פסקי דין על אחים עבדול להובלות | פסקי דין על מוערף מוערף |

6209-11/15 בפמ     29/11/2015




בפמ 6209-11/15 אחים עבדול להובלות בע"מ, מוערף מוערף נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו


29 נובמבר 2015
בפ"מ 6209-11-15 אחים עבדול להובלות בע"מ
נ' מדינת ישראל
בפ"מ 6210-11-15 מוערף מוערף
נ' מדינת ישראל


בפני

כב' השופטת
דלית ורד


מבקשים

אחים עבדול להובלות בע"מ

מוערף מוערף
נגד


משיבה

מדינת ישראל



החלטה

בפני
י בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57ב.(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן- פקודת התעבורה) וכן בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה.

הבקשה לביטול השבתת הרכב הוגשה על ידי החברה, בעלת הרכב (להלן- החברה). הבקשה לביטול הפסילה המנהלית הוגשה על ידי עובד החברה, מי שנהג ברכב במועד האירוע (להלן- המבקש).

על פי חומר הראיות הלכאורי, ביום 1.11.15 שעה 10:46, המבקש נהג ברכב משא רכון מסוג מרצדס בנץ
מ.ר. 4988973 (להלן-המשאית) בכביש 5, והוביל מטען שמשקלו הכולל הוא 41,700
ק"ג, העולה על המשקל המותר שהוא 32,000 ק"ג, עבירה בניגוד לתקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
להזמנה לדין צורפה תעודת שקילה של המשאית וכן תעודת עובד ציבור מטעם בוחן רכב של משרד התחבורה, אגף הרכב לשירותי אחזקה. בתעודת עובד הציבור ציין הבוחן שלפני שקילת המשאית ביצע בדיקת כיול למאזני השקילה ולא מצא סטייה. כששקל את המשאית במאזניים והתקבלה תוצאה של 41,700 ק"ג, זאת שעה שהמשקל המותר על פי רישיון הרכב הוא 32,000 ק"ג, ומכאן שמדובר בחריגה של 30% מהמותר.
כן צורפה להזמנה תעודת כיול של מאזני השקילה מטעם היחידה למשקלות ומידות במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה.
משיוחסה העבירה למבקש הייתה תגובתו: "העמסתי אותה, אין שם משקל לבדוק"

נימוקי הבקשה:
בבקשה נטען כי החברה עשתה כל שביכולתה על מנת למנוע את ביצוע העבירה. עוד נטען כי עיסוקה של החברה הוא בביצוע הובלות מאתרי בנייה שונים, ועל כן יש בהשבתת המשאית כדי לפגוע בה כלכלית. עוד נטען כי על פי תעודת הכיול כושר השקילה המרבי של מאזני השקילה הוא 36,000 ק"ג ולכן מבחינה אופרטיבית לא ניתן היה לשקול משקל גבוה יותר. בא כוח המבקשים הוסיף כי בכתב אישום שהוגש בבית משפט לתעבורה במחוז מרכז, הגיעו הצדדים להסדר טיעון בהתבסס על הפגם שבשקילה כאמור.
בהתייחס למבקש נטען כי לא ניתן לצפות מנהג שהוא שכיר לדעת מה המשקל של הרכב ובוודאי שאין באפשרותו לשקול את הרכב.

ב"כ
המשיבה טען מצדו כי
בשלב הנוכחי די בתעודת השקילה וכן בתעודת עובד הציבור שצורפה לה, כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, ואין מקום במסגרת הליך ביניים לדון באופן ביצוע השקילה. במסגרת התיק העיקרי יובאו ראיות לעניין אופן ביצוע השקילה, היינו שיטת העבודה המקובלת היא שקילת כל סרן של המשאית בנפרד, והתוצאה הכוללת מוצגת בתעודת השקילה.
בא כוח המשיבה הוסיף כי אם החברה והמבקש היו שוקלים את המשאית באופן קבוע בטרם יציאתה לכביש, כפי שמצופה מהם, לא היה עליהם לחכות שמשטרת ישראל תבצע בדיקה מטעמה, על מנת לדעת מהו משקלה הכולל. עוד נטען כי למבקש עבר תעבורתי מכביד הכולל 77 הרשעות החל משנת 1975, חלקן בטיחותיות, וכן הרשעות מאותו סוג (אם כי מסוג ברירת משפט).

דיון והכרעה:
במקרה הנוכחי אין מדובר בעובד שנטל את הרכב מחוץ לשעות העבודה לצרכיו האישיים, אלא בעבירה שבוצעה במהלך ביצוע תפקידו של העובד. לחברה פיקוח ושליטה על הפעילות המבוצעת בשעות העבודה, ומוטלת עליה האחריות לנקוט באמצעים על מנת להבטיח שלא יוטען על המשאית משקל יתר.
ב- ב"ש (תעבורה –ים) 641/06 קול ינון ושלמה נ' מדינת ישראל
, ציין כבוד השופט טננבוים:
"בית משפט זה זוכר את התקופה בה על עבירה של נהיגה עם משקל עודף הואשם הנהג בלבד.
בתקופה זאת הייתה עבירת משקל עודף נפוצה להפליא. אולם כששונה החוק והחלה השבתת הרכב, ירדו המקרים פלאים וכיום הם נדירים יחסית...
אין מדובר פה ב"עונש קולקטיבי" כפי שטען האב.
עונש קולקטיבי מדובר על מקרה שבו נענש אדם ללא כל קשר לעבירה.
במקרה שלפנינו הקשר הוא ברור. השליטה על הרכב שייכת לאבא.
ברגע בו הוא בוחר לתת אותה לבן
ברור לו כי במקרה ויקרה משהו שהבן אחראי לו, גם עליו יוטל העונש" .

במקרה דנן, אין בפי החברה טענה כי המשאית או המטען נשקלו לפני שהמשאית יצאה לכביש. אין בפי המבקשת נתון עובדתי כלשהו בנוגע למשקל הכולל בפועל של המשאית. החברה אף אינה טוענת כי המבקש נקט בניגוד להוראותיה כשהוביל
על המשאית משקל עודף. מכאן עולה כי הטענה לפיה החברה נקטה בכל אמצעי שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה, נותרה על בלימה, ללא כל תשתית עובדתית. ראה גם, רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל
.

ב-בש"פ 6732/10 מדינת ישראל
נ' שגיב בן שלום, נידונה השאלה אם יש מקום לביטול פסילה מנהלית, נוכח הטענה כי מכשיר הממל"ז אינו מכויל כנדרש. כבוד השופט פוגלמן
פסק בסוגיה זו כדלקמן:
"אין זהות בין ההכרעה הראייתית שבסוף ההליך העיקרי, לבין זו הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה, ואין זה נדרש כי בתי המשפט הפוסקים בשאלת הפסילה המינהלית, ימתינו להכרעתו של בית משפט זה בשאלה המתעוררת בהליך העיקרי. על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו. לטעמי, בהתחשב בבדיקות הכיול השגרתיות, שלדברי המדינה, מתבצעות לממל"ז אחת למספר חודשים וכן לפני ואחרי כל משמרת, ובהינתן פסיקתו של בית משפט זה עד כה באשר לאמינות הבדיקה במכשיר הממל"ז, ניתן לקבוע כי ראיות לכאורה כאמור קיימות בענייננו".

באופן דומה, אני סבורה כי יש בתעודת השקילה בצירוף תעודת הציבור כדי לגבש ראיות גולמיות הקושרות את המבקש לעבירה המיוחסת לו. השאלה כיצד מבוצעת השקילה (היינו, האם כל המשאית נשקלת על המאזניים או שכל סרן נשקל בנפרד), תידון במסגרת התיק העיקרי.
בכל הנוגע למבקש, בהינתן עבר תעבורתי מכביד, ולנוכח האחריות המוגברת המוטלת על נהג של רכב כבד, והסיכון הנשקף לציבור ממשאית הנעה בכביש שעלה מוטען משקל עודף, איני סבורה כי יש מקום לביטול הפסילה המנהלית.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשות.


ניתנה היום,
י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, במעמד עו"ד אלדר ועו"ד גאלב.














בפמ בית משפט לתעבורה 6209-11/15 אחים עבדול להובלות בע"מ, מוערף מוערף נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 29/11/2015)