פסקי דין על עאדל פאיז גבאלי | פסקי דין על מוחמד פאיז גבאלי | פסקי דין על מחמוד אחמד עבד אלקאדר

29471-04/15 א     16/11/2015




א 29471-04/15 עאדל פאיז גבאלי, מוחמד פאיז גבאלי נ' מחמוד אחמד עבד אלקאדר








בית משפט ה
שלום בכפר סבא


16 נובמבר 2015
ת"א 29471-04-15 פאיז גבאלי ואח' נ' עבד אלקאדר







לפני
כב' סגנית ה
נשיאה
ה
שופטת, רחל קרלינסקי

ה
מבקשים
1
.
עאדל פאיז גבאלי

2
.
מוחמד פאיז גבאלי



נגד

ה
משיב

מחמוד אחמד עבד אלקאדר




ה
חלטה

1.
צו מניעה
ארעי שה
ופר לטענת ה
מבקשים עומד בבסיס בקשתם לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית ה
משפט לכוף על ה
משיב לציית לה
וראות ה
צו.

רקע

2.
ה
מבקשים פנו לבית משפט זה
ביום 19.4.15 עוד טרם ה
גשת ה
תביעה
בבקשה
דחופה
למתן

צו מניעה
זמני
כנגד ה
משיב מתוקף ה
יותם בעלי 1/4 חלקים במקרקעין ה
ידועים כחלקה
ב' בגוש 8070 בשטח 180 מ"ר ,באדמות ה
עיר ה
עתיקה
בטייבה
( לה
לן –"ה
מקרקעין") . על ה
מקרקעין נבנו לפני כ - 60 שנה
3 מבנים ה
כוללים כ"א חדר שינה
ושירותים שה
יו שייכים לשלוש משפחות עליה
ם נמנית ה
מנוחה

לטיפה
מוסטפא גבאלי ז"ל(לה
לן- "ה
נכס").

3.
לגרסת ה
מבקשים כפי שפורטה
בבקשה
ה
נ"ל ,קבלו
בשנת 1966 ללא תמורה
מה
מנוחה
ה
גב' גבאלי ז"ל חלקים בנכס מכוח ה
סכם מתנה
.

סמוך לה
גשת ה
בקשה
נודע לה
ם שה
משיב נכנס למקרקעין לאחר ששכר שירותי קבלן עפר , ה
רס את שאריות ה
מבנים ה
ישנים וה
עלים את גבולותיה
ם. משה
חל בה
כנות לבניית מבנה
בשטח 80 מ"ר במרכז ה
חלקה
, ה
תברר למבקשים מבירור שערכו בוועדה
לתו"ב, כי ה
משיב ה
שיג במרמה
ה
יתר בנייה
עוד בשנת 2010 וזאת באמצעות ה
גשת תצה
ירים כוזבים ולפיה
ם ה
וא ה
בעלים ה
יחיד בנכס ושעה
שלא ה
יה
בידי ה
וועדה
ה
מקומית לתו"ב לבדוק נכונות ה
צה
רותיו בה
עדר ה
סדר ה
מקרקעין.

4.
ה
משיב טען לזכויות בעלות בנכס מכח רכישת זכויותיו של בעלים אחר במקרקעין עוד מ-2.6.82 שאז נחתם ה
סכם מכר תמורת 3,000 ₪ במזומן. לדבריו,לאחר כחודשיים אף רכש 11 מ"ר נוספים בנכס. לאחר שגמר בדעתו לבנות בשנת 2010 לבתו, ה
מסוכסכת עם מחותניה
, בית ה
כולל שני חדרים, מטבחון ושירותים
פנה
לעיריית טייבה
על מנת לה
וציא ה
יתר בנייה
ולברר מיה
ם ה
שותפים בנכס, וה
עירייה
מסרה
לו רשימת דרישות וציינה
, לטענתו, כי אין שכנים בחלקה
. לאחר שה
גיש מסמכים בעניין זכה
לה
יתר בניה
כדין מיום 12.12.10 לבניית קומה
אחת בשטח 67 מ"ר .
לטענת ה
משיב, מעולם לא ה
תכוון לה
שתלט על כל ה
מקרקעין, אלא לבנות בחלקו ה
יחסי בלבד.

5.
בדיון שנערך ביום 22.4.15 ה
גיעו ה
צדדים לה
סכמה
, לה
נתן בית משפט זה
תוקף של ה
חלטה
ולפיה
ה
מצב בשטח, לרבות ה
בניה
עד כה
, למעט פירוק ה
עצים סביב ה
בטון, יוקפא לפרק זמן של 7 ימים, קרי עד ליום 28.4.15 ועד בכלל ( לה
לן- "ה
צו ה
זמני ה
ראשון)" .
לבינתיים וביום 26.4.15 ה
גישו ה
מבקשים את תביעתם לפירוק ה
שיתוף במקרקעין.

6.
מיד ובסמוך לאחר ה
דיון ה
וצא צו ה
פסקה
מנה
לי ע"י ה
וועדה
ה
מקומית כנגד ה
משיב ה
מורה
לו לה
פסיק מיד את עבודות ה
בנייה
במקרקעין לרבות יציקת כלונסאות וקורות קשר .צו זה
נמסר באותו ה
יום לידי אחי ה
משיב.

7.
ביום 27.4.15 ה
גישו ה
מבקשים בקשה
שניה
לסעד זמני שה
ה
חלטה
בה
מה
ווה
את בסיס בקשת ה
ביזיון שלפני.
במסגרת זו ניתן צו ארעי במעמד צד אחד (לאחר שקודמו פקע), בין ה
יתר משום קבלת גרסת ה
מבקשים, שה
משיב שה
ודה
עוד בדיון ה
קודם בזכויות חלקיות במושע במקרקעין (כמו גם ה
ודה
בזכויות של ה
מבקשים בחלק מה
נכס), ה
משיך בעבודות וטפסנים מטעמו שקדו באתר על ה
ה
כנות ליציקת קורות קשר בעוד שטען בדיון כי ה
רצפה
כבר נוצקה
.
ה
צו ה
ארעי שניתן במתכונת ה
צו ה
קודם אסר על ה
משיב לבצע פעולות בניה
במקרקעין עד לדיון במעמד ה
צדדים (לה
לן- "ה
צו ה
ארעי") .

בה
משך, בדיון במעמד שני ה
צדדים ביום 13.5.15 טען ה
משיב כי לא ה
יה
בנכס ממועד מתן צו ה
מניעה
ה
ראשון ביום 22.4.15 ועד לצו ה
ארעי ה
מאוחר לו, אלא
שה
רצפה
כבר נוצקה
לאחר פקיעת ה
צו ה
זמני ה
ראשון, ומרגע שנודע לו על ה
וצאת ה
צו ה
ארעי ה
ורה
על ה
פסקת ה
עבודות. במסגרת ה
דיון ה
נ"ל ובה
סכמת ה
צדדים נקבע ,כי תוקפו של צו ה
מניעה
ה
ארעי מיום 28.4.15 יוארך עד למתן פסק ה
דין בתובענה
.

8.
ביום 13.5.15 ה
גישו ה
מבקשים את בקשתם לכוף את ה
צו ה
ארעי מיום 28.4.15.
לטענת ה
מבקשים, למחרת ה
צו פנו למשטרת טייבה
אשר שלחה
ניידת סיור לאתר ה
בנייה
ותיעדה
את ה
עובדה
שה
משיב ה
פר את ה
ה
חלטה
ה
נ"ל ויצק את קורות ה
קשר וה
רצפה
ואף ה
חל בעבודות טפסנות ה
עמודים על מנת ליצוק גם אותם. שוטר שה
גיע לנכס ה
זה
ירו וביקש ממנו לחדול ממעשיו ולציית לה
וראת בית ה
משפט. ברם, ה
משיב ה
טעה
את ה
משטרה
וה
משיך בעבודות ה
בנייה
ואף יצק את קורת ה
גג.

לגישת ה
מבקשים, בה
תנה
גותו זו ה
תעלם ה
משיב מה
ה
חלטה
ה
שיפוטית וזלזל בגורמי ה
חוק בצורה
מביכה
ובחוסר תום לב, ועל כן על בית ה
משפט לכוף את ה
חלטתו מיום 28.4.15 ובין ה
יתר לה
ורות על ה
ריסת ה
בנוי עד כה
וכן לחייב את ה
משיב בקנס ה
מירבי לטובתם ו/או במאסר.
ב"כ ה
מבקשים ביקש לאפשר לו ה
גשת סיכומים בכתב בנוגע לתוצאה
ה
מתבקשת בה
ליך דנן לנוכח ה
פרת ה
צו ע"י ה
משיב. לשיטתו, ה
מקרה
מחייב פסיקת ה
קנס לטובת ה
מבקשים ולא לטובת ה
מדינה
.

על אף שבדרך כלל ה
ליך ביזיון בית ה
משפט צופה
פני עתיד, ה
רי שכאשר עסקינן בצו שיפוטי אשר ה
פרתו מקימה
עובדה
מוגמרת- כדוגמת בנייה
, ה
רי שאין מקום כי ה
ליכי ה
ביזיון יצפו פני עתיד, מבלי לה
תייחס לה
פרות ה
עבר. לחלופין יש לה
טיל על ה
משיב ה
וצאות משמעותיות לטובת ה
מבקשים בנוסף לקנס שיפסק.

9.
ה
משיב בתגובתו ה
כחיש כי ה
פר את ה
צו ה
ארעי ולטענתו, עצר את ה
עבודות מיד לכשנודע לו. את ה
צו ה
ארעי, מיום 28.4.15 קיבלה
באת כוחו רק ביום 30.4.15 בסביבות ה
שעה
19:00, וזאת על אף שחובת ה
מבקשים ה
ייתה
לה
מציא צו זה
באמצעות שליח עוד ביום בו ניתן. באת כוחו של ה
משיב ניסתה
לה
שיגו, אך משיצא לה
תפלל במסגד אל אקצא בירושלים, וניתק את מכשיר ה
טלפון ה
סלולרי שלו- נודע לו על קיום ה
צו ה
מאוחר רק ביום 2.5.15 בסביבות ה
שעה
18:00, וזאת מפי באת כוחו. משנודעו לו פרטי ה
ה
חלטה
ה
תקשר מיד לקבלן אשר עבד בנכס וה
ורה
לו על ה
פסקת ה
עבודה
מיידית. משכך ,באותם ארבעה
ימים (מיום 29.4.15 ועד ליום 2.5.15) ה
ספיק ה
קבלן מטעמו ליצוק את ה
עמודים אשר מעל לרצפת ה
מבנה
לרבות תקרת ה
מבנה
וה
ופסק.

ב"כ ה
משיב ה
דגישה
כי לא ה
ייתה
בכוונתו של ה
משיב לה
פר את צווי בית ה
משפט, שאחרת ה
יה
מצליח לה
תקדם יותר בבנייה
במקרקעין. בטיעוניה
כיוונה
למטרתו של ה
ליך ביזיון בית ה
משפט ולטענתה
ה
ה
ליך צופה
פני עתיד ועל כן יש לה
פעילו אך ורק אם בידי ה
מבזה
ה
אפשרות לתקן את ה
ה
פרה
או לחזור ממנה
. במקרה
דנא, לא רק שאין כל ה
וכחה
כי למבקשים נגרם נזק כלשה
ו, אלא שה
נזק ה
אמיתי נגרם למשיב עצמו כתוצאה
מה
ה
ליכים שה
מבקשים נקטו כנגדו. ה
ואיל וה
משיב כבר מקיים את ה
צו ולא מפר אותו, ומשלא נגרם נזק למבקשים- ה
רי שאין כל תועלת לטענתה
לה
שית על ה
משיב קנס או קנס על תנאי.

דיון

10.
כידוע, מטרת ה
ה
ליך לפי פקודת ה
ביזיון ה
יא לקיים ה
ליך מה
יר ויעיל לצורך אכיפת קיום צו בית משפט. אין צורך לה
כביר מילים בעניין חשיבותה
של אכיפת צווים שיפוטיים לה
בטחת שלטון ה
חוק בכלל ועל ה
ה
תנה
לות ה
סדירה
בתחומי ה
בנייה
במקרקעין בפרט.

[ראה
רע"א 9374/09 רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חירות בית"ר בע"מ נ' אליה
ו בן זקן (28.7.10)].

בה
יות ה
ה
ליך ה
נ"ל נטוע בין ה
מישור ה
אזרחי לפלילי, ה
נושא סנקציה
פלילית נקבע כי יש לה
פעילו במשורה
ובמקרים חריגים בלבד, ולאחר שמוצו דרכים חלופיות שבאמצעותן ניתן לה
שיג את מטרת ה
אכיפה
של ה
ה
חלטה
ה
שיפוטית שניתנה
.
[ראה
רע"א 4036/14 מסעודין נ' קושניר (29.12.14)]

11.
אין חולק כי ה
ה
ליך שננקט ע"י ה
מבקשים נועד לאכיפת ה
ה
חלטה
ה
אוסרת על ה
משיב לבצע פעולות בניה
במקרקעין ונראה
כי אמצעי ה
אכיפה
בנסיבות מחייב שימוש בסנקציה
.
כאמור, ה
ואיל וה
מטרה
אינה
לה
עניש על ה
פרות ה
עבר אלא לה
תריע מפני ה
עתיד דרך ה
מלך ה
יא לעשות שימוש בסנקציה
מותנית, אם כי במקרים מיוחדים, ניתן לה
טיל סנקציה
של קנס שתוקפו מיידי, אולם יש לעשות שימוש מושכל וזה
יר בסנקציה
זו.
בע"פ 5177/03 מור נגד דנצינגר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184 (2004) מבה
ירה
כב' ה
ש' חיות בדעת ה
רב:

"ה
קנס שניתן לה
טיל מכוח סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית ה
משפט, אינו מוגבל לקנס מותנה
בלבד, ובמקרים מתאימים ניתן לה
טיל במסגרת ה
ליכי ביזיון גם קנס בפועל לתשלום מיידי על מי שנמצא כי ה
פר צו של בית-ה
משפט. .........אכן, ה
סנקציות ה
קבועות בסעיף 6 לפקודת בזיון בית ה
משפט מיועדות לכוף אדם לציית בעתיד לצו בית-ה
משפט שאותו ה
פר, אולם מכאן אין נובע כי ה
קנס וה
מאסר שנקבעו כאמצעי אכיפה
בסעיף 6 ה
נ"ל צריכים אף ה
ם לצפות פני עתיד במובן זה
שאין לה
טילם אלא אם תתרחש ה
פרה
בעתיד. פירוש מצמצם כזה
באשר לאמצעי ה
אכיפה
ה
קבועים בסעיף 6 לפקודת בזיון בית ה
משפט אינו מתחייב מלשון ה
סעיף ה
מסמיך את בית-ה
משפט "...לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן...", וה
תכלית ה
מונחת ביסוד ה
פקודה
,..... אף ה
יא תצא נפסדת אם יוענק לאמצעי ה
אכיפה
ה
קבועים בפקודה
פירוש מצמצם, שאינו מאפשר ה
טלת מאסר מיידי או קנס מיידי במקרים ראויים.
.....אמצעי ה
אכיפה
שיבחר בית-ה
משפט לה
טיל במקרה
נתון – קנס או מאסר – וכן עוצמתם – לאלתר או כאמצעי ה
מתרה
מפני ה
פרה
בעתיד – נתונים לשיקול-דעתו של בית-ה
משפט אשר בפני
ו מתנה
לים ה
ליכי ה
ביזיון..... ה
סנקציה
ה
מופעלת במסגרת ה
ליכי ה
ביזיון צריך שתה
א סבירה
ומידתית, ובכל מקום שבו סבור בית-ה
משפט כי די בה
טלת סנקציה
"על-תנאי", יש לה
סתפק בכך. אולם ניתן בה
חלט לה
עלות על ה
דעת מקרים שבה
ם ה
פרת ה
צו בעבר ה
ייתה
כה
קשה
ובוטה
עד כי ניסיון ה
עבר מצדיק נקיטת אמצעים מיידיים נגד ה
מפר על-מנת לה
מריצו באופן יעיל שלא לה
משיך בה
פרת ה
צו. במקרים כאלה
ראוי כי בית-ה
משפט יורה
על נקיטת אמצעים מיידיים נגד ה
מפר, ולגישתי, ה
סמכות לעשות כן ה
וענקה
לו בסעיף 6 לפקודת בזיון בית ה
משפט."

מן ה
כלל אל ה
פרט

12.
אין חולק כי באת כח ה
משיב קיבלה
לידיה
את ה
צו מיום 28.4.15 אך מועד קבלת ה
ה
חלטה
שנוי במחלוקת לכאורה
.
לטענת ב"כ ה
משיב כאמור ,קיבלה
את ה
בקשה
דנן רק ביום 30.4.15 ולא ה
צליחה
לה
שיג את ה
משיב אלא רק כעבור יומיים בערב ,שאז בקשה
ממנו לה
פסיק את ה
עבודות מיד. ה
מבקש 1 ה
צה
יר כי כבר ביום 28.4.15 שלחה
ב"כ ה
משיב מסרון לבא כוחו ובו ביקשה
לה
בין פשר ה
ה
חלטה
ה
מבקשת את תגובתה
לבקשה
למתן צו ארעי. יתר על כן באותו ה
ערב יצרו עמו קשר מכובדי ה
עיר ובקשו לקיים מפגש לישוב ה
סכסוך מול בא כוחו. באותה
ישיבה
נמסרו ה
עתק מה
בקשה
וה
ה
חלטה
למשיב, שידע אודותיה
וביקש ליישב את ה
סכסוך בסיועם של שני מכובדי ה
קה
ילה
. בד בבד עם מה
לך זה
ה
משיך ה
משיב בביצוע עבודות ה
בנייה
ואף ה
שוטר שיצא לשטח תיעד את ה
עובדה
שה
עמודים טרם נוצקו ביום 3.5.15. אלא שה
משיב ה
משיך בשלו ויצק אף את קורת ה
גג.

13.
מה
מסמכים שה
וצגו וחקירת ה
משיב בדיון נשוא ה
ליך זה
ניתן לקבע, כי גם אם תתקבל גרסת ה
אחרון כי קיבל את ה
צו ה
ארעי אשר ה
וצא ביום 28.4.15 רק ביום 2.5.15, ה
רי ה
ופרכה
גרסתו כי ה
פסיק את ה
עבודות באותו ה
מועד.
עיון במזכרו של ה
שוטר רס"ר נאיף טרודי ה
מתייחס לביקורו באתר ה
בנייה
ביום 3.5.15, שב"כ ה
משיב ויתרה
על חקירתו, עולה
כי בשלב ה
נ"ל נוצקה
רק רצפת ה
בית אך טרם נוצקו ה
עמודים- ומטבע ה
דברים, ודאי שעוד לא נוצקה
ה
תקרה
.
ה
שוטר טרודי מתאר במזכרו כי יצר קשר עם ה
משיב וה
ורה
לו לה
פסיק את עבודות ה
בנייה
:

"ה
תקשרתי למר מחמוד אדריס עבדאלקאדר ת.ז. 035065010 לטלפון 0526221745, אשר מסר לי את תעודת ה
זה
ות שלו וה
זדה
ה
שה
וא מחמוד אדריס עבדאלקאדר, מסרתי לו בטלפון שעליו לה
פסיק את ה
עבודות בשטח...מסרתי לו גם שתיעדתי את מצב ה
בנייה
ועליו לה
ימנע מיציקת ה
עמודים".

מכאן, שביום 3.5.15 ה
עמודים וה
תקרה
טרם באו לעולם ואילו גרסת ה
משיב כי עד ליום 2.5.15 נוצקו ה
עמודים וה
גג נסתרה
.
ה
משיב עומת עם ה
עובדות ה
נ"ל אך לא ה
צליח לשכנע כי ה
מסקנה
צריכה
לה
יות אחרת. תחילה
טען כי ה
פסיק את ה
בנייה
ברגע שבאת כוחו ה
ודיעה
לו על ה
צו- ביום 2.5.15, וכי בשלב זה
ה
יציקה
כבר ה
ייתה
קיימת- אך ה
תייחס רק לעמודים. עם זאת ה
ודה
כי
למחרת פירק (ככל ה
נראה
את ה
עצים אשר בתוכם נוצקו ה
עמודים) ובנה
את ה
תקרה
. גם טענותיו ביחס לשוטר נמצאו בלתי אמינות. תחילה
טען כי לא דיבר עם ה
שוטר, בה
משך ה
ודה
כי דיבר עם מישה
ו אך לא ידע כי מדובר שוטר, ולבסוף טען כי משה
ודיע לו ה
שוטר כי קיים צו מניעה
- ה
ודיע לו כי יפסיק את עבודות ה
בנייה
( עמ' 3 לפרו'):

"כאשר עוה
"ד שלי אמרה
לי שיש צו, ה
פסקנו את ה
בניה
. ביום שבת, 2.5, ה
יציקה
ה
יתה
. ה
יו עמודים. למחרת פירקנו ובנינו את ה
גג. לא ה
יה
שוטר שדיבר איתי.
דיברתי עם מישה
ו לא ידעתי שה
וא ה
יה
שוטר. ה
וא דיבר איתי בטלפון. אמרתי לו שאני מפסיק. אני לא עובד.
אני לא זוכר מתי ה
שוטר דיבר איתי. ה
שוטר אמר שיש לי צו, אז אמרתי לו בסדר, אני מפסיק."

למותר לציין כי ה
משיב אף נמנע מה
עדת עדים שאותם איזכר בעדותו כמי שיכלו לה
עיד על מועד ה
פסקת ה
בנייה
. ובעניין זה
יחול ה
כלל בדבר ה
ימנעות מה
עדת עד ה
מקים חזקה
לחובתו של ה
משיב.

לפיכך, משה
ופרכה
גרסת ה
משיב ואמינותה
ה
תבקעה
לסדקי סדקים, יש לקבע כי ה
משיב ה
פר את ה
צו ה
ארעי בדרך של ביצוע עבודות ה
בנייה
למרות ה
קבוע בצו.

14.
משמצאתי כי אכן ה
ופר ה
צו מיום 28.4.15 ובבואי לשקול ה
טלת סנקציה
לה
רתעת ה
משיב מצאתי כי לאור ה
תנה
לותו ה
מוכחת ה
מתעלמת מה
וראות ה
ה
חלטה
ה
שיפוטית באופן מפגיע ( כמו גם מצו ה
פסקה
מנה
לי) אין לה
סתפק בקנס מותנה
.
יובה
ר, כי
בה
יות ה
ה
ליך ה
אכיפתי משרת את אינטרס ה
ציבור לקיום צווי בית משפט אין ה
וא נועד לפצות על נזקי ה
מבקשים כתוצאה
מה
ה
פרה
ועל כן ה
קנס שיושת על ה
משיב ישולם לאוצר ה
מדינה
.

לפיכך, ה
נני מחייבת את ה
משיב בקנס מידי בסך של 10,000 ₪ לטובת אוצר ה
מדינה
, שיישא ה
פרשי ה
צמדה
וריבית כחוק מה
יום ועד מועד ה
תשלום בפועל. כמו כן יחוב בקנס לטובת אוצר ה
מדינה
בסך של 5,000 ₪ בגין כל יום בו יופר ה
צו ה
נ"ל.

ה
משיב יישא בה
וצאות בקשה
זו ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,900 ₪.


ניתנה
ה
יום,
ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015, בה
עדר ה
צדדים.










א בית משפט שלום 29471-04/15 עאדל פאיז גבאלי, מוחמד פאיז גבאלי נ' מחמוד אחמד עבד אלקאדר (פורסם ב-ֽ 16/11/2015)