פסקי דין על שמואל גנון | פסקי דין על מרום אוסלקה | פסקי דין על שמואל אוקסלה | פסקי דין על השדה |

168949/09 א     22/11/2015




א 168949/09 שמואל גנון נ' מרום אוסלקה, שמואל אוקסלה, השדה בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 168949-09 גנון נ' אוסלקה ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט


תובעים

שמואל גנון
ע"י ב"כ עו"ד רון קולנברג


נגד


נתבעים

1.מרום אוסלקה

2.שמואל אוקסלה

3.השדה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורי טבח




פסק דין


לפני תביעה כספית על סך 100,030 ₪ בגין קיום חוב, נזקים ועוגמת נפש.
א.
העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים
טענות התובע
1.
התובע, קבלן בנין, טוען כי הנתבעים פנו אליו במהלך ינואר 2008 על מנת לשכור את שירותיו לשם ביצוע עבודות גמר בנכס ברח' צפניה 2, רמת חן, רמת גן הרשום על שם הנתבעת 3 ומוחזק על ידי הנתבעים 1, 2
ובני משפחותיהם (שני בתי מגורים צמודים). לטענת התובע, הנתבעת 3 נמצאת בבעלותם של הנתבעים 1 ו- 2 והזכויות בשני בתי המגורים מצויים בידיה של הנתבעת 3.
2.
נטען כי במו"מ שנערך בין הצדדים טרם ההתקשרות הציג התובע הצעת מחיר שכללה פירוט של רשימת העבודות. לימים, ולאחר שנפגש התובע עם הנתבע 1 ועם מר פרדי רביד, מנהל עבודה מטעם התובע, סוכם כי תינתן לנתבעים הנחה של 10% ביחס להצעתו של התובע. עם תום המו"מ הסכימו הנתבעים להזמין עבודות מהתובע כפי שפורט בהצעת המחיר אך זאת בהסתייגות שהתווספה בכתב ידו של הנתבע 1, לפיה העבודות תוזמנה בהנחה של 10%. התובע טוען כי הסכמתו האמורה של הנתבע 1 להזמנת העבודה נתנה גם בשמם של הנתבעים האחרים ובכך נכרת הסכם לשכירת שירותים מהתובע.
3.
התובע טוען כי לאחר שהחל בביצוע העבודות בנכס באופן התואם להוראות ולהנחיות המקצועיות לביצוע שניתנו על ידי המפקח, מר גיא יצחקי, החלו לזרום לפתחו הוראות ביצוע החורגות מאלו שהוסכם לגביהן מלכתחילה וכפי שבאו לידי ביטוי בהצעת המחיר. התובע טוען כי במהלך האירועים פנה לנתבע 1 בבקשה כי יחתום על אישור ביצוע העבודות הנוספות אך זה ניסה להפיס את דעתו בטיעונים שונים וביניהם כי לא קיימת סיבה לדאגה ושכרו ישולם לו.
4.
התובע טוען כי במקביל לביצוע העבודות נהג לשלוח לנתבעים דוחות עבודה בהם פורטו העבודות שבוצעו ומועדיהן וכך גם נהג ביחס לעבודות הנוספות. באשר לתמחור העבודות הנוספות, נטען על ידי התובע כי זה נעשה על בסיס המחירים שסוכמו ביחס לעבודות המקוריות שהוזמנו, ובסך של 96,789 ₪ כולל מע"מ, כאשר עבור העבודות המקוריות נדרש סך של
56,210 ₪ לאחר הנחה ובתוספת מע"מ. סך הכל נדרש עבור כלל העבודות שבוצעו סך של 140,010 ₪ בתוספת מע"מ.
5.
התובע טוען כי בגין ביצוע העבודות שולם לו שכר חלקי בסך של 72,294 ₪ בתוספת מע"מ ומשכך נותרו הנתבעים חייבים לו סכום של 67,715 ₪ בתוספת מע"מ הנובע מאי-תשלום עבור העבודות הנוספות.
6.
במסגרת כתב התביעה טוען התובע כי במהלך חודש מאי 2008 סיים את העבודות לשביעות רצונם של הנתבעים, וכי החוב הקיים, שאינו שנוי במחלוקת, לא שולם לו על אף פניות רבות שחלקן נעשה באמצעות המפקח. התובע טוען כי המפקח לא מכחיש את ביצוע העבודות הנוספות ואת קיומו של החוב אך מפנה את התובע לקבל את כספו מהנתבעים. בהקשר זה מציין התובע כי נודע לו שגם הקבלן הקודם אשר ביצע עבודות בנכס, מר דוד אנגלשטיין, תבע את הנתבעים לדין וניהל נגדם הליכי בוררות בפני
כב' הבורר, עו"ד מיקו מנחם. נטען כי במסגרת הליכי הבוררות הודו הנתבע 1 והמפקח בקיום החוב כלפי התובע. כך למשל, בתצהירו של הנתבע 1 שהוגש בבוררות, עמד גובה החוב על סך
62,512 ₪, ואילו על פי עדותו והודאתו של המפקח בפני
הבורר, עמד החוב על סך של 64,000 ₪. התובע מבהיר כי גובה החוב עליו עמד המפקח הינו תולדה של הנחה שהוצעה לתובע וזאת כאמור, נוכח העובדה שסכום החוב בהודאה הוצע כהנחת תשלום מיידי מתוך החוב הבלתי שנוי במחלוקת שעמד על סך 67,715 ₪ בתוספת מע"מ.
7.
במסגרת הנזקים הנטענים עומד התובע על נזקים שנגרמו לו עקב אובדן ימי עבודה רבים אותם העמיד על סך של 17,300 ₪ בתוספת מע"מ. כמו כן, עותר התובע לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו לאחר שנאלץ "לרדוף" אחר הנתבעים במשך למעלה משנה ובשל כך העמיד את נזקו בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.
8.
נוכח כלל האמור, מסכם התובע וטוען כי בין הצדדים נכרת חוזה מחייב לביצוע עבודות ובכללן הן העבודות המקוריות והן "העבודות הנוספות", שנתווספו בשלב מאוחר יותר. נטען כי הנתבע 1 פעל בשם עצמו ובשם יתר הנתבעים ובאי התשלום עבור העבודות הנוספות הפרו הנתבעים את התחייבויותיהם. עוד נטען כי בקבלת העבודות הנוספות יש משום עשיית עושר ולא במשפט על חשבונו של התובע, כך שגם על פי מסלול זה, סכום הפיצוי לו זכאי התובע עבור העבודות הנוספות צריך להיגזר מרכיבי העבודה ותמחורם כפי שפורטו בהצעת המחיר.
9.
לאור האמור לעיל הוגשה התביעה על סך כולל של 100,030 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וזאת עבור:
א.
בגין העבודות שבוצעו על ידי התובע, נותר חוב שאינו שנוי במחלוקת בסך של
67,715 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.05.2008 ועד למועד הגשת כתב התביעה, דהיינו, סכום של 72,667 ₪ בתוספת מע"מ, 83,930 ₪.
ב.
בגין ביטול ימי עבודה וזימונו של התובע לפגישות שונות לאחר שכבר סיים את עבודתו בנכס, סך של 10,100 ₪.
ג.
בגין עוגמת נפש, סך של 6,000 ₪.
טענות הנתבעים
10.
הנתבעים טוענים כי יש להשקיף על התובענה דנן כחלק מהליכי הבוררות המתנהלים בין התובע ותובעים אחרים, מר דוד אנגלשטיין וחב' פנדה בע"מ הנמצאת בשליטתו, לבין הנתבעים בתיק זה. במסגרת הליכי הבוררות האמורים הוגשה על ידי אנלגשטיין תביעה על סך 518,000 ₪ ובמקביל הוגשה תביעה שכנגד על סך 1,386,722 ₪.
11.
לטענת הנתבעים, התובענה שהובאה לפתחו של בית משפט זה הנה ניסיון של התובע לדלות פרטים לצורכי הליכי הבוררות תוך העלאת טענות שונות בדבר התנהגות שיטתית, כביכול, של הנתבעים אשר אינם משלמים לקבלנים המועסקים על ידיהם. במסגרת כתב ההגנה מאשרים הנתבעים כי הנכס מושא התביעה ממוקם ברמת גן, רשום על שם הנתבעת 3, מוחזק על ידי הנתבעים 1, 2 ומשפחותיהם, כי הזמנת העבודה נעשתה על ידי הנתבעת 3 וכי היא זו ששילמה לתובע את שכרו. בהקשר זה טוענים הנתבעים כי התובע שירבב את שמם של הנתבעים 1 ו- 2 לכתב התביעה ללא כל בסיס וכשלא מתקיימת בנסיבות אלו יריבות בין אלו לבין התובע.
12.
הנתבעים כופרים בטענה לפיה הם מפרים סדרתיים של הסכמים עם קבלנים המועסקים על ידם. הנתבעים 2 ו- 3 מנהלים חברות בתחום המשק והאנרגיה במשך עשרות שנים, אשר מחזוריהן עומדים על מיליוני ש"ח ואין הם מבאיו הקבועים של בתי המשפט, כך במשך השנים לא תבעו ואף לא נתבעו על ידי איש, וגם במקרה של אנגלשטיין ובניגוד לנטען, הוחלף קבלן השלד שסיים את עבודתו באתר בהסכמה וללא כל סכסוך משפטי, וכשהמחלוקת שהיתה עמו נוצרה לאחר שעזב את עבודתו באמצע וכן הפר את החוזה עם הנתבעים ואף הגיש נגדם תביעה כספית שהתבררה במסגרת בוררות.
13.
לטענת הנתבעים, רשימת העבודות שהוכנה על ידי המפקח, מר גיא יצחקי, לצורכי השלמת הבניה, לאחר עזיבת הקבלן אנגלשטיין את האתר (נספח 1), אינה רשימה ממצה ואין היא כוללת את העבודות שנותרו לביצוע ואף אין בה משום הזמנת עבודות מהתובע. משכך רשימה זו אינה רלוונטית לעבודות שביצע התובע ואינה מתייחסת אליו. הנתבעים כופרים כי קיבלו את הצעת המחיר שצורפה כנספח 2 לכתב התביעה, הצעה אשר נעדרת תאריך או מספור כלשהו וכשהנתבעים מכחישים כל משמעות המיוחסת לה על ידי התובע. הנתבעים טוענים כי במהלך פגישה שהתקיימה, שמטרתה היתה סיכום ביצוע העבודות, הוסכם כי הצעת העבודה שהוגשה על ידי התובע לפי כתב כמויות ושהוסכמה על ידי הצדדים הנה זו שצורפה כנספח א' לכתב ההגנה, במסגרתה סוכם על תשלום בסך של 53,470 ₪ בגין ביצוע עבודות על פי הרשימה שהוכנה על ידי התובע וכתב הכמויות.
14.
לטענת הנתבעים, בתום ביצוע העבודות פנה אליהם התובע וביקש תוספת תשלום בגין העבודות הנוספות שביצע אשר לטענתו חורגות מהמסגרת שסוכמה בין הצדדים. לאחר דין ודברים בין הצדדים הוסכם כי התובע יקבל סך של 83,500 ₪ המהווים תשלום כולל עבור העבודות שביצע, לרבות, העבודות הנוספות וכשהסכום האחרון, שולם לתובע במהלך חודש מאי 2008. בכך סברו הנתבעים כי נושא זה הגיע לכדי סיום. הנתבעים מתייחסים לטענת התובע בדבר קיומה של יתרת חוב בסך של 62,000 ₪ וכן לחשבון שהוציא התובע מלכתחילה, וטוענים כי סכום זה צוין בתצהירו של הנתבע 1 בהליך הבוררות כחלק מהנזקים שנגרמו לו לצורך הערכת שווי העבודות גם אם לא שילם אותו בפועל לתובע.
15.
הנתבעים טוענים כי החשבון והחשבונית היחידים שהתקבלו מהתובע ועל אף ביצוע תשלומים בסך של 83,500 ₪ היו החשבון הראשון (עד ליום 20.02.2008) והחשבונית על סך של כ-
12,000 ₪ שניתנה בגינו (נספחים ג' ו- ד' לכתב ההגנה). נטען כי לימים ניתנו לתובע שיקים על סך כולל של 83,500 ₪ אך זה לא טרח לשלוח חשבוניות מס בגין תשלומים אלו שנתקבלו אצלו.
16.
לעניין כתב הכמויות שהוגש במסגרת הצעת המחיר, נטען על ידי הנתבעים כי זה היווה הערכת כמויות הנדרשת לביצוע העבודות ובתוך כך אף הוסכמו בין הצדדים פרטי ביצוע העבודות. הנתבעים מכחישים כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר ביצוע מדידות בתום העבודות וכן מכחישים כי הוסכם שהעבודות הנוספות יתומחרו על פי התמחור הבסיסי של כתב הכמויות הראשוני. בעניין זה מוסיפים הנתבעים כי התובע התבקש על ידי המפקח כי טרם ביצוע העבודות הנוספות, יבקש את אישורו של הנתבע 1 לדרך החישוב, אך מסיבות השמורות עמו לא נהג כך. נטען כי משהתובע לא עמד בסיכום עמו ולא הגיש את כתב הכמויות הראשוני וחישוביו במועד, הוצג לנתבע 1 מצג מטעה בדבר היקף העבודה ועלותה באופן בו הנתבעים לא העלו על דעתם שמחיר העבודה שידרוש התובע יעמוד על יותר מפי שניים מהמחיר שהוסכם על ידי הצדדים מלכתחילה, כ- 140,000 ₪
לעומת כ- 60,000 ₪. הנתבעים טוענים כי אילו היה מדובר בחריגה העומדת על שיעור של כ- 10%-15% מכתב הכמויות היה מדובר בפער סביר. הנתבעים מוסיפים כי בפועל שילמו לתובע סך של כ- 83,500 ₪, אך השינוי שבוצע על ידי התובע בהיקף האמור אינו סביר ומשכך, ומשלא נחתם בין הצדדים הסכם מפורט בעניין, סירבו לשלם את התוספת.
17.
הנתבעים כופרים בטענות התובע בדבר עשיית עושר ביחס לתוספת העבודות, היות ולדידם, כתב הכמויות היה אמור לשקף ביצוע של מלוא העבודה ובהתחשב במחירים הנדיבים שניתנו לכל יחידה בכתב הכמויות. בהקשר זה טוענים הנתבעים כי אין מקום לשלם תוספת מחיר בשיעור הנקוב ביחידות הבסיס שבכתב הכמויות וכשלתובע שולמה תוספת העומדת על למעלה מ- 50% ביחס למחיר ההצעה, על כן, ומקום שהתובע הביע הסכמתו לסיכום שהושג בין הצדדים, אין בנסיבות המקרה משום עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים סבורים כי הראיה לכך שהסכום היה מוסכם על התובע הנה שבמשך שנה ממועד סיום העבודות, התובע לא פנה ולא דרש כל תוספת תשלום לסכומים שקיבל, אלא אך ורק לאחר שבא כוחו הניע אותו ושידלו להגיש את התביעה.
ב.
דיון והכרעה
18.
במרכזה של התובענה עומדות טענות התובע בדבר קיומו של חוב בגין עבודות בנייה נוספות שבוצעו בנכס על ידי התובע מעבר לעבודות שהוסכם עליהם מלכתחילה. הנתבעים כופרים בטענה לפיה הסכימו לביצוע העבודות הנוספות, בין היתר, היות ולטענתם לא נתנו את הסכמתם טרם הביצוע. הנתבעים כופרים בנוסף בלגיטימיות ובאופן תמחור העלויות של העבודות הנוספות ובהתבסס על עלויות העבודות המקוריות.
19.
במסגרת ההליכים העידו המהנדס אריה ארז, מר פרדי רביב ומר שמואל גנון
מטעם התביעה וכן האדריכל אבי גולדשטיין, מר גיא יצחקי והנתבע 1 מטעם ההגנה.
20.
במהלך דיון שנערך ביום 04.07.2011 הודיעו ב"כ הצדדים כי אינם מתנגדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט וזאת מבלי שחוות דעתו תהא מחייבת כלפיהם. משהצדדים לא הודיעו לבית המשפט על הגעתם להסדר פשרה, מונה מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס ושמאי מקרקעין יוסף גולדקלנג (להלן: "המומחה"). על-פי חוות דעתו של המומחה:

"- סה"כ עבודות על פי סעיפי חוזה
56,210 ₪



-
סה"כ עבודות נוספות
41,615 ₪





סה"כ


97,825 ₪


-
שולם עד היום סך של
72,294 ₪





יתרה לתשלום


25,531 ₪

-המחירים נכונים למועד ביצוע העבודה מאי 2008"
21.
בסיכומיהם, חזרו הצדדים על עיקר טענותיהם כפי שהובאו בכתבי טענותיהם.
22.
במסגרת סיכומיו טען התובע כי המחלוקת העומדת לפתחו של בית המשפט אינה ביחס לביצוע העבודות הנוספות אלא ביחס להיקף והשווי של אותן עבודות וכשנדרשת הכרעה בין גרסאות הצדדים. לדידו של התובע, קיים חיזוק משמעותי לגרסתו ולטענותיו בדבר קיום החוב וזאת ב"הודאת חוץ מפורשת של הנתבעים" שנתנה בהליך הבוררות שהתנהל עם הקבלן אנגלשטיין, שם הודו, הן הנתבע 1 והן המפקח, בקיומו של חוב הנתבעים כלפי התובע וכן ביחס לשיעורו. כך הוצהר על ידי הנתבע 1 כי בהתאם לחשבונות ששולמו לתובע נותרה יתרה לתשלום בסך של 62,512 ₪ שטרם שולמה לתובע ויש להביאה בחשבון בסך העלויות והנזקים שנגרמו לצורך השלמת המבנה. כמו כן, מפנה התובע לתצהירו של מפקח העבודה מטעם הנתבעים, מר גיא יצחקי, אשר ניתן בהליך הבוררות, במסגרתו חזר על הודאת מעסיקו, הנתבע 1, ואישר את קיומו של החוב, "שמוליק גנון, כמו שהצהרתי, הצהרנו, אנחנו חייבים לו עוד 64,000 ₪".
23.
התובע טוען כי עדויות הנתבע 1 והמפקח אשר נתנו במסגרת הליך הבוררות מהוות הודאות חוץ של בעל דין, שהנן ראיות מובהקות להוכחת העובדות הכלולות בהן, ומשכך לבית משפט זה נתון שיקול הדעת ביחס למהימנות והמשקל הראייתי שיש ליתן להן. משההודאות שנתנו על ידי הנתבע 1 והמפקח הנן ביחס לקיום החוב בגין העבודות הנוספות, ומשמקור ההודאות הנו מגורמים שונים ונפרדים, על בית המשפט להעניק להן משקל מכריע.
24.
נוכח האמור מוסיף התובע וטוען כי מצב דברים מעין זה בו הנתבעים טוענים טענות סותרות בהליכים משפטיים שונים, על בית המשפט להידרש לדוקטרינת ההשתק השיפוטי. התובע טוען שהתנהלות מעין זו, אינה עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור היות ויש בה "מן המניפולציה בהליכי משפט בדרך של הסכמה". על כן, נטען כי משהנתבעים הודו בהליך הבוררות בקיומו של חוב בשיעור של 62,512 ₪ לתובע, יש לראות בהודאתם, הודאת בעל דין מחייבת, וכל ניסיונותיהם להתכחש להודאה זו, ראויים להידחות. בתוך כך נתלה התובע בהלכה הנוהגת בדבר ממצאיו של מומחה בית משפט, לפיה, ככלל יטה בית המשפט לאמץ את ממצאיו של מומחה שכזה, אך
קיימים מקרים אשר עליהם עמדו בתי המשפט לאורך השנים בהם הובהר כי גישה זו אינה הרמטית וקיימות נסיבות בהן בית המשפט לא יאמץ את גישת המומחה. לשיטת התובע בנסיבות המקרה כאן, בהן קיימת הודאות של הנתבעים והמפקח, המהוות ראיות מכריעות לחוב כלפיו בגין העבודות, ומשנכרת בין הצדדים חוזה מחייב, על בית המשפט להימנע מלקבל את ממצאיו של המומחה.
25.
לטענת הנתבעים, העבודות שבתחילה הוצגו בפני
הנתבע 1 כעבודות בהיקף מצומצם הפכו לימים לעבודות בהיקף נרחב. כך שבמקום סך של כ- 56,210 ₪ בתוספת מע"מ אותם אמור היה התובע לקבל בגין עבודתו, החליט התובע להגדיל את היקפן מבלי שנחתם הסכם מתאים בין הצדדים באופן שאלו האמירו לסך של כ- 140,010 ₪ בתוספת מע"מ. כן נטען כי במסגרת פסק הבוררות חויבו הנתבעים לשלם למעלה מ- 300,000 ₪ למר אנגלשטיין על בסיס פסק בורר מוטעה, ועל אף שנפלו בפסק הבוררות טעויות קשות ופגמים רבים. בהקשר זה מזכירים הנתבעים את הבקשות שהוגשו מטעמם לביטול פסק הבורר, הן לבית המשפט המחוזי, והן לבית המשפט העליון, שנדחו.
26.
ביחס לטענה בדבר "הודאת בעל דין", טוענים הנתבעים כי כפי שצוין בתצהירו של הנתבע 1, שהוגש במהלך הבוררות, נותרה יתרת חוב לטענת התובע בסך של 62,000 ₪ ובהתייחס לחשבון שהוציא מלכתחילה. כך נטען כי סכום זה צוין בתצהיר כחלק מהנזקים שנגרמו
לצורך הערכת שווי העבודות והסיכון בפני
ו יעמוד במידה והתובע היה מגיש תביעה כנגדו, ומהטעם שהתצהיר הוגש טרם הגשת התביעה בתיק. הנתבעים טוענים כי העובדה שהתובע הגיש את התביעה אינה מובילה למסקנה כי הנתבע 1 הודה בסכום החוב הנטען וכמו כן, הנתבע 1 ציין במפורש במסגרת תצהירו שהוגש בהליך הבוררות, כי לא שילם סכום זה בפועל אלא שמדובר בסכום חוב שנטען כלפיו על ידי התובע (ראה סע' 9 לתצהיר ע. ראשית וכן בעדותו מיום 04.07.2011, עמ' 46 לפרוטוקול שורות 4-11).
27.
הנתבעים מוסיפים בעניין הודאת בעל הדין של הנתבע 1 כי כל שזה מציין בתצהירו הוא כי קיימת התחשבנות עם התובע ששלח חשבון על יתרה של 62,000 ₪ שיש להביאה בחשבון בסך העלויות והנזקים שנגרמו לצורך השלמת המבנה. כלומר, הנתבעים טוענים כי מדובר בסיכון אותו היה צריך להביא בחשבון במסגרת הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מעזיבתו של אנגלשטיין את העבודה ולא ניתן לפרש את הדבר כ"הודאת בעל דין" לחוב השנוי במחלוקת. ביחס לדבריו של המפקח, מר גיא יצחקי, בהליך הבוררות, טוענים הנתבעים כי אלו הוצאו מהקשרם, וניתן להתרשם מדבריו של מר יצחקי, הן בתצהיר עדותו הראשית, והן במסגרת חקירתו הנגדית, כי מעולם לא הודה בסכום החוב היות וכלל לא היה מופקד על הנושא הכספי ואף לא היה מוסמך לאשר תשלומים לקבלנים, אלא כל אחריותו התמצתה אך ורק בבדיקת טיב ואיכות העבודה. משכך טוענים הנתבעים כי לא היתה כל "הודאה" של הנתבע 1 או המפקח מטעמו בסכום החוב הנטען.
28.
בסיכומיהם טוענים הנתבעים כי לא הכחישו את היותו של נספח 3 הסכם מחייב בין הצדדים. נטען כי לאחר שהצעת המחיר הועברה אליהם קיימו הצדדים פגישה במסגרתה ובעקבותיה הוצעה הצעת מחיר, היא ההצעה המופיעה בנספח 3 לתצהירו של התובע, ושעליה נכתב פחות 10% בכתב יד וכן הערות נוספות בכתב ידו של מר יצחקי ושלגביה העיד הנתבע כי הסכים לה. נטען כי הצעת מחיר זו, המופיעה כנספח 3 לתצהיר התובע היא היא הצעת המחיר עליה הוסכם בין הצדדים ובהתאם לה התחיל התובע לבצע את עבודתו, והיא זו שסיכמה את כלל העלויות הנדרשות לביצוע עבודת התובע. בהקשר זה מוסיפים הנתבעים ומציינים כי המפקח, מר גיא יצחקי, ביקש מהתובע כי יפנה לנתבע ויקבל את אישורו לביצוע העבודות הנוספות אשר לדידו, אינן נכללות במחיר העבודה, אך התובע לא עשה כן. לימים, ובעקבות דין ודברים בין התובע לנתבע, הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע יקבל סך של 83,500 ₪ כולל מע"מ, המהווה תשלום כולל בגין העבודות שביצע, לרבות העבודות הנוספות, וכשהסכום האחרון, שולם לתובע במהלך חודש מאי 2008.
29.
הנתבעים טוענים כי נגרם להם נזק בכך שלא יכלו לקזז את רכיב המע"מ ששולם על הסכום הנ"ל ומשכך יש לקזז רכיב זה שבגינו לא הומצאו חשבוניות מס וקבלות מכל סכום.
30.
לבסוף טוענים הנתבעים כי בתיק זה מונה על ידי בית המשפט המומחה, המהנדס יוסף גולדקלנג, על מנת שיכריע בין חוות הדעת המנוגדות שהוגשו לתיק על ידי הצדדים, וכשהעיקרון הנוהג לעניין זה הנו כי בית המשפט פוסק בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמו אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל שלא לעשות כן. הנתבעים טוענים כי התובע מונה את כל אותם הפריטים לגביהם כבר חיווה המומחה את דעתו, תוך ניסיון למצוא טעויות בחוות הדעת. בתוך כך מדגישים הנתבעים כי על אף ניסיונותיו האמורים של התובע, לא מצא התובע לנכון לזמן את המומחה לחקירה נגדית על חוות דעתו, ואף לא להפנות אליו שאלות הבהרה. משכך, טוענים הנתבעים כי חוות דעת המומחה עומדת על כנה, מבלי שנפערו בה בקיעים כלשהם המצדיקים סטייה מהאמור בה. בהקשר זה מוסיפים הנתבעים כי עת הוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הביעו את נכונותם כמחווה של רצון טוב, לפנים משורת הדין, ובכדי לסיים את ההליך ולחסוך בהוצאות נוספות, לאמץ את חוות הדעת ובכך להביא לסיום את הפרשה. אף על פי כן, עמד התובע על זכאותו לקבלת

פסק דין
. על כן סבורים הנתבעים כי יש ליתן לעובדה זו משקל עת נדרש בית המשפט לפסוק בתיק זה.

"הודאת בעל דין"
31.
הצדדים אינם חלוקים כי התובע ביצע עבודות שונות בנכס אך חלוקים ביחס לאופיין והיקפן וכנגזרת מכך
חלוקים ביחס לגובה החיוב בגינן. הנתבע העיד (עמ' 41 לפרוטוקול):

"ש. אני קראתי את ההקלטות שצורפו לתצהיר של גנון. תאשר לי שמה שאתה חולק עליו זה גובה התשלומים, שהרי אין ספק שהוא ביצע את העבודות.
ת. את רובן הוא ביצע. אגב, חסרות הקלטות.
ש. אני אקריא לך מתוך הקלטה, לפיה גנון אומר: "כל מה שרציתם עשיתי בלי להניד עפעף. גם אתה וגם גיא". אתה אומר: "כן". "...". מר יצחקי אמר שלא היו טענות לגבי עבודתו של גנון. זה נכון?
ת. כן.
ש. אתה לא הכחשת שהוא עשה את הדברים.
ת. גם עכשיו אני לא מכחיש.
ש. אתה אמרת לו שכל מה שביקשו ממנו הוא עשה. אני מסיק מכך שאנו לא חלוקים לגבי העבודות הנוספות שבוצעו.
ת. נכון לרוב המקרים".
32.
כפי שפורט לעיל, וכחלק מטענות התובע בדבר החוב הקיים, נטען כי הנתבע 1 והמפקח הודו במסגרת הליכי הבוררות בקיומו של החוב ומשכך, יש להתייחס אל הצהרותיהם אלו כהודאות בעל דין ומשכך אף ליתן להן משקל הולם.
33.
במסגרת ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן(23.02.2010) קבע כב' השופט י' דנציגר לעניין הודאת בעל דין:

"31.
כידוע, יש להבחין בין "הודיה פורמאלית" לבין הודאת בעל דין שניתנה מחוץ לכותלי בית המשפט (להלן:
הודאת חוץ
). בעוד שהודיה פורמאלית אינה ראיה כלל אלא היא מוציאה עובדה מתחום המחלוקת ופוטרת מן הצורך להוכיחה, הרי שהודאת חוץ הינה ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות (ראו למשל:
ע"א 7003/99 מרינה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו
(1) 517, 525 (2001);
ע"א 9605/03 ד"ר יגלום נ' שר הבריאות, פ"ד נט
(5) 278, 284 (2005); אורי
גורן סוגיות בסדר דין אזרחי
182 (מהדורה עשירית, 2009) (להלן:
גורן
)]. כמו כן, לא כל התבטאות של בעל דין לחובת עצמו בעניין השנוי במחלוקת במשפט היא בבחינת הודאה שבעל הדין נתפס עליה. המבחן הוא שרק הודאה "פורמאלית" הנכללת בכתבי הטענות או הנמסרת בגדר הליך דיוני המיועד לכך, מובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מלהביא ראיות להוכחת עמדתו בנושא ההודיה (ראו:
גורן
, בעמוד 183).

32.
אכן, הלכה היא כי הודאת חוץ של בעל דין שלא לטובתו קבילה כראיה במשפט, אולם בית המשפט רשאי שלא לייחס לה משקל אם סבר כי יש להעדיף ראיות מהימנות אחרות [ראו למשל: פסק דינו של כבוד השופט
ב'

הלוי
בע"א 211/63
יחזקאל נ' אברהם, פ"ד יח
(1) 563, 573-572 (1964); פסק דינו של כבוד השופט
א' מצא
בע"א 279/89
הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' דמתי, פ"ד מז
(3) 156, 164-163

(1993); פסק דינה של השופטת
מ' נאור
בע"א 8251/04

דולב חברה לביטוח בע"מ נ' אייש
(
[פורסם בנבו]
, 6.9.2006), סעיפים 20-16]. כך, נקבע כי בידי בעל דין להוכיח את גירסתו הנטענת גם באמצעות עדים וראיות שאינם עולים בקנה אחד עם ההודאה שמסר הוא עצמו וכן כי אם שוכנע בית המשפט באמיתותן של הראיות האחרות שהובאו במשפט, בידו להעדיפן על פני הודאתו של בעל הדין עצמו ולפסוק את הדין על פיהן [ראו:
ע"א 627/88 ימיני נ' שאבי, פ"ד מז
(4) 155, 160 (1993)].
34.
בענייננו טוען התובע כי הצהרותיהם של הנתבע 1 ושל המפקח הנן הודאות חוץ של בעלי דין, ומשכך עסקינן בראיות כשאר הראיות. כאמור, המבחן לצורך בחינת הודאת בעל דין הנו זה לפיו רק הודאה שנתנה במסגרת כתבי הטענות או שנמסרה בגדר הליך דיוני המיועד לכך ומובילה לצמצום המחלוקת ופוטרת את בעל הדין שכנגד מלהביא ראיות להוכחת עמדתו בנושא ההודיה נכנסת לגדר הודאה מעין זו. ככלל הודאת חוץ של בעל דין שאינה לטובתו הנה ראיה קבילה במשפט אך לבית המשפט נתון שיקול הדעת באם לייחס לה משקל ובהתחשב בקיומן של ראיות מהימנות אחרות.
35.
התובע מפנה לסעיף 51 (3) לתצהירו של הנתבע 1 שניתן במסגרת הליכי הבוררות בו הוצהר כי:

"בהתאם לחשבונות ששולמו למר גנון נותרה יתרה לתשלום בסך של 62,512 ₪ שטרם שולמה למר גנון ויש להביאה בחשבון בסך העלויות ו/או הנזקים שנגרמו לצורך השלמת המבנה".
36.
לצורך תמיכה באמור מפנה התובע אף לסעיף 32(3) לתצהירו של המפקח, מר גיא יצחקי, שהוגש גם כן במסגרת הליכי הבוררות שם הצהיר המפקח:

"בהתאם לחשבונות ששולמו לקבלן נותרה יתרה לתשלום בסך של 62,512 ₪ שטרם שולמה ויש להביאה בחשבון בסך העלויות ו/או הנזקים שנגרמו לצורך השלמת המבנה".
עוד מפנה התובע לחקירתו הנגדית של המפקח בפני
הבורר, שם מסר המפקח
את גרסתו הבאה (פרוטוקול מיום 05.05.2009, עמ' 274-275):
"ש. אתה יודע מתי שמוליק גנון הפסיק לעבוד אצל מרום?

ת. אני לא זוכר את התאריך.


ש. אם אני אגיד לך שזה היה במאי 2008?

ת. יכול להיות.


ש. אנחנו במאי 2009, מאז ועד היום הוא לא שילם לו 63,500 ₪, למה?
ת. יש אנשים שמזמינים עבודות אצל אנשים ולא משלמים, נכון? אתה יודע עו"ד קולנברג.

[...]
עו"ד קולנברג: מה שמוליק גנון רוצה, ספר לנו.


העד: שמוליק גנון כמו שהצהרתי, הצהרנו, אנחנו חייבים לו עוד
64,000
₪, מרום בגלל שהוא לא רוצה לגבות את זה..."

37.
במסגרת כתב ההגנה דחו הנתבעים את טענותיו האמורות של התובע ביחס לקיומן של הודאות בעלי דין מצד הנתבע 1 ומצד המפקח מר גיא יצחקי.
38.
ביחס לתצהירו של הנתבע 1 נטען כי התצהיר פירט את הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעילותו של אנלגשטיין והעלויות שנוצרו לשם השלמת המבנה. כך סכום "החוב" הנטען צויין בתצהיר כחלק מהנזקים שנגרמו לצורך הערכת שווי העבודות והנזקים שגרם אנגלשטיין וזאת אף אם לא שילם אותם בפועל וכפי שצוין בתצהיר שהוגש בהליך הבוררות, כסכום שנדרש אך לא שולם בפועל.
39.
ביחס למפקח, מר גיא יצחקי, נטען כי הציטוטים שהובאו מעדותו הנם חלקיים, כך עת שנשאל באם צריך לשלם לתובע השיב:

"אני לא חושב כלום, אני לא אחראי על הנושא הכספי, אני אחראי רק על הבקרה, אמרתי את זה בהתחלה, אני אגיד את זה גם עכשיו. אני לא, יכול לחוות דעה, אני גם לא אחווה דעה בפני
זה. אני מחווה אותה רק בפני
מרום".
משכך טוענים הנתבעים כי אין מדובר ב"הודאה" מפיו של המפקח וכאשר גם אין
בסמכותו של מר יצחקי להודות בחוב שאינו רלוונטי אליו ולא היה בתחום אחריותו. באופן דומה הוסיפו הנתבעים וטענו כי מר יצחקי לא השיב במהלך עדותו בפני
הבורר כי החוב אינו שנוי במחלוקת, אלא כל שהשיב היה כי הסך הכספי הנטען כחוב לא שולם.
40.
כאמור, על פסק הבוררות שניתן על ידי הבורר, עו"ד מיקו מנחם, הוגשו בקשות לביטול הפסק לבית המשפט המחוזי ואלו נדחו בעיקרן, וכמו כן, נדחה ערעור שהוגש לבית המשפט העליון בעניין. משכך הובהר כי ההליכים המתנהלים במסגרת התובענה כאן אינם יכולים להוות מכשיר נוסף לביטול פסק הבורר או לשינויו.
41.
עיון בתצהירו של הנתבע 1 שהוגש במסגרת הליכי הבוררות מלמד כי בין כלל הנזקים שנטענו כנובעים מהפרת החוזה ניתן למצוא גם את יתרת החוב לקבלן השיפוצים ובסך של 62,500 ₪ (סעיף 63.4 לתצהיר; ובסעיפים 51.3 ו- 52 לתצהיר) ומכך עולה כי סוגיה זו הובאה לפני הבורר אך מהחומר שהוגש בפני
י לא ניתן ללמוד כיצד התייחס הבורר לעניין זה היות ופסק הבוררות אינו חלק מתיק הראיות שהוגש לבית משפט זה.
42.
במסגרת עדותו של הנתבע 1 בהליכים אלו הוא עומת עם הגרסה אותה מסר במסגרת תצהירו בבוררות ועל כך השיב (עמ' 43, 45-46 לפרוטוקול):

"ש. זה לא מסתדר עם התצהיר שלך בבוררות, שם אתה אומר במפורש, שמגיע עוד 62,000 ₪.

ת. אני מנהל חברות עם מחזורים כספים אדיר. התגלגל להנהלת חשבונות מסמך שלא היו צריכים להתחשב בו. זו הייתה טעות.



ש. תספר לביהמ"ש מהי השכלתך?


ת. אני בוגר הפקולטה למשפטים 1969. יש לי תואר שני באמנות.

[...]



ש. אתה צירפת לתצהיר העדות הראשית שלך את הכרטסת שלך עם גנון. מפנה לנספח 3 לתצהירך בתיק זה. מי ערך את התצהיר הזה?

ת. עורך הדין שלי ערך אותו. מה שאני אמרתי הוא רשם.


ש. אז זה לא כרטיס הנהלת חשבונות פה?


ת. בוודאי שכן.

ש. מי ערך את הכרטיס?


ת. הנהלת החשבונות.


ש. איפה בא לידי ביטוי הסכום על העבודות הנוספות בסך 62,000 ₪, שבתשובתך היום אמרת שהוא הגיע להנהלת החשבונות?

ת. זה מה שלפי יומן העבודה.

ש. הוא לא הוקלד בהנהלת החשבונות?

ת. לא.



[...]


ש. אישרת שאת רוב העבודות הנוספות אותן מנה מר גנון בתצהירו הוא אכן ביצע והדבר אינו שנוי במחלוקת.

ת. נכון.


ש. אישרת שבתביעתך כנגד מר אנגלשטיין תבעת את סכום העבודות הנוספות בסך 62,000 ₪ שטרם שילמת למר גנון?

ת. אישרתי שזה סכום שנוי במחלוקת".
43.
המפקח, מר גיא יצחקי, עומת בעדותו עם הגרסה שמסר במסגרת הליכי הבוררות (עמ' 37-39 לפרוטוקול) והעיד:

"ש. ואז לקחו את אנגלשטיין וגם איתו לא הסתדרו.

ת. נכון.


ש. ואז אנגלשטיין הגיש תביעה בסך חצי מיליון ₪?

ת. אני לא יודע.



ש. לא היית בבוררות?

ת. הייתי בבוררות אבל לא נכנסתי למספרים. אני יודע שהתביעה היא על כמה מאות אלפי ₪.



[...]



ש. האם אתה זוכר מתי נכנס הקבלן השלישי – גנון?


[...]



ש. העבודה שלו הייתה טובה?

ת. כן, היא הייתה בסדר. אין לי טענות עליו.

ש. גם לאוסלקה לא היו טענות עליו?

ת. לא ככל שידוע לי.



[...]




ש. אתה יודע שהקבלן מר גנון ביקש לשלם עוד 62,500 ₪?


ת. כן.

ש. אתה זוכר שמר גנון היה מתקשר אליך על מנת שתטפל בתשלום המגיע לו?


ת. כן.



[...]


ש. אני מציג בפני
ך תצהיר שהגשת במסגרת הבוררות. האם זו חתימתך פה?


ת. כן, זו חתימתי.


ש. אני מפנה לעמוד 7 לתצהירך ולעמוד 6 לסעיף 32. אתה מסביר כאן לבורר מהם הנזקים שנגרמו ע"י הקבלן אנגלשטיין למר אוסלקה. מפנה לסעיף 3: "...הסכום של 83,500 ₪..." זה סכום ששולם לשמוליק גנון? ת. נכון.


ש. "אולם העבודה לפי סעיף זה טרם הסתיימה וצפויים תשלומים נוספים... מצורפות קבלות... מצורף בזה יומני עבודה וחשבונות שהוגשו ע"י הקבלן... בהתאם לחשבונות ששולמו לקבלן נותרה יתרה שטרם שולמה בסך 62,512 ₪ ויש להביאה בחשבון בסך העלויות ללא הנזקים שנגרמו...". אתה מאשר את הדברים?


ת. כן.


ש. אתה מתייחס לתביעה בסך 62,000 ₪ כסכום שמגיע לשמוליק גנון? ת. נכון".







44.
נוכח האמור, לא ניתן לקבל את האמירות של הנתבע 1 במסגרת הליך הבוררות כהודאת חוץ אשר עליה יכול התובע לבסס את תביעת החוב. המפקח גיא יצחקי לא עסק בענייני החשבונות, והנתבע 1, התייחס לסכום זה כסכום נזק שעשוי להיגרם לו בהליכים נגד אנגלשטיין, ועל פי מסמך שהגיע להנהלת החשבונות ולא היו צריכים להתחשב בו.
45.
אין מקום לקבל את טענת התובע בסיכומיו בדבר השתק מחמת תקנת הציבור, היות והנסיבות כאן אינן נכנסות לגדר הנסיבות מרחיקות הלכת שנקבעו לאורך השנים בפסיקת בתי המשפט לעניין זה. כך למשל, נקבע כי ראוי להפעיל כלי משפטי זה לצורך מניעה של פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט תוך ניצול לרעה של בתי המשפט. לא מצאתי כי הגרסאות שנתנו על ידי הנתבע 1 והמפקח בהליך הבוררות ובהליך שבפני
י הנן כאלו המערערות את תקנת הציבור ובאופן בו קיים ניחוח של הטיית הליכי המשפט ובוודאי שלא כזה העולה לגדר מניפולציה בהליכי משפט כטענת התובע.
46.
משטענת התובע בדבר הודאות בעלי הדין ביחס לנתבע 1 וביחס למפקח, מר גיא יצחקי, נדחו, נותרנו עם הסכם שנכרת בין הצדדים ביחס לנכס, כאשר עיקר המחלוקת הנה באשר "לעבודות הנוספות". התובע ביצע עבודות שונות בנכס, חלקן מכוח הסכמות אליהן הגיע עם הנתבעים טרם התחלת העבודות, ועבודות נוספות אשר לא נכללו בהסכמות האמורות, הן "העבודות הנוספות". הנתבעים אינם חולקים כי התובע ביצע עבודות בנכס, כמו כן, אין הם חולקים כי התובע ביצע עבודות נוספות. משהתובע ביצע עבודות בנכס, הוא זכאי לקבל תמורה בגינן.
47.
במסגרת כתבי הטענות טענו הנתבעים כי ראו בהצעת המחיר של התובע (נספח 3 לתצהירו של התובע) הצעה מסכמת וכוללת של כלל העלויות הנדרשות לביצוע העבודות, אך לימים הסתבר להם כי לא כך הדבר. כך ביחס לעבודות הנוספות, נטען כי התובע פנה למפקח, מר גיא יצחקי, על מנת שזה יאשר לו תשלום נוסף מעבר למה שאושר על ידי הנתבעים, וזה מסר לו כי עליו לפנות אל הנתבע 1 לשם קבלת אישורו לביצוע העבודות הנוספות שלא נכללו, כאמור, במסגרת האישור המקורי. לטענת הנתבעים, התובע לא נהג על פי הנחיה זו, ורק בתום ביצוע העבודות פנה אל הנתבע 1 וביקש תוספת תשלום בגין העבודות הנוספות, באופן זה העמיד התובע את הנתבעים בפני
עובדה מוגמרת, כשכל שנותר להם לעשות בשלב זה הוא להיענות לדרישת התובע ולשלם לו סכומים אלו. במסגרת עדותו נשאל התובע על נושא זה (עמ' 24, 26 לפרוטוקול) והעיד:

"ש. לא שלחת את זה למרום.



ת. נכון. את כל התכתובות שלחתי קודם כל לגיא. הוא המפקח ועמוד התווך בינינו. הוא מתאם בין הקבלנים השונים. אני שולח למרום וראיתי במו עיניי שגיא שלח את זה למרום מהמחשב שלו.




ש. את הנושא הכספי היית צריך לסגור מול מרום. המפקח גיא אמר לך זאת יותר מפעם אחת, נכון?

ת. בתחילת העבודה כל החשבונות עברו רק לגיא. בשלב מאוחר וכמעט סופי גיא אמר לי שאני יודע להתנהל טוב מאוד מול מרום שאני אתנהל מולו, ואבקש אישורים על תוספות. זה היה בשלב מאוד מאוחר.

ש. אני מפנה אותך לתמלול הקלטה דיגיטלית, נספח 1 לתצהירך, שיחה 01558. בעמוד 11 מופיע מאת גיא יצחקי: "כן, כן, אני אמרתי לך... תחתים את מרום ואת זה לא עשית".

ת. אני התחלתי להגיד: "כן, אבל לא אמרת לי את זה בסוף", והוא קטע אותי, ונשאר רק ה"כן".


ש. זה לא סוד שגיא אמר לך להחתים את מרום.

ת. רק בסוף. אם היה אומר את זה בהתחלה הייתי מתנהל מול מרום גם במיילים.



ש. אם ככה, לעינינו יש רק את נספח 3. על נספחים 4 ו- 5 אין חתימה של מרום.



ת. שלחתי את כל המסמכים לגיא. הוא היה איש קשר שלי וגם לא הייתה תגובה לשאר המלל ששלחתי. הכל נעשה במייל.


[...]

ש. אנחנו רואים שאתה עובד מסודר. איך זה שלכל אורך הפרויקט, מפברואר ועד מאי, לא טרחת ללכת ולהחתים את מרום על העבודות הנוספות?

ת. אני העברתי את זה לגיא. זה גם רשום במיילים, שגיא היה צריך לאשר את זה מול מרום. גיא אמר לי לעשות את הדברים, שאין לי מה לדאוג. כשדיברתי עם מרום על מכולות נוספות, הוא אמר לי לא לדאוג, שהוא לא יחסיר ממני שקל.


ש. איך זה לא חתום?


ת. כמו שההסכם לא חתום. אני דרשתי מגיא שמרום יחתום והוא לא נחתם עד היום".






48.
אין לקבל את גרסת הנתבעים לפיה העבודות הנוספות "נכפו" עליהם מבלי שנתנה הסכמתם לדבר. הן מגרסת התובע והן מגרסת המפקח עולה התנהלות גמישה במסגרתה עדכן התובע בפועל את המפקח מר גיא יצחקי ואין מדובר במצב בו עשה התובע כעולה על רוחו. על התנהלות זו ניתן אף ללמוד מגרסת המפקח, מר גיא יצחקי, כפי שנתנה בעדותו (עמ' 38-39 לפרוטוקול) שם העיד:

"ש. אתה יודע שהקבלן מר גנון ביקש לשלם עוד 62,500 ₪?

ת. כן.



ש. אתה זוכר שמר גנון היה מתקשר אליך על מנת שתטפל בתשלום המגיע לו?





ת. כן.


ש. הוא התקשר מספר פעמים ואפילו נדנד?


ת. הוא צריך להסדיר את עניין התשלום, הוא חבר שלי בעבודה ואין סיבה שלא יתקשר אליי בעניין זה.



[...]









ש. מר אוסלקה שאל אותך מה רוצה ממנו גנון?


ת. כן, אמרתי לו שיש לסגור עם שמוליק גנון את עניין התוספות. אמרתי גם לשמוליק שצריך לסגור עם אוסלקה וששניהם צריכים להיפגש ולדבר. כנראה שכלום לא יצא מזה".



49.
בעקבות השתלשלות האירועים האמורה, התקיים, לגרסתם של הנתבעים, דין ודברים בין התובע לנתבע 1 שבעקבותיו הגיעו להסכמה לפיה התובע יקבל סך של 83,500 ₪ כולל מע"מ והסכום האחרון ששולם לתובע, הועבר במהלך חודש מאי 2008 (סעיפים 21-24 לסיכומי הנתבעים) ובכך סבר הנתבע 1 כי הנושא הגיע לכדי סיום. לחיזוק טענתם האמורה, מפנים הנתבעים לדואר אלקטרוני, שלטענתם, שלח התובע לנתבע 1 ביום 07.10.2008, טרם ערב יום כיפור, ובו מופיעה, לטענתם, בקשת סליחה ומחילה. בתוך כך הוסיפו הנתבעים כי החשבון היחיד והחשבונית היחידה שהתקבלו מהתובע ועל אף ביצוע תשלומים בסך של 83,500 ₪ היו, החשבון הראשון (עד ליום 20.02.2008) והחשבונית על סך 12,000 ₪ שניתנה בגינו (נספחים 6 ו- 7 לתצביר הנתבע) וכשבהמשך ניתנו לתובע שיקים על סך כולל של 83,500 ₪ אך זה לא טרח לשלוח ב חשבוניות מס או קבלות בגין תשלומים אלו (סעיפים 25-28 לסיכומי הנתבעים).
50.
התובע עומת במהלך עדותו עם טענות הנתבעים בדבר העדר משלוח חשבוניות לנתבעים (21 לפרוטוקול) ועל כך העיד:

"ש. אם אתה כל כך מסודר כפי שאתה טוען, כיצד לא נתת למרום חשבוניות מס קבלות על התשלומים שביצע במהלך העבודה?


ת. אני שלחתי לו את כל החשבוניות בדואר.


ש. מתי?


ת. אחרי שקיבלתי את השיק.


ש. אז איך לאחר הגשת כתב ההגנה שבו אנו טענו שלא קיבלנו חשבוניות, פתאום עכשיו אתה מוצא עוד 5 חשבוניות?

ת. עוה"ד שלי שאל אותי אם יש לי את החשבוניות ושאל אותי למה לא שמרתי אותן. מצאתי אותן וצילמתי לו את כל החשבוניות. מעולם לא העירו את תשומת לבי לכך שחסרות חשבוניות.


ש. קראת את כתב ההגנה?

ת. כן.










ש. אני מפנה אותך לסעיף 18 לכתב ההגנה: "הנתבעים מכחישים...". למה לא קפצת ואמר שיש לך חשבוניות והיינו צריכים לחכות שנה?


ת. אני לא עו"ד ולא יודע מה צריך לעשות. אני רואה פה דברים שקריים כמו הרבה דברים שקריים.

ש. אמרת שזה שקרי לעוה"ד שלך?


ת. כן.



ש. איך אתה מסביר את התנהלותו ושרק עכשיו הוא מצרף חשבוניות?
ת. אני לא יודע".





51.
השתכנעתי כי גרסתו של התובע כפי שעולה מעדותו בעניין משלוח החשבוניות לנתבעים כנה. יוער בהקשר זה כי במקרים בהם התובע לא היה בטוח בדבר משלוח או קבלה של מסמכים ציין זאת בצורה מפורשת (כך למשל, עמ' 22 לפרוטוקול). אין מחלוקת כי בסופו של דבר קיבלו הנתבעים את החשבוניות כך שאין מקום לטענתם בדבר נזק שנגרם להם בגין אי יכולת לקזז את המע"מ נשוא החשבוניות.
חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט
52.
הצדדים נתנו הסכמתם למינוי של מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גולדקלנג. במסגרת סיכומיו הסתייג התובע מקביעות שונות של המומחה.
53.
כב' השופט י' גולדברג עמד על ההלכות הנוהגות ביחס לחוות דעת מומחה בע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל ואח', פ"ד נב(4) 563, 570-571, בקבעו:

"חוות-דעת מומחה נסמכת, מטבע הדברים, על שני עמודי תווך מרכזיים: עובדות והערכות. חוות-דעת מומחה, כפי המקרה דנן, לא נועדה אלא להציג בפני
בית-המשפט את העובדות לאשורן, מעבר לגירסאות העובדתיות השונות ולעתים אף הסותרות של הצדדים הניצים. עם זאת, ככל מימצא עובדתי, גם עובדות המובאות בחוות-דעת מומחה נתונות לפרשנות וכפופות להערכות. בענייננו מתבקש הדבר, בהתייחס לנתוני העבר הנוגעים לגורמים שהביאו למצב הנוכחי ובהתייחס להתפתחויות אפשריות של המצב הנוכחי בעתיד. ניסיונו של המומחה – הוא מומחיותו – מקנה לו את הסמכות המקצועית לתת הערכאות שכאלה. תוקפן של הערכות אלו הוא אמביוולנטי. מחד גיסא, עם מינוי המומחה כמוסכם על שני הצדדים לדיון המשפטי, יש בהסכמה ובהסמכה זו כדי לתת תוקף מחייב לא רק לעובדות שעתיד המומחה להציג לפני בית-המשפט, אלא גם להערכות המקצועיות הנלוות אליהן. מאידך גיסא, הערכות, ככלל, ואף בתחומים מקצועיים בפרט, נתונות לביקורת. לפיכך, גם בענייננו אין ההערכות של המומחה חסינות מפני ביקורת עניינית בדרכים המשפטיות המקובלות, קרי – חקירת המומחה על חוות-דעתו, והעלאת טיעונים כנגד קביעותיו.
במקרה שלפנינו נחשפות הערכותיו של המומחה לצדדים כבר בערכאה הראשונה, קודם שהתגבשו לכדי תשתית עובדתית שעליה נסמך בית-המשפט. בערכאה הראשונה יכלו הצדדים לשלח ספקותיהם בהערכות המומחה, בניסיון לערער על הערכותיו המקצועיות ולקעקע את בסיסן העובדתי, וכל שלא עשו הצדדים בערכאה הראשונה, הרי הוא בגדר "עבר זמנו, בטל קורבנו" ואין להם, ולנו – ערכאת הערעור – להחזיר עצמנו אל נושא זה.
נוכל אפוא לקבוע כי חוות-דעתו של המומחה סיפקה לערכאה הראשונה את הבסיס העובדתי לקביעותיו המשפטיות ולא מצאנו בטיעוני המערערים נימוקים לסטות מחוות-דעת זו".
54.

באופן דומה עמד כב' השופט א' לוי על מעמדה של חוות דעת מומחה במסגרת ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 947-948 :

"אין ממש אף בטענה כאילו בהחלטה לסמוך את ידיו על חוות דעתו של פרופ' פייזר אצל בית המשפט את סמכות ההכרעה בתביעה למומחה מטעמו. זה האחרון אמור להעמיד לרשות בית המשפט את הידע, הנתונים והעובדות בתחום שבו נדרשת מומחיות על מנת לסייע לבית המשפט בגיבושה של המסקנה המשפטית הנכונה. המומחים כולם, אלה מטעמם של בעלי הדין וזה מטעם בית המשפט, לא התיימרו להציע מסקנות משפטיות, אלא עובדות והערכות, כל אחד מנקודת מבטו, כאשר לבית המשפט נותרה שמורה הסמכות להחליט את מי מבין חוות הדעת להעדיף, אם בכלל. כך או כך, למתדיינים שמורה הזכות לנסות לקעקע את אמינותו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם משלא השכילו לעשות זאת בערכאה הראשונה, תקשה מלאכתם שבעתיים בערכאת הערעור (ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל [1], בעמ' 571; ע"א 167/59 שמעון רוחוביץ, "אגד" (א.ש.ד.) אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' שוורץ [2], בעמ' 1234). ובאשר לענייננו, במצב זה שבו לא נתערערה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אין פסול בכך שבית המשפט יהא נוטה לאמצה, אדרבה:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי [3], פיסקה 4 של פסק הדין)"".

55.
גם בענייננו עמדה לצדדים האפשרות לזמן את המומחה למתן עדות וכן עמדה להם האפשרות להציג בפני
ו שאלות הבהרה, אף על פי כן, בחרו שלא לעשות כן. משכך ונוכח ההלכות בעניין זה, לא הוצגו בפני
בית המשפט טעמים המצדיקים סטייה מחוות הדעת שניתנה על ידי המהנדס גולדקלנג, שהשכלתו בתחום ההנדסה האזרחית ושמאות המקרקעין, והנושא עמו ניסיון מקצועי רב. יוער בהקשר זה כי חוות דעתו של המהנדס גולדקלנג נתנה לאחר שביקר בנכס בנוכחותם של בעלי הדין ובאי כוחם ולאחר שהוגשו לו כתבי הטענות, התצהירים, פסק הבוררות וחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. חוות דעת המומחים שהוגשו מטעם הצדדים, הנן "חוות דעת מטעם" והן התבססו במידה לא מבוטלת על גרסאות הצדדים כפי שנמסרו להם (ראה עדותו של מר ארז אריה בעמ' 10 שורות 12-24 לפרוטוקול; עמ' 11 שורות 18-24; עמ' 12 שורות 11-17; עמ' 13 שורה 1; עמ' 14 שורות 27-28) (ראה עדותו של האדריכל אבי גולדשטיין בעמ' 29 שורות 1-14 לפרוטוקול; עמ' 31 שורות 21-26; עמ' 32 שורות 20-23 ושורות- 32-33; עמ' 33 שורות 11-14; וכן ראה סעיף 2 לחוות דעתו של האדריכל אבי גולדשטיין). נתון זה נלמד מדברי המומחים, ובעובדה זו, בהצטרף לכך שבפני
בית המשפט עומדת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, שהיא חוות דעת אובייקטיבית ונטולת פניות לעמדת מי מהצדדים, יש בכדי לתרום לכך שהמשקל הראייתי שיינתן לחוות הדעת מטעם הצדדים, משקל מצומצם.
56.
בין הטענות השונות שנטענו על ידי התובע כנגד חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ניתן למצוא טענה בדבר העדר הנמקה. מעיון בחוות הדעת, לא מצאתי ביסוס כלשהו לטענות אלו של התובע. עיון בחוות דעתו של המהנדס גולדקלנג מלמד כי מדובר בחוות דעת עניינית, היורדת לשורש המחלוקת ולשורשם של הרכיבים השונים הכלולים במסגרת העבודות הנוספות שבוצעו, תוך מתן התייחסות לכלל הרכיבים בין אם במתן הערכה שונה ובין אם בקביעה כי מדובר במחיר סביר.
57.
בתוך כך ולמעלה מן הצורך אתייחס לשני רכיבים המנויים במסגרת דרישתו של התובע לפיצוי ושלגביהם קיימים פערים משמעותיים בין עמדת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גולדקלנג, לבין עמדתו של התובע כפי שמשתקפת בחוות דעת המומחה מטעמו:
א.

"נוכחות מנהל עבודה לאחר סיום 15 ימים עפ"י חוזה":
בסעיף 4 לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע, המהנדס ארז אריה, שעניינו "על פי מה שנמסר לי בוצעו 28 ימי עבודה של מנהל עבודה על סמך יומן עבודה – עלות הביצוע 750 ₪ * 28 = 21,000 ₪".

בסעיף 4 לחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים, על ידי האדריכל אבי גולדשטיין, נטען כי בהצעת המחיר שאושרה על ידי הנתבע 1 (נספח 3) נקבע בשורה 26 כי עלות יום עבודה של מנהל עבודה, מסתכמת בסך של 600 ₪ ולא 750 ₪ כנטען בחוות דעתו של מר ארז אריה. לגרסתו של האדריכל גולדשטיין, נמסר לו כי יתר הצעות המחיר המופיעות בנספחים 1-7 כלל לא אושרו. כמו כן, נטען כי אין להוסיף 13 ימים נוספים לעלות שנקבעה מראש, מאחר והצעת המחיר המופיעה בנספח 3 התבססה על 15 ימי עבודה בעוד שבחוות דעתו, חישב מר ארז אריה את העלות לפי 28 ימי עבודה. לדידו של האדריכל, בעבודות מסוג זה ובהיקפן כאן, אין זה נהוג להידרש להעסקתו של מנהל עבודה, אך משהחיוב בגין מנהל עבודה נכלל ממילא בהצעת המחיר הראשונה (נספח 3), הרי שאין להוסיף אותה עלות פעמיים ועמדה זו נתמכת גם על ידי חוות דעתו של מר ארז אריה.

התייחסותו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גולדקלנג, לעניין סוגיה זו כפי שעולה מחוות דעתו (סעיף 5 לטבלה המופיעה בחוות הדעת מטעמו, עמ' 5) הנה כי בגין רכיב זה "הערכתי השתתפות בסך 13 י"ע * 600 * 50%", "3,900".

כעולה מן האמור, קיימים פערים משמעותיים של אלפי ₪ בין עמדות המומחים לעניין רכיב זה. בעדותו של המהנדס ארז אריה (עמ' 11 לפרוטוקול), נשאל על כך והעיד:
"ש. אז אתה מסתמך על מה שנאמר בע"פ כנגד מסמך בכתב?

ת. בהחלט כן.

ש. האם בדקת את יומן העבודה שהועבר אליך מתחילת מועד ביצוע העבודות עד סופם?





ת. לא בדקתי. נמסר לי מספר ימי העבודה שבוצעו.


ש. לא ראית את יומן העבודה?




ת. נכון.



ש. אתה קבעת שמספר הימים שנדרשו למנהל עבודה זה 28 יום. זה מה שאמר לך התובע?


ת. נאמר לי שזה לפי בקשת מזמין העבודה שתמיד יהיה מנהל עבודה באתר, ונמסר שימי העבודה של מנהל העבודה היו 28 יום.


ש. כלומר, בכל אותם ימים היה מנהל עבודה בשטח, לפי דברי התובע
ת. נכון.



ש. חוות דעתך מתייחסת לעבודות נוספות שלטענת התובע הוא ביצע.

ת. נכון.



ש. אם סך ימי העבודה היו 28 יום, אז צריך להפחית את מה שההצעה הבסיסית אומרת לגבי מספר ימי העבודה מסך העבודה הכולל שמסר לך התובע שהיה המנהל בשטח, נכון? חוות הדעת שלך מתייחסת רק לעבודות הנוספות ולכן צריך להוריד את מספר ימי העבודה שלפי ההצעה.


ת. לגבי נושא הקיזוזים אני לא נכנס. אני מתייחס לזה שזה תומחר ככה, מספר הימים שמנהל העבודה היה בשטח וכמה זה עולה. אם מנהל העבודה היה שם 50 יום ושולם לו על 30 יום, צריך לשלם לו על 20 יום.
ש. אני מפנה אותך להצעה בנספח 3. כתוב שנוכחות מנהל העבודה... יש 15 יום, ולך מסרו שהוא היה 28 יום בשטח. כלומר, לפי חוות דעתך צריך לחשב רק 13 יום.

ת. נמסר לי שהיו 28 יום נוספים מעבר ל- 15 יום.


ש. אמרת שמנהל העבודה היה בשטח 28 יום.




ת. לא, אני אמרתי משהו אחר. שהיו עוד 28 יום.


ש. בעניין של ימי עבודה, מדוע הערכת מחיר של 750 ₪ ליום עבודה, כשבהצעה שהפניתי אליה כתוב שיום עבודה זה 650 ₪ בלבד.


ת. נאמר לי שהפער של מאה ₪ סוכם בע"פ.

ש. הוצג לך בכלל נספח 3?

ת. כן.


ש. ולא שאלת את התובע מדוע הוא אומר מחיר אחר ממה שסוכם בהצעה?

ת. זה נמסר לי בע"פ. זה לא פער דרמטי וזה רק בשני סעיפים".
נוכח כלל האמור, לא מצאתי כי יש מקום לסטות מהערכתו של המהנדס גולדקלנג כפי שנתנה במסגרת חוות דעתו.









ב.
"השלמת משתלבות ותיקון השבילים מחוץ לגדרות הבית":
בסעיף 5 לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע, המהנדס ארז אריה, שעניינו "השלמת אבנים משתלבות בחזית הבית בשטח כולל של כ 50 מ"ר + השלמת אבנים משלבות לאורך גדר חיצונית של הבית באורך של 14 מטר, העבודה כללה פירוק חומר קודם ביצוע הידוק של המצעים והנחת האבנים. בנוסף פורקו והורכבו אבני שפה ואבני גן כולל התאמת מפלסי האבנים לרום קיים – עלות הביצוע 14,200 ₪". בגין רכיב זה עתר התובע לפיצוי בסך של 20,000 ₪ (סעיף ד.3. 48(7) א. לסיכומי התובע).

בסעיף 5. א. לחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים, על ידי האדריכל אבי גולדשטיין, נטען כי עת שביקר בנכס נמסר לו על ידי הנתבע 1, שהקבלן ביצע תיקוני ריצוף מקומיים ומפוזרים בלבד סביב המבנה בשטח כללי של כ- 10 מ"ר לכל היותר, וכן הוחלפו 9 יח' אריחי אבן משתלבת בסף שער הכניסה לחצר המבנה בחזית הצפונית. בתוך כך, ציין האדריכל גולדשטיין כי בחלק ממשטחי השבילים, נותרו שאריות של טיט וצבע על גבי האבנים המשתלבות. ועלות התיקונים מוערכת על ידו בסך של 650 ₪ = 65 ₪ * 10 מ"ר.

התייחסותו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גולדקלנג, לעניין סוגיה זו כפי שעולה מחוות דעתו (סעיף 6 לטבלה המופיעה בחוות הדעת מטעמו, עמ' 5) הנה כי בגין עניין זה "הערכתי – 15,000 ₪".

לא מצאתי כי התובע נימק כדבעי מדוע יש ליתן לו פיצוי בסך שתבע, החורג מזה שנקבע על ידי המומחה מטעם בית המשפט ואין די באמירות כגון "מומחה בית המשפט מאמת כי בוצעה העבודה במלואה ולא עבודות נקודתיות כלשונם...". כאמור, בשלב זה נדרשים אנו להערכת גובה הפיצוי הנדרש, ולעניין זה לא הוצג טעם שבגינו יש לסטות מהערכתו של המהנדס גולדקלנג. יוער בהקשר זה כי טענת התובע לפיה קיים טעם נוסף שבגינו יש לקבל את גרסתו והוא בשל קיומה של הודאת חוץ ביחס לכלל החוב, ועל כן זכאי הוא לקבל סך של 20,000 ₪. משטענת התובע בדבר הודאת חוץ נדחתה, אין בה בכדי להוות טעם שבגינו יקבע החיוב האמור. נוכח כל אלו עומדת הערכתו של המהנדס גולדקלנג על כנה.
58.
לאור האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי חוות דעתו המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס והשמאי גולדקלנג, מבוססת ומתקבלת על כלל רכיביה. על יסוד חוות הדעת, על הנתבעים לשלם לתובע סך של 25,531 ₪ נכון למאי 2008.

פיצויים בגין עוגמת נפש ופיצוי עונשי
59.
במסגרת כתב התביעה עתר התובע לפיצוי בסך 10,100 ₪ בגין ביטול ימי עבודה וזימונו לפגישות רבות לאחר שכבר סיים את עבודתו בנכס. כמו כן, עתר התובע לפיצוי בסך 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
60.
במסגרת עדותו, נשאל התובע ביחס לשני רכיבי נזק אלו (עמ' 27 לפרוטוקול) וגרסתו היא כי:

"ש. אתה תובע בתצהירך 10,000 ₪ בעבור אובדן ימי עבודה.

ת. האמת היא שמדובר בהרבה יותר.

ש. באיזה תאריכים בדיוק איבדת ימי עבודה?

ת. במשך שנה שלמה אני נפגש עם גיא ומרום, אני רץ אחרי כסף שהזעתי עבורו, ומעולם לא קיבלתי כזה יחס מאדם שקיבל ממני רק שירות טוב. מעולם לא הייתה טענה נגד העבודה שלי, טענו שהיא מצויינת, אבל שכחו לשלם לי.






ש. חוזר על השאלה.



ת. לא יודע.



ש. לפי מה קבעת את הסכום בעבור עוגמת נפש?


ת. כמו שאתה רואה אני לוקח דברים באופן אישי.
61.
מעיון בחומר הראיות והעדויות עולה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת נזקיו בגין רכיבים אלו.
החזר עלויות חוות דעת מומחים ותמלולים
62.
התובע עותר סיכומיו להחזר הוצאות על פי הפירוט הבא:
א.
אגרת תביעה בסך 2,596 ₪.
ב.
עלויות השמאות, הן של המומחה מטעמו של מר ארז אריה (2,900 ₪), והן מחצית משכרו של המומחה מטעם בית המשפט מר יוסף גולדקלנג (2,900 ₪); סך הכל 5,800 ₪.
ג.
תמלול הקלטות בסך 2,178 ₪.
63.
לעניין החזר העלויות טוענים הנתבעים כי אין זה ראוי שהם יישאו בעלות חוות דעת המומחה ומשכך על בית המשפט לפטור אותם מתשלום הוצאות המומחה מטעם התובע ומהוצאות אחרות, כגון, חב' התמלול. עת נדרש בית המשפט לסוגיית פסיקת ההוצאות בתיק, ליתן משקל להתנהגותם של הנתבעים שציינו בפני
בית המשפט כי הם מוכנים לקבל את חוות דעת המומחה שמונה על ידי בית המשפט ועל אף השגותיהם בכדי לשים את הפרשה מאחוריהם ובהתחשב בעובדה כי על פי חוות דעת המומחה זכאי התובע לכל היותר לרבע מתביעתו סך של כ-
25,000 ₪ בלבד.
64.
לעניין הוצאות התמלול, טוענים הנתבעים כי המסמכים שצורפו על ידי התובע לסיכומיו בעניין זה אינם קבילים ומנוגדים לדין.
65.
לאור תוצאות פסק הדין וכן נכונותם של הנתבעים לשלם את הנדרש על פי חוות דעת מומחה בית המשפט על אף השגותיהם לגביה, מן הראוי שהנתבעים יישאו בהוצאות התובעים רק באופן יחסי, כיחס שבין סכום התביעה לסכום

פסק דין
.
ג.
פסיקתא
66.
הנתבעים ישלמו לתובע סך של 25,531 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממאי 2008 ועד מועד התשלום בפועל, הוצאות יחסיות כיחס שבין סכום התביעה לסכום פסק הדין ביחס להוצאות הבאות: הוצאות אגרה, ההוצאות ששילם התובע לשמאי ארז, הוצאות התובע בגין מומחה בית המשפט אינג' גולדקלנג והוצאות תמלול .

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות)

בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 168949/09 שמואל גנון נ' מרום אוסלקה, שמואל אוקסלה, השדה בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/11/2015)