פסקי דין על אברהים חזבון | פסקי דין על אחמד מוחמד עווד | פסקי דין על חאמד חדאד | פסקי דין על מחמוד עווד ואח' |

5081-06/14 א     24/11/2015




א 5081-06/14 אברהים חזבון נ' אחמד מוחמד עווד, חאמד חדאד, מחמוד עווד ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה


24.11.15
ת"א 5081-06-14 חזבון נ' עווד ואח'






בפני

כב' השופט
כמאל סעב


התובע:
אברהים חזבון

, 20150975

נגד

הנתבעים:
1. אחמד מוחמד עווד
, ת"ז 050248095
2. חאמד חדאד

, ת"ז 020151106
3. מחמוד עווד
, ת"ז 020949004
4. מחמוד חליל חזבון, ת"ז 020150959
5. מוחמד חליל חזבון, ת"ז 020150942
6. מוחמד חבזון
, ת"ז 066606757
7. עלי חליל חזבון, ת"ז 020150983
8. חוסין חזבון
, ת"ז 054394820
9. אחמד אסלאן
, ת"ז 054436484
10. חסן אסלאן
, ת"ז 055206791
11. גאזי אסלאן
, ת"ז 059323659
12. רוני (מור) חליל חזבון, ת"ז 051772655
13. פייסל אסלאן
, ת"ז 059935577
14. יונס אסלאן
, ת"ז 025888728
15. וספיה אסלאן
, ת"ז 020710406
16. אחמד ג'והר
, ת"ז 040766776
17. איברהים עבד אלעאל
, ת"ז 035444991
18. אסעד עבד אל עאל
, ת"ז 035435353
19. עוסמאן עבד אל עאל
, ת"ז 050798750
20. עדנאן עבד אל עאל
, ת"ז 5387651
21. אנטונית איראני
, ת"ז 035141688
22. חסן אחמד חדאד
, ת"ז 2015114
23. אחמד מוחמד חדאד
, ת"ז 5701946
24. מוחמד עווד
, ת"ז 020949004
25. מוחמד עווד, ת"ז 5024809
26
. פרי דלאל בהאג', ת"ז 5947130
27
. פרויז בהאג'
, ת"ז 5947130
28. סמיח איראני
, ת"ז 2036764
29. מוחמד מבארכה, ת"ז 021110788



בשם התובע: עו"ד זכי כמאל
בשם הנתבע 1: עו"ד רבאב עווד מוסא
בשם הנתבע 2: עו"ד הייתם דאוד
בשם הנתבעים 5 ו-6: עו"ד עותמאן סנונו
ב"כ הנתבעים 9-11: עו"ד חוסיין עווד
בשם הנתבעת 21: עו"ד שאדי בחית
בשם הנתבעים 26-28: עו"ד ויטולד איראני

החלטה

פתח דבר
:

1.
בפני
בקשה לפסילתי מלהמשיך ולדון בתיק זה, על יסוד הטענה שכביכול מותב זה גבש עמדה כנגד הנתבעים 26 - 28; עמדה שיש בה, לתפיסתם, כדי לבסס קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, זאת הם מסיקים מהאמור בהחלטה קודמת שניתנה בתיק אחר ושבו המבקשים לא היו צד להליך; כפי שיובהר בהמשך.

2.
אקדים ואומר כי אין כל בסיס לטענת ב"כ הנתבעים 26-28 - (להלן – גם: "
המבקשים
"), שיש לי עמדה מגובשת כנגדם במחלוקת העולה מהתביעה שבפני
י.

הטיעון חסר כל יסוד, בלתי מתקבל על הדעת ואינו עומד בתנאי הסף שנקבעו בדין ובפסיקה ודי אם אשאל הייתכן שלבית משפט תתגבש עמדה נגד מי שלא היה צד להליך? לטעמי, התשובה לכך שלילית.

בפני
נו לא קיים מקרה בו נקבעו עובדות שיש בהן כדי לכבול את ידי בית המשפט ואת שיקול דעתו ולשלול ממנו את היכולת לבחון את העובדות ואת הראיות שיובאו בפני
ו בשכל ישר ובלב פתוח.

ההחלטה הקודמת
:

3.
כדי להבהיר את התמונה אביא להלן את נוסח החלטתי שניתנה ביום 16.4.14, בהליך שהתנהל בת"א 13994-06-12 - (להלן: "
התיק הקודם
"), שם נאמר כי:

"...בהליך שבפני
ובפתח ישיבת ההוכחות, הודיעו הצדדים על הסכם פשרה לפיו ירשם המבקש
(התובע בתיק דנן – הוספה שלי - כ.ס.)
כבעלים של 960 מ"ר ובדרך זו הוא יוותר על 40 מ"ר מהשטח המגיע לו על פי פסק הבורר. במסגרת הודעת הצדדים הצהיר ב"כ המבקש כאן – עו"ד ס. וקים, שלמבקש לא יהיו טענות או דרישות נוספות – כשהצהרה זו מיועדת ונוגעת להליך שבפני
ולכך בלבד. הודעת הצדדים קיבלה תוקף של

פסק דין
.
לאחר שנתתי להודעת הצדדים תוקף של פסק הדין, הוגשה הבקשה שבפני
.

מתברר כי המבקש בתיק זה והמיוצג על ידי עורך דין ס. וקים, מיוצג בתיק אחר על ידי עו"ד אחר – עו"ד זכי כמאל, בתיק האחר (ת"א (עכו) 9597-06-10) – (להלן – "התיק האחר").

התיק האחר מתנהל בבימ"ש השלום בעכו (בפני
כב' השופט ג'מיל נאסר), בהקשר לחלוקת המקרקעין בין בעלי הזכויות בחלקה, אם כי ביחס לזכויות שרכש המבקש על פי הסכם מיום 11.9.85 מאת גב' איראני חמודה ולא מאת הנתבעת 2 – גב' אנטונית איראני.

בתובענה שבפני

נרשם בעמ' 10 לפרוטוקול מיום 5.11.13, כי התובע מסכים לקבל 960 מ"ר למרות שעל פי פסק הבורר הוא זכאי לקבל 1000 מ"ר ובהקשר לכך מסר עו"ד וקים לפרוטוקול:

"ולכן מוצהר בזה כי התובע לא ידרוש שטח נוסף מעבר למה שקבע המודד בתכנית הנ"ל". (הכוונה לתוכנית החלוקה שמודד מטעם בית המשפט השלום בעכו הכין וערך).

כאמור המבקש טוען לזכויות נוספות בחלקה, אם כי על פי עילה אחרת ולא בהסתמך על פסק הבורר, מכאן חששו שההצהרה שלעיל עלולה לעמוד לו לרועץ ולחסום אותו מלתבוע זכויות נוספות בהתאם לעילה אחרת.

לי נראה כי הצדדים התכוונו שהצהרת התובע והסכמתו לקבל 960 מ"ר במקום 1000 מ"ר על יסוד פסק הבורר, מתייחסת לזכויות על פי פסק הבורר ורק לכך ובהקשר לתובענה שבפני
וכי אין בהצהרה זו כדי לחסום את המבקש מלתבוע זכויות נוספות במקרקעין על יסוד עילה אחרת ונוספת.

עם הגשת הבקשה נתבקשה תגובת הצדדים האחרים, לרבות, תגובת ב"כ

המבקש בתיק שבפני
ובשלב מסוים הצעתי להם להסכים:

"לכך (שההצרה של ב"כ המבקש – עו"ד ס. וקים בהודעה על הסכם הפשרה ושקיבלה תוקף של) פסק הדין .... בתיק זה תתייחס אך ורק לזכויות שנבעו מ

פסק דין
הבורר ביחס לזכויות המבקש (התובע), ואחיו בקרקע על פי פקודת האריסים ואין בכך כדי לפגוע בטענות המבקש לזכויות נוספות הנובעות מיחסים חוזיים אחרים או מעילה נוספת שאינה זהה לעילה הנ"ל".

ב"כ הנתבע 2 הסכים להצעתי הנ"ל. ב"כ המבקש – התובע בתיק זה – עו"ד ס. וקים סבור כי הבקשה מיותרת משום שהצהרתו לא פוגעת בזכויות אחרות ונוספות של התובע, זכויות הנטענות על ידו על פי עילה אחרת. ב"כ המבקש בתיק המתנהל בבימ"ש השלום בעכו – עו"ד ז. כמאל, לא הביע עמדה בהקשר להצעה דנא וביקש שתינתן החלטה לגוף הבקשה.

לאחר שעיינתי בהודעת הצדדים על הסכם הפשרה, בבקשה ובתגובות של כל הצדדים, אני סבור כי אין בהצהרת ב"כ התובע עו"ד ס. וקים בתיק זה ובהקשר לזכויות שתבע בתובענה שבפני
כדי לפגוע בזכויותיו או בטענותיו בהקשר לזכויות נוספות ואחרות, זכויות שעילתן שונה מהעילה בתיק שבפני
.

מכל מקום וכדי להפיס את דעתו של ב"כ המבקש - התובע בבימ"ש השלום בעכו – עו"ד ז. כמאל, אציין כי הצהרת עו"ד ס. וקים נוגעת אך ורק לזכויות התובע הנטענות על פי פסק הבורר וכי אין בהצהרה זו כדי לחסום את המבקש מלטעון לזכויות נוספות על יסוד עילה או עילות שונות.

הצהרת עו"ד ס. וקים בפני
לא תוכל לשמש איש או בעל דין, בדמות הסכמה לכך שאין למבקש זכויות נוספות בחלקה ואין בהצהרה זו כדי לבסס טענה שדרכו של המבקש מלטעון לזכויות נוספות בחלקה חסומה היא וכמובן אין בה כדי למנוע מהמבקש לתבוע זכויות נוספות ואחרות על פי עילה שונה מהעילה שנטענה בפני
.

החלטה זו באה להבהיר משמעות הצהרת עו"ד וקים בפני
בשמו של המבקש – התובע, קרי, שההצהרה אינה מגבילה את התובע ואינה יכולה לחסום אותו מלטעון לזכויות נוספות בחלקה ובלבד שעילת תביעתו הנוספת לא תתבסס על פסק הבורר".

כאן המקום להפנות גם לתגובת עו"ד שאדי בחית
ב"כ נתבעת 21 שבכותרת ואשר הייתה נתבעת 1 בתיק הקודם ביחד עם נתבע נוסף.

עוד אפנה תשומת הלב לכך שההצהרה שבמחלוקת ניתנה במסגרת הודעה על הסדר פשרה בהליך הקודם; הליך שהמבקשים לא היו צד לו, אלא הנתבעת 21 כאן וצד נוסף, כך שכפי שפסק הדין אינו מחייב את המבקשים כאן, כך גם ההודעות, ההצהרות וכל ההתנהלות בתיק הקודם, שככלל אלו מתייחסות כדרך הטבע להליך בו ניתנו ולמחלוקת שבו בלבד.

4.
כאמור, ועל יסוד הדברים הנ"ל שהובאו בהחלטתי, הוגשה הבקשה שבפני
י.

בדיון שהתקיים ביום 19/10/15 אפשרתי לב"כ המבקשים לשקול את עמדתו שוב, אך הוא הגיש הודעה ובה שב וטען את הדברים הבאים:

"
ההחלטה הינה החלטה מוקשית לכל הפחות, אם לא מוטעית, שכן בית המשפט לא היה מוסמך לכבול את עצמו, ולכבול, באותה בעת
(כך במקור – כ.ס.),
בעלי דין אחרים שלא היו צד לאותו דיון, בקביעות שקבע בהחלטה
".

אזכיר כאן את טענת המבקשים שההחלטה אינה מחייבת אותם, על כן לא ברור איך ובאיזה דרך ואופן הגביל בית המשפט את:
"בעלי דין אחרים שלא היו צד לאותו דיון, בקביעות שקבע בהחלטה
".

טענות הצדדים
:

5.
ב"כ המבקשים טען כי המדובר בעמדה סופית של מותב זה היוצרת חשש ממשי למשוא פנים.

6.
עוד טען ב"כ המבקשים – הנתבעים 26-28, כי הקביעות של מותב זה (שהודגשו בהחלטה הנ"ל), אינן יכולות לחייב את הנתבעים 26-28 שלא היו בעלי דין באותו הליך.

7.
לטענת הנתבעים 26-28 מותב זה נעול על הקביעה כי אין בהצהרת/בהודאת התובע כדי לפגוע בדרך כלשהי בטענותיו לגבי זכויות אחרות ונוספות בחלקה, כל עוד טענותיו מבוססות על עילות אחרות מאלה שנטענו על פי פסק הבורר.

8.
לגישתם של נתבעים 26-28, להצהרת/הודאת התובע בתיק הקודם נפקות מרחיקת לכת על הזכויות הנטענות של התובע באותה חלקה.

לטענתם, הצהרת/הודאת התובע לפיה הוא הבעלים של 960 מ"ר בלבד בחלקה, עומדת בסתירה מוחלטת לטענות התובע בתיק דנן, לפיהן הוא רכש מקרובי משפחתם של הנתבעים זכויות נוספות בחלקה עוד בשנות השמונים, קרי, לפני שניתנה הצהרתו הנ"ל בעשרות שנים. לכן, כך לטענתם, על סמך הצהרת/הודאת התובע בתיק הקודם, הרי אין לתובע כל זכויות נוספות בחלקה.

אשר על כן ביקשו נתבעים 26-28 מבית המשפט לפסול את עצמו מליישב בדין בתיק זה.

יש לציין שגם עו"ד סנונו, ב"כ הנתבעים 5 ו-6, ביקש להתייחס בכתב לבקשת הנתבעים 28-26, אולם בסופו של יום לא הוגשה מטעמו כל הודעה.

9.
מנגד, ביקש ב"כ התובע לדחות את הבקשה. לטעמו, המדובר בטענה חסרת כל יסוד המסרבלת את ההתקדמות בתיק.

עוד טען כי בהחלטה שניתנה בתיק הקודם נקבע באופן ברור שלא נחסמה הדרך בפני
התובע לעתור בבית המשפט לסעד מתאים למימוש זכויותיו.

דיון והכרעה
:

10.
ענייננו במבחן פסלות שופט לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , תשמ"ד- 1984 שקובע כי:

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".


אמור "חשש ממשי למשוא פנים", הוא המבחן המרכזי לעניין פסלות שופט.
מבחן זה פורש בפסיקה כ- "אפשרות ממשית" למשוא פנים, להבדיל מ"חשש סביר" בלבד - ראו ע"פ 5/82
אבו-חצירא נ' מדינת ישראל
ואח', פ"ד לו(1), 247; בג"ץ 2148/94

גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון
, פ"ד מ"ח(3)

573 וע"א 899/95
ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי
, פ"ד מט(1) 854.

בהחלטתי שניתנה בתיק הקודם לא קבעתי עובדה או עמדה כלשהיא שיש בה, כדי ליצור בסיס לטענת הנתבעים 26-28 בבקשתם לפסילתי.

אדגיש כי אין באמירה בעלמא של ב"כ הנתבעים 26-28 כדי לבסס את הטענה המשתמעת מהבקשה לפסילת שופט שקיים חשש ממשי למשוא פנים. מותב זה קבע באופן מפורש כי:

"
החלטה זו באה להבהיר כי הצהרת עו"ד וקים בפני
בשמו של המבקש – התובע, אינה מגבילה את התובע ואינה יכולה לחסום אותו מלטעון לזכויות נוספות בחלקה ובלבד שעילת תביעתו הנוספת לא תתבסס על פסק הבורר"

כאמור, לא די בהתרשמותו הסובייקטיבית של ב"כ הנתבעים 26-28, התרשמות שאינה מבוססת כפי שכבר ציינתי, אלא יש צורך בקיומו של חשש ממשי, מבחינה אובייקטיבית בעיני המשקיף הסביר מהצד, ועל כך כבר נאמר כי:

"השאלה איננה מה הרושם שיווצר בציבור הרחב.... האפשרות הממשית עניינה בהתרשמותו הכללית של בית המשפט ממכלול הנסיבות שנוצרו במשפט, אם אלו יוצרים יסוד לסכנה שהשופט יהיה בעל דעה קדומה כזאת שיהיה בכך כדי לשלול יכולתו לקיים משפט צדק"

ראה בעניין זה גם ספרו של קדמי,
על סדר הדין בפלילים
חלק שני שם בעמ' 726 והפסיקה שצוטטה שם בהערה מס' 44.

11.
צר לי מאוד לקרוא ולשמוע כי ב"כ הנתבעים 26-28 סבור שבית המשפט גבש עמדה סופית, שעל פיה הוא מנתב את ההליכים לתוצאה מסוימת, לתפיסתו. תפיסה והתרשמות מוטעות לחלוטין.

טענתו זו המתבססת על התרשמות סובייקטיבית היא: משוללת כל יסוד ואין לה על מה לסמוך.

12.
בהחלטתי בהליך הקודם לא הבעתי כל עמדה "סופית" ביחס לנתבעים 26-28, כטענת בא כוחם, וגם לא יכולתי לעשות זאת, כי הם לא היו צד להליך הקודם.

כל מה שנאמר זה שאין לחסום את דרכו של התובע בתיק הקודם לתבוע זכויות בחלקה מכוח עילות אחרות שלא על סמך פסק הבורר וזה דבר לגיטימי גרידא המבוסס עפ"י הדין ואין בו כל הבעת דעה סופית בתיק הנדון או גיבוש עמדה ודעה קדומה שיהא בה כדי לשלול את יכולתם של הנתבעים 26-28 לקבל את יומם בבית המשפט ולקיים משפט צדק.


מעבר לנדרש אדגיש כי אין לי כל דעה מגובשת ביחס לתביעה שבפני
י וכי אין לשכוח כי על התובע להוכיח את תביעתו כנדרש בחוק ובלבד שעילתה לא תהיה פסק הבורר על פי פקודת האריסות, כפי שנקבע בהליך הקודם, כי הרי אם לא יעלה בידו להוכיח את תביעתו, דינה להידחות.

יוצא, איפוא, שהנתבעים 26-28 לא הוכיחו עילת פסלות כלשהי ולכן דין בקשתם להידחות.


סוף דבר: אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה
.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.












א בית משפט מחוזי 5081-06/14 אברהים חזבון נ' אחמד מוחמד עווד, חאמד חדאד, מחמוד עווד ואח' (פורסם ב-ֽ 24/11/2015)