פסקי דין על מוג'רבי אחמד | פסקי דין על מוג'רבי נאאל | פסקי דין על מוג'רבי תאופיק |

2972/02 פ     15/03/2005




פ 2972/02 מדינת ישראל נ' מוג'רבי אחמד, מוג'רבי נאאל, מוג'רבי תאופיק




16
בתי המשפט

פ 002972/02
בית משפט השלום חיפה
15/03/2005
תאריך:
כב' השופטת רחל חוזה
- סגן נשיא
בפני
:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:
- נ ג ד -

הנאשמים
1 . מוג'רבי אחמד

2 . מוג'רבי נאאל

3 . מוג'רבי בילאל - ההליכים הופסקו עקב פטירת הנאשם
4 . מוג'רבי תאופיק
ב"כ המאשימה - עו"ד עוואדה

הנאשמים - בעצמם
ב"כ הנאשמים - עו"ד ג'סאן המאם

נוכחים:

גזר דין
(לגבי הנאשמים מס' 1, 2 ו-4)

בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים מס' 1, 2 ו-4 (להלן: "הנאשמים"), נטען כי ביום 15.4.02 ביקר מפקח בניה מטעם המאשימה (להלן: "המפקח"), במקרקעין הנמצאים בגוש 17150 חלקה 26, מגרשים 26/15 בעוספיה (להלן: "המקרקעין").
בעת הביקור במקרקעין גילה המפקח כי הנאשמים בנו במקרקעין מבנה, בסטייה מהיתר הבניה שהוצא להם על פי תוכניות שהוגשו על ידי הנאשמים, כמפורט:
במקרקעין נבנתה ללא היתר חנייה מקורה לרכב.
בחזית המזרחית של המבנה שבמקרקעין חסר חלון בקומה העליונה של החזית המזרחית.
במקרקעין נבנה ללא היתר גג רעפים בחלקו המזרחי, במקום גג בטון שטוח על פי ההיתר.
שטח העבירה הוא כ- 140 מ"ר.

עוד נטען בכתב האישום כי ביום 21.1.02 נשלח לנאשמים מכתב התראה בו נתבקשו לעדכן את התוכניות שהוגשו להם לשם קבלת היתר חדש, אולם הנאשמים לא שעו למכתב ההתראה.
בכתב האישום נטען עוד כי הנאשמים הנם הבעלים ו/או המחזיקים במקרקעין ו/או מי שמוטלת עליהם החובה להשיג ההיתר וכי הבניה טעונה היתר על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ח - 1965 (להלן- "חוק התכנון").
הוראת החיקוק שיוחסה לנאשמים בגין מערכת עובדתית זו הינה בניה ללא היתר, בניגוד לקביעות
הסעיפים 145, 156, 204 (א) ו-(ב), 205, 206, 208, 212, 218, 219 ו- 221 לחוק התכנון.

בישיבת ההקראה מיום 18.12.03 הודו הנאשמים בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירה אשר יוחסה להם בכתב האישום.

בישיבת בית המשפט מיום 1.3.05 הושמעו הטיעונים לעונש.
בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי מדובר בתופעה שיש לשים לה קץ. המדובר הוא בחלקה המיועדת למגורים וטרם תחילת הבניה יכלו הנאשמים להשיג היתר בניה. ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשמים קנס הולם וחתימה של הנאשמים על כתב התחייבות בסכום משמעותי, לצורך מניעת עבירות זהות בעתיד.
ב"כ המאשימה ביקש עוד מבית המשפט הוצאת צו הריסה שייכנס לתוקף תוך שנה מהיום וחיוב הנאשמים בתשלום אגרה.

מאידך, ב"כ הנאשמים טען כי אין הוא מקל ראש בעבירות המיוחסות לנאשמים, אולם קיימות, לטענתו, נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בענישה.
לדברי ב"כ הנאשמים, כשנתיים לפני הגשת כתב האישום פנו הנאשמים למאשימה וביקשו לקבל היתר בניה. לטענתו, הסחבת בדיון בבקשתם זו של הנאשמים נבעה כתוצאה ממחדלי המאשימה, משום שהתיק אבד או נעלם באותם זמנים.
עוד טען ב"כ הנאשמים כי מיד לאחר ששולם הפיקדון על ידי הנאשמים, הם פעלו נמרצות וקבלו את הסכמת העירייה, אישור חברת חשמל ובזק והסכמת הדיירים לשינויים הנטענים במקרקעין.
לפי ב"כ הנאשמים, הנאשמים עשו כל מאמץ לקבל היתר עוד לפני כתב האישום, ויש לראות בכך שיקול לקולא.
ב"כ הנאשמים הוסיף וטען כי יש להקל בעונשם של הנאשמים עקב נסיבות אישיות.

לדבריו, הנאשם מס' 1 נשוי ואב לשני ילדים והכנסתו היחידה היא 3200 ₪ בחודש.

נאשם מס' 2 נשוי ונוהג לעבוד בעבודות מזדמנות, אך לאחרונה מתקשה למצוא מקום עבודה. בנוסף, מתנהלים כנגד נאשם מס' 2 כ- 16 תיקי הוצאה לפועל, המסתכמים בסכום של 130,000 ₪ והוכרז כחייב מוגבל באמצעים.

נאשם מס' 4 הוא אביהם של הנאשמים 1 ו- 2, הוא נתמך על ידי ילדיו, סובל מבעיות בריאותיות ומצוי בהליכים עם המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו.

לבקשת ב"כ הנאשמים יש להקל בעונשם של הנאשמים לאור נסיבותיהם המיוחדות ומצבם הכלכלי הקשה. לטענתו יש להקל בעונשם של הנאשמים, נוכח ניסיונם לקבל היתר בניה טרם הגשת כתב האישום, לאור העובדה כי אין להם הרשעות קודמות ובהתייחס להודאתם בכתב האישום בהזדמנות הראשונה.

בתי המשפט חזרו לאורך השנים על מגמת ההחמרה בעונשם של העוברים על חוקי התכנון והבניה וזאת כתוצאה מהתרבותן של עבירות אלה. הגישה היא כי בניה ללא היתר פוגעת בתוכניות המתאר הארציות והמקומיות, ומסבה נזק חמור לציבור ולשלטון החוק.

בע"פ 920/85, הועדה המקומית לתכנון ובניה נ' מוסא נימר אבו, פ"ד מא (4), 29 בהרכב שלושת השופטים מ' אלון, מ' בייסקי, ג' בך נקבע כי :

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבנייה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט. ערים אנו ומבינים אנו לנימוקיהם של המשיבים, ועל הגורמים המוסמכים לעיין במה ניתן לסייע להם; אך אין בהם, בנימוקים אלה, כדי לאפשר למשיבים לעשות דין לעצמם ולפגוע פגיעה כה חמורה ומכוונת בשלטון החוק. אשר על כן, מצווה בית המשפט לנקוט באמצעי ענישה חמורים ומשמעתיים, כגון השתת מאסר בפועל, כדי לעמוד בפרץ".
בע"פ 4603/90, אדירים חברה לבנין ועבודות נ' מדינת ישראל
, פ"ד מז(2), 529 בהרכב שלושת השופטים ש' נתניהו, א' מצא, מ' חשין נקבע כי :

"המציאות מלמדת שמטרת ההרתעה עדיין לא הושגה. השטח עדיין פרוץ ומדיניות השלטת החוק דורשת נורמות ענישה מחמירות שיהיה בן כדי למגר את התופעה הפסולה הזו. ואם כך נהג בית משפט זה כלפי אנשים קשיי יום שתנאי מצוקה הביאו אותם להפר את החוק ... רק עונש מאסר בפועל יש בו להרתיע מפיתוי לגריפת הון בדרך של עבריינות על חוק התכנון".
בע"פ (חיפה) 955/98, חאלד מחמוד קאסם אלבאש נ' מדינת ישראל
, תק-מח 99(1), 3114 בהרכב שלושת השופטים ח' פיזם, ע' גרשון, ר' חוזה נקבע כי :

"וזאת יש לזכור: בנייה שלא כדין אינה רק תופעה החותרת תחת התכנון הנאות של הבנייה והשמירה על איכות החיים. תופעה זו נמנית על התופעות הבולטות בפגיעתן בהשלטת החוק".
בר"ע 23/83, בנימין פור נ' מדינת ישראל
, פ"ד לח(1), 533 בהרכב שלושת השופטים ד' לוין, י' טירקל, א' גולדברג נקבע כי :

"התופעה של בנית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות ענישה תקיפה ומוחשית כדי להדבירה".
עם זאת, הנני סבורה כי בענייננו ראוי הוא שלא למצות הדין עם הנאשמים וזאת בהתחשב בכך שחריגות הבניה, כפי שבוצעו על ידי הנאשמים, אינן בהיקף נרחב וכי נעשו מאמצים של ממש לקבל היתר בניה טרם הגשת כתב האישום.
כמו כן, הנני מתחשבת במצבם הכלכלי של הנאשמים.

אשר על כן, הנני דנה כל אחד מן הנאשמים לתשלום קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם עד ליום 15.4.05.

כן הנני מצווה על כל אחד מן הנאשמים להרוס את כל שנבנה שלא כדין במקרקעין שבחלקה 26, גוש
17150, מגרשים 26/15 בעוספיה, כמתואר בכתב האישום, וזאת אם במועד ההריסה לא יהא בידי הנאשמים היתר כדין.

הנני נותנת אורכה לביצוע ההריסה עד ליום 15.3.06.
ניתן היום ד' באדר ב', תשס"ה (15 במרץ 2005) במעמד הצדדים.
והודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

רחל חוזה
, שופטת
סגן נשיא
הקלדנית: פנינה ב.








פ בית משפט שלום 2972/02 מדינת ישראל נ' מוג'רבי אחמד, מוג'רבי נאאל, מוג'רבי תאופיק (פורסם ב-ֽ 15/03/2005)