פסקי דין על מנהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה | פסקי דין על אביוד נכסים | פסקי דין על זמירה עזריה | פסקי דין על עזרא חדד |

23058-09/15 ער     19/11/2015




ער 23058-09/15 מנהל מקרקעי ישראל, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, אביוד נכסים בע"מ נ' זמירה עזריה, עזרא חדד








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ע"ר 23058-09-15 מנהל מקרקעי ישראל
- ואח' נ' עזריה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט עמית
משה סובל-שלום ת"א


מערערים

1.מנהל מקרקעי ישראל
-

2.פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ
3.אביוד נכסים
בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יונתן בר יהודה ועו"ד יוסי אשכנזי

נגד


משיבים

1.זמירה עזריה

2.עזרא חדד
ע"י ב"כ עו"ד איריס בייר




פסק דין



1.
ערעורן של התובעות בתיק ת.א. 37938-12-14, על החלטתה מיום 28.7.15 של כב' הרשמת קרן כץ שהורתה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המשיבים, בהעדר הגנה, ביום 14.4.15.
המדובר ב

פסק דין
לפינוי וסילוק יד ממקרקעין במתחם המוכר בשם "שכונת הארגזים" תל אביב.
בהתאם להחלטתי מיום 17.9.15 הגישו ב"כ הצדדים עיקרי טיעון וסיכום טענות, בצירוף נספחים.

2.
בהחלטתה קבעה הרשמת הנכבדה כי המשיבים אינם זכאים לביטול

פסק דין
הפינוי מחובת הצדק אך מצאה לנכון לבטלו במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט.
כאשר בית משפט בוחן אפשרות לבטל

פסק דין
במסגרת שיקול דעתו עומדות בפני
ו שתי שאלות: סיבת המחדל לאי הגשת כתב הגנה ומה הם סיכויי ההצלחה של הנתבעים אם יבוטל פסק הדין.
הלכה פסוקה כי לשאלה השניה, מהות ההגנה וסיכוייה להתקבל חשיבות מרכזית והיא העיקר, הגם שיש ליתן הדעת לסיבת המחדל שלה חשיבות משנית. ראו למשל ע"א 146/85 פ"ד מא (3) 746.
אין ספק כי בתביעת פינוי ינתן משקל מוגבר לטענות ההגנה על פני הנימוקים למחדל, כגון מצב כלכלי קשה וקושי במציאת ייצוג משפטי.

3.
בהחלטתה ציינה הרשמת הנכבדה לעניין סיכויי ההגנה כדלקמן:
למרות שאין מחלוקת שלמשיבים אין בעלות בקרקע הם מחזיקים בשטח 17 שנים ואף המערערות מודות כי המשיבים פלשו לשטח בשנת 1999.
העובדה כי המשיבים מחזיקים בקרקע 17 שנים, סבורה הרשמת, עובדה זו יכולה להוות להם הגנה אפשרית כנגד תביעת הפינוי.
בנוסף, קבלת תביעת הפינוי תהווה נזק בלתי הפיך למשיבים וגם מטעם זה יש לאפשר להם להתגונן.

4.
בעיקרי הטיעון טוענים המשיבים להיותם ברי רשות להתגורר במקרקעין מכוח ישיבתם על הקרקע כל השנים (יצויין כי לא נטען שהמשיבים קיבלו רשות לשבת בקרקע ולמעשה הם בחזקת פולשים).
המשיבים מפנים לצו מניעה זמני שניתן לאי סילוקם מהקרקע במסגרת בקשה שהגישו לביטול צו לסילוק יד לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) בתאריך 16.6.99, ויש לראות הצו הזמני כצו קבוע משום שהמערערות לא עתרו לביטולו (יצויין כי הבקשה ביחד עם צו המניעה הזמני נמחקו מחמת חוסר מעש בהחלטת בית המשפט ביום 2.9.99).

5.
המשיבים חוזרים ומציינים את מצבם הכלכלי הקשה וכי אין להם מקום מגורים אחר אליו יוכלו לעבור והמגורים בקרקע הינה קורת גג היחידה של המשיבים וילדיהם.
סעיף 16 לעיקרי הטיעון ממצה את עמדתם של המשיבים: "המשיבים אינם טוענים לזכות קניינית מסוג בעלות על השטח אך אין חולק כי קיימת בידיהם חזקה מכוח מגוריהם מזה 18 שנים אשר כמוה כמעמד ברי רשות".

6.
המערערות טוענות כי המשיבים לא הציגו שמץ של הגנה הראויה לבירור, אם יבוטל פסק הדין ובהעדר הגנה אין מקום לבטל את פסק הדין שכן התוצאה הסופית תהיה זהה.
המערערות מפנות לנטען בפני
הרשמת ע"י המשיבים כאשר לא טענו לקבלת רשות במקרקעין ואף לא טענו לזכויות מכוח ישיבתם בשטח. מיד לאחר שהתגלה הפלישה מחתה המערערת והביעה התנגדותה לישיבתם של המשיבים בקרקע ודרשה פינויים מיידית, לרבות הגשת תלונה למשטרת ישראל.
המערערת נקטה בהליך פינוי לפי סעיף 4(א) לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) והורתה על פינוי תוך 14 ימים.

7.
המשיבים הגישו בקשה לביטול הצו אך זנחו את הבקשה והתיק נסגר ואיתו גם צו המניעה הזמני ולכן צו הפינוי נותר בעינו.
עצם הישיבה בקרקע לא מקנה למשיבים הגנה כנגד דרישת הפינוי ובמיוחד כאשר ננקטו הליכים לפינוי גם אם הפינוי בפועל השתהה. ניתן לפנות גם בר רשות ע"י מתן הודעה על סיום הרשות וניתן לפצות פולש על השקעותיו בנכס ואולם המשיבים לא טענו לזכויות של בר רשות וגם לא פרטו השקעות או הוצאות עליהם מבקשים שיפוי.
בנוסף נטען גם כי המשיבים לא פרטו את הגנתם בבקשה לביטול פסק הדין, כנדרש בפסיקה, למעט טענה סתמית כי סיכויי הגנתם מעולים ולכן לא היה מקום לקבוע כי למשיבים הגנה אפשרית.
גם הנימוק של נזק בלתי הפיך אינו רלבנטי שכן אין המדובר בסעד זמני שאז יש לשקול גם שאלת הנוחות, אלא עניין לנו בבקשה לביטול פסק הדין שאז נבחנת סיבת המחדל וסיכויי הגנה ותו לא.

אין בטענות אלו שמץ של הגנה.

8.
נתבע המבקש לבטל

פסק דין
חייב לפרט בתצהיר המצורף לבקשתו את טענות הגנתו באופן ברור ומפורט כדי לאפשר לבית המשפט לבחון האם יש מקום לבטל את פסק הדין.
אין צורך לפרט דרכי הוכחה וראיות, אך, לא תתקבל טענה סתמית וכללית כגון הטענה "אינני חייב" כאשר לא מפורטת הטענה.
ראו למשל רע"א 2694/92 המובא בעיקרי הטיעון של המערערות.
עיינתי בבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ע"י המשיבים באמצעות עו"ד ובניגוד לפסיקה נטענו הטענות בבקשה ולא בתצהיר שצורף ונערך בדרך של הפנייה.

9.
בחנתי את טענות ההגנה בבקשה וחיפשתי בזכוכית מגדלת מהי ההגנה הנטענת ומצאתי טענה כללית וסתמית ובלתי מפורטת בעליל "סיכויי הגנתם מעולים". השכנוע לסיכויים המעולים שבעבר ניתן צו מניעה זמני בגין אותו עניין.
צו מניעה זמני שממילא בוטל בעת סגירת התיק מחמת חוסר מעש איננו הגנה כנגד תביעת פינוי.
גם הנימוק הסוציאלי של העדר נכס אחר או פתרון לקורת גג ואי הצעת דיור חלופי מטעמם של המערערות, אין בטענות אלו שמץ של הגנה.

10.
המשיבים לא טענו כי ישיבתם בשטח 17 שנים מקנה להם זכויות (ואינני מתייחס לטענות החדשות המועלות בעיקרי הטיעון) ולכן לא מצאתי בבקשתם כל טענת הגנה אפשרית אשר בגינה ראוי היה לבטל את פסק הדין.
אם סברו המשיבים כי עצם הישיבה בקרקע מקנה להם זכויות, היה עליהם לפרט את הזכויות הנטענות.

גם אם אתייחס לנטען בעיקרי הטיעון, עדיין לא מצאתי הגנה.
המשיבים לא טענו לפיצוי בגין השקעות בנכס ופיצוי כזה יוכלו לתבוע בנפרד גם אחרי הפינוי ולכן הסתמכות על פסיקה המכירה בפיצוי כאמור איננה רלבנטית לענייננו.
המשיבים אינם טוענים כי קיבלו רשות לשבת במקרקעין וסבורים כי יש לראותם בתור ברי רשות רק מכוח ישיבתם בקרקע.
דא עקא שמיד לאחר שנתגלתה הפלישה נדרשו המשיבים לפנות ואין למשיבים אלא להודות למערערות על הסחבת בביצוע הפינוי בפועל, שלא מקנה זכויות.
גם אם היו המשיבים ברי רשות הרי למצער הגשת תביעת הפינוי מצביעה על סיום הרשות ודרישה לפינוי.

11.
ער אני למצבם הקשה של המשיבים ואולם לא מצאתי שיש להם זכות ולו לכאורה בקרקע או הגנה אפשרית כלשהי, ולו קלושה, כדי שיבוטל

פסק דין
הפינוי.
לא המערערות אמורות לספק למשיבים דיור חלופי ובאשר לתביעה כספית, ככל שיש למשיבים, כנגד המערערות, או מי מהן, יתכבדו ויגישו בנפרד.

12.
אשר על כן מתקבל הערעור ומבוטלת החלטת הרשמת נשוא הערעור.

פסק הדין מיום 14.4.15 ישאר בעינו.

בהתחשב בכלל הנסיבות וכדי לאפשר למשיבים להתארגן, יעוכב ביצועו של

פסק דין
הפינוי עד ליום 1.1.16.


אין צו להוצאות.


המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.



ניתן היום,
ז' כסלו תשע"ו, 19 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










ער בית משפט שלום 23058-09/15 מנהל מקרקעי ישראל, פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, אביוד נכסים בע"מ נ' זמירה עזריה, עזרא חדד (פורסם ב-ֽ 19/11/2015)