והוצאות משפט, ואינו תואם את החוב "האמיתי", ככל שישנו, בחשבון; וכי פניות של המבקשים לקבלת דפי חשבון לא נענו.

7.
אין בטענה הראשונה כדי להעמיד למבקשים הגנה מפני התביעה. גם אם יש להצר על מצבו של הנתבע, אין בכך כדי לפטור אותו מחובות שהצטברו בחשבון. הטענה השנייה עשויה להקים הגנה מפני התביעה. עם זאת, בעניין שלפניי הובאה טענה זו בכלליות, ומבלי שהונחה לה תשתית כלשהי בתצהיר או בדיון. בדיון טען המבקש כי: "החוב לא קיים. יש חוב של סכום מסוים שזה לא הסכום שהבנק תבע" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 6-5). המבקשים אף לא הבהירו, ברחל בתך הקטנה, אם הגישו לבנק בקשה לקבל מסמכים, ובקשתם לא נענתה. למצער, לא צורפה לתצהיר מטעם המבקשים פנייה בכתב לבנק לקבלת מסמכים מתאימים, אלא נטען בכלליות שפניות המבקשים לתובע לקבלת פירוט או דפי חשבון נדחו בשל העובדה שהתיק מצוי בטיפול משפטי. המבקשים אף לא הבהירו מהו, לשיטתם, גובה החוב "האמיתי".

8.
בנסיבות אלה, סבורתני שטענות ההגנה שהעלה המבקש מעוררות קשיים. יחד עם זאת, ובשים לב לזכות הגישה לערכאות וכדי שלא למנוע מהמבקשים את יומם בבית המשפט, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי, במובן זה שהרשות להתגונן תוגבל לשאלת גובה החוב בלבד. כמו כן, רואה אני לנכון להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספית של 75,000 ש"ח, וזאת עד ליום 31.12.2015.

9.
לעיוני ביום 3.1.2016.


ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 5365-11/14 בנק מזרחי טפחות נ' חברת עורך דין ניר לוי, ניר לוי (פורסם ב-ֽ 17/11/2015)