פסקי דין על דנה ראובני | פסקי דין על טרימד בע"מ

26594-09/15 תצ     18/11/2015




תצ 26594-09/15 דנה ראובני נ' טרימד בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו


18 נובמבר 2015
ת"צ 26594-09-15 ראובני נ' טרימד בע"מ




לפני

כבוד השופט


עודד מאור

מבקשת
1
.
דנה ראובני


נגד

משיבה
1. טרימד בע"מ



פסק דין


1.
המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שנושאה העיקרי היא הפרת הוראות צו הפיקוח על מוצרים ושירותים (תמרוקים) תשל"ג – 1973 הנוגעות לחובה לסמן תמרוקים באותיות עבריות את שם היצרן, רכיביו, משקלו, פרטי היצרן והיבואן, הוראות שימוש ואחסון לאחר פתיחה וכן כי התמרוק הוא ברשיון משרד הבריאות.

2.
עתה הוגשה בקשה מוסכמת להסתלקות, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "החוק"), הכוללת גם בקשה לדחות את התביעה האישית של המבקשת ואת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.


במסגרת הבקשה המוסכמת, נטען כי לאחר הגשת הבקשה התברר כי התמרוקים שהתגלו בחנויות הנתבעת נמכרו ונמכרים כבודדים, כאשר עומדים הם ברשיונות ובתקנים, ולכולם מדבקות סימון העומדות בדרישות התקן, אולם האירוע נשוא הבקשה היה חריג ונבע ממארז מיוחד, כאשר מפאת גודלו לא ניתן היה להדביק את המדבקות הקיימות בשפה העברית, והעובדת אצל המשיבה האחראית לסימון המוצרים היתה בחופשה מיוחדת ובלתי צפויה עובר לשיווק המוצרים, ואף היתה בשלב הריון מתקדמים, דבר שגרם לכשל נקודתי בפיקוח על שיווק המוצר וסימונו, כאשר מיד עם קבלת הבקשה פעלה המשיבה לאיסוף כלל המארזים והפסקת שיווקם עד לתיקון הסימון, ובכל מקרה מדובר במספר לא רב של מארזים שאינו עולה על עשרות, והמשיבה הנהיגה, בין היתר, גם
מערך ביקורת למניעת הישנות תקלות דומות בעתיד תוך הנחיית מנהלי הסניפים והמוכרים החלפת תמרוק שאינו מסומן כדין.


לאור כל זאת הגיעה המבקשת למסקנה כי מטרתה העיקרית של התביעה הושגה, ואין עוד צורך בהמשך ניהול ההליך, וציינה כי ייעשה לציבור שירות טוב בעניינים נשוא הבקשה כבר בשלב הזה, וזאת מבלי להגרר להליך משפטי ארוך ויקר, תוך חסכון של זמן ומשאבים שיפוטיים, ולכן ביקשה להסתלק מבקשת האישור, בהתאם להסכמות הצדדים, והכל כמפורט בבקשה המוסכמת.

יצויין שהתובענה שהוגשה כללה עתירה לפיצוי בסך 2,500,000 ש"ח בגין נזקי העבר של חברי הקבוצה. במסגרת הבקשה המוסכמת הסכימה המשיבה לשאת בגמול למבקשת בסך של 1,000 ₪ ובשכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 19,000 ₪ בצירוף מע"מ.

3.
סוגיית בקשת אישור הסתלקות זו המונחת לפני, המכונה "הסדר הסתלקות מתוגמלת", נדונה בהרחבה על ידי בית משפט המחוזי בתל אביב ב-ת"צ 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (ניתן ביום 22.7.12, פורסם באתרים משפטיים) (להלן: "

פסק דין
עידן לוי"), במסגרתו נדונו הפרמטרים והשיקולים ביחס לאמות המידה אותן צריך בית המשפט לשקול במסגרת זו, והעקרונות שנקבעו ב

פסק דין
עידן לוי הם אלו שינחו אותי במסגרת

פסק דין
זה.

4.
ייאמר כבר עתה, כי ההסתלקויות מבקשות האישור – מאושרת.

הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם למבקשת – אינם מאושרים.

5.
להלן יפורטו הנימוקים להחלטתי כאמור:

א.
היועץ המשפטי לממשלה, שעמדתו עמדה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הדיון ב

פסק דין
עידן לוי סבר שכאשר התובע הייצוגי מבקש להסתלק מבקשת אישור שסיכויי הזכיה בה נמוכים – יש לאשר את ההסתלקות ללא תשלום גמול ושכר טרחה.
כך גם סברה המועצה לצרכנות, מקום שהמדובר בתביעת סרק.
זוהי גם, בסופו של יום עמדתו של בית המשפט המחוזי, ואף בצניעות המתחייבת, גם עמדתי שלי.


מובן שיש לבחון האם המדובר בתביעת סרק או שמא בתביעה שסיכוייה גבוהים.


ב. תביעת סרק יכול ותהא כזו בשל הפרת דין טכנית שהן "עניין של מה בכך" (
de minimis
) אשר יש להמנע מהגשתן (ראו: סעיף 17 ל

פסק דין
עידן לוי).


זוהי גם התביעה שלפני.

עניינה בעניין פעוט ערך, ושל מה בכך. נטען שהמדובר בכשל טכני נקודתי של אי סימון מוצרים בשפה העברית, וזאת של מארז ספציפי (של מספר עשרות בלבד) כאשר ניתן ללמוד שתקופת החשיפה שלו לקהל הלקוחות היתה מצומצת. הא ותו לא.
בזהירות הראוייה יצויין שסיכויי הזכייה בתובענה לא היו מהגבוהים, ולכך משמעות רבה.


ג. היענות לתגמול ולשכר טרחה בתביעת סרק, כגון תובענה זו, עלולה להביא אף לפיחות במעמדו של ההליך הייצוגי.

כבר נאמר על ידי בתי המשפט כי הימנעות מאישור טובות הנאה לתובעים יצוגיים ובאי כוחם עשויים לצנן את התמריץ להגיש תביעות סרק, לאישור תובענות יצוגיות (ראו גם: ע"א 4714 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (פורסם באתרים משפטיים), ואכן נראה שהמקרה שלפני הוא אחד מאלה.

6.
במקרה שלפני שאלת ההסתלקות אינה מעוררת כל בעייתיות, כאשר אין לכפות על המבקשת לנהל הליך בעל כורחה, ועת המדובר בתובענה שנדמה שלא היה לה הרבה על מה להאחז: טענה בדבר כשל נקודתי של אי סימון בעברית על גבי מארז מיוחד של תמרוקים, עת נטען שהמדובר במספר מצומצם יחסית של מארזים, וכאשר לא התקבלה תלונה או פנייה של צרכן שנפגע כתוצאה משימוש במוצרים (ומכל מקום נטען שלא ניתן היה להפגע מהשימוש בהם).

7.
משכך, לאור העובדה שהמדובר בתביעה שאינה נשענת על אדנים מוצדקים, ולאור
פסק הדין בעניין עידן לוי, אין מקום להעתר לתשלום גמול ושכר טרחה.
8.
ההסתלקות מבקשת האישור – מאושרת, לא כך היא ביחס לבקשה ביחס לגמול לשכר הטרחה המוסכמים.
בנסיבות העניין אין מקום לפעול לאיתור מייצגים חלופיים כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק או בפרסום הודעה לחברי הקבוצה בהתאם להוראות סעיפים 16 (ד) – 25(א) לחוק. כפועל יוצא בקשת האישור נמחקת.



המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.


ניתן והודע היום, ו' כסלו תשע"ו, (18 נובמבר 2015), בהיעדר הצדדים.













תצ בית משפט שלום 26594-09/15 דנה ראובני נ' טרימד בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/11/2015)