פסקי דין על בני גולדשטיין | פסקי דין על overseas insurance consultans limited | פסקי דין על סרפד-החברה לספורט אתגרי ותרבות פנאי | פסקי דין על עוז ניהול סיכונים ואח' |
18265-09/11 א 26/11/2015
א 18265-09/11 בני גולדשטיין נ' overseas insurance consultans limited, סרפד-החברה לספורט אתגרי ותרבות פנאי בע"מ, עוז ניהול סיכונים בע"מ ואח'
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
ת"א 18265-09-11 גולדשטיין נ'
overseas
ואח'
בס"ד
לפני כבוד השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין
התובע
:
בני גולדשטיין
נגד
הנתבעים:
1.
overseas insurance consultans limited
2. סרפד-החברה לספורט אתגרי ותרבות פנאי בע"מ
3. עוז ניהול סיכונים בע"מ
4. עמותת מועדון ספורט מכבי עמישב פתח תקווה
5. התאחדות לכדורגל בישראל
החלטה
בפני
י תביעה חוזית על פי פוליסת תאונות אישיות וכן תביעת נזיקין בהתאם לעילות שצוינו בכתב התביעה.
התובע, יליד 1986, טוען שביום 13/9/08 כאשר שיחק כדורגל, נפצע כשסובב את קרסול רגל שמאל. התובע צירף לתביעתו הערכת נכות בשיעור 10%. משכך הוא ביקש להפעיל את הפוליסה לקבל תשלומים בהתאם לסעיף 29 לכתב התביעה, אך נתקל בסירוב.
תיק זה החל את דרכו אצל כב' השופט אליהו קידר ולאחר מכן הועבר לכב' השופטת מיטל קרביס, אך בסופו של יום הונח על שולחני בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת אילני, לאור העובדה שהשופטת קרביס פסלה את עצמה מלדון בתיק.
המדובר בתיק משנת 2011 שמתייחס לאירוע משנת 2008 והסברתי לצדדים שלדעתי יש לעשות הכל כדי לנסות ולסיימו במהירות האפשרית.
ב"כ התובע ביקש לקבוע את התיק להוכחות אך לפצל בין שאלת החבות לשאלת הנזק. ב"כ הנתבעת 5 התנגדה לפיצול שכן הוכחת הנזק היא לדידה חלק מהוכחת חלות הפוליסה ושאלה חיונית לעניין החבות, מה גם שלטענתה טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק והיא ביקשה צווים מבית המשפט. נציג נתבעות 2-3 ביקש לקבוע קדם משפט נוסף בתיק, בעוד כמה חודשים בכדי לאפשר ניסיון נוסף להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. ב"כ התובע התנגד לכך נחרצות.
ראשית, עלי לציין שאני סבור שההיגיון הפנימי של
תקנות 214 א'
עד
תקנה 214 ט"ז
לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984,
חלות על כל תביעה ששווים
עד כ- 75,000 ₪, ולכן גם על תביעה זו.
תקנות אלו הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה (
access to justice,1996
) והתקנות האנגליות בעקבותיו (
civil procedures rules – part 28
).
מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק נכון את משאביה (ובין היתר את משאב הזמן השיפוטי) לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפני
ה.
יש חשיבות למתן כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני
השופט (ראה מנחם
קליין, "סדר דין מהיר
בבית משפט השלום", מהדורה שנייה, הוצאת נבו,
עמ' 9-16).
משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה" (מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א') והתקבלה התובנה ולפיה כפי שתקציב הבריאות הוא מוגבל ולא ניתן להוסיף תרופות אין סוף לסל הבריאות וכפי שתקציב החינוך הוא מוגבל ולא ניתן ליתן מענה לכל הצרכים של כל ילד בביה"ס, וכפי שתקציב הביטחון הוא מוגבל, ולא ניתן לממן אימונים לחיילים ללא סוף, כך גם תקציב מערכת המשפט מוגבל וביהמ"ש אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים של מליוני שקלים לתיקים של עשרות אלפי שקלים.
ראה לעניין זה גם את הדו"ח שיצא לאור באנגליה מטעם הלורד ג'קסון :
review of civil litigation costs : final report (2009)
,
rupert jackson
אני סבור שמדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו, בכלל התיקים הנדונים בבית המשפט.
כך ייחסך עינוי דין וסחבת לצדדים לדיון וכן למתדיינים אחרים הממתינים לתורם בבית המשפט. כך גם לא יפגע אמון הציבור בבתי המשפט המושפע ישירות מבעיית הסחבת לעיל (וראה לעניין זה במאמרי: "על
אמון
הציבור
במערכת
המשפט
ותופעת 'השפיטה
המתגוננת' ")
בנסיבות העניין של תיק זה, כשברור לכל שהפיצוי – אם בכלל – שיקבל התובע הוא פחות בהרבה מהסכום של 75,000 ₪ הנ"ל, נהיר לי שאי אפשר להתייחס לתיק זה, על אף סיווגו כ"תביעה רגילה", לכזו, אלא כתביעה בסדמ"ר.
אי לכך ולאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשות בעניינים מקדמיים ומכריז כי תם שלב קדם המשפט. מאותה הסיבה גם אינני רואה לנכון לקבוע קדם משפט נוסף בתיק או לפצל את הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק.
לאור עמדת נתבעת 5, אין מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').
אני מורה, כי כל העדויות הראשיות בתיק זה, תוגשנה בתצהירים:
תצהירי התביעה
יוגשו לא יאוחר מיום 15.1.2016.
תצהירי ההגנה
יוגשו לא יאוחר מיום 1.3.2016.
כל מסמך שצד רוצה להסתמך עליו יצורף לתצהירים, שאם לא כן , לא יתקבל כמוצג בתיק. כל עמוד מהמסמכים המצורפים לתצהיר יסומנו מספרית ממס' 1 והילך.
הגשת תצהירים כאמור לעיל איננה מותנית בקבלת תצהירי הצד שכנגד.
כל התצהירים יוגשו עם העתקים ישירות לצד שכנגד, למעט תצהירי חוקרים שיוגשו מייד בתום פרשת ראיות התביעה.
העדים יחקרו אך ורק בחקירה נגדית וב"כ הצד שהגיש תצהיר או חוות דעת אחראי להופעת המצהיר לחקירה ללא זימון נוסף, אלא אם כן הצד שכנגד ויתר על החקירה הנגדית.
עד שאינו בשליטת בעל הדין ויסרב למסור תצהיר, יוזמן ע"י ביהמ"ש עפ"י בקשה מפורטת על הניסיונות שנעשו לשכנע את העד למסור תצהיר. הבקשה תוגש תוך 14 יום מעת הסירוב ולא יאוחר מאשר 30 ימים לפני מועד הדיון.
כל התנגדות לסעיף או מסמך שצורף לתצהיר, תוגש תוך 15 יום מקבלת התצהיר והצד שכנגד יגיב להתנגדות תוך 7 ימים לאחר מכן.
הצדדים יהיו מוכנים לסיכומים בעל פה באותו יום.
כל צד יכין סיכומים בעל פה שלא יעבור 20 דקות וניתן יהיה להסתמך על האמור בתחשיבי הנזק ולהגיש אסמכתאות משפטיות בכתב.
כמו כן מוצע לצדדים להגיע להסדר דיוני בקשר לאורך זמן חקירת העדים.
הנני קובע את התיק להוכחות ליום 16.6.16 שעה 12:00, עד סוף היום .
המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים
ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.
א בית משפט שלום 18265-09/11 בני גולדשטיין נ' overseas insurance consultans limited, סרפד-החברה לספורט אתגרי ותרבות פנאי בע"מ, עוז ניהול סיכונים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 26/11/2015)