פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על רפאל ארמה | פסקי דין על שירביט חברה לביטוח בע"מ

17861-12/14 תאמ     19/11/2015




תאמ 17861-12/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ, רפאל ארמה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה

תא"מ 17861-12-14 מגדל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ




בפני

כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן

התובעים
1.

מגדל חברה לביטוח בע"מ
ח.פ. 520004896

2. רפאל ארמה
ת.ז. 06424931
ע"י ב"כ עוה"ד מוטי כהן ואח'



- נ ג ד -

הנתבעת
שירביט חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד משה מצליח ואח'




פסק דין


1.
התובעים עותרים לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לרכב תובע 2 בתאונה מיום 4.4.13.

2.
לטענת התובע 2, ביום התאונה ביקש להגיע ברכבו מזכרון יעקב לחיפה. בהגיעו לצומת לפני היציאה מזכרון לכביש 4, היה רמזור אדום והוא עמד והמתין כדקה או שתיים. משהתחלף הרמזור לירוק החל באיטיות לפנות ימינה (צפונה), או אז נפגע מרכב מבוטחת הנתבעת שהגיע משמאל, מכיוון דרום לצפון ונסע באור אדום.

בגין הנזק שילמה התובעת למבוטח 11,928 ₪ בניכוי השתתפות עצמית בהתאם לחוו"ד שמאי, ולמבוטח נגרם הפסד בסך 1,000 ₪ בגין השתתפות עצמית.

3.
הנתבעת טוענת כי המבוטח שלה חצה את הצומת ברמזור ירוק ואילו רכב התובע 2 הוא שהתפרץ לצומת באור אדום, ועל כן האחריות לתאונה רובצת לפתוח.

4.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את הנהגים ועיינתי במסמכים שצורפו, לרבות תמונות הנזק ומסמך הודאה שמסר מבוטח הנתבעת, דין התביעה להתקבל במלואה, ואציין כבר עתה כי נוכח ההודאה המפורשת של מבוטח הנתבעת לאחריותו לתאונה, גרמה הנתבעת בדיון המיותר להארכת הדיון שלא לצורך.

5.
עדות התובע 2 הייתה מהימנה ולא נסתרה. עדות הנתבע לעומת זאת הייתה פתלתלה, מתחמקת, מגמתית וזרועת סתירות.
הנתבע העיד שנסע באור ירוק כשלפתע פנה התובע שמאלה, היינו לכיוון דרום. מובן כי עדותו זו אינה נכונה ואף לא מתיישבת עם מיקומי הנזקים, שכן הנזק ברכבו של התובע הוא בצד שמאלי קדמי ולא בצד ימני קדמי, כפי שצריך היהי להיות אם היה התובע פונה שמאלה וכפי שניסה הנתבע להדגים בבית-המשפט בעזרת דגמי המכוניות.

הנתבע העיד שהיה איתו ברכב אדם נוסף בשם חמודי, ברם משנשאל מדוע לא הובא לעדות, השיב שלא רצה להכביד עליו כי הוא לא מרגיש טוב.
המנעות מהבאת עדים, פועלת לרעת הנמנע
שכן הלכה פסוקה היא כי בשעה שעד רלבנטי אינו מוזמן להעיד ואין לכך הסבר סביר, נוצרת הנחה לפיה אילו הובא, הייתה עדותו פועלת לרעת בעל הדין שנמנע מלהזמינו וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה. וראה ע"א 548/78 שרון ואח' נ' לוי, פ"ד לה (1) 736, 760, ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר, פ"ד מד (4) 602, ע"א 456/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651, 658-659, וכן י. קדמי, על הראיות חלק ג', תשס"ד – 2003, עמ' 1656.

עדותם של שני הנהגים בענייננו היא עדות יחידה, ברם בעוד התובע לא יכול היה להביא עד שראה את התאונה וישפוך אור עליה, מבוטח הנתבעת יכול היה לעשות כן אך נמנע מכך והמנעות זו פועלת, כאמור, לרעתו.

6.
מקובל לסבור שאם מישהו עומד וממתין באור אדום כדקה שתיים עד להתחלפותו, אין זה הגיוני שיתחיל כך סתם לנסוע באור אדום ולפני שהוא מתחלף לירוק. ההגיון מתיישב בדרך כלל עם הסברה כי הנהג שהגיע בנסיעה רצופה וראה רמזור ירוק מרחוק, חשב שיספיק לעבור וניסה "לגנוב" את הרמזור הירוק לפני שהוא מתחלף לאדום.

7.
עיקר העיקרים הוא ההודאה שמסר מבוטח הנתבעת בזמן אמת מיד אחרי התאונה, בה הודה שהוא אשם בגרימת התאונה, שעה שנסע באור אדום.
הודאה זו הוגשה כנספח לכתב התביעה וניתן היה לצפות שהנתבעת תגיב לאותה הודאה, בין ע"י הכחשת חתימתו של המבוטח על המסמך או בין אם יש לה טענה אחרת בדבר עושק, כפיה או לחץ בלתי הוגן. כל אלה לא נטענו וכל שנטען הוא שהתובע הוא שנסע באור אדום.
המבוטח של הנתבעת נשאל בחקירתו אם כתב את ההודאה או חתם עליה, ושְלל תשובותיו סתרו זו את זו. בתחילה אמר שלא כתב ושלא חתם, ואח"כ אמר שאולי חתם אך לא כתב ואח"כ גם אמר שהחתימה לא דומה לחתימתו, אבל תהא אשר תהא גרסתו בעניין זה, על דבר אחד הוא לא חולק והוא שאותה הודאה נכתבה בנוכחותו והוא ידע היטב מה כתוב בה, אלא שבמועד ההוכחות הועלתה לראשונה גרסה כבושה לפיה הסכים לאותה הודאה בשל העובדה שפחד מהתובע. עדות כבושה זו היא לא אמינה והמבוטח לא הצליח להסביר מה גרם לו בדיוק לפחד מהתובע שהוא אדם מבוגר ונורמטיבי. הוא הסביר בבית המשפט שכשקרתה התאונה התובע טלפון לבנו וביקש אותו להגיע למקום והמבוטח של הנתבעת פחד מאותו בן (שהוא לא מכיר אותו). יחד עם זאת, לא הצליח המבוטח להסביר מדוע בדיוק פחד ממנו ומדוע, ככל שבאמת פחד, לא הביע עניין זה בפני
השוטר שהגיע לשטח לאחר התאונה.

אוסיף אף, כי המבוטח של הנתבעת לא העיד כי איימו עליו או כי הופעל עליו לחץ אמיתי, אלא שעל פי עדותו הלחץ היה פנימי שלו שנבע מפחד באותו רגע.

מבחינה משפטית, על פי חוק החוזים משחולפת הכפיה או הלחץ, יש להודיע על ביטול ההסכמה, דבר שלא נעשה בענייננו. המבוטח מטעם הנתבעת העיד כי הוא הודיע זמן קצר לאחר התאונה למעביד שלו שחתם מתוך לחץ ואף הודיע על כך לסוכן הביטוח, ברם אין זכר לדברים אלה במכתב דחיית האחריות ששלחה הנתבעת לתובעת חודשים רבים אחרי הארוע. גם כתב ההגנה שנוסח ע"י עורך דין, לא מזכיר במילה את אותה כפיה לכאורה.

במילים אחרות, אין ספק שהלחץ הפנימי של המבוטח, ככל שהיה בכלל קיים, חלף אחרי זמן, אבל הוא לא טרח להודיע לתובע או לתובעת דבר בעניין ביטול הסכמתו להודאה בדבר אחריות.

עוד אוסיף, כי תמוה מאוד שאין לנתבעת טופס הודעה על תאונה מזמן אמת, שיכול היה לשפוך אור על אמיתות גרסת המבוטח, הן בעניין התאונה והן בעניין הפחד שלו והאילוץ הפנימי לחתום.

8.
אני מבכרת, אפוא, באופן מובהק את גרסת התובע וקובעת כי הנתבע הוא שעבר באור אדום ופגע בתובע. לא מצאתי כי בענייננו התקיים אשר תורם כלשהו.
הנתבעת לא חלקה על גובה הנזק ועל כן יש לקבוע כי גובהה הוא כמבוקש בכתב התביעה, היינו 12,377 ₪.

9.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך 12,377 ₪. הנתבעת תשפה את התובעת בהוצאות המשפט (מחצית ראשונה ומחצית שניה של אגרה לפי קבלות שתומצאנה) בנוסף תשא בשכ"ט עו''ד של התובעים בסך כולל של 7,000 ₪.
אבהיר כי שכר הטרחה הגבוה פרופורציונלית לסכום התביעה, נובע כפי שהובהר לעיל, מהארכת ההליך שלא לצורך תוך העלאת טענות שלא בתום לב.

ניתן היום,
ז' כסלו תשע"ו, 19 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 17861-12/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ, רפאל ארמה נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 19/11/2015)