פסקי דין על קו מור חברה לבנין בע"מ | פסקי דין על סגולה נחשון

714/95 א     14/12/1997




א 714/95 קו מור חברה לבנין בע"מ נ' סגולה נחשון





. 59/417א.ת
בבית משפט השלום
ב א ש ד ו ד

תיק אזרחי מס': 714/95
בפני
כב' השופט ש. חמדני


התובעת :קו מור חברה לבנין בע"מ

]ע"י ב"כ עו"ד סתת
[
- נ ג ד -
הנתבעת : סגולה נחשון

]ע"י ב"כ עו"ד בר אולפן
[

פסק - דין

.1 התובעת הינה חברה קבלנית העוסקת בבניה.
עפ"י הסכם מיום 11.7.93נספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם"), ביצעה
התובעת עבודות בנית תוספת שלד (להלן: "העבודה"), בשתי דירות, של הנתבעת
דירות מס' 3ו - ,4ברח' הדקל 15באשדוד, (להלן: "הדירות").
העבודה בוצעה במסגרת הרחבת כל הדירות בבנין כולו, בסיוע פרויקט שיקום
שכונות (להלן: "פרויקט השיקום"). הבנין הוא בן 3קומות. הדירות הנ"ל הן
בקומה האמצעית.
תמורת העבודה התחייבה הנתבעת, לשלם לתובעת, סך שווה ערך ל - 35,323
דולר, לפי השער היציג.
תנאי התשלום עפ"י ההסכם היו כלדקמן:
א. עם חתימת ההסכם %( ,20להלן: "התשלום הראשון").
ב. בגמר יסודות, רצפה ועמודים %( ,50להלן: "התשלום השני).
ג. בגמר עבודות השלד - %( 15להלן: "התשלום השלישי").
ד. בגמר העבודה ונקיון השטח - %( 15להלן: "התשלום הרביעי").

עפ"י סעיף 8להסכם, העבודה אמורה היתה להסתיים תוך 150יום, מיום התחלת
העבודה.
עפ"י סעיף 9להסכם, התחלת העבודה 8ימים, לאחר חתימת כל ההסכמים, עם
בעלי הדירות האחרות ותשלום כל המפרעות בשיעור %.20

.2 לטענת התובעת, הנתבע הפרה את ההסכם, בכך שלא עמדה בתשלומים. חלקם שילמה
באיחור וחלק אחר לא שילמה כלל, כמפורט להלן:
א. התשלום השני, בסך 52,981ש"ח, אמור היה להשתלם ביום 1.9.93והוא
שולם באיחור ובתשלומים.
סך של 15,000ש"ח שולם ביום 28.9.93וסך של 37,000ש"ח שולם ביום
.4.11.93יתרת קרן בסך 981ש"ח לא שולמה.
יתרת הקרן, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית, עבור
התשלומים ששולמו באיחור, נכון ליום ,31.3.95מחושבים עפ"י התביעה
לסך של 3,358ש"ח.
ב. התשלום השלישי בסך 15,895ש"ח, אמור היה להיות משולם כולו
ב- 1.12.93וגם הוא לא שולם במלואו ובאיחור.
סך של 10,000ש"ח שולם ב - .25.3.94
יתרת הקרן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית,
עבור האיחור בתשלום אותו חלק ששולם, מחושבים נכון ליום ,31.3.95
מגיע לסך של 7,871ש"ח.
ג. התשלום הרביעי בסך 15,895ש"ח, שאמור היה להיות משולם ביום 1.1.94
לא שולם כלל.
תשלום זה בצרוף הצמדה וריבית עד יום ,31.3.95מגיע לסך של 19,439
ש"ח.

סה"כ חובה של הנתבעת, נכון ליום הגשת התביעה, הוא 30,668ש"ח, שהוא
סכום התביעה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

.3 הנתבעת קיבלה רשות להתגונן. לטענתה:

א. חישוב התמורה היה לפי 270דולר למ"ר.
התובעת חישבה לנתבעת גם שטח מרפסת (להלן: "המרפסת"), בעוד שבפועל,
הנתבעת לא בנתה מרפסת. המרפסת היא גג הקומה הראשונה, כאשר הנתבעת
לא ביקשה פתח למרפסת ואין לה כל שימוש באותו גג. לטענתה, היא העירה
על כך לתובעת והיא הפחיתה מהמחיר הראשוני שהיה בסך 37,125דולר, רק
מחצית משטח המרפסת, ל - 35,323דולר, בעוד שצריך היה להפחית את מלא
העלות, דהיינו, המחיר צריך היה להיות בסך שווה ערך ל - 33,885דולר
בלבד. כך שצריך להפחית מהמחיר הנקוב בהסכם סך נוסף של 1,620דולר.
ב. עפ"י הבטחת מנהל התובעת, מועדי התשלומים היו גמישים, כך שאין כל
איחור בתשלום ואין מקום לתשלום הפרשי הצמדה וריבית, בגין איחור
כלשהו, כביכול.
ג. התובעת לא השלימה את העבודה, עפ"י התחייבויותיה, כך שמועד התשלום
הרביעי לא הגיע, אלא, ב - ספט' '94ועל התובעת לפצות את הנתבעת על
כל יום איחור בסך של 50דולר, פיצוי העולה על סכום היתרה שהיתה
מגיעה לתובעת, אילו עמדה בהתחייבויותיה.
לטענת הנתבעת, מועד התחלת העבודה הוא חתימת ההסכם והתשלום הראשון,
.11.7.93
ד. גם מה שבוצע, בוצע ברשלנות.
גובה התוספת לא תאם את גובה החלק הישן, כך שנוצרו הפרשי גבהים
בריצוף. (להלן:"הפרשי הגבהים בריצוף").

עפ"י חוו"ד המהנדס רפאל גיל המוצג עיצומים/ ,1כדי לבטל את הפרשי
הגבהים בריצוף, יש להחליף את ריצוף הטראצו בריצוף קרמי, שעלותו,
נכון ליום 22.5.95היא כ - 10,300ש"ח, לא כולל מע"מ.
ה. התובעת גרמה לנתבעת נזקים נוספים.
במהלך הבניה נשברו חלון וקולט שמש ונגרם גם נזק למתקני הגאז.

בשל האיחור בהשלמת העבודה, נאלצה הנתבעת להפחית לשוכרים את דמי
השכירות בסך 1,062,50דולר (להלן: "הפסד דמי השכירות").
לטענת הנתבעת, איפוא, יש לתקן את מחיר העבודה, כך שהיתרה היא רק סך
שווה ערך ל - 5,415דולר, ממנה יש לקזז את הפיצויים, בגין האיחור
בהשלמת העבודה ובגין הנזקים הנ"ל, העולים על יתרת המחיר.
אי לכך, יש לטענתה, לפחות את התביעה.

.4 מטעם התובעת העידו 3עדים.
מהנדס הקונסטרוקציה, רפי אחוון, עת"/( 1להלן: "המהנדס"), שערך את
התכנית ת/ 5וחתום על האישורים ת/ - 1ת/ ,2לפרויקט השיקום, באשר לשלבי
העבודה, לצורך שחרור כספי הסיוע שקיבלו הדיירים מפרוייקט השיקום.
מר עמי ימיני, מנהל פרויקט השיקום, ע"ת/.2
ע"ת/ ,3מר אביאל קוטלר, מנהל התובעת, החתום על התצהיר ת/.3

מטעם הנתבעת העידו 5עדים.

ע"ה/ ,1מר צבי וסרטייל, חתנה של הנתבעת (להלן: "מר וסרטייל"), שטיפל
בענייניה של הנתבעת בכל הקשור לעבודה, בהיות הנתבעת אישה קשישה. מר
וסרטייל חתום על התצהיר נ/.6
ע"ה/ ,2האדריכל יהודה זהבי, (להלן: "האדריכל"), שהוא אדריכל פרויקט
השיקום, החתום על מכתב מיום ,3.5.94המוצג נ/ 6בתיק מוצגי ההגנה - נ/7
(להלן: "מכתב האדריכל").

ע"ה/ ,3גב' איריס גבאי, שכנה, החתומה על התצהיר נ/ ,8שבנתה גם היא
תוספת באותו בנין ונתבעה ע"י התובעת, בגין אי תשלום חלק מהמחיר.

ע"ה/ ,4מר מיכאל אמגר, שוכר אחת מדירותיה של הנתבעת, (להלן: "השוכר"),
החתום על התצהיר נ/.9

ע"ה/ ,5המהנדס רפאל גיל (להלן: "המומחה"), החתום על חווה"ד, המוצג
עיצומים/ 1ועל המכתב עיצומים/ ,2באשר למפרסת.
מוצגים אלה סומנו עיצומים 1ו- ,2מאחר שביום הגשתם, היו עיצומים של
עובדי בתי המשפט, התיק לא היה בפני
, ולא ידעתי את המספור של מוצגי
ההגנה.

.5 לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שבחנתי את הראיות ואת סיכומי
הצדדים, אני מקבל בעקרון את רוב טענות התובעת ודוחה מנגד את רוב
טענותיה של הנתבעת.
נראה לי, שמר וסרטייל נתפס לדקדוקי עניות וחיפש כל אמתלה, על מנת לא
לשלם לתובעת עבור העבודה, שבוצעה וע"י כך גרר את התובעת, גם היא לדקדק,
לאחר מעשה, באשר לאיחור התשלומים.

.6 המרפסת:

מקובלת עלי גרסת התובעת, כי התחשיב הכולל של עלות התוספת, כלל בנית
תוספת לכל דירות הבנין, שהוא בנין בן 3קומות, כך ששטח אותו גגון,

שאמור היה מלכתחילה להיות מפרסת, כלול גם הוא במחיר. לפי העדויות, כולל
עדי ההגנה, האדריכל והמומחה, ניתן להפוך את שטח הגגון למרפסת, עם הפיכת
החלון לדלת יציאה למפרסת ובנית מעקה.
נכון אמנם, שמר וסרטייל העלה טענה זו בפני
מנהל התובעת וזה הסכים,
במסגרת פשרה, להפחית מהמחיר המקורי שהיה בסך 37,125דולר, לסך של
35,323דולר.
בהסכם נ/ 1שבתיק המוצגים נ/ ,7נקוב הסכום המקורי 37,125דולר, ואילו
בהסכם המחייב, נספח א' לכתב התביעה, תוקן הסכום, ל - 35,323דולר.
זהו ההסכם המחייב וזהו המחיר עבור העבודה.

טענתו של מר וסרטייל היא נגד מסמך בכתב, כאשר גם לטענתו לא סוכם אחרת.
אומר הוא בעדותו בע' 33לפרוטוקול בשורה ,7לאחר שאמר שקוטלר אמר
שיוריד חצי מסכום המחלוקת לגבי המרפסת -
"זה לא שלא הגענו להסכמה, בפועל באופן שיטתי במשך שאר החודשים, לא
דיברנו על זה מפאת חוסר זמן".

דהיינו, דיברו על המפרסת וקוטלר הסכים להוריד מחצית מסכום המחלוקת, דבר
שיש לו ביטוי בתיקון המחיר, אלא שמר וסרטייל קיווה שאולי יצליח להוריד
עוד מהמחיר, אלא שלא הצליח.

.7 מועדי התשלומים:
מקובלת עלי טענת מר וסרטייל, כי מועדי התשלומים, שחלקם אמורים היו
להשתלם מסיוע פרוייטק שיקום השכונות, היו גמישים. בעיקר בשל הצורך לאזן
בין שלבי העבודה, באשר לדירה זו או אחרת, ולא "פר כל דירה" כפי שהעיד
המהנדס אחוון.
לעמדה זו יש סיוע בכתובים, כאשר על הקבלה נ/ ,4מיום ,3.11.93מציין
מנהל התובעת, כי יש לנתבעת זכות בסך 140דולר, שתובא בחשבון בתשלומים
הבאים. אם האיחור היה חב הפרשי הצמדה וריבית, כפי שנטען בכתב התביעה,
מדוע צויין בקבלה זו, כי לנתבעת יתרת זכות בסך 140דולר?
הוא אשר אמרתי לעיל, כי דקדוקי העניות של מר וסרטייל גררו גם את התובעת
לשיטה זו של התחכמויות.

אי לכך, יש לחשב את התשלומים לפי מועדם, כאשר התשלום הראשון והשני
שולמו, גם אם באיחור מה, בהסכמת התובעת ובהשלמה עם מצב תשלומים זה, כך
שלנתבעת היתה זכות בסך 140דולר לקראת התשלום השלישי.

.8 איחור בהשלמת העבודה:
בהמשך לרוח הדברים בפיסקה הקודמת, אני קובע כי התובעת לא אחרה בהשלמת
העבודה ולא מגיע לנתבעת פיצוי כלשהו, בגין איחור, כביכול. העבודה היתה
משולבת בהתחייבות כל בעלי הדירות בבנין, לבצע את תוספת השלד, דבר שיש
לו ביטוי בסעיף 9להסכם.
העובדה שהנתבעת היתה הראשונה, שחתמה על ההסכם, לא מתחילה את מרוץ 150
הימים, מיום התחלת העבודה. התחלת העבודה הוגדרה בסעיף ,9כאמור, כ - 8
ימים לאחר שכל הדיירים יחתמו וישלמו את התשלום הראשון בשיעור %.20

אין מחלוקת כי לא כולם חתמו.
עובדה שיש לה ביטוי גם במכתב ת/( .4שבתיק המוצגים ת/ )4של התובעת, מיום
,1.9.93למנהל פרויקט השיקום, בו מתריעה התובעת על העיכוב.
באותו מכתב מתריעה התובעת גם על עיכוב נוסף, העברת בלוני הגאז.
במצב דברים זה, הוכיחה התובעת באישורים ת/- 1ו ת/ ,2עליהם חתום המהנדס
אחוון, כי עמדה בלוח הזמנים.
במכתב ת/ ,1מיום 26.9.93מאשר המהנדס, כי התוספת נמצאת לאחר גמר יציקת
יסודות, תקרת קומת קרקע ובשלב יציקת עמודים של קומה א'.
במכתב ת/ ,2מיום ,10.2.94מאשר המהנדס, כי הבניה נמצאת בשלב שלאחר גמר
השלד, כאשר החזית המערבית נמצאת בשלב מתקדם יותר, בשלבי גמר טיח.

אם ניקח את המכתב ת/ 4שבתיק המוצגים ת/ ,4מיום 1.9.93כנקודת מוצא עליה
יש להוסיף 8ימים, הרי שעפ"י ת/ ,2בתאריך 10.2.94העבודה הושלמה בזמן,
תוך 150ימים.

.9 הנתבעת תולה רבות במכתב של האדריכל, כדי להוכיח שהתובעת לא השלימה את
העבודה. אינני מקבל זאת.

בחקירת האדריכל הוברר, כי נקודת הראות שלי היתה, ראיה כוללת של עבודות
הבניה, כאשר הוא לא ידע מה סוכם בין התובועת לנתבעת וגם לא ידע להבחין,
בין העבודות הקשורות לבניית השלד, לבין עבודות הגמר, עבודות המעטפת.
(עמוד 59שורה .)6

מה עוד, שבתאריך כתיבת מכתב האדריכל, שהוא סיכום פגישה בין המעורבים
בבניה, עדיין לא נקבע מי יבצע את עבודות הגמר והתובעת קיוותה שהיא תקבל
את העבודה.

בעמוד 45לפרוטוקול בשורה ,1האדירכל נשאל ומשיב -
"ש: מלכתחילה, לפני אותו סיכום, מי אמור היה לבצע את זה?
ת: קבלן השלד, כי עדיין לא היה קבלן אחר".

האדריכל מבלבל בין עבודות השלד לעבודות הגמר. נדמה לו שגם עבודות בידוד
ואיטום גגות עושה קבלן השלד (עמוד 56שורה .)8
בעמוד 57בשורה 5נשאל האדריכל -
ש: "תסכים איתי שזה קבלן מעטפת או קבלן גמר?
ת: "לא ברור לי, היה צריך לסגור הסכם עם קבלן מעטפת".

.10הפרשי הגבהים בריצוף:
אין מחלוקת, כי בעיה זו נוצרה, עקב הפרשי הגבהים בין החלק החדש לישן,
כאשר התובעת בנתה עפ"י הגבהים שהיו בתכנית המהנדס אחוון - ת/.5

המהנדס אחוון אמר בעדותו, כי בעיה זו נבעה מכך שעובי התקרה צריך היה
להיות גדול יותר, כי הדיירים לא רצו עמוד באמצע הסלון.
בעיה זו, לדבריו, צריך היה לפתור בזמן הריצוף, למלא פחות חול וליישר
קו.

גם לפי חוו"ד המומחה מטעם ההגנה, מר גיל, ניתן היה לפתור זאת בזמן
הריצוף, ע"י ריצוף קרמי שהוא דק יותר במקום ריצוף טראצו, העבה יותר.
גם הפתרון שהוא מציע, הוא להחליף את הריצוף בריצוף קרמי. אם כך, על
הנתבעת להלין על עצמה ולא על התובעת, שבנתה לפי התכניות, כאשר בריצוף
נכון, לא היה נוצר הפרש הגבהים בריצוף.
יש לציין ולהדגיש, כי לא התובעת ביצעה את עבודות הריצוף.

.11הנזקים הנוספים:
גם בנידון זה, אני דוחה את טענות הנתבעת מכל וכל.
מי שממשיך לגור בדירה, בזמן שמתבצעות בו עבודות בניה בעיקר תוספת בניה,
צריך לצפות שיהיו לו קשיים ושתגרם לו עוגמת נפש לא מעטה, כתוצאה מהרעש,
הלכלוך וכל מיני תקלות צפויות ולא צפויות.
גם הצדדים במקרה זה צפו קשיים אלה.
מר וסרטייל אומר בעדותו כי השוכרים ידעו שהבנין עומד להכנס למסגרת של
הרחבה, בשלב ששכרו את הדירות.
ובעמוד 37בשורה 5מאשר שהשוכרים:
"היו מודעים לכל הלכלוך שכרוך באתר הבניה. הם ידעו שמדובר ב - 150
יום בניה של השלד".

לציין, כי מדובר ב - 150יום של בניית שלד, כאשר עבודות הגמר אורכות גם
הן זמן לא מבוטל, אולי אפילו יותר מעבודות השלד.

בנקודה זו חשוב להדגיש שאמרו לשוכר, שתוך 5חודשים הכל אמור היה
להסתיים (עמוד 53שורה ,)6דהיינו גם השלד וגם הגמר.
אם נגרמה לשוכר עוגמת נפש, הרי שלא אמרו לו אמת, כשהשכירו לא את הדירה.
אין, איפוא, כל יסוד לנזק הנטען בנושא זה. מה עוד, שקבעתי כי התובעת לא
אחרה בהשלמת העבודה.
אם נגרם נזק לחלון שנשבר, במהלך העבודה, דבר שלא הוכח במסמך כלשהו,
באשר לעלות החלון, הרי שמדובר בנזק מינמאלי של עשרות שקלים, המתגמד מול
הסכומים עליהם מדובר.
לא נגרם כל נזק, בכך שלא הומצאה ערבות בנקאית מצד התובעת, מה עוד,
שלמעשה, לאחר התשלום הראשון, הוא הקדים עשיה לקבלת התשלום, כאשר הנושא
היה בפיקוח פרוייקט השיקום.

.12סיכום:
המחיר שסוכם הוא 35,323דולר.
עד יום 3.11.93שולמו % ,70דהיינו 24,726דולר + 140דולר, דהיינו
24,866דולר.
נשארה יתרה של 10,457דולר.
ע"ת יתרה זו, שולם סך של 10,000ש"ח, ביום ,25.3.94שהם שווה ערך ל -
3,376דולר, לפי שער יציג .2,962נשארה יתרה בסך של 7,081דולר, שהיא
שווה ערך ל - 20,974ש"ח, לפי אותו שער יציג.
על הנתבעת לשלם לתובעת יתרה זו, בצרוף הצמדה וריבית מיום ,25.3.94מאחר
שמועדי התשלום היו, כאמור, גמישים ועד אז אין התראה כלשהי מצד התובעת
באשר לאיחור.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 20,972ש"ח,
בצרוף הצמדה וריבית, מיום 25.3.94ועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת, גם את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000ש"ח,
בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.

ניתן היום 14.12.97בהעדר הצדדים.
ש. חמדני
- שופט קלדנית: עדה אמגר
]להפצה מיום [29/12/97








א בית משפט שלום 714/95 קו מור חברה לבנין בע"מ נ' סגולה נחשון (פורסם ב-ֽ 14/12/1997)