פסקי דין על נסיב עאבד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

56322-07/15 בל     22/11/2015




בל 56322-07/15 נסיב עאבד נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 56322-07-15


22 נובמבר 2015

לפני
:

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר

ה
מערער
נסיב עאבד

ת.ז. 57642217
ע"י ב"כ: עו"ד א. שעבאן-בדארנה
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד א. סעדי



פסק דין


1.
זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 1/6/15 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 22/12/08 ("ההחלטה").

להלן עובדות המקרה:

2.
המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 15/12/08.

3.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 9/12/14, 0% נכות בגין התאונה.

4.
המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, וביום 1/6/15 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה באורתופדיה, מומחית בנוירולוגיה ומומחה ברפואת עיניים. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער בדבר "כאבים בצוואר, סחרחורת, כאבי ראש, כאבים שמקרינים לשתי הידיים, נימול בשתי הידיים". לאחר שרשמה גם את דברי ב"כ המערער שהתלווה אליו, סקרה הוועדה את ממצאי בדיקות ההדמיה שעמדו בפני
ה, וערכה למערער בדיקה קלינית. בסעיף 7 לפרוטוקול פירטה הוועדה את ממצאיה כדלקמן:

"לורדוזיס צווארי שמור. אין דלדול במסת שרירי חגורת כתפיים ושרירי שכמה. בעת שפשט חולצתו נראו תנועות מלאות ותקינות של הצוואר. אין ספאזם של השרירים הפרהורטברליים. החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים בידיים. כוח גס בכפות הידיים תקין. אופוננציה תקינה. אין דלדול שרירים. אין הבדלים בין הפרק האולנרי והמדיאני. בתחושה בכפות הידיים מוסר על ירידה בתחושה בצורת כפפות נמוכות בשתי הידיים (לא לפי פיזור שורשי). אין ניסטגמוס. אין רגישות בניקוש גולגולת. ניסיון אצבע אף תקין. רומברג שלילי. דיבור, התמצאות וזיכרון שמורים.
תנועות הצוואר: בכיפוף מגיע עם סנטר לבית החזה. יישור מגביל תנועות עקב תלונות על עייפות, סחרחורת. סיבוב לימין 70 מעלות, לשמאל 70 מעלות"
.

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"כאב צוואר כהחמרה זמנית". לאחר שעיינה בחוות דעת ד"ר קליגמן מיום 12/8/14, קבעה שאין קשר סיבתי בין תלונות המערער לעניין הכתף לבין התאונה הנדונה. הוועדה הוסיפה כי אינה מקבלת את המלצתו של ד"ר קליגמן לעניין עמוד שדרה צווארי נוכח שוני בממצאים. לסיכום קבעה הוועדה, כי מבחינה נוירולוגית ואורתופדית לא נותרה למערער נכות, ולכן דחתה את הערר וקבעה למערער נכות בשיעור 0% מיום 22/12/08.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.
לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר שבתיק, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בעל פה ובכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

6.
מרבית טענות הערעור מכוונות כנגד קביעות רפואיות מובהקות.
בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי. על כן, אין מקום לטענות המערער בנוגע
לאי ציון טווחי תנועה וזוויות עמוד שדרה צווארי.
אין כל הוראה שבדין המחייבת את הוועדה לערוך את הבדיקה בדרך לה טען המערער. פריטי הליקוי הרלוונטיים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 אינם מפרטים טווחי תנועה, ולכן, אין לומר כי הוועדה מחויבת לבדוק קיומה או העדרה של הגבלה בתנועה על דרך של ציון טווחי התנועה במעלות או ס"מ דווקא.

7.
המערער העלה בערעורו טענות כנגד קביעות הוועדה השוללות קשר סיבתי בין הליקוי בכתף ימין לבין התאונה. דין טענות אלו להידחות. בעקבות תביעה שהגיש המערער לבית דין זה כנגד החלטת המשיב שלא להכיר באירוע מיום 15/12/08 כ"פגיעה בעבודה" (ב"ל 3888-04-12), הסכים המשיב להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, והפגימה שהוכרה הינה כאבי צוואר כהחמרה זמנית של מצב קודם. בפסק הדין מיום 2/2/14 (כב' השופט גלם) נקבע מפורשות כי נדחתה התביעה להכרה בפגימה בכתף ימין כקשורה לתאונה הנדונה.

לוועדה הרפואית הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנטענת, וזאת גם אם פקיד התביעות לא הכיר בקשר הסיבתי בין האירוע שהוכר לבין הפגיעה הנטענת, כל עוד פקיד התביעות לא דחה במפורש קיומו של קשר סיבתי (עב"ל 36202-03-12 המוסד לביטוח לאומי
– חנה נוראל, מיום 28/1/14).
במקרה דנן, משנדחתה התביעה להכיר בליקוי בכתף ימין כקשור לתאונה, אין הוועדה רשאית לדון בטענות המערער ובתלונותיו בנוגע לכתף ימין. אי לכך, בדין קבעה הוועדה שאין קשר סיבתי בין תלונות המערער בגין כתף ימין לבין התאונה הנדונה, וטענות הערעור בעניין זה נדחות.

8.
אשר להתייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר קליגמן מיום 12/8/14: הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר קליגמן וקבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו. לעניין הכתף הסבירה הוועדה כי מאחר שאין קשר סיבתי בין הפגימה בכתף לבין התאונה הנדונה, קביעותיו של ד"ר קליגמן אינן מקובלות עליה. לעניין עמוד שדרה צווארי הבהירה הוועדה כי אינה מקבלת את המלצותיו של ד"ר קליגמן נוכח שוני בממצאים. עיון בחוות הדעת של ד"ר קליגמן מעלה כי מצא בבדיקתו הגבלה קלה עד בינונית בתנועות עמוד שדרה צווארי, בעוד שהוועדה ציינה כי בעת שהמערער פשט את חולצתו נצפו תנועות מלאות ותקינות של הצוואר, לאמור: לא נמצאה הגבלה בתנועות המזכה בנכות.
דין הוא שממצאים שונים מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. מכאן שיצאה הוועדה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר קליגמן משנימקה מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו.

9.
המערער הוסיף וטען שהוועדה התעלמה מתלונותיו על כאבים, סחרחורת, כאבי ראש ונימול בידיים. דין הטענה להידחות. הוועדה, שבהרכבה ישבה מומחית בנוירולוגיה, בדקה את המערער וקבעה כי מבחינה נוירולוגית אין נכות. תיאור ממצאי הבדיקה הנוירולוגית בסעיף 7 לפרוטוקול מלמד שכל תלונות המערער נבדקו. בהתייחס לתלונה על כאבי ראש וסחרחורת ציינה הוועדה כי אין עדות ל
ניסטגמוס; אין רגישות בניקוש גולגולת; מבחן אצבע אף תקין; מבחן רומברג שלילי; דיבור, התמצאות וזיכרון שמורים.
בהתייחס לתלונה על נימול בידיים ציינה הוועדה כי נמצאה
אופוננציה תקינה; אין דלדול שרירים; אין הבדלים בין הפרק האולנרי והמדיאני; הוועדה אף ציינה בפרק הממצאים כי המערער התלונן על ירידה בתחושה בצורת כפפות נמוכות בשתי הידיים, אולם לא לפי פיזור שורשי.


משהתייחסה הוועדה בהרחבה ובמנומק לכל תלונות המערער בפני
ה, וקבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, ותוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות – הרי שלא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה במישור הנוירולוגי, וטענה זו דינה להידחות.

10.
לסיום נטען, כי הוועדה התעלמה מבדיקות ההדמיה שעמדו לעיונה. עיון בהחלטת הוועדה מלמד שהוועדה התייחסה לאותן בדיקות אליהן הפנה המערער בסעיף ב' להודעת הערעור. בסעיף 6 לפרוטוקול פירטה הוועדה בהרחבה את ממצאי
בדיקת ה-
ct
עמוד שדרה צווארי מיום 19/10/12, ובדיקת ה-
emg
גפיים עליונות מיום 13/8/14. טענות המערער בנוגע לממצאים שהודגמו באותן בדיקות הן טענות המכוונות כנגד קביעות רפואיות מובהקות. למעלה מהדרוש יצוין כי
ממצא בבדיקת
ct
בדבר
בלט דיסק אינו
מקנה, כשלעצמו, אחוזי נכות, לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. במקרים מעין אלה, הנכות צריכה להיקבע על פי הגבלה בתנועות או פגיעה עצבית. בעניינו של המערער, נערכה בדיקה אורטופדית ונוירולוגית, לא נמצאה כל הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי והוועדה אף קבעה שאין נכות נוירולוגית הקשורה לתאונה. אשר לממצאים שסקרה הוועדה מבדיקת

emg
מיום 4/12/13,
בידוע הוא שבדרך כלל עדיפים ממצאי בדיקה קלינית על פני ממצאי בדיקות הדמיה למיניהן.

זאת ועוד: כאמור בסעיף 7 לעיל, משלא היה מקום לדון בתלונות המערער בנוגע לכתף, בדין לא התייחסה הוועדה לבדיקות הדמיה של הכתף, כגון בדיקת אולטרא סאונד כתף ימין מיום 25/6/09.

לאור האמור, נדחית הטענה שהוועדה התעלמה מממצאי בדיקות ההדמיה שעמדו לפניה.

לסיום:

11.
לאור כל האמור, הערעור נדחה בזאת.

12.
אין צו להוצאות.

13.
הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם

פסק דין
זה.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ו, (22 נובמבר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.







בל בית דין אזורי לעבודה 56322-07/15 נסיב עאבד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/11/2015)