Google

עופר עובדיה - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על עופר עובדיה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

31726-10/13 בל     17/11/2015




בל 31726-10/13 עופר עובדיה נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 31726-10-13


17 נובמבר 2015

לפני
:
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי
-
שופט בכיר


ה
תובע
עופר עובדיה
ע"י ב"כ עו"ד טל כהן
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מלכה קריצמן



פסק דין


מר עופר עובדיה
(להלן: "התובע"), מבקש להכיר בפגיעה בכתפיו כזו הנובעת מתנאי עבודתו כמכונאי רכב, וזאת בהתבסס על תורת ה"מיקרוטראומה".

התובע, יליד 1966, הינו הבעלים במשותף של מוסך "עופר את אילן" החל משנת 2009
(סע' 2 לתצהיר התובע, עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 16-17).
התובע עובד 6 ימים בשבוע, בין השעות 07:00 עד 17:00
(סע' 2 לתצהירו).
התובע טוען, כי במסגרת עבודתו הוא מבצע עבודות מכונאות שונות, במהלכן הוא נדרש להרים את הידיים מעל גובה השכמות, וזאת רוב שעות העבודה. כמו כן, לדבריו הוא נדרש להרים משאות במשקלים שונים (בן 5 ק"ג ל-50 ק"ג) מרצפת המוסך ומעגלת העבודה, ומעבר לגובה הכתפיים בהתאם לגובה עליו נמצא הרכב התלוי
(סע' 2-3 לתצהיר).
לגרסתו, כ-60% מיום העבודה מתבצעת כשהרכב ממוקם על "ליפט", ומחייב הרמת ידיים מעל גובה השכמות וביצוע עבודות של: החלפת חלקי רכב, טיפול, בדיקה והחלפה של מערכות רכב (גיר, בלמים, הגה וכו'), עבודות חשמל והחלפת נוזלי רכב
(ר' בפירוט סע' 4 לתצהיר התובע).

כאמור, התובע מבקש לקבוע כי התקיימו בעבודתו התנאים לבחינת פגיעתו על בסיס תורת המיקרוטראומה.

ואולם, לא שוכנענו כי קיימת תשתית עובדתית מספקת, שיש בה כדי להצדיק הפניית עניינו של התובע למומחה רפואי בהתבסס על עילת ה"מיקרוטראומה"; וזאת מהנימוקים הבאים:

ההלכה בדבר התנאים להוכחת תביעה בעילת ה"מיקרוטראומה", נדונה רבות בפסיקתו של בית הדין הארצי. כדי להוכיח תשתית עובדתית ל"פגיעה בעבודה" בדרך של מיקרוטראומה, יש להראות ביצוען של פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן הפועלות בזו אחר זו על מקום מוגדר בגוף ומתבצעות באופן תכוף בעבודה, למשך פרק זמן רצוף
(ראו סיכום ההלכות לאחרונה בעב"ל 577-14-11-12 המוסד לביטוח לאומי
- אסתר נוח, מיום 22.12.14; להלן: "עניין נוח"

עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 28.7.02).


עוד נקבע, כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה בעצם היותה כזו להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח
מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"
(דב"ע
(ארצי) מו/64- 0 אבשלום מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם) כפי שצוטט ב
דב"ע (ארצי) מח/77 - 0
אליעזר מזרחי- המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 538 (1988)
.

בעב"ל (ארצי) 1012/00
אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי

, (2002), דן בית הדין הארצי בעניינו של אדם שעבד במוסך, וקבע:
"לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה.
עבודתו של המערער במוסך היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון 'מנועים גירים בק-אקס, גלגלים קפיצים וחלקי חילוף אחרים', בקיצור, כל ענין מיכני שבעל משאית ניגש בגינו למוסך לתיקון. אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה.
משאלה הן העובדות, אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו; לפיכך, בדין נדחתה התביעה, ולא היה מקום למינוי מומחה יועץ רפואי משלא הונחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה.
אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה - לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה; באשר כל אדם עובד, שעבודתו על-פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום למנוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה ללקוי. שינוי בהלכה שכזה חייב שיעשה בדרך של שינוי בחקיקה, ולא אחת הומלץ על ידנו להמיר את שיטת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע שהורחבה דרך הפיקציה המשפטית של המיקרוטראומה, בשיטת 'הגדרת הסיכון'; לפיה - על המבוטח להוכיח, כי המחלה שבה לקה פקדה אותו עקב סיכון אשר לו היה חשוף בשל המיוחדות שבעבודתו".

יחד עם זאת, נקבע שבמקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, מתקיימת תשתית מספיקה לעילת המיקרוטראומה
(
עב"ל (ארצי) 90/06
אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי
, (2006); עניין יהודאי).

כפי העולה מחקירת התובע בבית הדין, עבודתו הייתה מגוונת וכללה פעולות שונות ומגוונות: התובע אישר כי הוא משמש כמנהל המוסך, הכולל סה"כ שישה עובדים
(עמ' 3 ש' 21).
עוד הוסיף: "אני נכנס למשרד לאכול, לעשות הפסקה, לדבר בטלפון, גם מקבל לקוחות במשרד, אני הבעלים ואני נכנס למשרד מדי פעם..."
(עמ' 3 ש' 22-23).
התובע העיד כי עד פעמיים בשבוע הוא מטפל בהעברת טסטים לרכבים
(עמ' 4 ש' 6).
כמו כן העיד: "לשאלת בית הדין והרי לא כל רכב במוסך מונף למעלה וישנם רכבים שהטיפול בהם הוא על ידי התכופפות למנוע, אני משיב: זה נכון. ...
אני לא זה שמטפל כל הזמן ברכבים, זה מתחלק ..."
(עמ' 4 ש' 14-15, 17, 30).

התובע אינו יודע להעריך כמה מסבים של גלגלים נדרש לתקן מדי חודש; לשאלה כמה פעמים נדרש להחליף גיר, השיב: "יכול להיות פעם או פעמיים בחודש"
(עמ' 4 ש' 30-33);
"... לגבי צינורות בלמים, לא כל רכב צריך להחליף צינורות בלמים...לגבי הגה ... לא רק אני עושה את זה... לגבי מסבי גלגלים מחליפים אותו מהצד ולא מלמטה למעלה... אני גם שוטף את הרכב..."
(עמ' 5 ש' 1-10).
התובע אישר כי "כל תקלה על פי טיבה. יש תקלות שצריך תנועת משיכה. יש תקלות שצריך תנועה סיבובית...
לגבי החלפת רצועות- חלקם של הרצועות למעלה. ...
לגבי החלפת שמן- צריך לפתוח פקק והוא נוזל.
לשאלתך- לגבי פתיחת ברגים, יש כל הסוגים של התנועות."
(עמ' 5 ש' 17-24).

לאור תיאור התובע את עבודתו, הרי שגם אם עבודתו כללה תנועות רבות של הרמת הידיים, שניתן לבודדן וגם אם נניח כי כולן פעלו על מקום מוגדר,
הרי שעקב
השונות של פעולות אלה, לא הוכחה התדירות הנדרשת לשם עילת המיקרוטראומה. שכן, לא עולה כי מתקיימת הדרישה של רצף פעולות חוזרות ונשנות.

התובע טוען כי היו בפעולות השונות שביצע תנועות רבות של הרמת הידיים מעל גובה הכתפיים, אך אלה היו בעיקרן מפוזרות במשך היום ולא מרוכזות כאותו "טפטוף מים על סלע",
הנדרש לשם הכרה בפגיעתו על בסיס תורת המיקרוטראומה
(ר' בדומה לעניין נוח לעיל).

אין ספק, כי עבודת התובע טמנה בחובה גם עבודה פיסית מאומצת, ויתכן שהעבודה הפיסית מקשה על התובע וגורמת לסבלו הנוכחי. אולם, אין די בכך על מנת להוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, המחייבת כאמור הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. בהתאם לפסיקה, אין להרחיב את תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, כך שכל עבודה פיזית קשה תהווה תשתית לעילת המיקרוטראומה
(ראה עב"ל 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי
; ניתן ביום 11.3.2008)
.

אשר על כן, אין מנוס מדחיית התביעה.

אין צו להוצאות.

זכות ערעור
: תוך 30 יום.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ו, (17 נובמבר 2015
)
, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 31726-10/13 עופר עובדיה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/11/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים