פסקי דין על נאדר מוחמד עלי נצאר | פסקי דין על יעקוב גברה יוסף קלק | פסקי דין על חכם מחמוד כאיד אהדיב | פסקי דין על קמ"ט רישום מקרקעין - בית אל |

13061-12/14 א     24/11/2015




א 13061-12/14 נאדר מוחמד עלי נצאר נ' יעקוב גברה יוסף קלק, חכם מחמוד כאיד אהדיב, קמ"ט רישום מקרקעין - בית אל








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט רם וינוגרד


24 בנובמבר 2015
ת"א 13061-12-14 עלי נצאר נ' קלק ואח'





התובע
נאדר מוחמד עלי נצאר
, ת"ז 990200750


ע"י ב"כ עו"ד גאלב איברהים



נגד

הנתבעים
1. יעקוב גברה יוסף קלק
, ת"ז 080222110
ע"י ב"כ עו"ד אשרף סיף

2. חכם מחמוד כאיד אהדיב
, ת"ז 081022600

3. קמ"ט רישום מקרקעין - בית אל


ע"י ב"כ עו"ד ענבל וילנר
מפרקליטות מחוז ירושלים


פסק - דין

1.
האם בית המשפט המחוזי בירושלים מהווה את הפורום הנאות לניהול תובענה בנוגע לסכסוך בעניין בעלות במקרקעין בנפת רמאללה שעה שבמסגרת אותו סכסוך עצמו מתנהלת תובענה זהה בבית המשפט המחוזי של הרשות הפלסטינית ברמאללה? זו השאלה העומדת בבסיס מחלוקתם של הצדדים.

2.
עניינה של התובענה שהוגשה לבית משפט זה בבקשתו של התובע למתן סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מקרקעין בשטח של קרוב ל-19 דונם באזור עין קיניא שבנפת רמאללה, קרקע הידועה גם כחלקה 28 בגוש 4 הידוע כגוש אלח'בטה (להלן: המקרקעין). התובע טוען כי רכש את הבעלות במקרקעין מהנתבע 2, וכי עשה זאת לאחר שבדק במשרדי לשכת רישום הקרקעות בבית אל כי הנתבע 2 רשום כבעלים של המקרקעין ואף קיבל ביום 27.6.10 רישיון מהנתבע 3 לעשיית העסקה במקרקעין. ביום 19.7.10 קיבל התובע מהנתבע 3 נסח רישום בו נרשמו זכויותיו במקרקעין.

בכתב התביעה, שהוגש לבית משפט זה בחודש דצמבר 2014, טען התובע כי בחודש יולי 2013 קיבל כתב תביעה שהגיש הנתבע 1 נגדו, נגד הנתבע 2 ונגד אחרים בבית המשפט המחוזי ברמאללה (תיק מס' 1016/2012), בגדרו נטען כי רישום המקרקעין על שמו של הנתבע 2 נבע מזיוף, וכי הזכויות במקרקעין שייכות ליורשיה של המנוחה מריה סליבא אלג'ורי (להלן: המנוחה). באותו כתב תביעה נטען כי הנתבעת 1 באותו הליך הביאה לרישום המקרקעין על שמה מכח ירושה, אלא שהרישום נעשה תוך הסתמכות על צווי ירושה מזוייפים ואגב נישול למעלה מ-40 יורשים אחרים. לאחר מכן מכרה את הקרקע לנתבע 2, שבתורו מכר את המקרקעין לתובע. הנתבע 1, הוא התובע בבית המשפט ברמאללה, טען בכתב התביעה שהגיש כי הוא אחד מיורשי המנוחה ועתר לביטול הרישומים בנוגע להעברות ולהשבת המצב לקדמותו, כך שייקבע שהזכויות במקרקעין נתונות ליורשי המנוחה.

כתב התביעה הוגש לבית המשפט ברמאללה ביום 10.10.12. התובע הגיש כתב הגנה מטעמו לבית המשפט ברמאללה ביום 28.7.13. לא למותר לציין כי במסגרת כתב ההגנה שהגיש באותו הליך לא כפר התובע בסמכותו העניינית של בית המשפט ברמאללה לדון בתובענה. כאמור, כשנה ומחצה לאחר שהגיש את כתב ההגנה, פתח את ההליך בבית משפט זה, בגדרו עתר לקבלת סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של המקרקעין.

3.
הנתבע 2 בחר שלא להתגונן. לפיכך ניתנה בעניינו החלטה ביום 26.3.15 לפיה הוא לא יורשה להתגונן מפני התביעה, אך בשל מהות הסכסוך והסעד המבוקש יינתן פסק הדין כנגדו "בסיום ההליך יחד עם פסק הדין שיינתן בעניין הנתבעים האחרים".

4.
הנתבעים 1 ו-3 טענו שניהם בכתבי ההגנה כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לניהול ההליך. הנתבע 3 הבהיר כי במסגרת ההליך בבית המשפט ברמאללה ניתן צו מניעה זמני שנרשם בספריו של הנתבע 3. עוד ציין כי לבית המשפט המחוזי ברמאללה סמכות מקבילה לבית המשפט המחוזי בירושלים לדון בתביעה במקרקעין מושא התובענה, הנמצאים בשטח
c
, וזאת מכח הוראת סעיף 22 לנספח 3 להסכמי הביניים והוראת סעיף 1 לנספח 4 להסכמי הביניים. במאמר מוסגר יובהר כי לאמיתו של דבר גם התובע אינו חולק על סמכותו העניינית של בית המשפט ברמאללה לדון בנושא הבעלות במקרקעין. הוא אף לא כפר בסמכות זו, במפורש או במשתמע, בכתב ההגנה שהגיש לבית המשפט ברמאללה.

הנתבע 3 הוסיף וציין כי מאחר והדיון מתנהל בבית המשפט ברמאללה זה זמן, הרי שנראה כי הוא הפורום הנאות בנסיבות העניין. עוד ציין הנתבע 3 כי הוא מכבד החלטות ופסקי דין של בית המשפט ברמאללה ורושם אותם בספריו. כאמור, אין חולק שצו המניעה שניתן על ידי בית המשפט ברמאללה נרשם בספריו של הנתבע 3.

5.
הנתבע 1 חולק על טענות התובע והנתבע 3 בנוגע להימצאות המקרקעין בשטח
c
, ולטענתו בית משפט זה כלל לא קנה סמכות לדון בתביעה. עם זאת, טוען הנתבע 1 כי גם אם המקרקעין מצויים בשטח
c

הרי שבית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתביעה לנוכח העובדה שהליך מקביל מתנהל בבית המשפט ברמאללה החל משנת 2012; התובע הוא תושב שטחי הרשות ונושא תעודת זהות של האזור; והמקרקעין מצויים באזור יהודה ושומרון והדין החל עליהם אינו הדין הישראלי, באופן שניהול ההליך בבית משפט ישראלי יצריך הליכים מורכבים של הוכחת הדין החל. עוד טען הנתבע 1 כי היה על התובע לצרף לכתב התביעה את יורשי המנוחה כבעלי דין, ומאחר ומרבית היורשים מתגוררים בשטחי הרשות, הרי שניהול ההליך בישראל יקשה עליהם את הוכחת זכויותיהם בנכס.

6.
בתגובתו טען התובע כי הנתבעים 1 ו-2 הם נושאי תעודות זהות ישראלית, ואילו הנתבע 3 הוא גוף ממשלתי מטעם מדינת ישראל. הוא עצמו אזרח ברזיל ותושב האזור (הנושא גם תעודת זהות של האזור, כפי שעולה מכותרת ההליך). הרישום בוצע במשרדי הנתבע 3 ולפיכך מהווה הנתבע 3 "גורם חשוב וחיוני בהליך". מאחר ולבית המשפט ברמאללה אין סמכות לחייבו להתייצב לדיון, עלול הדבר לגרום לתובע לעיוות דין. עוד טען כי מכתב ההגנה של הנתבע 1 עולה שהוא מייחס רשלנות לפקידי הנתבע 3, וגם מטעם זה יש צורך בניהול ההליך בבית משפט ישראלי, כך שניתן יהיה לברר טענות אלה של הנתבע 1.

7.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לפיה בנסיבות הייחודיות של העניין יש לקבוע שדין התביעה להיות מסולקת על הסף. זאת לנוכח העובדה כי התובענה הוגשה זמן רב לאחר שהחל הליך מקביל וזהה במהותו בבית המשפט ברמאללה.

כאמור, אין מחלוקת שההליך ברמאללה נפתח למעלה משנתיים לפני שהוגשה תובענה זו. אין גם מחלוקת שהתובע הגיש כתב הגנה במסגרת אותו הליך כשנה ומחצה לפני שפתח בהליך בבית משפט זה. בכתב ההגנה שהגיש באותה מסגרת לא כפר התובע בסמכותו של בית המשפט ברמאללה לדון בתובענה, לא במפורש ולא במשתמע, וטען את טענותיו לגוף העניין. אין מקום להגשת התביעה לבית משפט זה שעה שהליך תלוי ועומד באותו עניין בערכאה מוסמכת אחרת.

לא נראה שיש גם מקום לטענות בעניין ההכבדה על ניהול ההליך. מאחר והנתבע 1 הוא שפתח בהליכים בבית המשפט ברמאללה, הרי שאין מקום לחשש שהעלה התובע בנוגע לאפשרות שהנתבע 1 יתקשה בניהול ההליך ברמאללה בשל היותו תושב ישראל. לא נטען גם כי הנתבע 2 לא שיתף פעולה עם בית המשפט ברמאללה, ובוודאי שלא ניתן להסיק לעניין זה מחוסר העניין שגילה בהליך בבית משפט זה, עד שניתן כנגדו

פסק דין
בהעדר הגנה. אשר לצורך בזימון הנתבע 3 להתייצב בבית המשפט ברמאללה "כנתבע או למתן עדות בכל הקשור לביצוע הרישום", הרי שהנתבע 3 לא צורף על ידי מי מהצדדים להליך בבית המשפט ברמאללה, וחזקה עליו כי ימציא לבית המשפט ברמאללה העתק מהמסמכים שברשותו בדרך ובהיקף בה נעשים הדברים בבתי משפט בישראל.

יש גם טעם מסוים בטענה הנוגעת להכבדה בניהול ההליך בבית משפט זה בשל הצורך בהוכחת הדין החל, אף שמדובר בעניין שניתן להתגבר עליו כפי שנעשה במסגרת תובענות אחרות.

8.
העיתוי בו הוגשה התביעה לבית משפט זה, לאחר שהתנהלה זמן לא קצר בבית המשפט ברמאללה, אומר דרשני. היה מקום לצפות לפניה של התובע לבית המשפט בישראל מייד בסמוך לאחר קבלת כתב התביעה מבית המשפט ברמאללה לו סבר כי היכולת להוכחת טענותיו תיפגע במסגרת אותו הליך. משבחר התובע להמתין זמן רב עד שפתח בהליכים בבית משפט זה, נוטה הכף לקבלת הטענה לפיה לא יהא זה נאות שבית משפט זה ידון בתביעה באופן החותר תחת סמכותו של בית משפט מוסמך אחר במקום אחר, לפניו מתנהלים ההליכים זה שנים מספר.

9.
יתכן אומנם כי האכסניה הנכונה לטענות אלה אינה זו של "פורום לא נאות" אלא דווקא של "הליך תלוי ועומד" (
lis alibi pendens
). הצדדים לא בחנו בטיעוניהם בהרחבה את התקיימות המבחנים הנצרכים להכרעה בסוגיית הפורום הנאות, ולא דנו בשאלה אם וכיצד מתקיימים בנסיבות העניין מבחן מירב הזיקות, מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ומבחן השיקולים הציבוריים (לעניין המבחנים והשיקולים הנשקלים במסגרתם ראו לאחרונה רע"א 1785/15
alison transport inc

נ'
cosco
, מיום 15.7.15, בפסקה 12 להחלטה; והשוו בג"ץ 58/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, מיום 10.5.13; ע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ'
linka
, מיום 20.1.14, בפסקה כ"א לפסק-הדין; ע"א 4025/13 נייגל וויליאם נ'
deutsche telekon
, מיום 6.11.14, בפסקה ח' לפסק-הדין). נראה כי בבחינה של התקיימות המבחנים במקרה דנא נוטה הכף למסקנה לפיה לא יהא זה נכון לקבוע כי בית משפט זה הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה.

10.
אף אם ניתן היה אולי להגיע למסקנה לפיה בית משפט זה עשוי לשמש כפורום נאות לדיון בתביעה, בפרט לנוכח המגמה המרחיבה בעניין זה כפי שנזכרה בהלכה הפסוקה, לא כך הם פני הדברים בנסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא. שעה שבעל-דין משתתף בהליך זהה בפני
ערכאה מוסמכת אחרת למשך תקופה ארוכה, באזור מגוריו ובמה שנחזה להיות הפורום הטבעי מבחינתו, ולפתע פותח בהליך מקביל בבית משפט זה, אין מקום לפתיחת שערי בית המשפט לפניו תוך פגיעה בזכויותיו הדיוניות של בעל דינו. במצב דברים מעין זה יש להורות לכל הפחות על עיכוב ההליכים מכוחו של הכלל בעניין "הליך תלוי ועומד". בהקשר זה יש להעניק משקל גם למועד בו נפתח ההליך בפורום הזר, לתום הלב הדיוני הכרוך בהגשת התובענה בבית משפט זה, ולאפשרות לאכוף את פסק-הדין (לסקירה מקיפה ראו סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי 423-426, ובפרט 425 (כרך א, התשע"ד)). כל אלה מביאים למסקנה לפיה בנסיבות הייחודיות של העניין אין מקום לניהול ההליך בפני
בית משפט זה, ולו בשל המסקנה לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד.

11.
לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לסלק את התביעה על הסף (בין אם בדרך של דחיית התביעה בשל קבלת הטענה בעניין פורום לא נאות ובין אם בדרך של עיכוב ההליכים בשל קיומו של הליך תלוי ועומד).

12.
הנתבע 2 בחר אמנם שלא להתגונן, אולם אין מקום לתת סעד נגדו כאשר עניינו נדון באותו הליך עצמו המתנהל בבית המשפט ברמאללה, ולנוכח הקביעה כי בית המשפט ברמאללה מהווה את הפורום המתאים לניהול ההליכים בנסיבות הייחודיות של העניין בהן מתנהל ההליך לפניו משנת 2012.

התובע ישא בהוצאות המשפט של הנתבע 1 וכן בשכ"ט עורך-דינו בסכום כולל של 7,000 ₪.


המזכירות תסגור את תיק התובענה ותשלח העתק מפסק-הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

רם וינוגרד
, שופט









א בית משפט מחוזי 13061-12/14 נאדר מוחמד עלי נצאר נ' יעקוב גברה יוסף קלק, חכם מחמוד כאיד אהדיב, קמ"ט רישום מקרקעין - בית אל (פורסם ב-ֽ 24/11/2015)